החברה שעוזרת למעסיקים לשלם בזמן גייסה 225 מיליון דולר
חברת הפינטק של היזם הישראלי רן גבר, המספקת פתרונות של תשלום לפי דרישה, השלימה מהלך משולב של גיוס הון ומימון חוב, שמביא את סך הגיוסים בה ל- 245 מיליון דולר; בעקבות הגיוס החברה תפתח מרכז בישראל שיעסיק מהנדסי תוכנה
חברת הפינטק Tapcheck, המספקת פתרונות של תשלום לפי דרישה, הודיעה על השלמת גיוס של 225 מיליון דולר, בעסקה משולבת של גיוס הון ומימון חוב. במסגרתה, הושקעו בחברה 25 מיליון דולר כחלק מהרחבת הסבב הקודם (A) בהובלת קרן ההשקעות PeakSpan Capital. בנוסף, החברה גייסה מסגרת אשראי של 200 מיליון דולר, שסופקה על ידי Victory Park Capital. מאז ההקמה החברה גייסה 245 מיליון דולר במצטבר.
Tapcheck נוסדה בשנת 2019 על ידי היזם הישראלי רן גבר, מנכ"ל החברה, וזוגתו קיילינג גבר (COO), שביקשו לתת מענה לאתגרים הפיננסיים שנוצרים בעקבות
מחזורי השכר המסורתיים. החברה מאפשרת לעובדים גישה מיידית לשכר שהרוויחו, עוד לפני מועד התשלום החודשי ולשלוט על יום התשלום שלהם. בכך היא מסייעת להפחית לחץ כלכלי עבור עובדים שצריכים גישה לממון, ומצד המעסיק היא תומכת ברווחת העובדים ובשימור כח אדם. הפלטפורמה של Tapcheck משתלבת באינטגרציה עם כ-300 מערכות ניהול שכר ונוכחות. היא מבטיחה חישובי שכר מדויקים וחוויית משתמש נטולת תקלות. השירות ניתן ללא עלות למעסיקים, ומאפשר לעובדים לגשת לשכרם שהרוויחו, ללא
חשש מעמלות נסתרות, משיכות יתר או שגיאות בתלוש
השכר.
בעקבות הגיוס Tapcheck תתרחב להעסקה בישראל של מפתחי ML engineers, שיצטרפו ל-200 עובדי החברה הקיימים. ההשקעה החדשה תסייע בפיתוח מוצרים נוספים שיאפשרו לעוד מיליוני עובדים גישה מוקדמת לשכרם. בנוסף, ההון יסייע להרחבת פתרון ה-Mastercard של החברה, ולהאצת פיתוח של יכולות AI.
רן גבר, מייסד-משותף ומנכ"ל: "בשנים האחרונות הכלכלה חווה חוסר יציבות וטלטלות משמעותיות. עבור רבים, ההשלכות מורגשות היטב גם כשהם עובדים במקום מסודר, אך נאלצים להתמודד עם פערי תזרים של ימים
ואף שבועות עד לקבלת השכר החודשי. אני גאה בכך שהטכנולוגיה
שלנו מאפשרת לייצר פתרון גמיש ונגיש, שמסייע לאנשים לנווט טוב יותר במציאות הפיננסית המשתנה. מה שמשמח אפילו יותר הוא שעל רקע הצמיחה העסקית של Tapcheck, אנו מתחילים להעסיק עובדים גם בישראל. כיזם ישראלי, אין גאווה גדולה יותר מלראות את החברה
שאני מוביל מרחיבה את פעילותה לישראל, במיוחד בתקופה מאתגרת זו."
- 1.שרית 14/04/2025 17:48הגב לתגובה זומדהים גאה בך כל כך
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
און גולן, מנכ"ל מייסד 4Model קרדיט: יח"צ"יש היערכות עולמית למצב מתוח או למלחמה ופה אנחנו נכנסים"
שיחה עם און גולן, מייסד ומנכ"ל 4Model
ספר בקצרה על עצמך:
במקור מחדרה, נשוי פלוס 2. מהנדס מכונות בהשכלה שלי, כאשר התחלתי בתור מתכנן בתחום הביטחוני. שירתי בשייטת במשך 6 שנים, ואת הפרויקט גמר של התואר עשיתי ביחידה. היום אני מנכ"ל 4Model ובנוסף אני בוחן פרויקטי גמר שהם מסווגים ונעשים עם חיל הים של סטודנטים במכללת אפקה, וזו סוג של סגירות מעגל עבורי כי גם אני למדתי בה.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
כמהנדס, כאשר עובדים על פיתוח חדש, ברגע ששלב התכנון נגמר, צריך לייצר אותו, גם אם בכמויות נמוכות ולשם בדיקת המוצר. בנקודה הזו, הרגשתי שיש מצוקה בשוק. אם הייתי מסיים תכנון תוך ארבעה חודשים, כדי לייצר את המוצר היה לוקח עוד חצי שנה, כי צריך לעבור בין 5 ל-30 קבלני משנה רק כדי לייצר אבטיפוס, כאשר אצל כל אחד מהם אתה הלקוח הכי לא חשוב, וזה חונק הרבה חברות הנדסה.
התחלתי לחפש ספקים בסין, טסתי המון פעמים, יצרתי קשרים עם מפעלים. ראיתי שהייצור שם יעיל ומהיר, ואפשר לעשות את רוב העבודה במקום אחד. אחרי עשר שנים כמתכנן מכאני בעצמי, ובשנת 2022, פתחתי את 4Model.
החברה החלה עם ייצור בסין כאשר הלקוחות הראשונים היו חברות הנדסה וסטודיואים שיצרו מוצרים ונתקלו בבעיית ייצור. כיום אנחנו עובדים עם חמישה מפעלים בסין ובהודו. היום במדינת ישראל יש פיקוח של אפ"י כאשר יש חלקים שמותר לייצר בסין ויש כאלה שאסור, ואנחנו מייצרים בהודו במפעל מאושר תעשייה ביטחונית, כאשר הלקוחות שלי הם ברובן בתחום הדיפנס. אפ"י זו מחלקה במשרד הביטחון, והיא הגוף המפקח על הייצור הביטחוני שמכתיב מה מותר ומה אסור. יש רשימה של מדינות שמותר לנו לעבוד איתן ואלו מדינות אסור לנו.
- מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היום, גם מפעלי ייצור מקומיים מדברים על כך שלפני המלחמה או לפני חמש שנים, רק 30% מההלקוחות שלהם היו מהתעשייה הביטחונית ו-70% אזרחית. היום היחס הזה הוא הפוך. היום כשאנחנו מדברים על תעשייה ביטחונית, בין אם על מערכות התקפה או הגנה וציוד נלווה, ואפילו ייצור מדים ונעליים, הכל חווה גידול מטורף וזה הכל חלק מתעשיית הדיפנס.
