חתמה על חוזה חדש - ומשלימה זינוק של 700% ב-4 שנים
בית שמש חברת מנועי בית שמש דיווחה היום לבורסה בתל אביב על הסכם ארוך טווח עם חברת Industria de Turbo Propulsores - חברת מנועים ספרדית, לפיו החברה תייצר חלקי מנועים בהיקף 40 מיליון דולר לאספקה בין השנים 2026-2016. מדובר בהסכם מסגרת ולוח הזמנים כרגע מוגרד כהערכה בלבד.
מניית בית שמש עולה במחזור זעום בכ-2% לשיא כל הזמנים ומשלימה זינוק של 700% מאז ה-31 בינואר של 2012.
בנוסף דיווחה החברה על הרחבת הסכם קיים עם יצרנית התעופה הגרמנית MTU והגדלת ההסכם המקומי שעמד על 35 מיליון דולר ב-11 מיליון דולר נוספים.
החברה צרפה להודעה את ההזהרה אותה היא מצרפת בדרך כלל להודעה על הזמנות, ולפיה אין וודאות כי יתממשו ההזמנות הספציפיות עליהן דיווחה החברה כאשר ביטול ההזמנות יכול להתבצע בגלל אי אספקה במועד, או אי עמידה באיכות.
מנועי בית שמש עוסקת בייצור חלקים למנועי סילון ובשיפוצם. את הרבעון השלישי של 2015 סיימה החברה עם עלייה בהכנסות ל-20.3 מיליון דולר, לעומת 19.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2014. הרווח הנקי ברבעון השלישי עלה ל-1.86 מיליון דולר, לעונת רווח נקי של 1.47 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2014.
מניית בית שמש משלימה עלייה של 95% ב-12 החודשים האחרונים:
- 3.מה שעולה, יודע גם לרדת! לדוגמא אל על... (ל"ת)גם עלי " המליצו" ... 31/01/2016 17:53הגב לתגובה זו
- 2.אמיר 31/01/2016 14:59הגב לתגובה זוחברה צומחת יציבה כשהדולר עולה זה טוב לחברה מעבר לדיווחים על הסכמים חדשים,נסחרת במכפיל רווח סביר מאוד ,כלל תעשיות הגדילה את החזקתה בחברה
- 1.למה סתם לייצר באזז על שום דבר ? (ל"ת)כלכלן 31/01/2016 13:30הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
