deepseek
צילום: טוויטר

בעקבות מתקפת סייבר: DeepSeek מגבילה הצטרפות של משתמשים חדשים

המתחרה הסינית של ChatGPT, שזינקה לראש דירוג האפליקציות בארה"ב, נאלצת להתמודד עם גל תקיפות על שירותיה
אדיר בן עמי | (1)


חברת DeepSeek הסינית, שהפכה למתחרה משמעותית בשוק הבינה המלאכותית, הודיעה היום, בזמן שהשווקים בארה"ב מעכלים את המכה שהנחיתה, על הגבלה זמנית על רישום משתמשים חדשים בעקבות "התקפות זדוניות בהיקף נרחב" על שירותיה. החברה ציינה כי משתמשים קיימים יוכלו להמשיך להתחבר כרגיל.


הסטארט-אפ הסיני, שנוסד בשנת 2023, צבר תשומת לב רבה בשבועות האחרונים כמתחרה ל-ChatGPT של OpenAI ו-Gemini של Google. השיא הגיע כאשר אפליקציית AI Assistant של החברה הצליחה להדיח את ChatGPT ממקומה בראש טבלת האפליקציות החינמיות המובילות בחנות האפליקציות של אפל בארצות הברית.


החברה, שצמחה מתוך יחידת מחקר בינה מלאכותית של קרן גידור סינית באפריל 2023, משקיעה את מאמציה בפיתוח מודלי שפה גדולים ובחתירה להשגת בינה מלאכותית כללית (AGI) - תחום המתמקד ביצירת מערכות AI שיכולות להתחרות או אף לעלות על היכולות האנושיות במגוון רחב של משימות.


התהודה סביב DeepSeek גברה משמעותית בשבוע שעבר עם השקת מודל R1, המתחרה במודל o1 של OpenAI. המודל, שהוא בקוד פתוח ומאפשר לכל מפתח AI להשתמש בו, זינק במהירות לראש טבלאות הדירוג בחנויות האפליקציות, כשמשתמשים משבחים את ביצועיו ויכולות ההיסק שלו.


מה שמרשים במיוחד הוא שהחברה הצליחה לפתח את המודלים שלה למרות ההגבלות האמריקאיות על ייצוא שבבים לסין. על פי הערכות של אנליסטים מ-Jefferies, עלות האימון של הגרסה האחרונה עמדה על 5.6 מיליון דולר בלבד - פחות מ-10% מעלות פיתוח Llama של מטא.


העלות הנמוכה של פיתוח המודל, בהשוואה למתחרים כמו OpenAI, אנתרופיק ו-גוגל, מעוררת שאלות רבות בתעשיית הבינה המלאכותית. בין היתר, עולות תהיות לגבי הנחיצות של סבבי גיוס בהיקפים אסטרונומיים ושוויים המיליארדי של חברות בתחום.


הצלחתה של DeepSeek מדגישה את התחרות המתגברת בשוק הבינה המלאכותית העולמי, שצפוי להגיע להכנסות של יותר מטריליון דולר תוך עשור. ענקיות טכנולוגיה וסטארט-אפים כאחד מתחרים ביניהם במרוץ להובלת השוק.

קיראו עוד ב"BizTech"


מנכ"ל Scale AI הצהיר לאחרונה כי סין השיגה במהירות את ארצות הברית עם מודל הקוד הפתוח של DeepSeek, הצהרה המדגישה את השינוי המהיר בשדה המשחק של הבינה המלאכותית הגלובלי.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שמואל 27/01/2025 19:26
    הגב לתגובה זו
    קשקוש במיץ אין להאמין לאף מילה של חברה סינית. מן הסתם המגבלה באה בעקבות השלטונות הסיניים. סין ידועה בעולם כבסיס להתקפות סייבר על העולם המערבי זה שנים.
עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.

ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר

חברת ServiceNow רוכשת את ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס סייבר

חברת ServiceNow האמריקאית הודיעה על רכישת ארמיס הישראלית-אמריקאית בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר במזומן, בעסקה שמסמנת אקזיט ענק לסייבר הישראלי. נזכיר שזו שנה מדהימה לסייבר - סייברארק נמכרה לפאלו אלטו בתמורה ל-25 מיליארד דולר, ויז נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר, ועכשיו ארמיס ב-7.75 מיליארד דולר, אם לוקחים גם את האקזיטים הנוספים בתחום מגיעים ךהיקף אקזיטים של כ-80 מיליארד דולר בשנה בסייבר.  

העסקה של ארמיס שתלויה באישורים רגולטוריים, צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2026. ארמיס אמורה להשתלב בפלטפורמת ניהול השירותים של ServiceNow. כ-950 עובדי ארמיס יצטרפו לחברה הרוכשת, עם חבילת תגמול מצטברת של 500 מיליון דולר, הכוללת מענקי שימור ותמריצים.

ארמיס, שהוקמה ב-2015 על ידי יבגני דיברוב ונדיר יזרעאלי, בוגרי יחידת 8200, פיתחה פלטפורמה לזיהוי וניהול נכסים דיגיטליים ללא התקנת סוכנים. הטכנולוגיה מאפשרת מיפוי של מיליארדי מכשירים, כולל ציוד תעשייתי, מכשור רפואי ומערכות IoT, שקשה להגן עליהם בשיטות מסורתיות. כיום, ארמיס מנטרת מעל 6.5 מיליארד נכסים ומעבדת טריליוני אותות יומיים, עם הכנסות שנתיות חוזרות של כ-340 מיליון דולר וקצב צמיחה מעל 50%. החברה משרתת יותר מ-35% מחברות Fortune 100, כולל ענקיות כמו סמסונג וקוקה-קולה, שמשתמשות בפלטפורמה לזיהוי סיכונים בזמן אמת, כמו פרצות במכשירי OT שחשופים להתקפות תעשייתיות.

הרכישה משקפת מגמה רחבה בשוק הסייבר, שבו חברות גדולות מחפשות לשלב כלים פרואקטיביים להתמודד עם איומים הולכים וגוברים. בשנת 2025 לבדה, התרחשו מעל 3,000 מתקפות כופר גלובליות, עם נזק ממוצע של 4.5 מיליון דולר לאירוע. ServiceNow, ששוויה בשוק עומד על כ-179 מיליארד דולר, מרחיבה את פעילותה מניהול IT למערכות תפעוליות, כולל תשתיות קריטיות. השילוב עם ארמיס יאפשר יצירת "מגדל פיקוח" דיגיטלי מבוסס AI, שמזהה חריגות, מנתח איומים ומפעיל תגובות אוטומטיות. לדוגמה, במפעל ייצור, הפלטפורמה המשולבת תזהה מכונה פרוצה ותנתק אותה מיד, ללא התערבות אנושית, ותפחית זמן תגובה מימים לשניות.

קרן Insight Partners השקיעה בארמיס לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר ב-2019 , והשווי זינק פי שבע תוך פחות משבע שנים. רק בחודש שעבר, ארמיס גייסה 435 מיליון דולר בשווי 6.1 מיליארד דולר, והתכוננה להנפקה ציבורית ב-2027.

ארמיס בולטת במגזר הרפואי, וכבר מונעת התקפות על מכשירי MRI, ש-40% מהם חשופים לפרצות ישנות.


ארמיס מההתחלה ועד האקזיט

הקמה בשנת 2015