אוטוטוקס
צילום: אייל טואג

עוד עסקה תיפול? הרגולטור האירופאי בוחן את עסקת קוואלקום-אוטוטוקס

העסקה של חברת השבבים האמריקאית לרכישת החברה הישראלית, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות לתקשורת בין כלי רכב (V2X), במטרה למנוע תאונות דרכים, נבחנת על ידי הרגולטור האירופאי; למרות שהדיווח הפתיע את החברות, הן סבורות כי לא צפויים לצוף קשיים להשלמת העסקה
איתן גרסטנפלד |

פחות משבוע לאחר שקשיים רגולטורים מצד ממשלת סין הביאו לביטול עסקת הענק בין אינטל לחברת השבבים הישראלית טאוואר, רכישה נוספת של חברה ישראלית על ידי חברת שבבים נבחנת על ידי הרגולטור. כעת, האיחוד האירופי הודיע כי עסקת מכירת חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית ליצרנית השבבים האמריקאית קוואלקום QUALCOMM INC -4.07%  תיבחן על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים של האיחוד.

בחברה סירבו להגיב לדברים, אך גורמים המעורים בפרטים סיפרו לביזפורטל, כי הודעת האיחוד תפסה את החברות לא מוכנות שכן העסקה במתכונתה הנוכחית מצויה מתחת לסף המחזור אותו הציב הרגולטור האירופי בנוגע לעסקאות מסוג זה, וכן כלל לא פוגעת בתחרותיות בענף. עם זאת, בהודעתם בסוף השבוע ציינו הרגולטורים כי 15 מדינות באיחוד האירופי, כולל צרפת, אירלנד, איטליה, הולנד, פולין, ספרד ושוודיה ביקשו ממנה לבחון את העסקה. זאת בשל החשיבות שעשויה להיות לחברות שונות בנגישות למוליכים למחצה עבור טכנולוגיית תקשורת בין רכבים (V2X).

"העסקה תשלב שניים מהספקים העיקריים של מוליכים למחצה בתחום ה-V2X ב-EEA (האזור הכלכלי האירופי). טכנולוגיית V2X היא המפתח לשיפור הבטיחות בדרכים, ניהול התנועה והפחתת פליטת פחמן, כמו גם לפריסה של כלי רכב אוטונומיים. לכן חשוב להבטיח שללקוחות כגון יצרני ציוד מקורי או מנהלי תשתית תישמר הגישה לטכנולוגיית V2X במחירים ובתנאים תחרותיים", נכתב בהודעת הנציבות האירופאית.

בחודש מאי, דיווחה קוואלקום כי חברת הבת שלה, Qualcomm Technologies, חתמה על הסכם לרכישת חברת אוטוטוקס (Autotalks) הישראלית, המפתחת טכנולוגיות לתקשורת בין כלי רכב (V2X) במטרה למנוע תאונות דרכים, אשר צפויות להשתלב במערך פלטפורמת הרכב המחוברות לענן אותה פיתחה קוואלקום, לפי שווי חברה של 350 מיליון דולר. כעת, יזדקקו החברות לאישור הממונה על התחרות האירופאי לצורך השלמת העסקה.

הדיווח בסוף השבוע מגיע לאחר שבשבוע שעבר דיווחה ענקית השבבים אינטל כי החליטה לסגת מעסקת רכישת טאואר, לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר. זאת לאור עיכוב מממושך צאד של הרגולטור הסיני באישור העסקה. עם זאת, מקורבים לחברה הישראלית הביעו אופטימיות, וטענו כי הרגולטור לא צפוי להערים קשיים, ולאשר את העסקה עד סוף שנת 2023. כמו כן, נטען כי שתי החברות רוצות בהשלמת העסקה ופועלות לשם כך, כשברקע החשש המתמיד מפני נטישה של קוואלקום.

אוטוטוקס אשר נוסדה בשנת 2008 מייצרת מוליכים למחצה בטכנולוגיית פאבלס ומפתחת טכנולוגיות לתקשורת V2X (Vehicle-to-everything communication). הטכנולוגיה של החברה נועדה לסייע במניעת תאונות דרכים ושיפור ניידות כלי הרכב. בחברה מקווים, כי הרכישה תסייע להם בפיתוח ושכלול טכנולוגיות התקשורת בין רכבים, תוך קיצור זמני הפיתוח וההטמעה של הטכנולוגיה, במטרה לשפר את יעילות תנועתם של הרכבים וסיוע בבטיחות הנהגים ומשתמשי הדרך. יחד עם קוואלקום השתתפה בעסקה גם גלנרוק הישראלית, חברת ההשקעות הפרטית של ליאון רקנאטי.

כיום מעסיקה החברה, אשר יושבת באזור התעשייה של כפר נטר מעל 100 עובדים בישראל, יפן, סין, קוריאה, גרמניה וצרפת. עד כה גייסה החברה כ-120 מיליון דולר, ובעבר הוזכר שמה כמי שעשויה לבצע הנפקה באמצעות מיזוג לתוך ספאק (SPAC) לפי שווי של בין 1.5-2 מיליארד דולר. בין הגופים המרכזיים שהשקיעו בעבר בחברה נמנים גם זרועות ההשקעות של יונדאי מוטורס, סמסונג ומיצואי, כמו גם הקרנות הישראליות מאגמה וג'מיני.

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מרקור (מרקור)מרקור (מרקור)

פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר

החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; על החברות הפרטיות הגדולות בעולם וגם - ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה של מרקור? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ChatGPT גיוס הון

מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה. 

החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.


מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה

מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.

בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי.  ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות. 

כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים. 

פרופ׳ דן שדות, מייסד ומנכ״ל CyberRidge, צילום: סייברידג׳פרופ׳ דן שדות, מייסד ומנכ״ל CyberRidge, צילום: סייברידג׳

CyberRidge נחשפת: גייסה 26 מיליון דולר כדי לגרום לנתונים הרגישים בעולם ״להיעלם״ ולהופיע מחדש

החברה הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמשלבת הצפנה בסיבים אופטיים ומגינה על נתונים מפני יירוט, כולל איומים קוונטיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיוס סיד דן שדות

חברת CyberRidge, שמתמחה באבטחת מידע בתשתיות סיבים אופטיים, גייסה 26 מיליון דולר בסבבי גיוס ראשונים. הסכום כולל 10 מיליון דולר בסבב Seed מקבוצת ההשקעות Awz, ו-16 מיליון דולר נוספים בסבב A מקרנות Arkin, Redseed VC ו-Elron Ventures, בתוספת מענק מהמועצה האירופית לחדשנות (EIC) בתוכנית Horizon של האיחוד האירופי. הכסף ימומן מעבר לייצור תעשייתי, פיתוח דור חדש של הטכנולוגיה והרחבת הצוות.

החברה הוקמה בפברואר 2022 על ידי פרופ' דן שדות, חוקר ומהנדס בתחום התקשורת האופטית, שמכהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל שם מעבדה למחקר בתקשורת אופטית מאז 1996. שדות רשם יותר מ-35 פטנטים והקים חברות נוספות שנרכשו על ידי גופים בינלאומיים, כמו Banias Labs שנספגה ב-AlfaWave. CyberRidge מונה כ-20 עובדים בישראל, רובם בוגרי האוניברסיטה או יחידות מודיעין, לצד צוותים בארה"ב ושוויץ. הטכנולוגיה שלה נבחנת כעת אצל גופים בתחומי תקשורת, ביטחון ומודיעין, כולל הדגמות באירופה, סינגפור, אוסטרליה ואחת מיחידות העילית בצה"ל.

המערכת הראשית של CyberRidge פועלת בשיטת "Plug and Play" - התקנה על תשתיות סיבים קיימות והיא ממירה נתונים ל"רעש אופטי מוצפן". זה אומר שהנתונים הופכים לבלתי ניתנים להקלטה או שחזור ללא מפתח פוטוני ספציפי, שמשתנה כל שבריר שנייה ומחייב נוכחות בזמן אמת. כך, אין אפשרות לאגור את הנתונים לפענוח עתידי.

התמודדות עם איום "Harvest Now, Decrypt Later"

יותר מ-95% מהתקשורת הדיגיטלית העולמית עוברת דרך סיבים אופטיים, כולל כבלים תת-ימיים שמחברים בין יבשות. איום מרכזי הוא "Harvest Now, Decrypt Later" - איסוף נתונים מוצפנים היום במטרה לפענח אותם בעתיד, בעיקר עם התקדמות המחשבים הקוונטיים שמסוגלים לשבור הצפנות מתמטיות קיימות. הטכנולוגיה של CyberRidge, המבוססת על הצפנה פוטונית (שיטה שמשתמשת באור כדי להגן על מידע), מונעת יירוט כזה בכך שהיא הופכת את הנתונים ללא שמישים ללא המפתח הנכון.

בניגוד להצפנה פוסט-קוונטית (PQC, שמתבססת על אלגוריתמים מתמטיים חדשים) או חלוקת מפתחות קוונטית (QKD, שמגנה רק על המפתח עצמו), CyberRidge מגנה על הנתונים כולל המפתח, בשכבת הסיב האופטי עצמה. זה מאפשר הגנה בזמן אמת בתשתיות ציבוריות, ללא תלות בהנחות תיאורטיות. החברה קיבלה לאחרונה מענק דגל מ-EIC, לאחר שנבחרה מבין 1,400 מועמדות לתוכנית החדשנות האירופית.