ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו

על פי ההמלצות, תינתן לבתי ההשקעות האפשרות לטפל בהעברת תיקי ני"ע מהבנקים, ינתנו הקלות לפתיחת חשבונות מסחר דרך האינטרנט ובביצוע הליכי זיהוי הלקוח. בנוסף, תקודם חקיקה שתאפשר השוואת עמלות מסחר בני"ע בקלות
ערן סוקול |

צוות משותף של רשות התחרות ורשות ניירות ערך פרסם היום את המלצותיו בנוגע לעידוד התחרות בשוק הברוקראז' – שירותי מסחר בניירות ערך. על פי ההמלצות, בין היתר, תינתן לבתי ההשקעות האפשרות לטפל בהעברת תיקי ניירות הערך מהבנקים, ינתנו הקלות לפתיחת חשבונות מסחר דרך האינטרנט, מתן הקלות בביצוע הליכי זיהוי הלקוח וקידום חקיקה שתאפשר השוואת עמלות מסחר בני"ע בקלות.

על פי הדיווח, הצוות מצא כי 97% מהלקוחות הפרטיים הסוחרים בניירות ערך מעדיפים לעשות זאת באמצעות הבנקים, על אף שעמלות הבנקים במרבית המקרים גבוהות יותר מאלו שמציעים חברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים), המספקים שירותי מסחר בניירות ערך (ברוקרים). 

אז למה הציבור סוחר דרך הבנקים?

בין הגורמים המרכזיים לתופעה זו, הוזכרה הנטייה של לקוחות הבנקים לבצע מסחר בני"ע בבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם (נוחות), בנוסף לכך שהבנקים נתפסים כיציבים יותר ביחס לבתי ההשקעות. 

בנוסף, בעוד הבנקים מספקים שירותי ייעוץ השקעות, בתי ההשקעות יכולים על פי חוק לספק רק שיווק השקעות (שירות כמעט זהה במהותו), אולם לרוב, בתי ההשקעות אינם מציעים את השירות.

גורמים מרכזיים נוספים הינם, פריסת סניפים מצומצמת (יחסית לבנקים) של בתי ההשקעות, מתן הנחות משמעותיות בעמלות ללקוחות שמבקשים לעזוב את הבנק לטובת בתי השקעות וקושי בהשוואת העמלות אשר גובים הגופים השונים בשוק.

המלצות להגברת התחרות בטווח הקצר

השלמת חקיקת חוק ברוקר דילר – בימים אלה רשות ניירות ערך מקדמת יחד עם משרד האוצר חקיקה אשר נועדה להגביר את ההגנה על ציבור המשקיעים ומתוך כך להגביר את אמון הציבור בפעילות זו.

מתן אפשרות לגוף הקולט להעביר את תיק ניירות הערך – הטיפול בכל ההיבטים הקשורים להעברת חשבונות הלקוח מהספק הנוכחי שלו אל הגוף אליו הוא מעונין לעבור יתבצע על ידי הגוף הקולט, תוך חיוב הגוף המעביר במסגרת זמנים ברורה להעברת החשבון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקלה על פתיחת חשבון ניירות ערך באופן מקוון – אפשרות להקל על חברי בורסה שאינם בנקים בעת פתיחת החשבון באמצעות ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח" באופן מקוון, תוך הסתמכות על אמצעי זיהוי, כגון: חתימה דיגיטלית, שיחת ועידה מצולמת, העברה בנקאית מחשבון המקור ואמצעים נוספים.

שיפור המערכת הסגורה והליך העברת פעילות חשבון הלקוח – המערכת הסגורה מאפשרת לחש"בים לפתוח חשבון  תוך מתן פטורים מביצוע הליכי זיהוי ואימות פרטי הלקוח שנעשו כבר בחשבון מקור ובתנאי שהכספים וניירות הערך מועברים רק אליו וממנו.

שינויים נוספים במערכת הסגורה עשויים להקל על הליך המעבר של לקוחות בין הבנקים לחש"בים ובין החש"בים לבין עצמם. שינויים אלה כוללים: הסדרת המידע המועבר לגוף הפיננסי אליו מבוצעת העברה בנקאית, באופן שיכלול מידע מלא על זהות המעביר; מתן האפשרות גם לבנקים לפתוח חשבונות במערכת זו; והרחבת המקרים בהם ניתן לעשות שימוש במערכת, כמו העברת חשבון שנפתח במערכת זו בין גופים שונים.

בנקאות פתוחה – קידום חקיקה שמיישמת את המלצות ועדת שטרום לעניין זה (API), במטרה להקל על ציבור הלקוחות בביצוע השוואת מחירים ובבדיקת כדאיות מעבר לגורם מתחרה.

המלצות להגברת התחרות בטווח הארוך

סכמת פיצויים ללקוחות – הקמת צוות בין-משרדי לצורך בחינת הקמתה של קרן ביטוח שיתופית אשר תעניק ביטוח למשקיעים במקרים של הונאה או רשלנות בתחום שירותי המסחר. הקמתה צפויה להגביר את יציבות המערכת הפיננסית, כמו גם את תחושת הביטחון בקרב המשקיעים שיעשו שימוש בשירותי המסחר של חברי הבורסה שאינם בנקים.

הנפקת אמצעי תשלום – מתן היתר לחברי הבורסה שאינם בנקים להנפיק אמצעי תשלום ישירות מחשבון המסחר של הלקוח. היתר ההנפקה ייתר את הצורך בהעברות כספים לחשבון הבנק של הלקוח לצורך שימוש בהם, ויקל על התנהלותו הפיננסית של הלקוח.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "יישום ההמלצות בטווח הקצר, יחד עם הרגולטורים הרלוונטיים, יאפשר את הסרת החסמים שכיום מגבילים את הציבור מקבלת שירותי מסחר בניירות ערך איכותיים, זמינים ובמחירים תחרותיים. לצד השחקנים הקיימים, אנו מעודדים שחקנים נוספים מתחום הפינטק להצטרף לשוק ולהגביר את התחרות בכלים טכנולוגיים מתקדמים אשר בוודאי יעניקו לציבור שירות יעיל, נגיש וזול יותר ביחס לקיים היום".

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין: "הרשות פועלת מזה שנים לקידום התחרות בתחום הפיננסי באמצעות פירוק סל השירותים הבנקאיים לשירותים נפרדים, שבכל אחד מהם יכולים לפעול גורמים חוץ בנקאיים ולהציב תחרות משמעותית לבנקים. עבודת המחקר בשוק הברוקראז' ומסקנות הדו"ח בעקבותיו הם צעד נוסף בכיוון זה. אימוץ ההמלצות יאפשר ללקוחות לצרוך שירותי קנייה ומכירה של ניירות ערך והחזקתם באמצעות גורמים שאינם בנקים ויאפשר לכל צרכן בישראל ליהנות מעמלות נמוכות יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.73%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נקסט ויז'ן מאבדת 5.7%, נופר אנרג'י 4%; הבנקים מזנקים 1.3%

המדדים המובילים עולים בכ-0.6%. הייפר גלובל ועל בד מזנקות, ארית ממשיכה לרדת, השבבים עולים בעקבות עלייה בחוזה על הנאסד"ק 

מערכת ביזפורטל |

פינרג'י פינרג'י -6.66%   מתקנת היום. זה מגיע לאחר ימים רצופים של עליות בשבועיים האחרונים שהביאו את החברה לשווי של כ-180 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 700-900 וצפונה. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - האם פינרג'י מעניינת? 



פינרג'י הודיעה לפני כשבועיים על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות, כבר בעת הפרסום היינו סקפטים.

מה לכאורה הסיבה הפעם לפרסם את הפיילוט? פקיעת כתבי אופציה של מנהלים בחברה ובכללם המייסד והיו"ר אביב צידון שההודעה על הפיילוט האחרון, שהזניקה את המניה, עזרה לו לממש עמוק בתוך הכסף - התוקף של האופציות היה ל-15 לדצמבר ומיד לאחר פרסום הפיילוט המנהלים החלו לממש.