הירשמו
  1. ראשי
  2. BizTech
זיו קציר
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

מרוץ הבינה מלאכותית: "זזה לנו הגבינה; אבל, ישראל תהיה בין המובילות בתחום"

ד"ר זיו קציר מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית על ההשקעות בתחום, על היעד להיות מובילים בתחום ה-AI ועל העתיד של ההייטק המקומי

צחי אפרתי | (1)
נושאים בכתבה בינה מלאכותית הייטק רשות החדשנות שבבים

לאן צועד ההייטק הישראלי? הקטר של המשק שהזניק את כלכלת ישראל בעשורים האחרונים עובר מהפכה גדולה עם כניסת הבינה מלאכותית למגוון רחב של תחומי החיים. האם מדינת ישראל תשמור על מקומה בצמרת הדירוג או שהמרוץ העולמי אחרי שבבים וכוח אדם מיומן יכולים לקחת אותנו אחורה? בשיחה עם ד"ר זיו קציר מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הוא מציין שהגבינה זזה לנו אך סבור שההון האנושי המקומי יחד עם צעדים נדרשים נשמור על מקומנו בצמרת. 

 

  

מה זאת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית?

"עבודה משותפת של כל גופי הממשלה כדי להבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיות בעמדה מובילה בהייטק העולמי בעשור הקרוב, זה אומר לספק את התשתיות שנדרשות, לתמוך בתעשייה ולדאוג לבינה מלאכותית במגזר הציבורי. התוכנית מתוקצבת עד כה במיליארד שקל על פני 6 שנים, האבנים הגדולות בתקציב - נגישות לתשתית חישובית, עיבוד שפה טבעית ובעברית וערבית, תמיכה במחקר, שת"פ בינלאומי"

 

יש מדינות שרכשו מאיצים רבים ויש להן תשתיות גדולות, כמו למשל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ויש תחרות מעוד מדינות מפותחות בעולם זה מהווה סיכון עבורנו? 

"יש סיכון ויש תחרות, כדי לבדוק את התחרות צריך לבדוק את שלושת החוזקות של ישראל ושלושת הדברים שאנחנו עושים פחות טוב. בחוזקות יש הון אנושי מצוין, יכולת יזמית פנטסטית, ויכולת העברת ידע אקדמי לידע תעשייתי ואנחנו אלופי העולם בדבר הזה. ואנחנו טובים בפער גדול בשיתופי פעולה, היכולת להפגיש אנשים מדיסציפלינות שונות היא פנומנלית. בצד החולשות אנחנו לא מאוד טובים בתשתיות, לא טובים בתכנון אסטרטגי ארוך טווח, ובסביבה העסקית של כמה קל להצמיח חברה בישראל. ובנוסף, כל מדינה נאבקת על כוח מחשוב, הון אנושי ונתונים וזה המירוץ. כל מדינה מנצלת את החוזקות שלה".

 

ציינת את המירוץ למאיצים - אותם שבבים של אנבידיה, ויש מדינות עם הרבה כסף שרכשו תשתיות ואילו מדינת ישראל נמצאת נמוך בדירוג?

"אנחנו לא נמצאים כל כך נמוך, עד תום השנה יבחר זכיין שאמור להקים מחשב עם תשתית חישוב גדולה בהיקף של אלפי מאיצים, הכשל שוק שזיהינו נוגע לחברות קטנות ולחוקרים באקדמיה שלא נגישים מספיק לתשתיות. חברות גדולות יכולות לקבל את כל צרכי החישוב במחיר טוב ובזמן יחסית קצר, לעומת זאת חברה קטנה תקבל במחיר יקר שהיא לא תוכל לעמוד בו ותצטרך להמתין בין 6-12 חודשים לפני שתוכל לאמן את המודל. זה כשל שאנחנו מטפלים בו. אנחנו יודעים שעבור חברת הזנק 12 חודשים שקול לנצח".

דיברת על צד החומרה נעבור לצד האנושי כאן יש לנו יתרון יחסי, כיצד אתם פועלים בהקשר הזה?

"אחד הנושאים החידתיים של בינה מלאכותית, בכל הדירוגים ישראל מדורגת גבוה, המציאות היא שזזה לנו הגבינה, היינו רגילים שבשביל לייצר מהנדסי תוכנה מוכשרים יש לנו את היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ששופכות כל שנה אלפי ידיים עובדות, יש את המוסדות האקדמיים וגם אנשים בעלי יכולות שהולכים לקורסים קצרים ואחרי שנה בשוק העבודה הם מגיעים לרמה מספקת.

קיראו עוד ב"BizTech"

"המציאות השתנה, להוביל צוות מחקר בתחום של בינה מלאכותית יושב אדם עם תואר שלישי פלוס 3 שנים ניסיון, עד שלא עוברים את המסע הזה שלוקח 10 שנים לא נהיים מספיק טובים. קצב ההכשרה הוא איטי, בכדי לעשות את פריצת הדרך היום אנחנו צריכים את האנשים האלה פה היום. ויש מרוץ גלובאלי אחרי האנשים האלה ויש מדינות שמייבאות הון אנושי ונותנות הטבות מס אישיות, יש מדינות שמגדילות את קצב ההכשרה. וזה המפתח לכל ההצלחה".

 

איפה מדינת ישראל תדורג בתחום של הבינה המלאכותית בעוד 5-10 שנים

"אנחנו מדורגים בחמישייה הראשונה או השנייה של אומות העולם, כאשר מנרמלים לגודל מגיעים למקום השני או השלישי. עם זאת יש מרוץ של כל המדינות המערביות המפותחות. בהנחה שכל הדברים שאנחנו עובדים עליהם יתממשו, אנחנו נמשיך להיות בעמדת הובלה בבינה מלאכותית בעוד 5-10 שנים, העובדה שיש 2000-2200 חברות שמייצרות בתחומי עשייה רבים  זה יבוא לידי ביטוי, אנחנו מאמצים טכנולוגיה במהירות וביעילות וזה בין היתר יהווה הבסיס לשמור על המעמד המוביל".

 

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נייט 07/11/2024 07:56
    הגב לתגובה זו
    שורפים לנו כספי מיסים על בלבולי ביצים
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |
נושאים בכתבה סטארט-אפ AI בינה מלאכותית אי קומרס

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

להמשך הכתבה לחץ כאן
הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב. 

להמשך הכתבה לחץ כאן