מייסדות Scala Biodesign
צילום: עומר הכהן

חברת הביוטק Scala Biodesign גייסה 5.5 מיליון דולר

חברת הסטארטאפ אשר הוקמה על ידי הוקמה על ידי ד"ר רוית נצר וד"ר עדי גולדנצוייג, ומפתחת טכנולוגיה להאצת פיתוח חלבוני העתיד ושיפור איכותם, השלימהגיוס סיד בהובלת קרן TLV Partners
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת הסטארטאפ Scala Biodesign, המפתחת טכנולוגיה להאצת פיתוח חלבוני העתיד ושיפור איכותם, השלימה סבב גיוס סיד של 5.5 מיליון דולר. הסיבוב הובל על ידי קרן TLV Partners והשתתפו בו משקיעים פרטיים, בהם בני שניידר, אביגדור וילנץ, וצביקה לימון. 

סקאלה מפתחת אלגוריתמים המאפשרים לשפר באופן דרמטי את הפיתוח, היציבות ועלויות הייצור של חלבונים המיועדים למוצרי ביוטכנולוגיה. זאת, בעזרת שילוב בין מודלים מתחומי הפיזיקה, בינה מלאכותית וניתוח נתונים ביולוגיים. הטכנולוגיה מאפשרת לחברות פארמה לפתח תרופות חדשות במהירות ובאחוזי הצלחה גבוהים יותר. כמו כן היא מאפשרת לחברות הכימיקלים, להחליף תהליכי ייצור מזהמים  בתהליכים יעילים ואקולוגיים; ולחברות המזון - לפתח מוצרי חלב ובשר אלטרנטיבי  בעלויות נמוכות. בדרך זו, הטכנולוגיה של סקאלה מאפשרת את יצירתם של  מוצרי ביוטכנולוגיה חדשים לחלוטין, שפיתוחם וייצורם לא היו אפשריים בשיטות קודמות.

טיפולים רפואיים עם נוגדנים מותאמים אישית, חיסונים ומזון חדשני מחוללים כיום מהפכות בתעשיות רבות. עם זאת, תהליך הפיתוח והמעבר לייצור בקנה מידה תעשייתי של חלבונים מהונדסים הוא ארוך, יקר וכרוך באי ודאות רבה, מכיוון שחלבונים טבעיים הם המולקלות המורכבות ביותר הקיימות בטבע, והם כמעט אף פעם לא מתאימים לצרכים תעשייתיים. הם לרוב יקרים לייצור, רגישים  לשינויי טמפרטורה, בעלי חיי מדף קצרים ולא פעילים ברמה מספקת. הנדסת החלבון יוצרת בו את השינויים הנדרשים כדי להפוך את החלבון למוצר תעשייתי. אולם שיטות ההנדסה הקיימות כיום מסתמכות על ניסוי וטעיה שכוללים בדיקת אלפי ולעיתים מיליוני גרסאות של החלבון המהונדס במעבדה. תהליך כזה עלול לקחת שנים, הוא כרוך בהשקעת מיליוני דולרים, ובמקרים רבים - הוא מסתיים בכישלון והפיתוח מופסק.

סקאלה הוקמה על ידי ד"ר רוית נצר, המשמשת מנכ"לית החברה וד"ר עדי גולדנצוייג, סמנכ״לית טכנולוגיות, שחקרו את אתגרי הנדסת החלבונים הטבעיים במעבדתו של פרופ' שראל פליישמן במכון ויצמן למדע. הצוות פיתח אלגוריתמים חדשניים להנדסת חלבונים שהיכו גלים בקהילה המדעית הבינלאומית עם למעלה ממאה מאמרים מדעיים שהשתמשו בטכנולוגיה של הצוות. ד"ר נצר וד"ר גולדנצוייג הקימו את סקאלה יחד עם פרופ' פליישמן, המשמש כמדען ראשי של החברה, במטרה לתת מענה לביקוש הגובר בחברות הפארמה והביוטק ולספק טכנולוגיה יעילה וחסכונית להנדסת חלבונים. השם סקאלה (Scala) נבחר כדי להדגיש את יכולותיה של החברה ליישם כלים של הנדסת חלבונים בקנה מידה גדול ולפתור אינספור אתגרים בתחום הביוטכנולוגיה. סקאלה כבר עובדת עם מספר לקוחות, כולל חברות תרופות מהגדולות בעולם. החברה ממוקמת בתל אביב ומועסקים בה 10 עובדים.

ד"ר עדי גולדנצוייג, שותפה-מייסדת וסמנכ״לית טכנולוגיות: "בעקבות פריצות הדרך בהנדסת חלבון שעשינו, הוצפנו בפניות של אקדמאים וחברות מכל העולם שרצו להשתמש בטכנולוגיה שלנו. הבנו שיש בה צורך עצום והחלטנו לעלות שלב ביישום שלה. אופטימיזציה מהירה של חיסונים, אנזימים, נוגדנים ועוד, פותחת אינסוף אפשרויות לשיפור רווחת האנושות והסביבה. הטכנולוגיה שלנו כבר יושמה בפיתוח חיסון נגד מלריה שנמצא כעת בניסויים קליניים שלב 2 במערב אפריקה. הטכנולוגיה יושמה בנוסף לטיוב אנזים המשמש בתהליך ביולוגי הפקת דלק במקום במיצוי כימי של נפט ועבור שימושים רבים אחרים."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פחחחחח איזה חרטאבונה (ל"ת)
    אדי 12/09/2023 09:15
    הגב לתגובה זו
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספראייפון מתקפל, ג'ון פרוספר

יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?

אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אפל

אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.


ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:

החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.

אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב

אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.

לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.

הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.

בינה מלאכותית
צילום: rawpixel, Freepik

המוח שבתוך המכונה: מדוע ה-AI שלכם משנה אישיות כשעוברים לעברית?

זה לא רק תרגום - זה מתג מנטלי: מחקר MIT מגלה כי AI עשוי להמליץ על אסטרטגיה הפוכה רק בגלל השפה שבה נוסחה השאלה; התוצאה - 'ארביטראז' תרבותי' שמתגמל דוברי אנגלית ומאיים על הריבונות הדיגיטלית של השפות המקומיות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית AI

במשך עשורים התרגלנו לחשוב על מחשבים כעל ישויות לוגיות קרות שמתקשרות בקוד בינארי. "אפס נשאר אפס ואחד נשאר אחד", אמרו לנו המומחים. אבל בשנת 2025, כשהבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) הפכה למנוע שמאחורי כל החלטה עסקית, מחקר רפואי או התכתבות משפטית, התגלתה אמת מטלטלת: המכונה אינה רק מעבדת נתונים - היא סופגת תרבות. והיא עושה זאת דרך השפה.

סדרת מחקרים פורצי דרך שפורסמו בחודשים האחרונים חושפת כי הבינה המלאכותית רחוקה מלהיות ניטרלית. מתברר כי השפה שבה אנו פונים אליה פועלת כ"מתג מנטלי" (Mental Switch) המשנה את סדרי העדיפויות, הערכים ואפילו את רמת היצירתיות של המודל. עבור הצרכן והמנהל הישראלי, מדובר בשינוי פרדיגמה שדורש הבנה חדשה של הכלי החזק ביותר בעידן המודרני.

ניסוי MIT: כשאלגוריתם מאמץ ערכים

הגילוי המרעיש ביותר הגיע מבית הספר לניהול של אוניברסיטת MIT. במחקר שפורסם ביוני 2025 בכתב העת Nature Human Behaviour, צוות חוקרים בהובלת פרופ' ג'קסון ג. לו מצא כי מודלי שפה גדולים משנים את תגובותיהם באופן מהותי בהתאם לשפה שבה הם מקבלים פקודות.

החוקרים הציגו שאלות בנושאי ניהול ודילמות מוסריות למודלים המתקדמים ביותר בשוק. כאשר המודל נשאל באנגלית, הוא נטה להמליץ על קידום אישי, בחירה חופשית וניתוח לוגי-אנליטי – ערכים המזוהים עם התרבות המערבית. אולם, כאשר אותן שאלות בדיוק הוצגו בשפה הסינית, ה-AI עבר למנטליות שונה בתכלית: הוא תעדף ערכים קולקטיביסטיים כמו הרמוניה חברתית, נאמנות לקבוצה והסתכלות הוליסטית.

החוקרים ציינו כי המודל לא רק "מתרגם" את התשובה, אלא מפנים את המנטליות של הטקסטים שעליהם התאמן. השפה היא הפילטר שדרכו המכונה מפרשת את המציאות, וב-2025 ברור שכל שפה נושאת איתה "מטען גנטי" של תפיסת עולם.