מטפלת
צילום: FREEPIK

באילו מקרים כדאי להיעזר במטפלת סיעודית

מגיע הרגע בו אנו שמים לב שהורינו כבר לא יכולים יותר להסתדר לבד וזקוקים לעזרה שוטפת. לפעמים זה מתחיל בעזרה בביצוע משימות יום יומיות כמו רחצה, הלבשה או בישול.
נושאים בכתבה מטפלת סיעודית

פעמים אחרות, כאשר יש הידרדרות במצב יש צורך בעזרה של 24 שעות ביממה. כך או אחרת, לאחר שתמצאו מטפלת סיעודית מקצועית, תרגישו הקלה גדולה. לא רק ירידה משמעותית בנסיעות היומיומיות להורים, אלא הקלה שנובעת מהידיעה שהוריכם נמצאים בידיים טובות ויש מי שנמצא איתם כל הזמן.

מהם המקרים בהם עזרתה של מטפלת סיעודית משמעותית במיוחד?

1. לאחר אירוע בריאותי - כמו נפילה קשה, ארוע לבבי או שבץ, יש צורך בעזרה של מטפלת סיעודית מקצועית שתלווה את האדם בשינויים בשגרת היום יום. בחלק מהמקרים מדובר בעזרה זמנית ובאחרים זו נקודת ההתחלה לסיוע מתמשך.

2. לאחר ניתוח - יש צורך פעמים רבות בליווי - אם בבית או בבית החולים, כאשר יש צורך בשהות ליד החולה. ברוב הפעמים מדובר בעזרה זמנית עד להחלמה מלאה.

3. דמנציה - במקרה של אלצהיימר (או כל מחלת דמנציה אחרת) יש צורך בליווי של מטפלת סיעודית, שתסייע לקשיש להתמודד עם חיי היומיום ועם השינויים אותם הוא חווה. במקרה זה, יהיה לעתים צורך גם בעזרה בביצוע פעולות בסיסיות כמו רחצה או הלבשה, גם בבישול וגם בליווי ביציאה מהבית. כך תוכלו להיות רגועים שלא יקרו ארועים בלתי צפויים כמו שיכחה של סיר על הכיריים, או יציאה מהבית מבלי לדעת כיצד לחזור.

4. הידרדרות איטית - הזקנה מביאה איתה פעמים רבות התדרדרות איטית, כאשר בכל פעם אנו מגלים קשיים בביצוע פעולות שונות. זה יכול להתחיל בנהיגה, להמשיך בקושי לצאת לקניות או בכלל להתנייד, לבשל, להתקלח או להתלבש לבד. לרוב, העזרה של מטפלת סיעודית נדרשת גם היא בהדרגה. בתחילה היא מגיעה לכמה שעות ביום כדי לסייע בפעולות בהן הקשיש זקוק לעזרה ועם הזמן גדל טווח השעות בהן הוא זקוק לעזרה.

5. התאלמנות - פעמים רבות אנו רואים בני זוג, שחיו ביחד רוב חייהם, מסייעים זה לזה בכל פעולה שקשה להם. עם מות אחד מבני הזוג, חש בן הזוג השני בדידות קשה ובמקביל קושי לבצע את כל הפעולות לבד. במקרה זה משמשת המטפלת הסיעודית גם לתמיכה רגשית וליווי וגם לסיוע בפעולות השונות.

6. בדידות - ישנם מקרים בהם הקשיש מתפקד יפה בכל הקשור לפעולות היום יום, אולם הוא סובל מדכדוך או מדיכאון בעקבות הבדידות שהוא חש. חשוב מאוד להתייחס גם לתחושות הקשיש ולא רק למחלות הפיזיות ולהגיש לו את העזרה שתגרום לו להרגיש הרבה יותר טוב. מבפנים.

מבחן ADL - דרך נוספת לקביעת הצורך בשירותיה של מטפלת סיעודית היא באמצעות מבחן תלות. מבחן זה נערך על ידי הביטוח הלאומי ומטרתו היא בדיקת רמת התלות של הקשיש. במבחן נבדקת יכולתו של הקשיש לבצע פעולות יום יומיות כמו הליכה עצמאית, ישיבה וקימה, אכילה, שתייה, רחצה והליכה לשירותים, נטילת תרופות עצמאית ובכלל היכולת להשאר בבית ללא השגחה.

רמת התלות קובעת את הסיוע שיקבל האדם מהביטוח הלאומי במסגרת חוק סיעוד, בצורת שעות טיפול ו/או תשלום חודשי. כך תוכלו גם לדעת האם הקשיש זקוק למטפלת סיעודית למספר שעות ביום (במקרה זה ניתן להיעזר גם במטפלת סיעודית ישראלית) או בהשגחה מלאה של מטפלת סיעודית זרה, אשר תגור בבית ותלווה את הקשיש שישה ימים בשבוע- היא תסייע לו בהלבשה ורחצה, תדאג שיאכל באופן סדיר ובריא, יטול את התרופות שלו בזמן ותארח לו לחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: ChatGPTצילום: ChatGPT

דמוגרפיה פוגשת את הכסף הגדול: Longevity נדל״ן


מה מושך את ההון הגדול לענף הדיור המוגן, מי הם השחקנים המרכזיים בתחום, אילו רשתות מובילות את השוק, ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים 


נושאים בכתבה דיור מוגן

בישראל של השנים האחרונות, תחום הדיור המוגן הפך מאפיק נדל"ני נישתי למוקד משיכה חזק עבור חברות הענק במשק וגופים מוסדיים. עם ביקושים הולכים וגדלים, תשואות יציבות, ותמיכה של מגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, קרנות, בנקים וחברות ביטוח מתחרות על מקום בחזית הענף. מה מושך את ההון הגדול לענף? מי הם השחקנים המרכזיים? אילו רשתות מובילות את השוק? ואיך כל זה משפיע על מעמד הביניים? 

מה מניע את שוק הדיור המוגן בישראל?

השקעה בדיור מוגן בישראל מתבססת על שלושה מנועי צמיחה מרכזיים: ביקוש יציב, דמוגרפיה צפויה ומודל הכנסות רב שכבתי.
הזדקנות האוכלוסייה:  לפי הדיווח של משרד הממשלה ומשרד הבריאות, בשנת 2022 כבר נמנו בישראל כ-1.2 מיליון בני 65 ומעלה שהם כ-12.4% מהאוכלוסייה והתחזיות מצביעות על גידול משמעותי עד 2035. אז צפוי מספרם להגיע ליותר מ-1.6 מיליון, כמעט 14% מהאוכלוסייה
תוחלת חיים גבוהה: כיום עומדת תוחלת החיים בישראל על כ-80.7 שנים בקרב גברים וכ-84.8 שנים בקרב נשים. נתון זה ממקם אותנו במקום גבוה יחסית, ומעיד על מגמת התארכות חיים שפועלת כיום במדינה. הביקוש למגורי איכות עם שירותי קהילה ותמיכה רפואית צפוי להמשיך ולגדול.
מודל הכנסות יציב: הרשתות פועלות בשיטה המשלבת פיקדון ראשוני (לעיתים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים) עם דמי אחזקה חודשיים היוצרים תזרים חודשי בטוח לצד רווחי הון בשלב החתימה והאכלוס. בנוסף, שיעורי התפוסה ברשתות המובילות גבוהים גם בתקופות כלכליות מאתגרות.

רשתות הדיור המוגן המושקעות והמובילות בישראל 

בישראל פועלות כ־11 רשתות גדולות ועוד עשרות קטנות, המפעילות יחד כ־93 בתי דיור מוגן עם כ־14,500 יחידות דיור.

מי הם המשקיעים הגדולים?

הענף הישראלי ראה בשנים האחרונות כניסה של משקיעים מגוונים- מבנקים ועד חברות ביטוח וקבוצות נדל"ן ענק:

יתרונות ההשקעה לשכבות הביניים

כניסת החברות הגדולות והגופים המוסדיים לתחום הדיור המוגן אינה רק מהלך עסקי. היא גם מנוף משמעותי להרחבת הנגישות עבור שכבות הביניים. היקפי ההשקעה הגבוהים מאפשרים לרשתות להקים מתחמים בקנה מידה רחב, לשלב מספר רמות שירות ומחירים, ולהציע יחידות דיור בגדלים שונים. כך, שגם מי שמחזיק בהון מוגבל יחסית יכול למצוא מענה מתאים. בנוסף, לגופים גדולים יש יכולת לנצל יתרונות לגודל: מימון זול יותר, ניהול תפעולי יעיל, ורכישת שירותים בהיקפים גדולים ולהוזיל חלק מהעלויות לדייר הסופי. במודלים אלה, הפיקדון הראשוני מוחזר ברובו ליורשים, והדיירים בוחרים את סל השירותים שמתאים להם.
התוצאה היא שלזוגות פנסיונרים מהמעמד הביניים נפתח חלון הזדמנויות ליהנות ממגורים בסביבה מוגנת, עם שירותי בריאות וקהילה פעילה.