deepseek
צילום: טוויטר

בעקבות מתקפת סייבר: DeepSeek מגבילה הצטרפות של משתמשים חדשים

המתחרה הסינית של ChatGPT, שזינקה לראש דירוג האפליקציות בארה"ב, נאלצת להתמודד עם גל תקיפות על שירותיה
אדיר בן עמי | (1)


חברת DeepSeek הסינית, שהפכה למתחרה משמעותית בשוק הבינה המלאכותית, הודיעה היום, בזמן שהשווקים בארה"ב מעכלים את המכה שהנחיתה, על הגבלה זמנית על רישום משתמשים חדשים בעקבות "התקפות זדוניות בהיקף נרחב" על שירותיה. החברה ציינה כי משתמשים קיימים יוכלו להמשיך להתחבר כרגיל.


הסטארט-אפ הסיני, שנוסד בשנת 2023, צבר תשומת לב רבה בשבועות האחרונים כמתחרה ל-ChatGPT של OpenAI ו-Gemini של Google. השיא הגיע כאשר אפליקציית AI Assistant של החברה הצליחה להדיח את ChatGPT ממקומה בראש טבלת האפליקציות החינמיות המובילות בחנות האפליקציות של אפל בארצות הברית.


החברה, שצמחה מתוך יחידת מחקר בינה מלאכותית של קרן גידור סינית באפריל 2023, משקיעה את מאמציה בפיתוח מודלי שפה גדולים ובחתירה להשגת בינה מלאכותית כללית (AGI) - תחום המתמקד ביצירת מערכות AI שיכולות להתחרות או אף לעלות על היכולות האנושיות במגוון רחב של משימות.


התהודה סביב DeepSeek גברה משמעותית בשבוע שעבר עם השקת מודל R1, המתחרה במודל o1 של OpenAI. המודל, שהוא בקוד פתוח ומאפשר לכל מפתח AI להשתמש בו, זינק במהירות לראש טבלאות הדירוג בחנויות האפליקציות, כשמשתמשים משבחים את ביצועיו ויכולות ההיסק שלו.


מה שמרשים במיוחד הוא שהחברה הצליחה לפתח את המודלים שלה למרות ההגבלות האמריקאיות על ייצוא שבבים לסין. על פי הערכות של אנליסטים מ-Jefferies, עלות האימון של הגרסה האחרונה עמדה על 5.6 מיליון דולר בלבד - פחות מ-10% מעלות פיתוח Llama של מטא.


העלות הנמוכה של פיתוח המודל, בהשוואה למתחרים כמו OpenAI, אנתרופיק ו-גוגל, מעוררת שאלות רבות בתעשיית הבינה המלאכותית. בין היתר, עולות תהיות לגבי הנחיצות של סבבי גיוס בהיקפים אסטרונומיים ושוויים המיליארדי של חברות בתחום.


הצלחתה של DeepSeek מדגישה את התחרות המתגברת בשוק הבינה המלאכותית העולמי, שצפוי להגיע להכנסות של יותר מטריליון דולר תוך עשור. ענקיות טכנולוגיה וסטארט-אפים כאחד מתחרים ביניהם במרוץ להובלת השוק.

קיראו עוד ב"BizTech"


מנכ"ל Scale AI הצהיר לאחרונה כי סין השיגה במהירות את ארצות הברית עם מודל הקוד הפתוח של DeepSeek, הצהרה המדגישה את השינוי המהיר בשדה המשחק של הבינה המלאכותית הגלובלי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל 27/01/2025 19:26
    הגב לתגובה זו
    קשקוש במיץ אין להאמין לאף מילה של חברה סינית. מן הסתם המגבלה באה בעקבות השלטונות הסיניים. סין ידועה בעולם כבסיס להתקפות סייבר על העולם המערבי זה שנים.
בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

איב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צאיב סקיוריטי, המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. קרדיט: יח"צ

איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר

הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard

רן קידר |
נושאים בכתבה גיוס סיד

חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.

איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק. 

ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו. 

הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים.  זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות. 

להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.