הצוות לעידוד התחרות בתחום ברוקראז' הגיש את המלצותיו
צוות משותף של רשות התחרות ורשות ניירות ערך פרסם היום את המלצותיו בנוגע לעידוד התחרות בשוק הברוקראז' – שירותי מסחר בניירות ערך. על פי ההמלצות, בין היתר, תינתן לבתי ההשקעות האפשרות לטפל בהעברת תיקי ניירות הערך מהבנקים, ינתנו הקלות לפתיחת חשבונות מסחר דרך האינטרנט, מתן הקלות בביצוע הליכי זיהוי הלקוח וקידום חקיקה שתאפשר השוואת עמלות מסחר בני"ע בקלות.
על פי הדיווח, הצוות מצא כי 97% מהלקוחות הפרטיים הסוחרים בניירות ערך מעדיפים לעשות זאת באמצעות הבנקים, על אף שעמלות הבנקים במרבית המקרים גבוהות יותר מאלו שמציעים חברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים), המספקים שירותי מסחר בניירות ערך (ברוקרים).
אז למה הציבור סוחר דרך הבנקים?
בין הגורמים המרכזיים לתופעה זו, הוזכרה הנטייה של לקוחות הבנקים לבצע מסחר בני"ע בבנק בו מתנהל חשבון העו"ש שלהם (נוחות), בנוסף לכך שהבנקים נתפסים כיציבים יותר ביחס לבתי ההשקעות.
בנוסף, בעוד הבנקים מספקים שירותי ייעוץ השקעות, בתי ההשקעות יכולים על פי חוק לספק רק שיווק השקעות (שירות כמעט זהה במהותו), אולם לרוב, בתי ההשקעות אינם מציעים את השירות.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורמים מרכזיים נוספים הינם, פריסת סניפים מצומצמת (יחסית לבנקים) של בתי ההשקעות, מתן הנחות משמעותיות בעמלות ללקוחות שמבקשים לעזוב את הבנק לטובת בתי השקעות וקושי בהשוואת העמלות אשר גובים הגופים השונים בשוק.
המלצות להגברת התחרות בטווח הקצר
השלמת חקיקת חוק ברוקר דילר – בימים אלה רשות ניירות ערך מקדמת יחד עם משרד האוצר חקיקה אשר נועדה להגביר את ההגנה על ציבור המשקיעים ומתוך כך להגביר את אמון הציבור בפעילות זו.
מתן אפשרות לגוף הקולט להעביר את תיק ניירות הערך – הטיפול בכל ההיבטים הקשורים להעברת חשבונות הלקוח מהספק הנוכחי שלו אל הגוף אליו הוא מעונין לעבור יתבצע על ידי הגוף הקולט, תוך חיוב הגוף המעביר במסגרת זמנים ברורה להעברת החשבון.
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- מנכ"ל אנלייבקס מנסה להרגיע את בעלי המניות, רומז על צורך במזומנים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
הקלה על פתיחת חשבון ניירות ערך באופן מקוון – אפשרות להקל על חברי בורסה שאינם בנקים בעת פתיחת החשבון באמצעות ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח" באופן מקוון, תוך הסתמכות על אמצעי זיהוי, כגון: חתימה דיגיטלית, שיחת ועידה מצולמת, העברה בנקאית מחשבון המקור ואמצעים נוספים.
שיפור המערכת הסגורה והליך העברת פעילות חשבון הלקוח – המערכת הסגורה מאפשרת לחש"בים לפתוח חשבון תוך מתן פטורים מביצוע הליכי זיהוי ואימות פרטי הלקוח שנעשו כבר בחשבון מקור ובתנאי שהכספים וניירות הערך מועברים רק אליו וממנו.
שינויים נוספים במערכת הסגורה עשויים להקל על הליך המעבר של לקוחות בין הבנקים לחש"בים ובין החש"בים לבין עצמם. שינויים אלה כוללים: הסדרת המידע המועבר לגוף הפיננסי אליו מבוצעת העברה בנקאית, באופן שיכלול מידע מלא על זהות המעביר; מתן האפשרות גם לבנקים לפתוח חשבונות במערכת זו; והרחבת המקרים בהם ניתן לעשות שימוש במערכת, כמו העברת חשבון שנפתח במערכת זו בין גופים שונים.
בנקאות פתוחה – קידום חקיקה שמיישמת את המלצות ועדת שטרום לעניין זה (API), במטרה להקל על ציבור הלקוחות בביצוע השוואת מחירים ובבדיקת כדאיות מעבר לגורם מתחרה.
המלצות להגברת התחרות בטווח הארוך
סכמת פיצויים ללקוחות – הקמת צוות בין-משרדי לצורך בחינת הקמתה של קרן ביטוח שיתופית אשר תעניק ביטוח למשקיעים במקרים של הונאה או רשלנות בתחום שירותי המסחר. הקמתה צפויה להגביר את יציבות המערכת הפיננסית, כמו גם את תחושת הביטחון בקרב המשקיעים שיעשו שימוש בשירותי המסחר של חברי הבורסה שאינם בנקים.
הנפקת אמצעי תשלום – מתן היתר לחברי הבורסה שאינם בנקים להנפיק אמצעי תשלום ישירות מחשבון המסחר של הלקוח. היתר ההנפקה ייתר את הצורך בהעברות כספים לחשבון הבנק של הלקוח לצורך שימוש בהם, ויקל על התנהלותו הפיננסית של הלקוח.
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "יישום ההמלצות בטווח הקצר, יחד עם הרגולטורים הרלוונטיים, יאפשר את הסרת החסמים שכיום מגבילים את הציבור מקבלת שירותי מסחר בניירות ערך איכותיים, זמינים ובמחירים תחרותיים. לצד השחקנים הקיימים, אנו מעודדים שחקנים נוספים מתחום הפינטק להצטרף לשוק ולהגביר את התחרות בכלים טכנולוגיים מתקדמים אשר בוודאי יעניקו לציבור שירות יעיל, נגיש וזול יותר ביחס לקיים היום".
הממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין: "הרשות פועלת מזה שנים לקידום התחרות בתחום הפיננסי באמצעות פירוק סל השירותים הבנקאיים לשירותים נפרדים, שבכל אחד מהם יכולים לפעול גורמים חוץ בנקאיים ולהציב תחרות משמעותית לבנקים. עבודת המחקר בשוק הברוקראז' ומסקנות הדו"ח בעקבותיו הם צעד נוסף בכיוון זה. אימוץ ההמלצות יאפשר ללקוחות לצרוך שירותי קנייה ומכירה של ניירות ערך והחזקתם באמצעות גורמים שאינם בנקים ויאפשר לכל צרכן בישראל ליהנות מעמלות נמוכות יותר".
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
אחרי הגיוס המשמעותי לפיתוח בפוקלנד של 1.2 מיליארד שקל ועם שווי שוק שזינק לכ-13 מיליארד יו"ר נאוויטס מבקש תגמול גבוה פי 4 מהשנים האחרונות
אחרי הקפיצה במניית נאוויטס וגיוס ההון המוצלח, שותפות נאוויטס פטר יהש -2.52% מבקשת לאשר חבילת תגמול חדשה ליו"ר גדעון תדמור, שתגיע עד ל־8.8 מיליון שקל בשנה במקום תגמול שנתי של פחות מ־2 מיליון שקל שקיבל עד כשיו. השינוי
מגיע כשלשותפות יש תוכניות להאיץ את הפיתוח באיי פוקלנד, אחרי תחילת ההפקה בפרויקט שננדואה.
לפי ההצעה שתעלה באסיפה הקרובה, שכר הבסיס של תדמור יעלה בכמעט 50% ל־170 אלף שקל בחודש, יוצמד למדד, ויוגדל גם מענק ההסתגלות (ל־9 חודשי שכר) ומענק הפרישה (ל־12
חודשי שכר). בנוסף, יוענק תגמול הוני שיכול להגיע לתקרה שנתית של 8.8 מיליון שקל שיהיה גם המקסימום שתוכל החברה לשלם לו.
בהסברים שמצורפים לזימון האסיפה, מציינת נאוויטס כי מאז 2022 צמחו נכסי השותפות פי 2.5, וכי שוויה של החברה זינק בלמעלה מ־9 מיליארד
שקל, לשווי של כ־11-13 מיליארד שקל, עם כניסה למדד ת"א־35. השותפות גם מדגישה במסמך כי תדמור ושותפיו פעלו לאיתור, רכישה ופיתוח של נכסים, והיו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה.
לפי נאוויטס זה מהלך חשוב שנועד כדי לשמר את הנהגת החברה ואת המוטיבציה. "התגמול
מביא בחשבון את היקף הפעילות, האתגרים הגלובליים ואת הצורך להבטיח המשך העסקתם של נושאי משרה בכירים" נכתב עוד.
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
- נאוויטס: קצב ההפקה משננדואה - ביעד, נערכים לפיתוח סי ליון - תוצאות הרבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לתגמול השנתי, צפוי תדמור ליהנות גם מתמלוג משמעותי במסגרת השותף הכללי, שבו מחזיקים הוא ושותפיו. לפי הערכת החברה, החל מ־2026 תזכה
נאוויטס להכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר, שמתוכם ייגזר תמלוג-על בגובה 5% כלומר כ־200 מיליון שקל בשנה, שמתוכם יגיעו לידי תדמור כ־125 מיליון שקל בשנה.