הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית
בנק ישראל פרסם היום (ב') סקירה שנתית של מערכת הבנקאות בישראל לשנה החולפת במסגרתה צופים בפיקוח על הבנקים המשך מגמה של מעבר לבנקאות דיגיטלית, במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל. מנגד, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר, המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי.
בפיקוח על הבנקים מציינים כי המערכת הבנקאית עברה שינויים גדולים מאוד בשנים האחרונות: היא שיפרה את יציבותה בעקבות דרישות פיקוחיות רבות ומגוונות, צמצמה את החשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים, וביצעה שינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי, לצורך התאמתו ל"בנקאות המחר" - שצפויה להיות תחרותית וטכנולוגית יותר. הון הבנקים גדל בכ-50% ויחס ההון עלה בכ-3 נקודות האחוז מאז 2008, על רקע דרישות הפיקוח ולקחי המשבר הפיננסי העולמי.
ביחס לרמת הסיכון של המערכת הבנקאית בישראל, בבחינת חוב משקי הבית, מציינים בבנק ישראל כי יחס החוב תוצר בישראל הינו מהנמוכים ביחס לכלכלות המובילות בעולם.
מקור: הפיקוח על הבנקים
בשנים האחרונות, הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים, אשר התבטאו בצמצום גדול של כוח האדם והנדל"ן, בהתאמת מבנים ארגוניים ובשינוי תהליכי עבודה; הוסרו חסמים רגולטורים ובוצעו השקעות גדולות בחדשנות טכנולוגית ודיגיטל, כדי להתאים את שירותי הבנקאות ל"מהפכה התעשייתית הרביעית". תהליכים אלו הובילו לירידה של כ-14% במספר העובדים בבנקים מאז שנת 2011.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: הפיקוח על הבנקים
צעדים אלה התבטאו בתוצאות הכספיות של הבנקים ובאמון גבוה של שוק ההון, כפי שניכר בהמשך המגמה של עליית מחירי מניות הבנקים מעבר למדד המניות הכללי. בנוסף, מציינים בפיקוח על הבנקים כי בשנים האחרונות עברו בהדרגה מניות הבנקים מידי בעלי השליטה לידי הציבור הרחב, כאשר כיום הציבור מחזיק בכ-83% ממניות הבנקים, וכך הוא נהנה מגידול הדיבידנדים שמחלקים הבנקים ומעליית שווי המניות.
כחלק מתהליך קידום חדשנות טכנולוגית, הפיקוח על הבנקים הסיר חסמים למעבר אל טכנולוגיית ענן, עדכן הוראות כך שיתאפשר ללקוחות לבצע פעולות באמצעים ישירים ומרחוק (במייל, באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים ועוד), ועודד שיתופי פעולה של בנקים עם חברות פינטק, שמסייעות בהטמעת חדשנות לטובת הלקוחות וייעול תהליכים עבודה בבנקים. בין היתר, מהלכים אלו הובילו לעלייה בהיקף השימוש בערוצים הישירים במערכת הבנקאות מרמה של כ-45% בשנת 2016 לכ-60% בשנת 2018.
מקור: הפיקוח על הבנקים
רק לא ללכת לבנקאי
למרות ששביעות רצון לקוחות הבנקים גבוהה באופן יחסי בערוצים הישירים, ככל הנראה רמת השירות שניתנת על ידי בנקאים ונציגים טלפוניים נותרה מאחור, כאשר רמת שביעות רצון הלקוחות מפעילות באינטרנט טובה מאוד ועומדת על כ-92% לעומת שביעות רצון בלתי מספקת של כ-47% מהבנקאים בסניף.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מקור: הפיקוח על הבנקים
כוחם של הבנקים הגדולים פוחת
כתוצאה מעידוד התחרות במערכת הבנקאית, מצביעים בפיקוח על הבנקים על מגמה ארוכת טווח של צמצום הפער בין נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים (פועלים -1.93% ולאומי -1.56% ) ביחס לבנקים הבינוניים (מזרחי טפחות -1.5% , דיסקונט -1.08% ובינלאומי -1.38% ).
מקור: הפיקוח על הבנקים
האם לקוחות הבנקים מוגנים בשימוש בדיגיטל?
בפיקוח על הבנקים מציינים כי אחד הסיכונים המרכזיים אשר ניצבים בפני המערכת הבנקאית הינו סיכוני סייבר. "כמו בכל פעילות, גם בדיגיטל יש סיכון", מציינים בפיקוח על הבנקים. עם זאת, בעקבות חוק שירותי תשלום (שייכנס לתוקף ב-2020) הלקוחות יהיו מוגנים יותר בעת ביצוע תשלום באפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים ושאר אמצעי תשלום דיגיטליים, מפני הונאות ושימוש לרעה. "הציפיה שלנו מהבנקים היא שבעת אירוע, שבו הלקוח נפל קורבן להונאה, הבנק ינהג ברגישות והגינות כלפי הלקוח שנפגע ויפצה אותו", מציינים בפיקוח על הבנקים ומזהירים לא לתת פרטים בנקאיים מזהים כאשר פונים אליך ב-SMS, דואר אלקטרוני או בטלפון.
- 7.נ.ברוך 28/05/2019 22:15הגב לתגובה זוקשקוש מלבוש האישה הזו צמחה מהבנק איך היא שומרת על הפיקוח על הבנקים. מה באמת אתם לא צוחקים עלנו.
- 6.איזה תחרות פשוט חושבים כולנו מטומטמים (ל"ת)תום 28/05/2019 08:21הגב לתגובה זו
- 5.פשוט הזויה מה היא מעשנת???? (ל"ת)תום 28/05/2019 08:21הגב לתגובה זו
- 4.אריאל 27/05/2019 23:37הגב לתגובה זועל מה בדיוק היא מפקחתהגנבים ברשיון זה הבנקים והמפקחת הזו בחוסר המעש שלה נותנת להם רוח גבית
- 3.חיפה 27/05/2019 20:56הגב לתגובה זותראו את הרווחים ו תראו מאיין הם מגיעים !!!!!!!!!! העיקר המשכורת השמנה ואח"כ לעבוד באחד הבנקים
- 2.אף בנק חדש לא הוקם בעשרות השנים האחרונות!! (ל"ת)אדם 27/05/2019 19:53הגב לתגובה זו
- 1.מאוכזבת 27/05/2019 16:32הגב לתגובה זוהיא והבנקאים משתינים עלינו בקשת. על מי היא עובדת? אבל אצל מי כולם יודעים.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
