חדוה בר
צילום: גלית סברו

הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית

במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי
ערן סוקול | (7)

בנק ישראל פרסם היום (ב') סקירה שנתית של מערכת הבנקאות בישראל לשנה החולפת במסגרתה צופים בפיקוח על הבנקים המשך מגמה של מעבר לבנקאות דיגיטלית, במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל. מנגד, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר, המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי.

בפיקוח על הבנקים מציינים כי המערכת הבנקאית עברה שינויים גדולים מאוד בשנים האחרונות: היא שיפרה את יציבותה בעקבות דרישות פיקוחיות רבות ומגוונות, צמצמה את החשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים, וביצעה שינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי, לצורך התאמתו ל"בנקאות המחר" - שצפויה להיות תחרותית וטכנולוגית יותר. הון הבנקים גדל בכ-50% ויחס ההון עלה בכ-3 נקודות האחוז מאז 2008, על רקע דרישות הפיקוח ולקחי המשבר הפיננסי העולמי.

ביחס לרמת הסיכון של המערכת הבנקאית בישראל, בבחינת חוב משקי הבית, מציינים בבנק ישראל כי יחס החוב תוצר בישראל הינו מהנמוכים ביחס לכלכלות המובילות בעולם.

מקור: הפיקוח על הבנקים

בשנים האחרונות, הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים, אשר התבטאו בצמצום גדול של כוח האדם והנדל"ן, בהתאמת מבנים ארגוניים ובשינוי תהליכי עבודה; הוסרו חסמים רגולטורים ובוצעו השקעות גדולות בחדשנות טכנולוגית ודיגיטל, כדי להתאים את שירותי הבנקאות ל"מהפכה התעשייתית הרביעית". תהליכים אלו הובילו לירידה של כ-14% במספר העובדים בבנקים מאז שנת 2011.

מקור: הפיקוח על הבנקים

צעדים אלה התבטאו בתוצאות הכספיות של הבנקים ובאמון גבוה של שוק ההון, כפי שניכר בהמשך המגמה של עליית מחירי מניות הבנקים מעבר למדד המניות הכללי. בנוסף, מציינים בפיקוח על הבנקים כי בשנים האחרונות עברו בהדרגה מניות הבנקים מידי בעלי השליטה לידי הציבור הרחב, כאשר כיום הציבור מחזיק בכ-83% ממניות הבנקים, וכך הוא נהנה מגידול הדיבידנדים שמחלקים הבנקים ומעליית שווי המניות.

כחלק מתהליך קידום חדשנות טכנולוגית, הפיקוח על הבנקים הסיר חסמים למעבר אל טכנולוגיית ענן, עדכן הוראות כך שיתאפשר ללקוחות לבצע פעולות באמצעים ישירים ומרחוק (במייל, באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים ועוד), ועודד שיתופי פעולה של בנקים עם חברות פינטק, שמסייעות בהטמעת חדשנות לטובת הלקוחות וייעול תהליכים עבודה בבנקים. בין היתר, מהלכים אלו הובילו לעלייה בהיקף השימוש בערוצים הישירים במערכת הבנקאות מרמה של כ-45% בשנת 2016 לכ-60% בשנת 2018.

מקור: הפיקוח על הבנקים

רק לא ללכת לבנקאי

למרות ששביעות רצון לקוחות הבנקים גבוהה באופן יחסי בערוצים הישירים, ככל הנראה רמת השירות שניתנת על ידי בנקאים ונציגים טלפוניים נותרה מאחור, כאשר רמת שביעות רצון הלקוחות מפעילות באינטרנט טובה מאוד ועומדת על כ-92% לעומת שביעות רצון בלתי מספקת של כ-47% מהבנקאים בסניף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מקור: הפיקוח על הבנקים

כוחם של הבנקים הגדולים פוחת

כתוצאה מעידוד התחרות במערכת הבנקאית, מצביעים בפיקוח על הבנקים על מגמה ארוכת טווח של צמצום הפער בין נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים (פועלים 0.13% ולאומי 0.03% ) ביחס לבנקים הבינוניים (מזרחי טפחות 0.76% , דיסקונט -0.69% ובינלאומי 0.54% ).

מקור: הפיקוח על הבנקים

האם לקוחות הבנקים מוגנים בשימוש בדיגיטל?

בפיקוח על הבנקים מציינים כי אחד הסיכונים המרכזיים אשר ניצבים בפני המערכת הבנקאית הינו סיכוני סייבר. "כמו בכל פעילות, גם בדיגיטל יש סיכון", מציינים בפיקוח על הבנקים. עם זאת, בעקבות חוק שירותי תשלום (שייכנס לתוקף ב-2020) הלקוחות יהיו מוגנים יותר בעת ביצוע תשלום באפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים ושאר אמצעי תשלום דיגיטליים, מפני הונאות ושימוש לרעה. "הציפיה שלנו מהבנקים היא שבעת אירוע, שבו הלקוח נפל קורבן להונאה, הבנק ינהג ברגישות והגינות כלפי הלקוח שנפגע ויפצה אותו", מציינים בפיקוח על הבנקים ומזהירים לא לתת פרטים בנקאיים מזהים כאשר פונים אליך ב-SMS, דואר אלקטרוני או בטלפון.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נ.ברוך 28/05/2019 22:15
    הגב לתגובה זו
    קשקוש מלבוש האישה הזו צמחה מהבנק איך היא שומרת על הפיקוח על הבנקים. מה באמת אתם לא צוחקים עלנו.
  • 6.
    איזה תחרות פשוט חושבים כולנו מטומטמים (ל"ת)
    תום 28/05/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פשוט הזויה מה היא מעשנת???? (ל"ת)
    תום 28/05/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריאל 27/05/2019 23:37
    הגב לתגובה זו
    על מה בדיוק היא מפקחתהגנבים ברשיון זה הבנקים והמפקחת הזו בחוסר המעש שלה נותנת להם רוח גבית
  • 3.
    חיפה 27/05/2019 20:56
    הגב לתגובה זו
    תראו את הרווחים ו תראו מאיין הם מגיעים !!!!!!!!!! העיקר המשכורת השמנה ואח"כ לעבוד באחד הבנקים
  • 2.
    אף בנק חדש לא הוקם בעשרות השנים האחרונות!! (ל"ת)
    אדם 27/05/2019 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאוכזבת 27/05/2019 16:32
    הגב לתגובה זו
    היא והבנקאים משתינים עלינו בקשת. על מי היא עובדת? אבל אצל מי כולם יודעים.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים