מרוץ הבינה מלאכותית: "זזה לנו הגבינה; אבל, ישראל תהיה בין המובילות בתחום"
ד"ר זיו קציר מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית על ההשקעות בתחום, על היעד להיות מובילים בתחום ה-AI ועל העתיד של ההייטק המקומי
לאן צועד ההייטק הישראלי? הקטר של המשק שהזניק את כלכלת ישראל בעשורים האחרונים עובר מהפכה גדולה עם כניסת הבינה מלאכותית למגוון רחב של תחומי החיים. האם מדינת ישראל תשמור על מקומה בצמרת הדירוג או שהמרוץ העולמי אחרי שבבים וכוח אדם מיומן יכולים לקחת אותנו אחורה? בשיחה עם ד"ר זיו קציר מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, הוא מציין שהגבינה זזה לנו אך סבור שההון האנושי המקומי יחד עם צעדים נדרשים נשמור על מקומנו בצמרת.
מה זאת התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית?
"עבודה משותפת של כל גופי הממשלה כדי להבטיח שמדינת ישראל תמשיך להיות בעמדה מובילה בהייטק העולמי בעשור הקרוב, זה אומר לספק את התשתיות שנדרשות, לתמוך בתעשייה ולדאוג לבינה מלאכותית במגזר הציבורי. התוכנית מתוקצבת עד כה במיליארד שקל על פני 6 שנים, האבנים הגדולות בתקציב - נגישות לתשתית חישובית, עיבוד שפה טבעית ובעברית וערבית, תמיכה במחקר, שת"פ בינלאומי"
יש מדינות שרכשו מאיצים רבים ויש להן תשתיות גדולות, כמו למשל ערב הסעודית ואיחוד האמירויות ויש תחרות מעוד מדינות מפותחות בעולם זה מהווה סיכון עבורנו?
- הביקוש בשיא: מיקרוסופט השקיעה כבר 60 מיליארד דולר בתשתיות AI
- מיקרוסופט תשקיע 8 מיליארד דולר באיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"יש סיכון ויש תחרות, כדי לבדוק את התחרות צריך לבדוק את שלושת החוזקות של ישראל ושלושת הדברים שאנחנו עושים פחות טוב. בחוזקות יש הון אנושי מצוין, יכולת יזמית פנטסטית, ויכולת העברת ידע אקדמי לידע תעשייתי ואנחנו אלופי העולם בדבר הזה. ואנחנו טובים בפער גדול בשיתופי פעולה, היכולת להפגיש אנשים מדיסציפלינות שונות היא פנומנלית. בצד החולשות אנחנו לא מאוד טובים בתשתיות, לא טובים בתכנון אסטרטגי ארוך טווח, ובסביבה העסקית של כמה קל להצמיח חברה בישראל. ובנוסף, כל מדינה נאבקת על כוח מחשוב, הון אנושי ונתונים וזה המירוץ. כל מדינה מנצלת את החוזקות שלה".
ציינת את המירוץ למאיצים - אותם שבבים של אנבידיה, ויש מדינות עם הרבה כסף שרכשו תשתיות ואילו מדינת ישראל נמצאת נמוך בדירוג?
"אנחנו לא נמצאים כל כך נמוך, עד תום השנה יבחר זכיין שאמור להקים מחשב עם תשתית חישוב גדולה בהיקף של אלפי מאיצים, הכשל שוק שזיהינו נוגע לחברות קטנות ולחוקרים באקדמיה שלא נגישים מספיק לתשתיות. חברות גדולות יכולות לקבל את כל צרכי החישוב במחיר טוב ובזמן יחסית קצר, לעומת זאת חברה קטנה תקבל במחיר יקר שהיא לא תוכל לעמוד בו ותצטרך להמתין בין 6-12 חודשים לפני שתוכל לאמן את המודל. זה כשל שאנחנו מטפלים בו. אנחנו יודעים שעבור חברת הזנק 12 חודשים שקול לנצח".
דיברת על צד החומרה נעבור לצד האנושי כאן יש לנו יתרון יחסי, כיצד אתם פועלים בהקשר הזה?
"אחד הנושאים החידתיים של בינה מלאכותית, בכל הדירוגים ישראל מדורגת גבוה, המציאות היא שזזה לנו הגבינה, היינו רגילים שבשביל לייצר מהנדסי תוכנה מוכשרים יש לנו את היחידות הטכנולוגיות של צה"ל ששופכות כל שנה אלפי ידיים עובדות, יש את המוסדות האקדמיים וגם אנשים בעלי יכולות שהולכים לקורסים קצרים ואחרי שנה בשוק העבודה הם מגיעים לרמה מספקת.
- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- על הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מהאופציה ועד ההנפקה: ESOP מבית הפניקס ו-Slice Global משיקות...
"המציאות השתנה, להוביל צוות מחקר בתחום של בינה מלאכותית יושב אדם עם תואר שלישי פלוס 3 שנים ניסיון, עד שלא עוברים את המסע הזה שלוקח 10 שנים לא נהיים מספיק טובים. קצב ההכשרה הוא איטי, בכדי לעשות את פריצת הדרך היום אנחנו צריכים את האנשים האלה פה היום. ויש מרוץ גלובאלי אחרי האנשים האלה ויש מדינות שמייבאות הון אנושי ונותנות הטבות מס אישיות, יש מדינות שמגדילות את קצב ההכשרה. וזה המפתח לכל ההצלחה".
איפה מדינת ישראל תדורג בתחום של הבינה המלאכותית בעוד 5-10 שנים
"אנחנו מדורגים בחמישייה הראשונה או השנייה של אומות העולם, כאשר מנרמלים לגודל מגיעים למקום השני או השלישי. עם זאת יש מרוץ של כל המדינות המערביות המפותחות. בהנחה שכל הדברים שאנחנו עובדים עליהם יתממשו, אנחנו נמשיך להיות בעמדת הובלה בבינה מלאכותית בעוד 5-10 שנים, העובדה שיש 2000-2200 חברות שמייצרות בתחומי עשייה רבים זה יבוא לידי ביטוי, אנחנו מאמצים טכנולוגיה במהירות וביעילות וזה בין היתר יהווה הבסיס לשמור על המעמד המוביל".
לראיון המלא:
- 1.נייט 07/11/2024 07:56הגב לתגובה זושורפים לנו כספי מיסים על בלבולי ביצים
אקסוניוסעל הקשר בין פיטורים לבין הנפקה - אקסוניוס מפטרת לקראת כוונה להנפיק
חברת הסייבר נערכת לפיטורי 100 עובדים וטוענת כי זה נובע מהרצון להתייעל ולהתמקד לקראת הנפקה אפשרית
אקסוניוס פיטורים בחברת הסייבר אקסוניוס. החברה המגנה ומנהלת נכסים דיגיטליים תפטר כ-100 מתוך כ-900. כמחצית מהפיטורים, כ-50 עובדים, יהיו בישראל, שבו מרכז הפיתוח והחדשנות של החברה. דין זיסמן, המנכ"ל והמייסד, תיאר את הצעד כחלק ממבנה מחדש תפעולי שמטרתו: לייעל את המבנה הארגוני, לחזק את הפלטפורמה המרכזית ולהאיץ השקעות בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מנוע הצמיחה הצפוי להוביל את התעשייה בשנים הבאות.
אקסוניוס הוקמה ב-2017 על ידי שלישייה מיחידת 8200: זיסמן עצמו, עופרי שור בתפקיד CTO ואבידור ברטוב כ-CPO. החברה בנתה פלטפורמה שמנטרת ומנהלת אלפי נכסים דיגיטליים בארגונים גדולים, ממכשירי קצה ועד שרתים בענן. הפלטפורמה מאפשרת אוטומציה של עדכונים, ניהול הרשאות וזיהוי סיכונים בזמן אמת. הטכנולוגיה, שמשלבת ניתוח נתונים עם אינטגרציות רחבות, הפכה את אקסוניוס לאחת השחקניות הבולטות בתחום ה-Cyber Asset Attack Surface Management (CAASM). התחום מתמודד עם אתגר הולך וגובר: ניהול סביבות IT מורכבות בעידן של IoT, עבודה היברידית ואיומי סייבר מתוחכמים.
מאז הקמתה, החברה גייסה כ-600 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו Accel, Bain Capital ו-Sequoia. הם העמידו את שווייה על 2.6 מיליארד דולר בסבבי הגיוס של 2022 ו-2024. קצב הכנסות השנתי שלה (ARR) לא נמסר אך לפני כשנתיים הוא היה באזור 100 מיליון דולר.
המהלך הנוכחי מגיע על רקע האטה בהייטק, אם כי בתחום הסייבר דווקא הגיוסים נמשכים. לאחרונה רכשה אקסוניוס את סיינריו שפועלת בתחום אבטחת בריאות דיגיטלית בכ-100 מיליון דולר.
פיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקיןפיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
קרן ההון סיכון הישראלית מחזקת את פעילותה המוקדמת עם גיוס ל-2 קרנות - Pitango First ו-Pitango HealthTech שמתמקדות בהשקעות בשלבי סיד והון מוקדם; מתכננת גיוס נוסף לקרן growth בקרוב
פיטנגו, מהוותיקות והמוכרות בקרנות ההון סיכון בישראל, הודיעה על גיוס כולל של 300 מיליון דולר לשתי קרנות Early Stage: Pitango First, המתמחה בטכנולוגיה, ו-Pitango HealthTech, המתמקדת בתחומי הבריאות ומדעי החיים.
הגיוס מגיע ברקע רצף הצלחות של חברות פורטפוליו בולטות: Via, שהונפקה לאחרונה; PsiQuantum, שגייסה מיליארד דולר; ו-Vertos, שנמכרה בעסקת אקזיט משמעותית. לפי הקרן, הצעד הבא יהיה גיוס קרן צמיחה ייעודית שתתמקד בליווי חברות שעברו את שלב הסיד וצומחות במהירות.
את Pitango First, קרן הסיד של הקבוצה, מובילים אייל ניב, ד"ר איל איצקוביץ, גד חולדאי ויאיר קסוטו. הקרן כבר ביצעה השקעות ראשונות בחברות כמו AAI, Gamma Time ו-Apprentice.AI, בתחומי בינה מלאכותית (AI), קוואנטום (Quantum), תשתיות, סייבר וענן (Cloud).
לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב-Pitango First: "עם ניסיון מוכח של 30 שנה בזיהוי חברות מהפכניות, אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות ולהוביל את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה, ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים".
- צרות בקבוצת מדלן - לוקלייז הפועלת בארה"ב נסגרת, האתר המקומי ימשיך כרגיל
- אייל קליין מצטרף לפיטנגו בתפקיד מנהל הכספים הראשי וכשותף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, Pitango HealthTech מתמקדת ביזמים הפועלים בתחומי רפואה דיגיטלית, מכשור רפואי ו-ביו-פארמה (BioPharma), עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור קבלת ההחלטות והאבחון. הקרן מנוהלת על ידי איתי הראל, הילה קארח וד"ר יהונתן גלזר, והיא כבר השקיעה בחברות כגון QuantHealth, Somite, Leafix ו-Guardoc.
