אוטוטוקס
צילום: אייל טואג
פרסום ראשון

קוואלקום מנסה שוב לרכוש את אוטוטוקס; מציעה מתווה שיקבל את אישור הרגולטורים

קוואלקום התכוונה לשלם 350-400 מיליון שקל עבור אוטוטוקס הישראלית, אבל הרגולטורים הציבו תנאים קשים והעסקה נפלה לפני כחצי שנה; כעת התחדש המו"מ
איתן גרסטנפלד | (4)
נושאים בכתבה אוטוטוקס דלק רכב

אוטוטוקס הישראלית שמתמחה בפיתוח שבבי תקשורת לרכבים, היתה אמורה כבר להימכר לקוואלקום, ענקית השבבים שנכנסה בשנים האחרונות גם לעולם שבבי הרכב. אבל העסקה התבטלה לפני כחצי שנה כי הרגולטורים לא אישרו את המיזוג.

לקריאה נוספת

עסקת אוטוטוקס-קוואלקום מעסיקה את הרגולטורים; האם היא בדרך ליפול?

עוד עסקה תיפול? הרגולטור האירופאי בוחן את עסקת קוואלקום-אוטוטוקס

הרגולטור האירופאי והרגולטור האמריקאי (ועדת הסחר הפדרלית בארצות הברית FTC) לא אישרו את הרכישה בשל החשש מפגיעה בתחרותיות בתחום השבבים לרכב. בחברה סירבו בעבר להגיב לבדיקה של הרגולטורים, אך גורמים המעורים בפרטים סיפרו לביזפורטל, כי החברות לא חשבו שתהיה בדיקה עמוקה, כי העסקה מצויה מתחת לסף המחזור אותו הציב הרגולטור האירופי בנוגע לעסקאות מסוג זה, וכן כלל לא פוגעת בתחרותיות בענף.

אלא שהרגולטורים החליטו לעצור את העסקה, דבר שמצד אחד אכזב מאוד את המשקיעים וגרם לדלק רכב של גיל אגמון לרשום ירידת ערך של כ-45% - כ-50 מיליון שקל בהשקעה באוטוטוקס. מצד שני, זה מעיד על החשיבות של אוטוטוקס לענקית השבבים, עד כדי כך שהרגולטורים סבורים שהעסקה משנה את פני התחרות.

כעת מתברר שבחודש שעבר חזרו הצדדים לדבר בניסיון למצוא מתווה שיספק את הרגולטורים. לא ברור מה יהיה השווי בעסקה ואיך היא תיתפר. ייתכן שרק חלק מהפעילות תירכש והשווי ייקטן. כמו כן ייתכן שתהיה עסקה, אבל תחת הגבלות של הרגולטור, דבר שעשוי להשפיע לרעה על השווי.

 

ממה הרגולטור מפחד כל כך?

אוטוקס מייצרת שבבים בטכנולוגיית V2X, המאפשרת למכוניות מסורתיות ואוטונומיות לתקשר עם הסביבה שלהן במטרה למנוע תאונות דרכים. שבבים אלו צפויים היו להשתלב במערך פלטפורמת הרכב המחוברות לענן אותה פיתחה קוואלקום. עיקר הפעילות של קוואלקום בתחום הייתה עד כה באמצעות הרשת הסלולארית, ואילו אוטוטוקס פעלה לייצר תדר ייעודי במטרה לייצר תקשורת ישירה בין רכבים. העסקה היתה אמורה להעניק לקוואלקום דריסת רגל בשני התחומים, התקשורת בין הרכבים עצמם ודרך הרשתות הסלולריות.

קיראו עוד ב"BizTech"

הרגולטורים חששו מכוחה הגדול של קוואלקום. רכישת אוטוטוקס היתה מביאה להשתלטות כמעט מוחלטת של קוואלקום על כל שוק טכנולוגיית התקשורת בין הרכבים (V2X), המוערך נכון לסוף שנת 2022 בכ-3.5 מיליארד דולר, ואשר צפוי לצמוח לשוק של כ-19.5 מיליארד דולר עד שנת 2028.

אוטוטוקס אשר נוסדה בשנת 2008 מייצרת מוליכים למחצה בטכנולוגיית פאבלס ומפתחת טכנולוגיות לתקשורת V2X (Vehicle-to-everything communication). הטכנולוגיה של החברה נועדה לסייע במניעת תאונות דרכים ושיפור ניידות כלי הרכב. בחברות מקווים, כי העסקה תסייע להם בפיתוח ושכלול טכנולוגיות התקשורת בין רכבים, תוך קיצור זמני הפיתוח וההטמעה של הטכנולוגיה, במטרה לשפר את יעילות תנועתם של הרכבים וסיוע בבטיחות הנהגים ומשתמשי הדרך.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רונית 06/09/2024 21:21
    הגב לתגובה זו
    ידוע שאופציות זה רק נוכלות ותירוץ לניצול עובדים במשכורת נמוכה.
  • 3.
    מכונאי רכב 25/08/2024 03:41
    הגב לתגובה זו
    החברה צריכה הרבה סבלנות
  • 2.
    איש של פאבלס 23/08/2024 19:07
    הגב לתגובה זו
    קצת הקדימה את זמנה עם הטכנולוגיה שהשוק עוד לא בשל לקבל אותה, הרגולטורים מונעים רק מאנטישמיות
  • 1.
    נו ברור 23/08/2024 12:09
    הגב לתגובה זו
    וקוואלקום יודעת את זה
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

OpenAI נכנסת לעולם המוזיקה: ראש בראש מול Suno ו-Udio

ענקית הבינה המלאכותית שמה את עיניה על שוק המוזיקה: מפתחת מערכת שתאפשר למשתמשים “להפיק” ולערוך שירים בקול, בשיתוף סטודנטים מג’וליארד; ההשקה אחרי שתסדיר זכויות עם חברות התקליטים הגדולות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה OpenAI

אחרי ששינתה את עולם הטקסט, הקול והווידאו - OpenAI מתכוונת להיכנס גם לעולם המוזיקה. לפי דיווח באתר The Information, החברה של סם אלטמן עובדת בחודשים האחרונים על מערכת ליצירת מוזיקה מבוססת בינה מלאכותית, שתתחרה ישירות ב-Suno וב-Udio, שתי החברות שמובילות כיום את התחום.

המידע מצביע על כך ש-OpenAI משתפת פעולה עם סטודנטים מבית הספר ג’וליארד בניו יורק, אחד המוסדות היוקרתיים בעולם ללימודי מוזיקה שמסייעים לה בתהליך תיוג תווים, סולמות ודפוסי צליל - תשתית שנועדה לשמש לאימון המודלים המוזיקליים של החברה. מדובר ככל הנראה בקבוצה קטנה של תלמידים מתקדמים במחלקות לקומפוזיציה ולביצוע, שהוזמנו להשתתף במיזם ניסיוני המשלב ידע מוזיקלי מסורתי עם עיבוד נתונים מתקדם.

המוסד מקדם בשנים האחרונות חיבורים בין אמנות לבינה מלאכותית, דרך פרויקטים שמחברים בין מלחינים צעירים למהנדסי תוכנה וחוקרי קול. כך OpenAI מקבלת גישה למומחיות אנושית ברמה גבוהה, בעוד הסטודנטים נחשפים למודלים שמעצבים את עתיד היצירה הדיגיטלית.


ממילים לסאונד

בעוד Suno ו-Udio מאפשרות למשתמשים להזין טקסט ולקבל שיר גמור, המערכת ש-OpenAI מפתחת אמורה לאפשר רמה נוספת של שליטה: הוספה, החלפה ועריכה של אלמנטים מוסיקליים קיימים. המשתמש יוכל למשל לבקש “תוסיף גיטרה לקטע הווקאלי הזה”, “החלף את התופים באלקטרוניים” או “הפוך את זה לגרסה אקוסטית”.

מדובר בהתפתחות טבעית של הקו שבו נקטה החברה עם Sora - מודל הווידאו שלה - שמתרגם תיאורים טקסטואליים לסצנות מצולמות. הפעם, היעד הוא סאונד. החזון רחב יותר מיצירת שירים בלבד: מדובר בבניית פלטפורמה שיכולה לשמש מלחינים, יוצרי סרטים, מפרסמים ותעשיית המשחקים, שבה מוזיקה נבנית ומתעדכנת בזמן אמת.

מרקור (מרקור)מרקור (מרקור)

פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר

החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה שלה? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ChatGPT גיוס הון

מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה. 

החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימיאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.


מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה

מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.

בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי.  ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות. 

כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים.