הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית
בנק ישראל פרסם היום (ב') סקירה שנתית של מערכת הבנקאות בישראל לשנה החולפת במסגרתה צופים בפיקוח על הבנקים המשך מגמה של מעבר לבנקאות דיגיטלית, במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל. מנגד, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר, המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי.
בפיקוח על הבנקים מציינים כי המערכת הבנקאית עברה שינויים גדולים מאוד בשנים האחרונות: היא שיפרה את יציבותה בעקבות דרישות פיקוחיות רבות ומגוונות, צמצמה את החשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים, וביצעה שינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי, לצורך התאמתו ל"בנקאות המחר" - שצפויה להיות תחרותית וטכנולוגית יותר. הון הבנקים גדל בכ-50% ויחס ההון עלה בכ-3 נקודות האחוז מאז 2008, על רקע דרישות הפיקוח ולקחי המשבר הפיננסי העולמי.
ביחס לרמת הסיכון של המערכת הבנקאית בישראל, בבחינת חוב משקי הבית, מציינים בבנק ישראל כי יחס החוב תוצר בישראל הינו מהנמוכים ביחס לכלכלות המובילות בעולם.
מקור: הפיקוח על הבנקים
בשנים האחרונות, הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים, אשר התבטאו בצמצום גדול של כוח האדם והנדל"ן, בהתאמת מבנים ארגוניים ובשינוי תהליכי עבודה; הוסרו חסמים רגולטורים ובוצעו השקעות גדולות בחדשנות טכנולוגית ודיגיטל, כדי להתאים את שירותי הבנקאות ל"מהפכה התעשייתית הרביעית". תהליכים אלו הובילו לירידה של כ-14% במספר העובדים בבנקים מאז שנת 2011.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: הפיקוח על הבנקים
צעדים אלה התבטאו בתוצאות הכספיות של הבנקים ובאמון גבוה של שוק ההון, כפי שניכר בהמשך המגמה של עליית מחירי מניות הבנקים מעבר למדד המניות הכללי. בנוסף, מציינים בפיקוח על הבנקים כי בשנים האחרונות עברו בהדרגה מניות הבנקים מידי בעלי השליטה לידי הציבור הרחב, כאשר כיום הציבור מחזיק בכ-83% ממניות הבנקים, וכך הוא נהנה מגידול הדיבידנדים שמחלקים הבנקים ומעליית שווי המניות.
כחלק מתהליך קידום חדשנות טכנולוגית, הפיקוח על הבנקים הסיר חסמים למעבר אל טכנולוגיית ענן, עדכן הוראות כך שיתאפשר ללקוחות לבצע פעולות באמצעים ישירים ומרחוק (במייל, באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים ועוד), ועודד שיתופי פעולה של בנקים עם חברות פינטק, שמסייעות בהטמעת חדשנות לטובת הלקוחות וייעול תהליכים עבודה בבנקים. בין היתר, מהלכים אלו הובילו לעלייה בהיקף השימוש בערוצים הישירים במערכת הבנקאות מרמה של כ-45% בשנת 2016 לכ-60% בשנת 2018.
מקור: הפיקוח על הבנקים
רק לא ללכת לבנקאי
למרות ששביעות רצון לקוחות הבנקים גבוהה באופן יחסי בערוצים הישירים, ככל הנראה רמת השירות שניתנת על ידי בנקאים ונציגים טלפוניים נותרה מאחור, כאשר רמת שביעות רצון הלקוחות מפעילות באינטרנט טובה מאוד ועומדת על כ-92% לעומת שביעות רצון בלתי מספקת של כ-47% מהבנקאים בסניף.
- מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?
- איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
מקור: הפיקוח על הבנקים
כוחם של הבנקים הגדולים פוחת
כתוצאה מעידוד התחרות במערכת הבנקאית, מצביעים בפיקוח על הבנקים על מגמה ארוכת טווח של צמצום הפער בין נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים (פועלים 1.36% ולאומי 0.82% ) ביחס לבנקים הבינוניים (מזרחי טפחות 0.43% , דיסקונט 1.35% ובינלאומי 0.55% ).
מקור: הפיקוח על הבנקים
האם לקוחות הבנקים מוגנים בשימוש בדיגיטל?
בפיקוח על הבנקים מציינים כי אחד הסיכונים המרכזיים אשר ניצבים בפני המערכת הבנקאית הינו סיכוני סייבר. "כמו בכל פעילות, גם בדיגיטל יש סיכון", מציינים בפיקוח על הבנקים. עם זאת, בעקבות חוק שירותי תשלום (שייכנס לתוקף ב-2020) הלקוחות יהיו מוגנים יותר בעת ביצוע תשלום באפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים ושאר אמצעי תשלום דיגיטליים, מפני הונאות ושימוש לרעה. "הציפיה שלנו מהבנקים היא שבעת אירוע, שבו הלקוח נפל קורבן להונאה, הבנק ינהג ברגישות והגינות כלפי הלקוח שנפגע ויפצה אותו", מציינים בפיקוח על הבנקים ומזהירים לא לתת פרטים בנקאיים מזהים כאשר פונים אליך ב-SMS, דואר אלקטרוני או בטלפון.
- 7.נ.ברוך 28/05/2019 22:15הגב לתגובה זוקשקוש מלבוש האישה הזו צמחה מהבנק איך היא שומרת על הפיקוח על הבנקים. מה באמת אתם לא צוחקים עלנו.
- 6.איזה תחרות פשוט חושבים כולנו מטומטמים (ל"ת)תום 28/05/2019 08:21הגב לתגובה זו
- 5.פשוט הזויה מה היא מעשנת???? (ל"ת)תום 28/05/2019 08:21הגב לתגובה זו
- 4.אריאל 27/05/2019 23:37הגב לתגובה זועל מה בדיוק היא מפקחתהגנבים ברשיון זה הבנקים והמפקחת הזו בחוסר המעש שלה נותנת להם רוח גבית
- 3.חיפה 27/05/2019 20:56הגב לתגובה זותראו את הרווחים ו תראו מאיין הם מגיעים !!!!!!!!!! העיקר המשכורת השמנה ואח"כ לעבוד באחד הבנקים
- 2.אף בנק חדש לא הוקם בעשרות השנים האחרונות!! (ל"ת)אדם 27/05/2019 19:53הגב לתגובה זו
- 1.מאוכזבת 27/05/2019 16:32הגב לתגובה זוהיא והבנקאים משתינים עלינו בקשת. על מי היא עובדת? אבל אצל מי כולם יודעים.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגפוםוום מזנקת 17% ארית 10%; ת"א ביטוח קופץ 2% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך וככה"נ תפנה לשוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה מעורבת ת"א 35 עולה 0.5% בעוד ת"א 90 יורד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.7% בעוד ת"א ביטוח מטפס 1.5%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי נפילה של 20% בארית ארית תעשיות 9.73% ארית מזנקת היום בהמשך לדיווח כי היא שוקלת לחזור בה מההנפקה. הנפילה בשבוע שעבר הגיעה אחרי ההודעה כי היא מתכוונת להנפיק את רשף, הבת של ארית, אך בעקבות הביקורת הרבה, שעלתה בין השאר גם כאן, חלק מהגופים המוסדיים הודיעו כי הם לא יקחו חלק במהלך מה שגורם לארית לשקול מחדש את ההנפקה ואף אולי לגשת לשוק הפרטי.
