הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
חדוה בר
צילום: גלית סברו

הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית

במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה אינטר פרופ' אמיר ירון הפיקוח על הבנקים

בנק ישראל פרסם היום (ב') סקירה שנתית של מערכת הבנקאות בישראל לשנה החולפת במסגרתה צופים בפיקוח על הבנקים המשך מגמה של מעבר לבנקאות דיגיטלית, במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל. מנגד, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר, המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי.

בפיקוח על הבנקים מציינים כי המערכת הבנקאית עברה שינויים גדולים מאוד בשנים האחרונות: היא שיפרה את יציבותה בעקבות דרישות פיקוחיות רבות ומגוונות, צמצמה את החשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים, וביצעה שינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי, לצורך התאמתו ל"בנקאות המחר" - שצפויה להיות תחרותית וטכנולוגית יותר. הון הבנקים גדל בכ-50% ויחס ההון עלה בכ-3 נקודות האחוז מאז 2008, על רקע דרישות הפיקוח ולקחי המשבר הפיננסי העולמי.

ביחס לרמת הסיכון של המערכת הבנקאית בישראל, בבחינת חוב משקי הבית, מציינים בבנק ישראל כי יחס החוב תוצר בישראל הינו מהנמוכים ביחס לכלכלות המובילות בעולם.

מקור: הפיקוח על הבנקים

בשנים האחרונות, הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים, אשר התבטאו בצמצום גדול של כוח האדם והנדל"ן, בהתאמת מבנים ארגוניים ובשינוי תהליכי עבודה; הוסרו חסמים רגולטורים ובוצעו השקעות גדולות בחדשנות טכנולוגית ודיגיטל, כדי להתאים את שירותי הבנקאות ל"מהפכה התעשייתית הרביעית". תהליכים אלו הובילו לירידה של כ-14% במספר העובדים בבנקים מאז שנת 2011.

מקור: הפיקוח על הבנקים

צעדים אלה התבטאו בתוצאות הכספיות של הבנקים ובאמון גבוה של שוק ההון, כפי שניכר בהמשך המגמה של עליית מחירי מניות הבנקים מעבר למדד המניות הכללי. בנוסף, מציינים בפיקוח על הבנקים כי בשנים האחרונות עברו בהדרגה מניות הבנקים מידי בעלי השליטה לידי הציבור הרחב, כאשר כיום הציבור מחזיק בכ-83% ממניות הבנקים, וכך הוא נהנה מגידול הדיבידנדים שמחלקים הבנקים ומעליית שווי המניות.

כחלק מתהליך קידום חדשנות טכנולוגית, הפיקוח על הבנקים הסיר חסמים למעבר אל טכנולוגיית ענן, עדכן הוראות כך שיתאפשר ללקוחות לבצע פעולות באמצעים ישירים ומרחוק (במייל, באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים ועוד), ועודד שיתופי פעולה של בנקים עם חברות פינטק, שמסייעות בהטמעת חדשנות לטובת הלקוחות וייעול תהליכים עבודה בבנקים. בין היתר, מהלכים אלו הובילו לעלייה בהיקף השימוש בערוצים הישירים במערכת הבנקאות מרמה של כ-45% בשנת 2016 לכ-60% בשנת 2018.

מקור: הפיקוח על הבנקים

רק לא ללכת לבנקאי

למרות ששביעות רצון לקוחות הבנקים גבוהה באופן יחסי בערוצים הישירים, ככל הנראה רמת השירות שניתנת על ידי בנקאים ונציגים טלפוניים נותרה מאחור, כאשר רמת שביעות רצון הלקוחות מפעילות באינטרנט טובה מאוד ועומדת על כ-92% לעומת שביעות רצון בלתי מספקת של כ-47% מהבנקאים בסניף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מקור: הפיקוח על הבנקים

כוחם של הבנקים הגדולים פוחת

כתוצאה מעידוד התחרות במערכת הבנקאית, מצביעים בפיקוח על הבנקים על מגמה ארוכת טווח של צמצום הפער בין נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים (פועלים -0.15% ולאומי) ביחס לבנקים הבינוניים (מזרחי טפחות -0.72% , דיסקונט -1.44% ובינלאומי -0.81% ).

מקור: הפיקוח על הבנקים

האם לקוחות הבנקים מוגנים בשימוש בדיגיטל?

בפיקוח על הבנקים מציינים כי אחד הסיכונים המרכזיים אשר ניצבים בפני המערכת הבנקאית הינו סיכוני סייבר. "כמו בכל פעילות, גם בדיגיטל יש סיכון", מציינים בפיקוח על הבנקים. עם זאת, בעקבות חוק שירותי תשלום (שייכנס לתוקף ב-2020) הלקוחות יהיו מוגנים יותר בעת ביצוע תשלום באפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים ושאר אמצעי תשלום דיגיטליים, מפני הונאות ושימוש לרעה. "הציפיה שלנו מהבנקים היא שבעת אירוע, שבו הלקוח נפל קורבן להונאה, הבנק ינהג ברגישות והגינות כלפי הלקוח שנפגע ויפצה אותו", מציינים בפיקוח על הבנקים ומזהירים לא לתת פרטים בנקאיים מזהים כאשר פונים אליך ב-SMS, דואר אלקטרוני או בטלפון.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נ.ברוך 28/05/2019 22:15
    הגב לתגובה זו
    קשקוש מלבוש האישה הזו צמחה מהבנק איך היא שומרת על הפיקוח על הבנקים. מה באמת אתם לא צוחקים עלנו.
  • 6.
    איזה תחרות פשוט חושבים כולנו מטומטמים (ל"ת)
    תום 28/05/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פשוט הזויה מה היא מעשנת???? (ל"ת)
    תום 28/05/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריאל 27/05/2019 23:37
    הגב לתגובה זו
    על מה בדיוק היא מפקחתהגנבים ברשיון זה הבנקים והמפקחת הזו בחוסר המעש שלה נותנת להם רוח גבית
  • 3.
    חיפה 27/05/2019 20:56
    הגב לתגובה זו
    תראו את הרווחים ו תראו מאיין הם מגיעים !!!!!!!!!! העיקר המשכורת השמנה ואח"כ לעבוד באחד הבנקים
  • 2.
    אף בנק חדש לא הוקם בעשרות השנים האחרונות!! (ל"ת)
    אדם 27/05/2019 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאוכזבת 27/05/2019 16:32
    הגב לתגובה זו
    היא והבנקאים משתינים עלינו בקשת. על מי היא עובדת? אבל אצל מי כולם יודעים.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס רוני על-דור גיא ברנשטיין פורמולה

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



להמשך הכתבה לחץ כאן