מייסדי Tapcheck
מייסדי Tapcheck

החברה שעוזרת למעסיקים לשלם בזמן גייסה 225 מיליון דולר

חברת הפינטק של היזם הישראלי רן גבר, המספקת פתרונות של תשלום לפי דרישה, השלימה מהלך משולב של גיוס הון ומימון חוב, שמביא את סך הגיוסים בה ל- 245 מיליון דולר; בעקבות הגיוס החברה תפתח מרכז בישראל שיעסיק מהנדסי תוכנה

איתן גרסטנפלד | (1)

חברת הפינטק Tapcheck, המספקת פתרונות של תשלום לפי דרישה, הודיעה על השלמת גיוס של 225 מיליון דולר, בעסקה משולבת של גיוס הון ומימון חוב. במסגרתה, הושקעו בחברה 25 מיליון דולר כחלק מהרחבת הסבב הקודם (A) בהובלת קרן ההשקעות PeakSpan Capital. בנוסף, החברה גייסה מסגרת אשראי של 200 מיליון דולר, שסופקה על ידי Victory Park Capital. מאז ההקמה החברה גייסה 245 מיליון דולר במצטבר.

 

Tapcheck נוסדה בשנת 2019 על ידי היזם הישראלי רן גבר, מנכ"ל החברה, וזוגתו קיילינג גבר (COO), שביקשו לתת מענה לאתגרים הפיננסיים שנוצרים בעקבות מחזורי השכר המסורתיים. החברה מאפשרת לעובדים גישה מיידית לשכר שהרוויחו, עוד לפני מועד התשלום החודשי ולשלוט על יום התשלום שלהם. בכך היא מסייעת להפחית לחץ כלכלי עבור עובדים שצריכים גישה לממון, ומצד המעסיק היא תומכת ברווחת העובדים ובשימור כח אדם. הפלטפורמה של Tapcheck משתלבת באינטגרציה עם כ-300 מערכות ניהול שכר ונוכחות. היא מבטיחה חישובי שכר מדויקים וחוויית משתמש נטולת תקלות. השירות ניתן ללא עלות למעסיקים, ומאפשר לעובדים לגשת לשכרם שהרוויחו, ללא
חשש מעמלות נסתרות, משיכות יתר או שגיאות בתלוש השכר.

 

בעקבות הגיוס Tapcheck תתרחב להעסקה בישראל של מפתחי ML engineers, שיצטרפו ל-200 עובדי החברה הקיימים. ההשקעה החדשה תסייע בפיתוח מוצרים נוספים שיאפשרו לעוד מיליוני עובדים גישה מוקדמת לשכרם. בנוסף, ההון יסייע להרחבת פתרון ה-Mastercard של החברה, ולהאצת פיתוח של יכולות AI.

 

רן גבר, מייסד-משותף ומנכ"ל: "בשנים האחרונות הכלכלה חווה חוסר יציבות וטלטלות משמעותיות. עבור רבים, ההשלכות מורגשות היטב גם כשהם עובדים במקום מסודר, אך נאלצים להתמודד עם פערי תזרים של ימים
ואף שבועות עד לקבלת השכר החודשי. אני גאה בכך שהטכנולוגיה שלנו מאפשרת לייצר פתרון גמיש ונגיש, שמסייע לאנשים לנווט טוב יותר במציאות הפיננסית המשתנה. מה שמשמח אפילו יותר הוא שעל רקע הצמיחה העסקית של Tapcheck, אנו מתחילים להעסיק עובדים גם בישראל. כיזם ישראלי, אין גאווה גדולה יותר מלראות את החברה שאני מוביל מרחיבה את פעילותה לישראל, במיוחד בתקופה מאתגרת זו."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שרית 14/04/2025 17:48
    הגב לתגובה זו
    מדהים גאה בך כל כך
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.

40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים

טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח

ליאור דנקנר |

רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.

הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".


למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים

המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.

מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.