עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

ההתאוששות בהייטק - עלייה של 40% באיוש משרות

רוי שיינמן |

GotFriends, חברת השמה להייטק מקבוצת SQLINK, מדווחת כי בחודשים ינואר-פברואר 2024 נרשמה עליה של כ-40% באיוש משרות ביחס לרבעון האחרון של 2023.

"מתחילת השנה חברת GotFriends פתחה כ-400 משרות חדשות כשאנו מזהים עליה בדרישה למשרות שקשורות לניהול מוצר, עולמות של דאטה, אלגוריתמיקה, אבטחת מידע ואוטומציה", מסרה שירי וקס מנכ"לית החברה. "הצפי בשנת 2024 הוא שתהיה פריחה לגיוסי עובדים בחברות בעולמות של פיתוח צ'יפים מתקדמים, סטרטאפים בעולמות של בינה מלאכותית וכמובן בחברות עם מוצרים ביטחוניים".

שירי וקס מנכ

שירי וקס מנכ"לית GotFriends; קרדיט צילום: עדו לביא

עם תחילתה של 2024, בחברת גוטפרנדס מציינים כי הם מתחילים לזהות התאוששות כמעט בכל הפרמטרים המשמעותיים הקשורים בהיקפי המשרות, גיוסי עובדים ונכונות של חברות להשקיע בקטליזטור שלהן, העובדים.

חברות שצריכות לעמוד ביעדים העסקיים שלהם לשנת 2024 ולתת תפוקה משמעותית בזמנים שנקבעו מראש, זקוקות לידיים עובדות של כוח אדם מיומן ומקצועי. ולכן הביקוש לכוח אדם איכותי בהיי-טק הישראלי גבוה. עם פתיחת השנה כבר יש תוצאות של חודשים ינואר-פברואר ושם ניכרת התאוששות ביחס לרבעון האחרון של 2023 ואיוש משרות בכ-40% יותר.

לצד חברות גדולות שפיטרו לאחרונה (כמו סולאראדג'  סולאראדג' וגוגל  GOOGLE ), ישנן עשרות חברות שפתחו את השנה עם תקנים רבים לאיוש ותכנונים לפרויקטים ומוצרים חדשים שיפגשו את השוק בשנה הקרובה. בחברת גוטפרנדס נפתחו מעל 300 משרות חדשות מתחילת השנה.

המחסור שנוצר בעובדים (מפונים, מילואים, סיבות אחרות), הביא להקדמת פתיחת תקנים למשרות שהיו אמורות להיפתח בהמשך של 2024. לצד פתיחה של משרות בעולמות הפיתוח וניהול בפיתוח, נרשמה עלייה בדרישה למשרות שקשורות לניהול מוצר, עולמות של דאטה, אלגוריתמיקה, אבטחת מידע ואוטומציה.

הצפי בשנת 2024 הוא שתהיה פריחה לגיוסי עובדים בחברות בעולמות של פיתוח צ'יפים מתקדמים, סטרטאפים בעולמות של בינה מלאכותית וכמובן בחברות עם מוצרים ביטחוניים.

קיראו עוד ב"BizTech"

מבחינת מחפשי העבודה יש בשוק כוח עבודה משמעותי שרוצה להמשיך בתהליכי הגיוס ולהיכנס למשרות יציבות ומשמעותיות. בחודש דצמבר היו לנו מעל ל-3000 ראיונות בקרב מועמדים שמוכנים לשמוע הצעות חדשות והמספר הזה אף עולה בחודשים ינואר-פברואר 2024.

סיכום שנת 2023

בשנת 2023 כמות המשרות הפתוחות אמנם פחתה משמעותית אבל יש גם אספקטים חיוביים לטובת העובדים מכיוון שנרשמה עלייה בשכר בחלק נכבד מהמקצועות הטכנולוגיים.

לדוגמא: בשנת 2022 השכר הממוצע לתפקידים הטכנולוגיים עמד על 35,603 שקל, ובשנת 2023 הוא עמד על 36,524 שקל, זאת עלייה מינורית אבל עדין עלייה.

מדובר בעלייה ממוצעת של 1000 שקל בשכר משנת 2022 לשנת 2023, אבל כמובן שזהו הממוצע וישנה שונות בין המקצועות בהתאם לביקוש בשוק.

העלייה הכי גבוהה בשכר בשנת 2023 הייתה במשרות של מהנדסי אוטומציה, בהן נרשמה עלייה של 13% אחוזים, וגם במשרות של מנהלי מוצר, מתכנתי C/++C, ביג דאטא ומתכנתי NODE היתה עלייה יפה בשכר בשנת 2023.

לדוגמא: שכר של תוכניתן NodeJS עלה ב 2023 ב-7% לעומת שנת 2022, שכר של מהנדסי דבאופס עלה בכ-1200 שקל בממוצע ומהנדסי אלגורתמים שיפרו את השכר שלהם בשנת 2023 במעל ל-2500 שקל בממוצע.

שיאני השכר בשנת 2023 שמשתכרים מעל ל-40,000 שקל בחודש הם אלה שמצאו עבודה במקצועות של אבטחת מידע, אלגוריתמאים, דאטה אנג'יניר, מתכנתי C++, וכמובן בכירים בניהול פיתוח ו-VP PRODUCT.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.