השקעה
צילום: John Schnobrich on Unsplash

תוכנית עסקית - הצעד החשוב בגיוס משקיעים

את ההשפעות השליליות של משבר הקורונה על חברות ועסקים קטנים וגדולים כאחד ניתן לראות כבר עכשיו וסביר להניח כי אלו ימשיכו להיות מושפעים מהכאוס שתפס בעולם גם בעתיד
תוכן בחסות |

למשבר הקורונה השפעות שליליות על חברות ועסקים, קטנים וגדולים כאחד, אשר ניתן להבחין בהם כבר עכשיו, וסביר להניח כי אלו ימשיכו להיות מושפעים מהכאוס שתפס בעולם גם בעתיד. אמנם ישנן תעשיות שנראה שכמעט ולא ספגו הפסדים בעקבות המשבר הבריאותי והכלכלי, אך אלו יכולים לצוץ בהמשך הדרך כ'מעשה דומינו', משפיעים ומושפעים מתהליכים שנוצרו והתעצמו בעקבות התפשטות הנגיף והניסיונות לבלום אותו.

פתרון רווח, ובמקרים רבים זמני, הינו הלוואות בערבות המדינה. מה בנוגע למי שנעזרים בימים אלו בהלוואת אלה?

להלוואות מסוג זה ניתנת לרוב תקופת גרייס של כחצי שנה עד שנה. אם לא נראה צמיחה מחודשת במגזרים השונים בפרק זמן זה, קרוב לוודאי שגם מי שקיבלו הלוואות בזכות ביצועים ודו"חות כספיים חיוביים יתקלו בקשיי החזר, שבתורם יעמיקו קשיים תזרימיים בעסק.

המסקנה העולה מכווינה לפתרון אחר. לא עוד הלוואות כאלו ואחרות הן הפתרון, אלא השקעה חדשה מצד משקיעים.

כיצד עושים זאת? בעזרת תוכנית עסקית עדכנית.

חשוב להבין, תוכנית עסקית למטרת גיוס משקיעים מהווה חלון הראווה של העסק, אשר מציג את הקיים היום ומאותת על הפוטנציאל העסקי בשנים הבאות, כמו גם על הכלים והצעדים שיבוצעו על מנת לממש פוטנציאל זה.

גם במידה וישנה שחיקה ברווחיות או קשיים בתזרים המזומנים, אין זה בהכרח אומר כי לא מדובר בהשקעה כדאית ושהתחזיות אינן אופטימיות. יתרה מכך, ייתכן שמצב זה אף יהווה נקודת פתיחה אטרקטיבית למשקיע.

כדי לנסח תוכנית עסקית ברורה יש להציג מספר ניתוחים, מטרות ודרכי פעולה:

הראשון הוא הצגת תוצאות העבר, תוך התמקדות בשיעורי הצמיחה ובהכנסות לאורך השנים. את ההכנסות יש לבחון לפי סוגי הלקוחות השונים, כך שאפשר יהיה להבין מהן וממה נובעות. בהמשך, ניתוח הוצאות, קבועות ומשתנות, צריך להתחשב בהוצאות שמקורן באופן ישיר ביצירת ההכנסות וכן בהוצאות תקורה קיימות. בסופו של תהליך זה נקבל את שורת הרווח התפעולי (ו-EBITDA) וכן רווח נקי לאחר הוצאות מימון, מס.

הניתוח השני נוגע בתזרים המזומנים של החברה, ומטרתו להבין מהו הצורך מבחינה תזרימית ומימונית. לצורך כך, משורת הרווח יש להפחית השקעות, לתת ביטוי להון החוזר הקשור בפעילות השוטפת, ובנוסף להפחית החזרי קרן, כולל הלוואת בערבות מדינה (כמובן תוך התחשבות במשך תקופת הגרייס).

המטרה הסופית של ניתוח התזרים הוא לענות על השאלה החשובה, לכמה כסף החברה זקוקה כאן ועכשיו.

לאחר ניתוח ביצועי החברה בעבר ובירור יכולתה לייצר תזרים מזומנים כעת, מגיעים לחלק החשוב הנובע מהם - הכנת תוכנית עסקית צופה פני עתיד. זאת עושים בעזרת בנייה של תחזית לחודשים הקרובים ולשנים הבאות.

התחזית בנויה הן מהוצאות והן מהכנסות. ניתן להתחיל דווקא משלב ההוצאות, על מנת לגלות מהי נקודת האיזון (Break Even Point) החודשית (זו שמגדירה את רמת ההכנסות הנדרשות המינימלית כך שהחברה לא תפסיד). אחת המטרות במציאת נקודת האיזון היא הצגת נקודת האופק, השלב הקריטי ממנו והלאה צפויים רווחים. ניתוח זה גם עוזר להמחיש כי מספר חודשים רעים לא בהכרח מציג את פני התמונה כולה.

בשורה התחתונה, מטרת העל של תוכנית עסקית היא לשכנע, מתוך המספרים והביצועים, כי מדובר בהזדמנות כלכלית כדאית עבור משקיעים פוטנציאלים.

בהצלחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלעד הדר
צילום: קרדיט התמונות: אלעד הדר

תביעה קבוצתית נגד אלעד הדר נמחקה בבית המשפט

בדיון שנערך בבית משפט השלום בת"א בתחילת החודש, נדחתה התביעה הקבוצתית שהוגשה על ידי עורכי הדין אהב כהן ואור גביש נגד אלעד הדר וחברת "סקסס" ונפסקו לנתבעים פיצויים בסכום נכבד.

נושאים בכתבה תביעה ייצוגית

קרדיט התמונות: אלעד הדר טענות התובעים

לקראת סוף שנת 2021, 11 לקוחות לשעבר של חברת ייעוץ העסקי "סקסס" הגישו תביעה משותפת נגד החברה ונגד אלעד הדר בטענה שונות שהחברה מתנערת ממילוי תפקידה המלא כחברת ייעוץ עסקי ועושה זו בדרכים לא דרכים. התביעה הוגשה על ידי עורכי הדין אהב כהן ואור גביש אשר איגדו מספר אנשים לצורך קבלת פיצויים בסך 500 אלף שקל. כתב התביעה היה ארוך ונעשה כל ניסיון להראות שחברת "סקסס" פעלה לא כראוי תוך כדי במהלך התביעה הושמעו מקבץ טענות מופרכות, שקריות ולא קשורות נגד אלעד הדר וחברת "סקסס"  שנועדו להסתיר את מטרת התביעה האמיתית, התברר מהר מאד שמתוך ה-11 תובעים כביכול רובם נתבעים שהיו חייבים כסף לאלעד הדר וחברת "סקסס ייעוץ עסקי" בגין שירות שקיבלו ולא שילמו עליו לא זאת ועוד שהיה כבר דיון שדן בניסיון ההתחמקות שלהם לשלם ובית המשפט פסק שהצד עם חברת סקסס ופסק שעליהם לשלם ואילו חלק אחר של הנתבעים הם קובץ בעלי עסקים שחל בעסק שלהם שיפור משמעותי בהכנסות וברווחים ובמקום לשמוח ולשלם את העמלה על הצמיחה ניסו לחמוק ולא לשלם את העמלה, בחלקם מדובר אף בצמיחה של מיליונים, אך במקום לשבח את החברה ולשלם את העמלה הם בחרו לנסות להתחמק מהתשלום וכאשר נתבעו חשבו שאם יזמו תביעה כקבוצתית כנגד סקסס ואלעד הד יוכלו לחמוק מלשלם את העמלה שהוסכם עליה. גלגלי הצדק טוחנים אמנם לאט אבל כבר בדיון הראשון בבית המשפט נזף בעורך הדין אהב כהן שאמור לדעת מתוקף עיסוקו שהחוק מגדיר "מעשה בית דין" כנושא שבין המשפט כבר דן בוא ופסק בו, בנושא שכזה לא ניתן להגיש תביעה נוספת ולא ניתן לדון בו שנית ולכן כבר בדיון המקדמי נמחקו 5 מתוך 11. ככל הנראה אותם נתבעים צורפו כדי לתת נפח כוזב לכמות הלקוחות בתביעה. חרף עובדה זו הם הוטעו ושוכנעו ע"י עורכי דינם לשלם אלפי שקלים כל אחד כדי להגיש תביעה נוספת. מכאן התיק המשיך עם 6 תובעים והשופט נתן להם זמן ראוי לארגן ולהגיש מחדש את טענותיהם לאחר שכמעט חצי מהם התגלו כבר בדיון הראשון כחסרות שחר.  

התיק נמחק ונפסקו לטובת אלעד הדר וסקסס פיצויים בסכום נכבד

לאחר כשנה ואינספור חלופות של מאות עמודים בין הצדדים שבהן נחשפו אט אט העובדות האמיתיות, החליט השופט שלא רק לדחות את תביעה ולמחוק לחלוטין את התיק נגד אלעד הדר וחברת "סקסס", אלא גם לפסוק תשלום פיצויים בסכום נכבד לנתבעים.