החברה שעוזרת למעסיקים לשלם בזמן גייסה 225 מיליון דולר
חברת הפינטק של היזם הישראלי רן גבר, המספקת פתרונות של תשלום לפי דרישה, השלימה מהלך משולב של גיוס הון ומימון חוב, שמביא את סך הגיוסים בה ל- 245 מיליון דולר; בעקבות הגיוס החברה תפתח מרכז בישראל שיעסיק מהנדסי תוכנה
חברת הפינטק Tapcheck, המספקת פתרונות של תשלום לפי דרישה, הודיעה על השלמת גיוס של 225 מיליון דולר, בעסקה משולבת של גיוס הון ומימון חוב. במסגרתה, הושקעו בחברה 25 מיליון דולר כחלק מהרחבת הסבב הקודם (A) בהובלת קרן ההשקעות PeakSpan Capital. בנוסף, החברה גייסה מסגרת אשראי של 200 מיליון דולר, שסופקה על ידי Victory Park Capital. מאז ההקמה החברה גייסה 245 מיליון דולר במצטבר.
Tapcheck נוסדה בשנת 2019 על ידי היזם הישראלי רן גבר, מנכ"ל החברה, וזוגתו קיילינג גבר (COO), שביקשו לתת מענה לאתגרים הפיננסיים שנוצרים בעקבות
מחזורי השכר המסורתיים. החברה מאפשרת לעובדים גישה מיידית לשכר שהרוויחו, עוד לפני מועד התשלום החודשי ולשלוט על יום התשלום שלהם. בכך היא מסייעת להפחית לחץ כלכלי עבור עובדים שצריכים גישה לממון, ומצד המעסיק היא תומכת ברווחת העובדים ובשימור כח אדם. הפלטפורמה של Tapcheck משתלבת באינטגרציה עם כ-300 מערכות ניהול שכר ונוכחות. היא מבטיחה חישובי שכר מדויקים וחוויית משתמש נטולת תקלות. השירות ניתן ללא עלות למעסיקים, ומאפשר לעובדים לגשת לשכרם שהרוויחו, ללא
חשש מעמלות נסתרות, משיכות יתר או שגיאות בתלוש
השכר.
בעקבות הגיוס Tapcheck תתרחב להעסקה בישראל של מפתחי ML engineers, שיצטרפו ל-200 עובדי החברה הקיימים. ההשקעה החדשה תסייע בפיתוח מוצרים נוספים שיאפשרו לעוד מיליוני עובדים גישה מוקדמת לשכרם. בנוסף, ההון יסייע להרחבת פתרון ה-Mastercard של החברה, ולהאצת פיתוח של יכולות AI.
רן גבר, מייסד-משותף ומנכ"ל: "בשנים האחרונות הכלכלה חווה חוסר יציבות וטלטלות משמעותיות. עבור רבים, ההשלכות מורגשות היטב גם כשהם עובדים במקום מסודר, אך נאלצים להתמודד עם פערי תזרים של ימים
ואף שבועות עד לקבלת השכר החודשי. אני גאה בכך שהטכנולוגיה
שלנו מאפשרת לייצר פתרון גמיש ונגיש, שמסייע לאנשים לנווט טוב יותר במציאות הפיננסית המשתנה. מה שמשמח אפילו יותר הוא שעל רקע הצמיחה העסקית של Tapcheck, אנו מתחילים להעסיק עובדים גם בישראל. כיזם ישראלי, אין גאווה גדולה יותר מלראות את החברה
שאני מוביל מרחיבה את פעילותה לישראל, במיוחד בתקופה מאתגרת זו."
- 1.שרית 14/04/2025 17:48הגב לתגובה זומדהים גאה בך כל כך
כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
