מייסדי קרן סייברסטארטס
צילום: יוסי זלינגר

סייברסטארטס גייסה 200 מ' ד'; תקים קרן להגדלת אחזקה בחברות הקיימות

סייברסטארטס, לה שתי קרנות נוספות בהיקף של 114 מ' ד', גייסה את הסכום על מנת לאפשר לה לנצל הזדמנויות השקעה בשלבים מאוחרים יותר בחברות הפורטפוליו שלה שמגייסות בסבבי A ו-B
תומר אמן |

קרן סייברסטארטס, הנמצאת בהובלת גילי רענן וליאור סיימון, מדווחת הבוקר כי השלימה גיוס של כ-200 מיליון דולר להשקעות המשך והגדלת אחזקות בחברות ה-Seed. הקרן, שתיקרא אופרוטוניטי, נועדה נועדה לנצל את הזדמנויות השקעה בשלבים מאוחרים יותר, בחברות הפורטפוליו שלה שמגייסות סבבי A ו-B. לדברי החברה זאת הוקמה לאחר ביקושים גדולים מצד משקיעים קיימים וחדשים. 

לסייברסטאטרס כמה קרנות, ביניהן סייברסטארטס I - קרן של 54 מיליון דולרים שממוקדת בהשקעות סיד בלבד, עם נתח קטן להשתתפות בהשקעות המשך (ומעמידה כעת החזר שנתי ממוצע של 300% למשקיעיה לדברי החברה), וסייברסטארטס II, אשר תוכננה כקרן של 100 מיליון דולר שמכוונת להשקעות סיד ולהשתתפות בסבבי A.

השקעות הסיד של סייברסטארטס כוללות חברות כמו פיירבלוקס, Wiz, טרנסמיט, נוניים סקיוריטי, איילנד, אקסיס סקיוריטי, ביוניק, Dazz, לג'יט סקיוריטי ועוד מספר חברות שעדיין בשלבי Stealth.

על פי הדיווח, סייברסטארטס חשפה לאחרונה כי 13 חברות הפורטפוליו שלה גייסו סכום כולל של 1.3 מיליארד דולר ב-2021, לפי שווי כולל של 20 מיליארד דולר כשבין המשקיעות ניתן למנות קרנות מובילות דוגמת סקויה, גריילוק, לייטספיד, אינדקס, אינסייט ואחרות. לאחרונה החלה החברה לבחון את התאמת הקרנות שלה בצורה שתתאים יותר לצרכי השוק, כך נמסר.  

בהמשך לקרן החדשה, קרן סייברסטארטס II תתמקד מעתה באופן בלעדי בהשקעות סיד ופרה-סיד. עם השינוי במיקוד וההקמה של הקרן אופרטוניטי, קרן סיירסטארטס II לא תצטרך את כל התחייבות ההון שגייסה במקור וגודלה המעודכן יעמוד על 60 מיליון דולר.

כאמור, סייברסטארטס מנוהלת ע"י ליאור סיימון וגילי רענן. הצוות המצומצם כולל גם את ג'ייסון קלארק, ראש ה-Advisory Board של CISOs המייעצים לקרן וקרטיס סימפסון שמוביל את עבודת התאמת המוצר לשוק (Product Market Fit) עם חברות הפורטפוליו.

סייברסטארטס פועלת במודל הכולל עבודה צמודה עם הצוות שבו משקיעה, מהימים הראשונים לייסוד החברה.  ראשי הקרן סבורים, כי הרבה חברות בתחום הסייבר פותרות בעיות ״nice to have״ וכאשר ישנן ירידות בשוק, חלקן לא ישרדו. לדברי סייברסטארטס החברות שלה צפויות לשגשג גם עם ירידות בשווקים, משום שהחברות פותרות בעיות קריטיות ("must have") והצורך בפתרונות כאלה לא נעלם גם ברגעי משבר.

קיראו עוד ב"BizTech"

מבין משקיעיה של סייברסטארטס יזמים מוצלחים רבים כמו שלמה קרמר, מריוס נכט, ניר צוק, אודי מוקדי, מיקי בודאי, אסף רפפורט ועוד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.