טור
עם יושרה מקצועית, בלי שעבוד ללקוח: אז איך אפשר להציל את ענף הפרסום
הטור האחרון של גינגי פרידמן של מכרז 'כללית' עורר פולמוס עז בברנז'ה. עתה הוא מסביר מה למד במשרד הראשון בו עבד, ומה יישם בעסק הפרטי שפתח
- 6.משה 26/04/2014 22:41הגב לתגובה זוהיי גינגי יקיר. אם היו לך רעיונות ושיטות כל כך טובות ומועילות אז למה המשרד שלך כבר לא קיים. אני בהחלט זוכר את המשרד שלך (אדמרק) לא זכור לי שהיה כל כך גדול ומוצלח. עובדה כבר לא קיים היום. יש לך הסבר הגיוני לזה? תודה
- גינגי פרידמן 27/04/2014 11:17הגב לתגובה זומשה מכובדי, אני מזמין אותך לקרוא שוב את הטור ולא תמצא שם מילה אחת הטוענת שהמשרד שלי היה גדול ומוצלח או שהרעיונות והשיטות שלי היו כל כך טובים ומועילים (למרות שהיו גם היו) כל מה שניסיתי לטעון בטורי זה הוא שידעתי להיאבק על כבודי המקצועי ולשמור על יושרתי. לשאלתך, המשרד לא קיים כי האנשים שקנו אותו ממני לא ידעו לשמור עליו. ובלי כל קשר, אני מציע לך לעבור על שמות כל המשרדים הגדולים והמובילים של שנות ה-70, ה-80 וה-90 ותיווכח שכולם נעלמו מהמפה. למה? כי זו דרכו של עולם: הגדולים מתים וחדשים נולדים וגדלים עד שגם הם ימותו. אני מודה לך על התייחסותך
- 5.גדי 22/04/2014 12:22הגב לתגובה זוהכותרת - איך אפשר להציל את ענף הפרסום קצת גדולה על המאמר הזה. אתה לא חושב? הבעיה של ענף הפרסום גדולה יות מנושא היושרה והשעבוד ללקוח. הבעה היא קודם כל בעיה מקצועית - העולם התקדם, הצרכנים התקדמו, אפילו הלקוחות התקדמו אבל משרדי הפרסום נתקעו מאחור. הם מציעים מוצר מיושן ומתודולוגיות מיושנות שלא מותאמות לשנת 2014. והלקוחות לא פראיירים.
- גינגי פרידמן 23/04/2014 01:45הגב לתגובה זוגדי מכובדי, אכן הצדק עמך. את הכותרות לטורים שלי נותנת המערכת. הכותרת שלי היתה :אפשר גם אחרת. אני מסכים עם כל דבריך אלא שהאשמה על היתקעות המשרדים מאחור רובצת על המפרסמים. מסיבות שפירטתי יותר מפעם, בטוריי. אני מודה לך על התייחסותך
- 4.שי 22/04/2014 10:11הגב לתגובה זואני מסכים עם הטענה העקרונית שלך שמשרדי הפרסום מקדשים את הבינוניות כדי לשמר את שביעות הרצון של הלקוח. זה יוצר ענף שמתנהל כולו בצורה עקומה, בינונית ולא מאוד מקצועית. ובכל זאת יש לי כמה שאלות: 1. האם לתת הנחה זה באמת כל כך נורא? למה בכל תחום אחר הנחה היא לגיטימית ובפרסום לא? מדוע לקוח לא יכול לדרוש הנחה כמו שהוא דורש הנחה כשהוא קונה רכב חדש, ספה חדשה או יוצא לחופשה? לא ברורה לי ההתעקשות 2. אתה אומר שנותרת בודד במערכה. האם אתה טוען שאתה היחיד שעשה פרסום טוב? בכל זאת היו כמה פרסומאים גדולים והיו כמה מהלכים גדולים לאורך השנים. האם כולם חוטאים ורק אתה הצדיק? 3. האם התופעה שאתה מדבר עליה היא מקומית או גלובלית? ואם היא גלובלית הם השחקנים הישראלים באמת מסוגלים לשנות את המציאות? 4. הפנטזיה של כל פרסומאי היא ״לפטר״ את הלקוח שלו. לדעתי זו חכמה קטנה מאוד והפתרון הקל. לא הייתי מתגאה בזה. זה אפילו קצת ילדותי. החכמה היא לשמר לקוח (ולעשות לו עבודה טובה וגם להרוויח עליו) גם כשיש קשיים וגם כשהוא דורש הנחה או חושב שהוא יודע יותר טוב ממך. 5. מעניין אותי לשמוע פעם את הסיפור שבגללו סגרת את המשרד. אולי כבר סיפרת אותו פעם אבל מעניין לשמוע עוד פעם.
- גינגי פרידמן 23/04/2014 01:42הגב לתגובה זושי מכובדי, אכן שאלות טובות ולצידן ישנן גם תשובות טובות: 1.ענף הפרסום שונה משאר הענפים שהזכרת בכך שההכנסות נקבעות ע"י המדיה. כגובה העמלה כן גובה ההכנסה. ואין לך שליטה על כך. לעומת זאת כל שאר ההוצאות של המשרד ניתנות ללא חיוב. כך שאם אתה נותן הנחה אתה חייב לקצץ בשירותים שאתה נותן או ברמתם, נגיד פחות פלנינג או קריאייטיב ברמה זולה יותר או לחילופין עליך ליצור הכנסות שנעלמות מעיני הלקוח. 2.לא אמרתי שהייתי היחידי שעשה פרסום טוב. אדרבה, היו טובים ממני. אמרתי שהייתי היחידי שלא נתן הנחות ולא השתתף במכרזים. 3.התופעה בחלקה גלובלית והיא משתנה ממדינה למדינה. אבל דווקא אנחנו כמדינה קטנה ובהתהוות יכולים לשמש דוגמה לאחרים כפי שעשינו בענפים רבים אחרים. 4.לדעתי לשמר לקוח בכל מחיר פירושו עוול ללקוח ועוול למשרד. היושרה המקצועית והגאווה המקצועית הם מעל לכל. 5.את המשרד שלי מכרתי (לא סגרתי) כי מצאתי את עצמי זקן לענף. למגינת לבי זאת המציאות בארצנו המקדשת את הנעורים ובזה לניסיון. אני מודה לך על התייחסותך
- 3.קורא וותיק 17/04/2014 14:57הגב לתגובה זוגם קאטו הזקן היה מקבל חום
- גינגי פרידמן 19/04/2014 03:22הגב לתגובה זוקורא וותיק מכובדי, צר לי אך זה הוא המחיר שקוראים וותיקים משלמים, הם יודעים מראש מה תהיה דעתו של הכותב בכל דבר ועניין ואין זה מן הנמנע שבתריסר שנות כתיבה הכותב יחזור על עצמו, חזור וחזור. יחד עם זאת אני מלא הערכה שאתה יודע מי זה קאטו הזקן, בימינו אין זה דבר של מה בכך ואני רואה לעצמי כבוד גדול שאתה נמנה עם קוראיי הספורים. אני מודה לך על התייחסותך
- נהדר אתה. אחלה תגובה. (ל"ת)שרי סימן טוב 08/05/2014 20:26
- 2.משה 16/04/2014 21:46הגב לתגובה זוהגיע זמן שיעשה משהו לטובת המשרדים והצוותים שעובדים יום ולילה ללא תשלום על מכרז אחרי מכרז. יעשה כבוד לענף, ישמור על האנשים, בקיצור - פשוט וטוב. אמיר גיא? מישהו?
- 1.רק רגולציה 16/04/2014 14:19הגב לתגובה זוהיום אין תחרות כמעט באף ענף משמע אין כמעט לקוחות שרוצים להתחרות במישהו אחר ולכן המשרדים מסתובבים סביב הזנב של עצמם. כי מי שיש לו קשרים איכשהו עובד (ולפעמים גם הם לא ע"ע גיתם - דנקנר ושות).גם אלה שעובדים מספקים שירותי מדיה ללקוחות כי מה יש ללקוח ללא תחרות לפרסם חוץ מהעלאה לטופ אוף מיינד? אז אסטרטגיה וקריאייטיב זה לחלשים. הקטנים בסה"כ רוצים לשרוד את החודש ורוצים הארד סייל. אין באמצע. בנוסף, בתחילת שנות התשעים לפרסום היה זוהר מטבע הדברים כי זה היה חדש (גילינו את אמריקה וכו'), ז'וז'ו חלסטרה עשה מזה פינה ושידורי הענקת פרסים לתשדירים קיבלו נתוני צפייה. היום פרסום הוא דבר שנוא בלשון המעטה ותחת מתקפה תמידית. לכן, אין מה להשוות בכלל.