ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו

על פי ההמלצות, תינתן לבתי ההשקעות האפשרות לטפל בהעברת תיקי ני"ע מהבנקים, ינתנו הקלות לפתיחת חשבונות מסחר דרך האינטרנט ובביצוע הליכי זיהוי הלקוח. בנוסף, תקודם חקיקה שתאפשר השוואת עמלות מסחר בני"ע בקלות
ערן סוקול |

צוות משותף של רשות התחרות ורשות ניירות ערך פרסם היום את המלצותיו בנוגע לעידוד התחרות בשוק הברוקראז' – שירותי מסחר בניירות ערך. על פי ההמלצות, בין היתר, תינתן לבתי ההשקעות האפשרות לטפל בהעברת תיקי ניירות הערך מהבנקים, ינתנו הקלות לפתיחת חשבונות מסחר דרך האינטרנט, מתן הקלות בביצוע הליכי זיהוי הלקוח וקידום חקיקה שתאפשר השוואת עמלות מסחר בני"ע בקלות.

על פי הדיווח, הצוות מצא כי 97% מהלקוחות הפרטיים הסוחרים בניירות ערך מעדיפים לעשות זאת באמצעות הבנקים, על אף שעמלות הבנקים במרבית המקרים גבוהות יותר מאלו שמציעים חברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים), המספקים שירותי מסחר בניירות ערך (ברוקרים). 

אז למה הציבור סוחר דרך הבנקים?

בין הגורמים המרכזיים לתופעה זו, הוזכרה הנטייה של לקוחות הבנקים לבצע מסחר בני"ע בבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם (נוחות), בנוסף לכך שהבנקים נתפסים כיציבים יותר ביחס לבתי ההשקעות. 

בנוסף, בעוד הבנקים מספקים שירותי ייעוץ השקעות, בתי ההשקעות יכולים על פי חוק לספק רק שיווק השקעות (שירות כמעט זהה במהותו), אולם לרוב, בתי ההשקעות אינם מציעים את השירות.

גורמים מרכזיים נוספים הינם, פריסת סניפים מצומצמת (יחסית לבנקים) של בתי ההשקעות, מתן הנחות משמעותיות בעמלות ללקוחות שמבקשים לעזוב את הבנק לטובת בתי השקעות וקושי בהשוואת העמלות אשר גובים הגופים השונים בשוק.

המלצות להגברת התחרות בטווח הקצר

השלמת חקיקת חוק ברוקר דילר – בימים אלה רשות ניירות ערך מקדמת יחד עם משרד האוצר חקיקה אשר נועדה להגביר את ההגנה על ציבור המשקיעים ומתוך כך להגביר את אמון הציבור בפעילות זו.

מתן אפשרות לגוף הקולט להעביר את תיק ניירות הערך – הטיפול בכל ההיבטים הקשורים להעברת חשבונות הלקוח מהספק הנוכחי שלו אל הגוף אליו הוא מעונין לעבור יתבצע על ידי הגוף הקולט, תוך חיוב הגוף המעביר במסגרת זמנים ברורה להעברת החשבון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקלה על פתיחת חשבון ניירות ערך באופן מקוון – אפשרות להקל על חברי בורסה שאינם בנקים בעת פתיחת החשבון באמצעות ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח" באופן מקוון, תוך הסתמכות על אמצעי זיהוי, כגון: חתימה דיגיטלית, שיחת ועידה מצולמת, העברה בנקאית מחשבון המקור ואמצעים נוספים.

שיפור המערכת הסגורה והליך העברת פעילות חשבון הלקוח – המערכת הסגורה מאפשרת לחש"בים לפתוח חשבון  תוך מתן פטורים מביצוע הליכי זיהוי ואימות פרטי הלקוח שנעשו כבר בחשבון מקור ובתנאי שהכספים וניירות הערך מועברים רק אליו וממנו.

שינויים נוספים במערכת הסגורה עשויים להקל על הליך המעבר של לקוחות בין הבנקים לחש"בים ובין החש"בים לבין עצמם. שינויים אלה כוללים: הסדרת המידע המועבר לגוף הפיננסי אליו מבוצעת העברה בנקאית, באופן שיכלול מידע מלא על זהות המעביר; מתן האפשרות גם לבנקים לפתוח חשבונות במערכת זו; והרחבת המקרים בהם ניתן לעשות שימוש במערכת, כמו העברת חשבון שנפתח במערכת זו בין גופים שונים.

בנקאות פתוחה – קידום חקיקה שמיישמת את המלצות ועדת שטרום לעניין זה (API), במטרה להקל על ציבור הלקוחות בביצוע השוואת מחירים ובבדיקת כדאיות מעבר לגורם מתחרה.

המלצות להגברת התחרות בטווח הארוך

סכמת פיצויים ללקוחות – הקמת צוות בין-משרדי לצורך בחינת הקמתה של קרן ביטוח שיתופית אשר תעניק ביטוח למשקיעים במקרים של הונאה או רשלנות בתחום שירותי המסחר. הקמתה צפויה להגביר את יציבות המערכת הפיננסית, כמו גם את תחושת הביטחון בקרב המשקיעים שיעשו שימוש בשירותי המסחר של חברי הבורסה שאינם בנקים.

הנפקת אמצעי תשלום – מתן היתר לחברי הבורסה שאינם בנקים להנפיק אמצעי תשלום ישירות מחשבון המסחר של הלקוח. היתר ההנפקה ייתר את הצורך בהעברות כספים לחשבון הבנק של הלקוח לצורך שימוש בהם, ויקל על התנהלותו הפיננסית של הלקוח.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "יישום ההמלצות בטווח הקצר, יחד עם הרגולטורים הרלוונטיים, יאפשר את הסרת החסמים שכיום מגבילים את הציבור מקבלת שירותי מסחר בניירות ערך איכותיים, זמינים ובמחירים תחרותיים. לצד השחקנים הקיימים, אנו מעודדים שחקנים נוספים מתחום הפינטק להצטרף לשוק ולהגביר את התחרות בכלים טכנולוגיים מתקדמים אשר בוודאי יעניקו לציבור שירות יעיל, נגיש וזול יותר ביחס לקיים היום".

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין: "הרשות פועלת מזה שנים לקידום התחרות בתחום הפיננסי באמצעות פירוק סל השירותים הבנקאיים לשירותים נפרדים, שבכל אחד מהם יכולים לפעול גורמים חוץ בנקאיים ולהציב תחרות משמעותית לבנקים. עבודת המחקר בשוק הברוקראז' ומסקנות הדו"ח בעקבותיו הם צעד נוסף בכיוון זה. אימוץ ההמלצות יאפשר ללקוחות לצרוך שירותי קנייה ומכירה של ניירות ערך והחזקתם באמצעות גורמים שאינם בנקים ויאפשר לכל צרכן בישראל ליהנות מעמלות נמוכות יותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.