under 40: "הרדיו האזורי בא לידי ביטוי - גם בכמות המאזינים וגם בעוגת הפרסום"

השבוע מתארחת במדור ה-under 40 של אייס קרן אוזן, בת 33, סמנכ"ל תוכן ושיווק ברדיו דרום.

.

1. מה הכי אובר רייטד בתחום שלך? במשך הרבה שנים התחנות הארציות ממלכתיות היו אובר רייטד. יש נטייה להתייחס אליהן כמקצועיות יותר. הן היו במשחק ראשונות ובמובן מסוים עד היום נהנות מזה. בנוסף, תחנות ארציות ממונות מכספי משלם המיסים, ולא מתמודדות עם שיקולים מסחריים. על פניו יותר קל להן להצליח. מי ירצה להקשיב לתחנה מפוצצת פרסומות? המשחק של התחנות האזוריות קשה יותר, אבל במהלך השנים הן מצליחות להצדיק את עצמן. בשנים האחרונות יש תיקון, שמאפשר לרדיו האזורי לבוא לידי ביטוי, גם בכמות המאזינים וגם בעוגת הפרסום. הרדיו האזורי הצליח לתת אלטרבטיבה, כשלא ניסה להתחרות בתחום הניוזי כמו התחנות הארציות, אלא פיתח את התחום הבידורי והסאטירי.

2. מה ההישג הכי משמעותי בקריירה שלך? היכולת שלי לזהות בכל פעם מחדש את האתגר הבא, כמו כלי קיבולת שגדל בכל פעם, הישגים נולדים ונכבשים מחדש. וזאת הסיבה לכך שאני עובדת באותו מקום כבר למעלה מ-10 שנים ולא משעמם לרגע.

3. מהו הרגע שהיית רוצה למחוק מהקריירה? לא הייתי מוחקת כלום, כל מה עשיתי עיצב אותי. עם השנים לומדים לא להצטער גם על הדברים הפחות מוצלחים ומכל דבר ללמוד משהו לפעם הבאה. כללי המשחק הם לא לחזור על אותה טעות פעמיים.

4. מהי השורה הכי מפתיעה בקורות החיים שלך? אולי התקופה שבה הייתי רפתנית חולבת פרות מקצועית ביותר. למדתי בבית הספר החקלאי 'אשל הנשיא', שפעם בשבוע לא לומדים - ועובדים בעבודות חקלאות. כשהגיעה האפשרות לעבוד ברדיו במקום, במסגרת פרויקט הרדיו החינוכי, מיד קפצתי על ההזדמנות... ובגיל 16 כבר שידרתי 3 פעמים בשבוע בתכניות רדיו שלי.

5. מה את עושה כשאת לא עובדת? מטיילת בארץ ובעולם. אני מאוד אוהבת מסעדות, בין אם זה מסעדות גורמה או מקומות נידחים שנחשבים למוסדות גסטרונים בערים השונות, בקיצור אוהבת אוכל. וגם לבשל. אני אוהבת במפגשים חברתיים עם חברים מגוונים שאספתי לאורך החיים, אוהבת קולנוע, הצגות ובעיקר הופעות חיות ומוזיקה. אני רוקדת פלמנקו ומתאמנת פעמיים בשבוע, לא כי אני אוהבת, כי אני חייבת.

6. מי פתח לך דלת? בעלי המניות ברדיו דרום יוסי סבן וצביקה שלום הם אנשים חמים ומחבקים, הם נתנו לי את הקנבס לכל ציור שחלמתי ליצור, בכל צבע ומכחול ולכן התוצאות לא איחרו להגיע והכל כמובן בשיתוף פעולה והגיבוי של מנכ"ל התחנה דוד יוסוב.

7. מהם מקורות ההשראה שלך? העובדים ברדיו. המקום הזה בורך בנבחרת של אנשים מוכשרים ביותר שהכישרון שלהם מצליח לרגש אותי בכל פעם מחדש. זה יכול להיות הטכנאי שאמון על הליך טכני משעממם, אבל הוא בדיוק סיים להקליט את סינגל הבכורה שלו שנשמע כמו השיר החדש של כריס מרטין, או הסטנדאפיסטית שמשדרת שעתיים בכל יום ומצליחה שכל הדרום יהיה מאוהב בה, או שחקני התיאטרון שמאיישים את תכנית הסאטירה היומית והכותב של התכנית שמצחיק אותי עד דמעות. הכישרון שלהם בשילוב היצירתיות שלי והחשיבה האסטרטגית של מה אנחנו צריכים לשדר למאזינים מביא אותנו בכל פעם לשיאים חדשים.

8. מה הייחוד של רדיו דרום? רדיו דרום הוא ייחודי בחיבור שלו בין המאזינים והקהילה. אנחנו משקיעים משאבים בקשר הזה, אנחנו משדרים המון מהשטח ונוגעים במאזינים, משתלבים בכל האירועים המרכזיים בדרום ותורמים הרבה לקהילה, מכאן אנחנו מקבלים את הלגיטמציה מהמאזינים והיכולת שלנו להניע אותם לפעולה. רדיו דרום נתפס כמוסד מרכזי בדרום, כמי שקובע את סדר היום הציבורי. אנחנו בין התחנות הבודדות שמפעילות מחלקת חדשות על כל משמעותיה. זה בולט בעיקר בתקופות של לחימה שהרדיו משמש כספק מידע מרכזי, כגורם מרגיע ותומך בעורף. אנחנו משדרים ממקלטים, מפעילים גל שקט בלילה שנקטע בזמן אצעקות ומדווחים על נפילות.

9. מהו האתגר הכי גדול בעבודה שלך? האתגרים הם יום-יומיים לשמר את הקיים להמשיך ולהוביל באחוזי האזנה בדרום, וביחד עם זאת להביא נתונים גבוהים גם ברמה הארצית. אתגר נוסף מעסיק את כל מי שעובד במדיית הרדיו בעידן של הניו מדיה והתפתחות הטכנולוגית שבכל סמארטפון יש נגישות למידע, לרב ערוציות ולתוכן ללא הפסקה, איך משתלב בזה הרדיו ומצליח לשמור על עצמו ולגייס דור צעיר של מאזינים.

10. תכנית הרדיו האהובה עליך אני מקשיבה להרבה תחנות ותכניות רדיו יש הרבה דברים טובים. יש לנו ברדיו דרום תוכנית בוקר חדשה 'שותפים לתשע' שהיא בעיניי מדהימה (מודה שאני משוחדת). ובנוסף אני מאוד אוהבת את 'סלוצקי ודומינגז', את הצוות הבלתי מנוצח - אברי גלעד וג'קי לוי, את דידי הררי, מפצח הגנום של המיינסטרים הרדיופוני בישראל, ויש את יורם סוויסה - המראיין הטוב בישראל.

לסיכום, מיתוס שיש למרכז על הדרום אני חושבת שהדרום שבר את כל המיתוסים בשנים האחרונות. הדרום כבר לא מקופח ולא מסכן. אני לפחות חיה את חיי פה מתוך בחירה, במרחק של פחות משעה אני בתל אביב, נהנת מכל מה שיש לה להציע, וחוזרת הביתה לאיכות חיים שאין באף מקום ארץ.