הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
חדוה בר
צילום: גלית סברו

הפיקוח על הבנקים צופה המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית

במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי
ערן סוקול | (7)
נושאים בכתבה אינטר פרופ' אמיר ירון הפיקוח על הבנקים

בנק ישראל פרסם היום (ב') סקירה שנתית של מערכת הבנקאות בישראל לשנה החולפת במסגרתה צופים בפיקוח על הבנקים המשך מגמה של מעבר לבנקאות דיגיטלית, במקביל להמשך התייעלות תפעולית של מערכת הבנקאות בישראל. מנגד, צופים בפיקוח על הבנקים עלייה בסיכוני הסייבר, המשך התגברות התחרות במערכת הבנקאית והמשך גידול בנתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאי.

בפיקוח על הבנקים מציינים כי המערכת הבנקאית עברה שינויים גדולים מאוד בשנים האחרונות: היא שיפרה את יציבותה בעקבות דרישות פיקוחיות רבות ומגוונות, צמצמה את החשיפה לסיכונים פיננסיים גדולים, וביצעה שינויים משמעותיים במודל העסקי-תפעולי, לצורך התאמתו ל"בנקאות המחר" - שצפויה להיות תחרותית וטכנולוגית יותר. הון הבנקים גדל בכ-50% ויחס ההון עלה בכ-3 נקודות האחוז מאז 2008, על רקע דרישות הפיקוח ולקחי המשבר הפיננסי העולמי.

ביחס לרמת הסיכון של המערכת הבנקאית בישראל, בבחינת חוב משקי הבית, מציינים בבנק ישראל כי יחס החוב תוצר בישראל הינו מהנמוכים ביחס לכלכלות המובילות בעולם.

מקור: הפיקוח על הבנקים

בשנים האחרונות, הבנקים ביצעו תהליכי התייעלות משמעותיים, אשר התבטאו בצמצום גדול של כוח האדם והנדל"ן, בהתאמת מבנים ארגוניים ובשינוי תהליכי עבודה; הוסרו חסמים רגולטורים ובוצעו השקעות גדולות בחדשנות טכנולוגית ודיגיטל, כדי להתאים את שירותי הבנקאות ל"מהפכה התעשייתית הרביעית". תהליכים אלו הובילו לירידה של כ-14% במספר העובדים בבנקים מאז שנת 2011.

מקור: הפיקוח על הבנקים

צעדים אלה התבטאו בתוצאות הכספיות של הבנקים ובאמון גבוה של שוק ההון, כפי שניכר בהמשך המגמה של עליית מחירי מניות הבנקים מעבר למדד המניות הכללי. בנוסף, מציינים בפיקוח על הבנקים כי בשנים האחרונות עברו בהדרגה מניות הבנקים מידי בעלי השליטה לידי הציבור הרחב, כאשר כיום הציבור מחזיק בכ-83% ממניות הבנקים, וכך הוא נהנה מגידול הדיבידנדים שמחלקים הבנקים ומעליית שווי המניות.

כחלק מתהליך קידום חדשנות טכנולוגית, הפיקוח על הבנקים הסיר חסמים למעבר אל טכנולוגיית ענן, עדכן הוראות כך שיתאפשר ללקוחות לבצע פעולות באמצעים ישירים ומרחוק (במייל, באמצעות טכנולוגיות לזיהוי פנים ועוד), ועודד שיתופי פעולה של בנקים עם חברות פינטק, שמסייעות בהטמעת חדשנות לטובת הלקוחות וייעול תהליכים עבודה בבנקים. בין היתר, מהלכים אלו הובילו לעלייה בהיקף השימוש בערוצים הישירים במערכת הבנקאות מרמה של כ-45% בשנת 2016 לכ-60% בשנת 2018.

מקור: הפיקוח על הבנקים

רק לא ללכת לבנקאי

למרות ששביעות רצון לקוחות הבנקים גבוהה באופן יחסי בערוצים הישירים, ככל הנראה רמת השירות שניתנת על ידי בנקאים ונציגים טלפוניים נותרה מאחור, כאשר רמת שביעות רצון הלקוחות מפעילות באינטרנט טובה מאוד ועומדת על כ-92% לעומת שביעות רצון בלתי מספקת של כ-47% מהבנקאים בסניף.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מקור: הפיקוח על הבנקים

כוחם של הבנקים הגדולים פוחת

כתוצאה מעידוד התחרות במערכת הבנקאית, מצביעים בפיקוח על הבנקים על מגמה ארוכת טווח של צמצום הפער בין נתח השוק באשראי של שני הבנקים הגדולים (פועלים 2.26% ולאומי 1.31% ) ביחס לבנקים הבינוניים (מזרחי טפחות 0.53% , דיסקונט 2.12% ובינלאומי 0.69% ).

מקור: הפיקוח על הבנקים

האם לקוחות הבנקים מוגנים בשימוש בדיגיטל?

בפיקוח על הבנקים מציינים כי אחד הסיכונים המרכזיים אשר ניצבים בפני המערכת הבנקאית הינו סיכוני סייבר. "כמו בכל פעילות, גם בדיגיטל יש סיכון", מציינים בפיקוח על הבנקים. עם זאת, בעקבות חוק שירותי תשלום (שייכנס לתוקף ב-2020) הלקוחות יהיו מוגנים יותר בעת ביצוע תשלום באפליקציות תשלומים, ארנקים דיגיטליים ושאר אמצעי תשלום דיגיטליים, מפני הונאות ושימוש לרעה. "הציפיה שלנו מהבנקים היא שבעת אירוע, שבו הלקוח נפל קורבן להונאה, הבנק ינהג ברגישות והגינות כלפי הלקוח שנפגע ויפצה אותו", מציינים בפיקוח על הבנקים ומזהירים לא לתת פרטים בנקאיים מזהים כאשר פונים אליך ב-SMS, דואר אלקטרוני או בטלפון.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    נ.ברוך 28/05/2019 22:15
    הגב לתגובה זו
    קשקוש מלבוש האישה הזו צמחה מהבנק איך היא שומרת על הפיקוח על הבנקים. מה באמת אתם לא צוחקים עלנו.
  • 6.
    איזה תחרות פשוט חושבים כולנו מטומטמים (ל"ת)
    תום 28/05/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    פשוט הזויה מה היא מעשנת???? (ל"ת)
    תום 28/05/2019 08:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אריאל 27/05/2019 23:37
    הגב לתגובה זו
    על מה בדיוק היא מפקחתהגנבים ברשיון זה הבנקים והמפקחת הזו בחוסר המעש שלה נותנת להם רוח גבית
  • 3.
    חיפה 27/05/2019 20:56
    הגב לתגובה זו
    תראו את הרווחים ו תראו מאיין הם מגיעים !!!!!!!!!! העיקר המשכורת השמנה ואח"כ לעבוד באחד הבנקים
  • 2.
    אף בנק חדש לא הוקם בעשרות השנים האחרונות!! (ל"ת)
    אדם 27/05/2019 19:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מאוכזבת 27/05/2019 16:32
    הגב לתגובה זו
    היא והבנקאים משתינים עלינו בקשת. על מי היא עובדת? אבל אצל מי כולם יודעים.
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.


להמשך הכתבה לחץ כאן