עסקת אוטוטוקס-קוואלקום מעסיקה את הרגולטורים; האם היא בדרך ליפול?
הרגולטור האמריקאי מצטרף למקבילו האירופאי, וצפוי להודיע היום כי בכוונתו לבחון את עסקת מכירת חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית ליצרנית השבבים האמריקאית קוואלקום QUALCOMM INC 0.01% , תמורת 350 מיליון דולר, כך על פי דיווח באתר פוליטיקו (Politico) האמריקאי.
על פי הדיווח, ועדת הסחר הפדרלית בארצות הברית (FTC) צפויה לפתוח היום בבדיקה מעמיקה של העסקה, בשל החשש מפני הפגיעה בתחרותיות בתחום השבבים לרכב. זאת לאחר שבסוף השבוע הודיעה הנציבות האירופית, כי בכוונתה לבחון את הנושא, לאחר ש-15 מדינות באיחוד האירופי, כולל צרפת, אירלנד, איטליה, הולנד, פולין, ספרד ושוודיה ביקשו זאת ממנה. בחברה סירבו להגיב לדברים, אך גורמים המעורים בפרטים סיפרו לביזפורטל, כי הודעת האיחוד תפסה את החברות לא מוכנות, שכן העסקה במתכונתה הנוכחית מצויה מתחת לסף המחזור אותו הציב הרגולטור האירופי בנוגע לעסקאות מסוג זה, וכן כלל לא פוגעת בתחרותיות בענף.
חשש מפני מעורבות סינית
הדיווחים האחרונים מגיעים לאחר שבשבוע שעבר דיווחה ענקית השבבים אינטל כי החליטה לסגת מעסקת רכישת טאואר, לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר. זאת לאור עיכוב מממושך באישור העסקה מצד הרגולטור הסיני. קשיים רגולטורים מסוג זה, אינם זרים גם לקוואלקום, שנאלצה בשנת 2018 לסגת מעסקת הענק לרכישת חברת השבבים ההולנדית NXP תמורת 44 מיליארד דולר. בדומה לעסקת אינטל-טאוואר, גם במקרה הזה, מי שעמד מאחורי פיצוץ העסקה הוא הרגולטור הסיני. על פי ההערכות, בשני המקרים החברות המעורבות היו קורבנות של המערכה הגיאו-פוליטית, המתנהלת בשנים האחרונות בין סין לארצות הברית, כשהשיקולים שהנחו את הרגולטור הסיני לא בהכרח נבעו מחשש תחרותי.
וכאן נמצא החשש המרכזי בכל הקשור לעסקה בין קוואלקום לאטוטוקס - צעדים אקטיביים מצד הרוגלטור הסיני. מקורבים לחברה הישראלית הביעו עד כה אופטימיות, וטענו כי הרגולטורים האירופאים והאמריקאיים לא צפויים להערים קשיים, ולאשר את העסקה עד סוף שנת 2023. כמו כן, נטען כי שתי החברות רוצות בהשלמת העסקה ופועלות לשם כך, כשברקע החשש המתמיד מפני נטישה של קוואלקום. תמונה דומה ציירו כל הגורמים אליהם פנינו בנושא, ששבו והדגישו שבשלב זה הבדיקות עשויות אך ורק לדחות את מועד השלמת העסקה, אך לא מאיימות על עצם קיומה.
- האם מניות השבבים הישראליות יקרות?
- גם חברות השבבים על הכוונת: דרישת ייצור מקומי ומכסים על מי שלא יעמוד ביעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, התערבות של הרוגלטור הסיני, כפי שקרה בעסקאות של טאוואר ו-NXP עשויה לשנות את התמונה לחלוטין. ברקע מצויה העובדה שמעל שני שליש מההכנסות של קוואלקום מגיעות מסין, מה שככל הנראה יצריך גם אישור מצד הסינים. מצד אחד, קוואלקום נמצאת ביחסים טובים עם הממשל הסיני, שנמנע עד כה מלהטיל סנקציות על החברה, חרף המתיחות המתמשכת עם האמריקאים בין היתר בכל הקשור לייצור שבבים. מצד שני, הממשל הסיני הוכיח לא פעם שקשה לצפות את צעדיו, ושלעיתים הוא נוהג בניגוד למה שציפו במערב, גם אם הדבר נוגד את ההגיון הכלכלי המערבי. כך למשל, הוא יצא בשנים האחרונות במתקפה חסרת תקדים כנגד חברות הטכנולוגיה במדינה, שהביאה למחיקה של 1.1 טריליון דולר משווין הכולל.
ממה הרגולטור מפחד כל כך?
אוטוקס מייצרת שבבים בטכנולוגיית V2X, המאפשרת למכוניות מסורתיות ואוטונומיות לתקשר עם הסביבה שלהן במטרה למנוע תאונות דרכים, אשר צפויות להשתלב במערך פלטפורמת הרכב המחוברות לענן אותה פיתחה קוואלקום, במידה והעסקה תצא לפועל. עיקר הפעילות של קוואלקום בתחום הייתה עד כה באמצעות הרשת הסלולארית, ואילו אוטוטוקס פעלה לייצר תדר ייעודי במטרה לייצר תקשורת ישירה בין רכבים. על כן, העסקה מעניקה כעת לקוואלקום דריסת רגל בשני התחומים, התקשורת בין הרכבים עצמם ודרך הרשתות הסלולריות.
בהודעת הנציבות האירופאית נכתב, כי "העסקה תשלב שניים מהספקים העיקריים של מוליכים למחצה בתחום ה-V2X ב-EEA (האזור הכלכלי האירופי). טכנולוגיית V2X היא המפתח לשיפור הבטיחות בדרכים, ניהול התנועה והפחתת פליטת פחמן, כמו גם לפריסה של כלי רכב אוטונומיים. לכן חשוב להבטיח שללקוחות כגון יצרני ציוד מקורי או מנהלי תשתית תישמר הגישה לטכנולוגיית V2X במחירים ובתנאים תחרותיים" .
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
מאחורי ההצהרה הזו עומד חשש לא מבוטל מצד הרגולטורים באירופה וארצות הברית מפני השתלטות כמעט מוחלטת של קוואלקום על כל שוק טכנולוגיית התקשורת בין הרכבים (V2X), המוערך נכון לסוף שנת 2022 בכ-2.6 מיליארד דולר, ואשר צפוי לצמוח לשוק של כ-19.5 מיליארד דולר עד שנת 2028. המציאות בה שתיים מהחברות הגדולות בתחום משלבות ידיים יצרה דאגה אצל הרגולטורים אשר מיהרו לפתוח בבדיקה. על פי דיווח באתר Global Competition Review, הבוחן את התחרות בסקטורים שונים, מי שהתריעו על הנושא הן שורה של חברות הפועלות בתחום, שפנו לרגולטורים השונים במטרה שאלו יפתחו בבדיקה, כאשר אחת מהן היא יצרנית השבבים הטאיוואנית MediaTek.
על מנת להתמודד עם החששות לגבי העסקה, קוואלקום הדגישה את התמיכה בעסקה מצד מספר חברות בענף כולל יצרניות הרכב פולקסווגן, ג'נרל מוטורס ורנו, כמו גם יצרנית החלפים קונטיננטל וחברת הרמן של סמסונג (על פניו מתחרות ישירות של אוטוטוקוס). אלא שהודעה זו לא רק שלא הרגיעה את הממונים על התחרות, אלא אף הדליקה אצלן נורות אדומות נוספות. זאת מכיוון שמדובר בשורה של יצרניות רכב שכבר משתפות פעולה עם החברה הישראלית, לצד חברות אשר על פניו היו עשויות להוות תחרות לקוואלקום וכעת מתייצבות לצידה.
עם זאת, אלון עצמון יועץ בכיר לבנק ההשקעות קוקירמן ויו"ר חברת קוגנטה, העוסקת בסימולציות בתחום הרכבים האוטונומיים, סבור דווקא כי "העובדה שלקוחות פוטנציאלים של קוואלקום תומכים בעיסקה, הינה עדות לכך שהעסקה אינה מפריעה להן. מצד אחד, הבעיה העיקרית בטכנולוגיה כמו V2x שיש בה אפקט רשת, היא שהיא דורשת מסה קריטית התחלתית כדי ליצר מומנטום, כך שזהו אינטרס משותף לכל החברות בתחום, שקוואלקום בתור שחקן חזק ייצור מסה קריטית כזו. מצד שני, יש בתחום הזה מספיק שחקנים ומעט חסמי כניסה, כך שהתחזקות של קוואלקום בתחום אינה צפויה להפריע לצמיחתו ואינה צפויה לפגוע מהותית בכוח המיקוח של הלקוחות בתחום".
לבסוף כדאי להזכיר בהקשר הזה, כי ה-FTC ומשרד המשפטים האמריקאי נוקטים בעת האחרונה במדיניות נוקשה בכל הקשור לפיקוח אחר עסקאות מיזוג ורכישה של טכנולוגיות מתפתחות. עם זאת, הסוכנויות הממשלתיות התקשו להתמודד עם הסוגיות הללו בעת שנדרשו להציגן בפני בית המשפט. כך למשל, בחודש שעבר אישר בית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו לענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט להתקדם בעסקה לרכשית חברת הגיימינג אקטיוויז'ן בליזארד. זאת על אף טענות ה-FTC, כי העסקה עשויה להעניק למיקרוסופט יתרון לא הוגן בשוק הגיימינג.
עסקה טובה עבור שני הצדדים
אוטוטוקס אשר נוסדה בשנת 2008 מייצרת מוליכים למחצה בטכנולוגיית פאבלס ומפתחת טכנולוגיות לתקשורת V2X (Vehicle-to-everything communication). הטכנולוגיה של החברה נועדה לסייע במניעת תאונות דרכים ושיפור ניידות כלי הרכב. בחברות מקווים, כי העסקה תסייע להם בפיתוח ושכלול טכנולוגיות התקשורת בין רכבים, תוך קיצור זמני הפיתוח וההטמעה של הטכנולוגיה, במטרה לשפר את יעילות תנועתם של הרכבים וסיוע בבטיחות הנהגים ומשתמשי הדרך.
העסקה הגיעה לאחר מאבק ממושך בין החברות, כשקוואלקום דחפה שהכל יתנהל באמצעות רשת הסלולר ואילו חברות כמו אוטוטוקס רצו שזה יתנהל דרך התדרים שלהם. לאחר מאבק משפטי ממושך מול הרשויות האמריקאיות, באפריל האחרון הצליחה אוטוטוקס לזכות באופן חלקי בתדר. מה שהביא את קוואלקום לנסות ולרכוש את החברה הישראלית בכדי לחזק את פעילותה בתחום. אוטוטוקס מצדה קיבלה את ההצעה על אף שהייתה נמוכה במעט מהשווי האחרון בו גייסה (במהלך 2021), היות ואילולא העסקה היא הייתה צריכה לפנות לגיוס כספים נוסף, אשר יתבצע בסביבה קשה בהרבה מזו שבה ביצעה את הסבב האחרון שלה.
- 3.איש של פאבלס 23/08/2023 20:24הגב לתגובה זוחברה חזקה מאוד שמביאה בשורה טכנולוגית מרשימה ובעלת צורך אמיתי, מאמין שתצליח עם קואלקום ובלעדיה
- 2.העסקה תצא לפועל (ל"ת)גדעון 23/08/2023 16:38הגב לתגובה זו
- 1.חמור מאוד 23/08/2023 14:53הגב לתגובה זולא מדובר בסינים - זה ניסיון קפלני לחבל בכלכלת ישראל אתם באמת מאמינים שהסינים יכולים לגעת בחברה ישראלית שמוכרים לאמריקאית? לא! מדובר פה בהמשך ישיר של המחאה לסכל כל מכירה של חברה ישראלית וכדי שלא יגיעו מיסים מהרכישות לממשלה הנוכחית.
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון
ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם
בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.
נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.
הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.
חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית.
- בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026
- "ה-AI הרבה יותר אובייקטיבי מהאדם בבחירת התינוק" קריירה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ממספרים לערך
ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.
