ד"ר שי מרצקי
צילום: יח"צ

בונוס נבחרה בין 100 חברות הטכנולוגיה החדשניות המבטיחות באירופה

חברת הביומד מחיפה זכתה בתחרות של Red Herring. עוסקת בתחום תאי הגזע והנדסת רקמות
 
אבי שאולי | (3)

בונוס ביוגרופדיווחה כי חברת בונוס תרפואטיקה, חברה בת בבעלות מלאה של החברה, התבשרה על ידי חברת Red Herring, כי נבחרה להימנות על 100 החברות החדשניות המבטיחות באירופה, בכל ענפי הטכנולוגיה, לשנת 2015.

צוות העורכים של Red Herring, חברה המבצעת סקירות אנליסטיות יומיות ותקופתיות על חברות טכנולוגיה בכל העולם, בחר את 100 חברות הטכנולוגיה, אשר למיטב שיפוטו, הן ההזדמנויות העסקיות הגדולות ביותר, מבין אלפי חברות מכל רחבי אירופה, אשר נבחנו באנליזה המורכבת מ-20 אמות מידה, חלקן כמותיות וחלקן איכותיות, ביניהן: היתכנות טכנולוגית, חדשנות טכנולוגית, גודל השוק, האסטרטגיה העסקית, איכות ההנהלה, ביצועים פיננסיים ועוד.

במשך השנים, בחרו מומחי  Red Herring  בחברות טכנולוגיה מבטיחות, אשר מאוחר יותר הגיעו למעמד מוביל בעולם בתחומי פעילותן, עליהן נמנות החברות: Google, Yahoo! Facebook, Twitter, Skype, YouTube, eBay, Mobileye ואחרות.

ד"ר שי מרצקי, מנכ"ל חברת בונוס ביוגרופ: "החברה מודה לצוות השופטים המומחים של חברת המדיה Red Herring, בעלת המוניטין העולמי במגוון ענפי הטכנולוגיה, על הכרתם במיצובה של בונוס בצמרת חברות הטכנולוגיה המבטיחות ביותר באירופה, הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט של ההזדמנות העסקית".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אתמול מכרתי בונוס בשיא . תודה !!! (ל"ת)
    א 21/04/2015 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איפה פלוריסטם ? גם היא בתחום דומה ..................... (ל"ת)
    א 21/04/2015 08:14
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בונוס-בסמן הצלחה חלוקת מניות מהותית למנהלים. (ל"ת)
    יצחק 19/04/2015 17:39
    הגב לתגובה זו
ליאור שאלתיאל נורקסון
צילום: larry brandt

חברת נוראקסון הישראלית השלימה סיבוב השקעה נוסף של 1.3 מיליון דולר קנדי

החברה שסוגרת יותר משנה בבורסה הקנדית אחרי שגייסה 8 מיליון דולר בזמנו תצטרך לגייס עוד כסף כדי לשרוד עד תחילת הניסויים קליניים בבני אדם, בתחילת 2025
עדן ספיר |

נוראקסון הישראלית אשר נסחרת בבורסה הקנדית מנסה לפתח טיפול לפציעות חוט שדרה (SCI). הטיפול שנוראקסון מפתחת מציע גישה לא פולשנית (באמצעות ספריי הניתן דרך האף) לטיפול בפגיעות חוט שדרה ומוח ועשוי לתת מזור ושיפור פונקציונלי של רבים מנפגעי חוט השדרה.  נוראקסון מפתחת פלטפורמה תרופתית בשם ExoTherapy המבוססת על אקסוזומים – חלקיקים כדוריים קטנים ביותר המשתחררים על ידי תאי גזע בעת חלוקתם, בעלי יכולת תראפויטית ויכולת נדידה והגעה לרקמות פגועות בגוף, היכולים לשמש כמערכת הובלת תרופות ייעודיות באופן ספציפי לאתר מטרה מסוים כמו בפציעות חוט השדרה. לדברי החברה, האקסוזומים המגיעים באופן טבעי לאזורים דלקתיים בגוף יכולים להיטען במולקולות שונות ובמקרה של פגיעה במערכת העצבים המרכזית (מוח-חוט שידרה) נורקסון מטעינה אותם ברצף ייחודי מסוג siRNA שמטרתו להוריד ייצור של חלבון בשם PTEN בתאים באזור הפגוע. האקסוזומים הטעונים מגיעים לאזור הפגוע ומאפשרים התחדשות תאי עצב וחיווט מחדש בחוט השדרה. המוצר הראשון הנקרא - ExoPTEN, הראה פוטנציאל שיקומי גדול במחקרי מעבדה כולל שיקום תיפקודי של חולדות במודל של חיתוך מוחלט של חוט השדרה. מחקרים פרה-קליניים שנערכו על ידי NurExone לאחרונה הראו תוצאות מבטיחות. במחקרים אלו, נוראקסון השיגה שיעור הצלחה של 75% בסיוע לחולדות משותקות להחזיר תפקוד מוטורי לצד הרפלקס ברגלים האחוריות ושליטה חושית. יתר על כן, החולדות לא הראו סימנים של פגיעה עצמית, דבר המעיד על רמות מתח מופחתות והרגשת כאב ברגלים האחוריות, דבר המאמת את יעילות הטיפול.   על פי החברה, יש מיליוני אנשים ברחבי העולם המושפעים מפציעות אלו ויש צורך בטיפול יעיל ובטוח שעשוי לשפר את איכות חייהם בצורה משמעותית. בחברה מוסיפים כי כיום מרבית הטיפולים המוצעים הינם טיפולים פולשניים הכוללים ניתוחים מורכבים באזורים רגישים. נוראקסון שואפת להחליף את הטיפולים המסורתיים על ידי מינוף התכונות הייחודיות  של אקסוזומים ושימוש במתן טיפול לא פולשני דרך האף המספק אפשרות טיפול נוחה, אפקטיבית וזמינה למטופל ובתקווה להוות-”Game Changer” בתחום.  את החברה מנהל ד"ר ליאור שאלתיאל, מנכ"ל ומדען המתמחה בפיתוח מערכות מתן תרופות ויחד איתו בחברה פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון ופרופ' דני אופן מאוניברסיטת תל־אביב שחתומים על ההמצאה.  סמנכ"ל הכספים, ערן עובדיה: "זהו גיוס ההשקעה הראשון שסגרנו, לאחר הפיכת החברה לציבורית בבורסה הקנדית TSXV ביוני 2022 תוך גיוס של כ-8 מליוני דולרים. החברה רוצה להמשיך להרחיב פעילות ולגייס השקעות נוספות שיביאו אותה עד לתחילת הניסויים קליניים בבני אדם, בתחילת 2025".