103
צילום: שטארסטוק

צימר בארץ בטוח יותר ממלון בחו"ל – איפה ההיגיון בסגר הזה?

אני חי בדירה בתל אביב ללא מרפסת עם שלושה ילדים בגילאים 3 עד 14, ותוהה לעצמי – מדוע צימר לא בטוח עבורנו בעת הזו?

תוכן בחסות |

בצימר אנחנו בעצם מבודדים במסגרת המשפחה הגרעינית אבל יכולים לפחות לצאת לחצר, לראות קצת ירוק בעיניים, לשאוף אוויר צח ולקבל מרחב נחוץ כל כך לגוף ולנשמה גם יחד. אני ממש מבין, באופן פרדוקסלי כמה, בימים אלה, צימר הינו לגמרי בטוח ונכון לנו . ישנם יישובים בצפון שצופים לנוף פתוח ויפה ויש גם כאלה שהטבע ממש עובר בתוכם, כמו למשל בראש פינה וביישובים נוספים בגליל העליון בהם ניתן למצוא נחל שזורם בתוך היישוב עצמו – אז מה רע בלקחת צימר בצפון?? ולמה טיסה לחו"ל ושהייה במלון עם עוד עשרות או מאות אנשים זה יותר בטוח ונכון לנו כאזרחים?

לסייע לרבים מהמרכז להתמודד עם המצב ולתמוך בתיירות המקומית גם יחד

הענקת האפשרות לצאת לצימרים בצפון, בדרום או בכל אזור אחר של הארץ, יכולה לפתור לא מעט בעיות עבור הרבה מאוד אנשים בארץ. תושבי גוש דן והערים הגדולות הרגישו ומרגישים על בשרם את הקשיים הנובעים ישירות מסגרים ארוכים ואיסורים על יציאה מהבית וביצוע פעולות שונות. גם המחסור בחופשות ונופשים הורגש טוב מאוד השנה וענף התיירות המקומי נמצא על סף קריסה. לפחות חלק מהפתרון לבעיות הללו הוא פשוט, מתבקש וכמעט טריוויאלי – לאפשר לנו, תושבי ישראל, לנפוש בצימרים בארץ גם (ובמיוחד) עכשיו!

החזרת שוק הצימרים המקומי לפעילות יכולה לפתור הרבה מאוד מהבעיות שיוצרת התקופה הנוכחית המאתגרת כל כך –

בתור התחלה, אישור לנפוש בצימרים בארץ יאפשר להתחיל ולשקם את ענף התיירות, ויסייע לבעלי צימרים ומקומות נופש ואירוח בכל הארץ לחזור להתפרנס לאחר שנה קשה מנשוא. שנית כל, ישנם הרבה מאוד תל אביבים כמוני, כמו גם ירושלמים, תושבי רמת גן, גבעתיים, חיפה ואינספור ערים נוספות בארץ אשר כבר משתגעים בבית, וישמחו מאוד לצאת לצימר עם המשפחה. לא חסרות דרכים להעביר את הזמן בצימרים גם כששומרים על ריחוק חברתי ונמנעים מאטרקציות המוניות (אשר בכל מקרה אינן פועלות כרגע), ושינוי הסביבה והאפשרות לשהות כמה ימים במקומות ירוקים, פסטוראליים ונעימים נשמע כרגע כמו חלום מתוק, אשר נמצא במרחק שעתיים נסיעה מהמרכז...

מאחר ואין באמת היגיון עמוק במצב בו אנחנו לא יכולים לנפוש אצל אחינו מצפון או דרום הארץ, לסייע להם להתפרנס ולהתאוורר בעצמנו, בזמן שישראלים טסים לנפוש בבתי מלון ביוון או בטורקיה,  נשמח מאוד לראות את המדינה מתקנת את המצב המעוות שנוצר ומאפשרת לענף התיירות המקומי להתאושש, ולהורים עייפים מהעיר להתאוורר קצת, לנפוש ולטעון מצברים לקראת המשך ההגבלות והמציאות הנוכחית המאתגרת.

איך נראית חופשה בצימר בזמן הקורונה?

עבור כל מי ששומע על הרצון לצאת לחופשה בצימר בצפון דווקא עכשיו, כאשר הקורונה עדיין מנהלת את החיים שלנו, ואינו מבין את היתרונות והאטרקטיביות שבכך, כמה מילים על איך יכולה להיראות חופשה בצימר, גם עכשיו כשכל האטרקציות, המסעדות וכו' סגורות –

ובכן, כפי שכבר ציינתי, אחד הדברים הבסיסיים והאטרקטיביים ביותר כרגע במחשבה על צימר בצפון, למשל, היא האפשרות לשהות במקום פסטוראלי, שקט, נעים ומלא ירוק וטבע בעיניים, גם אם לא יוצאים כלל משטח הצימר עצמו והמרפסת או הגינה. רק שינוי הסביבה והאווירה, היציאה מהדירה הסגורה אל הנסיעה לצפון על הנופים המרהיבים המאפיינים אותה והשהייה בצימר מפנק, נעים ופסטוראלי, יכולים לשפר משמעותית את מצב הרוח של כלל בני המשפחה ולהעניק לנו כמה ימים ולילות כיפיים ומהנים יחד, אחרי חודשים ארוכים של הסתגרות משותפת בבית.

בחלק מהצימרים ישנן גם גינות קטנות לטייל ולשבת בהן, בחלקן בריכות קטנות ושכשוכיות צמודות אשר בלעדיות לצימר עצמו וניתן ליהנות מהן גם בלי לבוא במגע עם אנשים אחרים. משחקי קופסא, טיולים של המשפחה יחדיו, ללא אף אחד אחר, בחיק הטבע המקומי ואפילו צפייה משותפת בסרט או טלוויזיה, אך בסביבה שונה מהסביבה הביתית – כל אלו באמת נשמעים כרגע כמו חלום מתוק, ואינם מצריכים הפרה של ההנחיות או הסתכנות בהידבקות.

הצפון הירוק והפסטוראלי הוא מקום המפלט שלנו מדי שנה, יעד אולטימטיבי לחופשה בארץ המאפשרת לפרוק קצת מהלחץ המצטבר היומיומי, שקיים אמנם תמיד אך התעצם וקיבל פנים חדשות שונות במהלך חצי השנה האחרונה. אני ממליץ על חופשה שכזו בחום לכל מי שאני מכיר, ברגע שיתאפשר כמובן... מאחר ומדובר גם באזור מרווח של הארץ בו האוכלוסייה דלילה יחסית ולכן אינו צפוף כמו גוש דן או מרכז הארץ בכלל (אותו הדבר נכון גם לגבי הדרום), ניתן למצוא בצפון אינספור מקומות נעימים ומבודדים יחסית לשהות בהם בחופשה. ההשפעה על המצב בארץ, הן מבחינת קורונה והן מבחינת מצב הרוח והבריאות הנפשית של כולנו (כמו גם ענף התיירות והצימרים) יכולה להיות רק חיובית במקרה זה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צילום: STG Digital Marketing Agencyצילום: STG Digital Marketing Agency

5 דרכים להפוך משרד קר למרחב נעים ומעורר השראה

הקפדה על תאורה נכונה, שימוש בחומרים טבעיים והכנסת צמחייה מלאכותית לשטחי העבודה הם בין האמצעים שיסייעו לכם לייצר מרחב חם ומזמין

נושאים בכתבה עיצוב משרד

בעידן שבו העבודה ההיברידית הפכה לנורמה, המשרד כבר איננו רק מקום לביצוע משימות – הוא מרחב חיים, מפגש, השראה ויצירתיות. עובדים מבלים בו שעות ארוכות, והאווירה שבו משפיעה באופן ישיר על המוטיבציה, על תחושת השייכות ועל הפרודוקטיביות. לא פלא שעיצוב סביבת העבודה הפך לאחד הכלים המרכזיים ביצירת תרבות ארגונית מודרנית.
אז איך הופכים חלל משרדי קר וסטנדרטי למקום שמרגיש חם, מזמין ומעורר השראה? הנה חמש דרכים שכדאי להכיר.

1. משחק באור – התאורה כגורם רגשי

אור משפיע על מצב הרוח לא פחות מאשר על הראייה. תאורה פלואורסנטית קרה יוצרת תחושת ניכור ועייפות, בעוד שתאורה רכה ובגוונים חמים משרה שלווה וריכוז. שילוב של אור טבעי עם גופי תאורה מעוצבים ומודולריים מאפשר לשנות את האווירה בהתאם לשעות היום או לאופי הפעילות. באזורים פתוחים מומלץ להוסיף מנורות תלויות שמגדירות אזור מבלי לסגור אותו, ואילו בחדרי ישיבות כדאי לשלב תאורה ממוקדת המעודדת תקשורת.

2. חומרים טבעיים וטקסטורות נעימות

אחד האתגרים בעיצוב משרדים מודרניים הוא האיזון בין מראה נקי ומינימליסטי לבין חמימות אנושית. שימוש בעץ, באבן, בבדים רכים או באלמנטים בעלי טקסטורה טבעית שוברת את הקרירות של המתכות והזכוכית. רצפת פרקט, שולחן עץ גולמי או אפילו חיפוי קיר בטון מוחלק – כולם יוצרים חיבור רגשי לחלל. לא מדובר רק באסתטיקה אלא גם בהשפעה תחושתית: החומריות גורמת לנו להרגיש קרובים יותר לטבע וליציבות.

3. צבע ככלי למצב רוח

הצבעים שאנחנו רואים משפיעים על רמת האנרגיה שלנו. משרד שכולו בגוונים אפורים או לבנים עשוי לשדר מקצועיות, אך גם ניכור. שילוב נועז של צבעים – נגיעות של ירוק, חרדל, כחול עמוק או טרקוטה – מעניק אופי ואנרגיה חדשה. חשוב למצוא את האיזון בין צבעוניות שמרימה את המורל לבין עומס ויזואלי. אפשר להתחיל בפריטים קטנים: קיר דגש אחד, כיסאות צבעוניים בחדר הישיבות או הדפסים אמנותיים שמוסיפים עניין.

4. הטבע נכנס למשרד

בעולם שבו רבים עובדים בתוך מבנים סגורים במשך רוב שעות היום, יש צורך אמיתי בקשר עם אלמנטים טבעיים. הכנסת ירוק לחלל העבודה תורמת לריכוז, למצב הרוח ולתחושת רווחה כללית. צמחיה מלאכותית איכותית מאפשרת ליהנות מהמראה המרענן של הצמחים מבלי להתמודד עם תחזוקה, השקיה או תאורה טבעית. כיום ניתן למצוא פתרונות עיצוביים מגוונים – החל מעציצים בודדים ועד קירות ירוקים שלמים – שמעניקים תחושת חיים ורוגע גם בחללים תעשייתיים וסגורים.

צילום: אייל עובדיה AIצילום: אייל עובדיה AI

הלוואה חוץ בנקאית: מתי זו האופציה הנכונה עבורכם?

אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים, מסביר מתי זה כדאי, איך נמנעים ממלכודות, ומה השתנה בשוק בשנים האחרונות

נושאים בכתבה הלוואה חוץ בנקאית

בשוק האשראי הישראלי מתרחשת מהפכה שקטה. בעוד שבנקים נותרים הכתובת הראשונה של רוב הישראלים כשמדובר בהלוואות, כ-35% מהשוק כבר עבר לגופים חוץ בנקאיים. מדובר בשינוי משמעותי שפותח אפשרויות חדשות למי שנדחה בבנק, זקוק למימון מהיר או פשוט מחפש תנאים טובים יותר.

בראיון עם אייל עובדיה, המנהל הפיננסי של פורטל "רק תבקש" ובעל ניסיון של מעל 17 שנה בתחום הפיננסים והיזמות, חקרנו את עולם האשראי החוץ בנקאי: מתי זו אופציה כדאית? איך נמנעים ממלכודות? ומה השתנה בשוק בשנים האחרונות?

"הרבה אנשים מגיעים לגופים חוץ בנקאיים מתוך ייאוש," מספר אייל, "אבל האמת היא שלפעמים זה בכלל הפתרון הטוב ביותר מלכתחילה".


שאלה: אייל, בואו נתחיל מהבסיס. מה בדיוק זה גוף חוץ בנקאי ובמה הוא שונה מבנק רגיל?

אייל עובדיה: זו שאלה שמרבה לעלות. גוף חוץ בנקאי הוא חברה מורשת שנותנת הלוואות, אבל היא לא בנק. החברות האלה פועלות תחת פיקוח רשות שוק ההון והחוק הישראלי, אז אין פה שום אזור אפור. ההבדל המרכזי הוא שיש להם הרבה יותר גמישות בתהליכי האישור. בנק צריך לעמוד בהרבה דרישות של בנק ישראל, והתהליך שלו מאוד מתוקנן. גוף חוץ בנקאי יכול להסתכל על התמונה הרחבה יותר - הוא יכול לקחת סיכונים מחושבים שבנק לא היה מסכים לקחת.

קחו לדוגמה עצמאי שעובד שנתיים עם הכנסות טובות אבל ללא דוחות רשמיים מסודרים. בנק רגיל יגיד לו "תחזור בעוד שנה עם דוחות". חברה כמו מימון ישיר או נאוי גרופ יכולות להסתכל על תזרימי המזומנים שלו, על החשבון הבנקאי, ולאשר לו הלוואה תוך 24-48 שעות. כמובן שהן גובות על הסיכון הזה ריבית גבוהה יותר, אבל זו השאלה - האם הגמישות והמהירות שוות את ההבדל בעלות?


שאלה: אז מתי בעצם כדאי לפנות לגוף חוץ בנקאי ולא לבנק?