נתי אמסטרדם
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

החברה הכי גדולה בארץ ומה התכנון שלה לגבי ההמשך?

לפני פחות מעשור הקים נתי אמסטרדם את הפעילות העסקית של אנבידיה בארץ, שהפכה במשך השנים למרכז המחקר השני בגודלו של החברה, שמזוהה יותר מכל חברה אחרת עם מהפכת הבינה המלאכותית; בראיון TV הוא מספר על השלבים הראשונים בישראל, והאופן שבו הוא רואה את התפתחות מהפכת
הבינה המלאכותית והכיוונים אליהם היא פונה; וגם - כמה שווה הסניף המקומי?

צחי אפרתי | (4)

אנבידיה גייסה השנה מעל 1,000 עובדים בארץ והיא מעסיקה מעל 4,200 עובדים בישראל. הפעילות שלה בארץ מהווה קרוב ל-15% מהפעילות העולמית - גם במבחן כוח האדם, השקעות בציוד ותשתית וגם במבחנים נוספים. אנבידיה העולמית נסחרת בוול סטריט בשווי של 3.1 טריליון דולר, ומכאן שהפעילות בארץ שווה מעל 400 מיליארד דולר. הצלחה פנומנלית לפעילות המקומית, ורק כדי להבין את המשמעות לשוק המקומי - אינטל שהיא המעסיקה הגדולה בארץ נסחרת ב-90 מיליארד דולר והסניף המקומי שלה על פי ההערכות "שווה" כ-9 מיליארד דולר לכל היותר. אנבידיה המקומית יותר מפי 40 מאינטל המקומית. ההצלחה הזו מתורגמת לעושר גדול לעובדים של אנבידיה. חלק גדול מהם הפך למיליונרים, כשהתרומה של החברה למשק הישראלי היא הרבה יותר רחבה - מסים ישירים על הרווחים, מסים על השכר, מעגלים נוספים של תעסוקה, כשעל פי ההערכות על כל עובד הייטק יש בסביבה 2-3 עובדים נוספים שנהנים (תחזוקה, שירותים, מזון וכו'). 

  

על הסניף המקומי הענק הזה יש מספר אחראים, נתי אמסטרדם מוביל את הפעילות העסקית בארץ. עמית קרינג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל המחקר ופיתוח בישראל הוא המוביל במחקר ופיתוח. 


בשנת 2017 נקרא אמסטרדם להקים את הפעילות העסקית בישראל של חברת אנבידיה, שעד אז הייתה מזוהה בעיקר עם עולם הגיימינג. פחות מעשור לאחר מכן הפכה אנבידיה לאחת החברות הגדולות והמשמעותיות בעולם, ולשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית. בראיון TV מיוחד מספר אמסטרדם, המשמש כ"Country Director" של ענקית השבבים, על השלבים הראשונים בישראל, והאופן שבו הוא רואה את התפתחות מהפכת הבינה המלאכותית והכיוונים אליהם היא פונה.


"אני הצטרפתי לאנבידיה ב-2017, במטרה להקים את הפעילות העסקית של החברה בישראל. באותו זמן הרבה מאוד הכירו את אנבידיה כחברת גיימינג, ואני זכר שהפגישות הראשונות שלנו היו עם מנכ"לים של חברות בתחום, כולם היו גיימרים כשהיו ילדים. אחרי שנתיים של פעילות בישראל רכשנו את חברת מלאנוקס, בה היו עשרות עובדים אליהם הצטרפו בין לילה 2,000 עובדים חדשים. היום זה מרכז הפיתוח הגלובלי השני בגודלו בחברה. מפתחים מפה טכנולוגיה שנמכרת בכל העולם, ומשתמשים בה לבניית דאטה סנטרים. בעצם אי אפשר היום להקים דאטה סנטר בלי לייצר תקשורת מהירה בין המחשבים, וזה משהו שמפותח בישראל. כמובן שיש פה גם הרבה מאוד יכולות נוספות. הקמנו מרכז מחקר בישראל, שמוביל אותו פרופסור גל צ'צ'יק, שיחד עם קבוצה של חוקרים יניעו את את התחום הזה בטווח הרחוק. יש פה צוות גדול מאוד של מהנדסים, אנחנו גדלים בצורה מאוד משמעותית ומגייסים כוח אדם כל הזמן. בסוף זה משפיע על התעשייה בישראל, ואני חושב שבזה אנבידיה באמת תורמת רבות לשוק הישראלי", מספר אמסטרדם. 


"אנחנו מכירים את השוק הישראלי אנחנו כסטארטאפ ניישן, יש פה אלפי סטארטאפים שמייצרים חדשנות עולמית שמוטמעת בכל העולם. בבינה מלכותית יש למעלה מ-2,000 סטארטאפים, שאם חלקן יש לנו עבודה צמודה כחלק מתוכנית הסטארטאפים שלנו. אנחנו עוזרים להם להטמיע את הטכנולוגיה של אנבידיה ולצאת לשוק הגלובלי, שזה זה משהו שהוא מאוד ייחודי לישראל. בנוסף, יש את התחום של מחקר ואקדמיה, שזה משהו שהוא גם מאוד משמעותי פה. יש פה הרבה מאוד חוקרים בעלי שם עולמי במגוון רחב של תחומים. זו גאווה גדולה להיות חלק מהדבר הזה וגאווה גדולה לתמוך בחברות וביזמים הטכנולוגים שנמצאים פה במדינה".


הרבה אנשים שומעים בינה מלאכותית וישר חושבים על ChatGPT אבל זה משהו הרבה יותר גדול, איך אתה רואה את הטכנולוגיה?

"זה התחיל ב-2012, כשבעצם התחום המרכזי היה לזהות אובייקטים בתוך תמונה, נותנים לך תמונה ואתה יכול לזהות אם זה כלב או חתול. מהר מאוד הדבר הזה התקדם והתפתח למודלים הרבה יותר גדולים, שמאפשרים לנתח מידע לאו דווקא רק תמונות, אלא יודע לנתח ולהבין דברים נוספים באמצעות מודלים גדולים. היציאה של ChatGPT זה בעצם הפעם הראשונה שמחשב הבין שפה מדוברת. השפה יכולה להיות גם שפה פיננסית או שפה של גלי מוח וריצופים גנטיים. אנחנו רואים היום הרבה יותר מודלי שפה בשפות שונות בתחומי עניין שונים. 

קיראו עוד ב"BizTech"


יש הרבה חברות בישראל שמפתחות יכולות בתחום הזה ומה שזהמצריך זה כוח חישובי גדול. כדי להבין שפה אתה צריך באמת לאמן מודלים גדולים ולכך צריך כוח חישוב גדול, וגישה למשאבי מחשב על. תחשוב מה זה להבין שפה מדוברת. ללמוד אותה מאוד מורכב.  לשם התעשייה העולמית הולכת וזה מה שאנחנו בעצם רואים היום מתפתח. 


נגעת בנושא של הפיתוחים, לאיזה תחומים התעשייה הזו הולכת?

"אחד התחומים שאנחנו רואים מתקדמים בשנים הקרובות הוא סוכני ה-AI, שזה בעצם היכולת לקבל סיוע באמצעות סוכנים חכמים. תחשוב שאני מנסה לפתור איזשהיא בעיה מורכבת, והמחשב ידע לפרק אותה לתתי שאלות וכל שאלה כזו תקבל סוכן חכם שמתמחה בתחום הזה וידע ללכת ולפתור את הבעיה. בפעם הבאה שאני אשאל את המודל שאלה הוא יפעיל סוכנים אחרים שילכו ויחזרו עם תשובות יותר מדויקות. זה יאפשר בעצם מודלים שיותר מתקרבים למוח האנושי, שחושבים ומסוגלים לפרק בעיה מורכבת. תחשוב שאתה רוצה לטייל בחו"ל עם המשפחה ואתה יודע שיש לך מספר ילדים בגילאים שונים, וכל אחד אוהב אוכל אחר. בנוסף יש לך תקציב מסוים ויש תקופה ומועד בשנה שבה אתה מעוניין. כדי שהמערכת תיתן לי את ההמלצה הכי טובה, היא תשתמש בסוכן שמתמחה בטיסות, ואחר שמתמחה במלונות או במזון, ובסוף אני אקבל תשובה אחת שכנראה תהיה אופטימלית עבור הצרכים שלי.


תחום שני שאנחנו רואים מתפתח נוגע לעולם הרובוטיקה, שהוא עולם מאוד מאתגר. היום יש כבר הרבה מאוד רובוטים שאנחנו יכולים לאמן אותם בסביבה וירטואלית באמצעות מודלי שפה, כדי להפוך את הרובוט לחכם יותר. לדוגמה, רובוט שידע באמצעות בינה מלאכותית לצלם את הבית שלך, וידע כל הזמן להחזיר אותו למצב הזה. או רובוט שידע לקחת משהו ולהעביר אותו במפעל מצד לצד זה. יחליף כוח הדם ובעצם יאפשר להוריד משימות שהם חוזרות למכונות, שיוכלו לעשות אותם. זה גם יכול להיות רכב אוטונומי או רובוט שעוזר בניתוח. יש לזה הרבה מאוד יישומים והרבה מאוד שימושים". 


איך העולם יראה בעוד 10 או 15 שנה?

"אני חושב שבסופו של דבר המטרה היא לסייע לאנושות לפתור בעיות מורכבות, לעזור לנו בעצם לקחת דברים ולבצע אותם באמצעות מכונות שיוכלו לעזור לנו לפתור בעיות. ככה שאדם יוכל לפנות את הזמן שלו באמת לטפל בדברים מאוד משמעותיים. תחשוב לדוגמה על עולם הרפואה, רדיולוג שהיום מנתח תמונות של סיטי ו-MRI,  אני יכול שמכונה פשוט תטפל ב-80% ממקרים והרופא יתמקד ב-20% המורכבים שהוא צריך לטפל בהם ולתת עליהם את הדעת. בתחום הפיננסי, אנחנו נידע לטפל בדברים הרבה יותר מורכבים, ונשים את המוחות הכי חזקים שלנו באמת בתכנון הרבה יותר מדויק. בעולם התחבורה האוטונומית, המטרה היא לא להחליף את בני אדם אלא לסייע לבני אדם ולאפשר להם להתמקד בדברים המורכבים יותר. לכן, אנחנו משקיעים הרבה מאוד בישראל גם בחינוך, באקדמיה. ובבתי ספר התיכונים, ללמד קצת איך להשתמש בכלי הבינה מלאכותית, להבין מה היכולות שהתחום הזה מאפשר ומציע, כדי שהתמלידים יגיעו לעולם העבודה או לעולם התעסוקה הרבה יותר מתקדמים ומתוחכמים".


לבסוף, התייחס אמסטרדם גם לכנס המפתחים השנתי של אנבידיה (GTC) שיתקיים במרץ הקרוב שם יציג ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד החברה על הכרזות ופיתוחים חדשים שיעצבו את עתיד הבינה המלאכותית. "זו הזדמנות מדהימה אפילו מרגשת לבוא ולשמוע מאנבידיה על החדשנות ולאן העולם הזה הולך. כל פעם שיש כנס GTC החברה דרוכה בצורה חיובית כי הולכים לצאת דברים שהולכים כנראה לשנות את האנושות. אל הכנס מגיעים אנשים מכל העולם, כדי לשמוע ממקור ראשון על הטכנולוגיה. השנה יש מספר מאוד גדול של סטרטאפים ישראליים שהולכים להציג בכנס שזה מבחינתנו הישג מאוד גדול וזרקור על התעשייה", הוא סיפר.


לראיון המלא:


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    כתבה יפה שעושה קצת סדרמזל שיש לנו את אנבידיה בארץ. (ל"ת)
    שי.ע 29/01/2025 20:38
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 29/01/2025 18:21
    הגב לתגובה זו
    כזו כתבה אני נזהרמצמצם או יוצא!יש מניות אחרות לא צריך תמיד לרוץ אחרי טרנדיםכן כן אנבידיה זה טרנדנפילה של 16% היתה סיפתחהכיוון הזה יתעצםדווקא בזמן ירידות כשמראים כמה המניה לא מנופחתובכן היא כן!
  • 2.
    שמעון 29/01/2025 13:29
    הגב לתגובה זו
    איפה הם ואיפה אינטל
  • 1.
    מילואימניק 29/01/2025 13:17
    הגב לתגובה זו
    איך אתם יכולים להביא פתרון לבעיה הדחופה של ישראל עם ביבי ישראל על סף תהום בהנהגתו .
מייסדי DualBird  משמאל לימין: אמיר גלעד, אהוד אליעז, גלעד טל ואוהד גמליאל, צילום: יח״צמייסדי DualBird משמאל לימין: אמיר גלעד, אהוד אליעז, גלעד טל ואוהד גמליאל, צילום: יח״צ

הסטארט-אפ הישראלי DualBird גייס 25 מיליון דולר למנוע ענן מהיר יותר

הסטארט-אפ הישראלי יוצא מ-Stealth עם טכנולוגיה שמבטיחה להאיץ עומסי נתונים בענן פי 10-100 ולחתוך עלויות תפעול עד 90%

מנדי הניג |
נושאים בכתבה DualBird

חברת DualBird, שהוקמה באמצע 2022 מודיעה על גיוס של 25 מיליון דולר כדי להאיץ ביצועים בענן באמצעות מנוע חדשני המאחד חומרה ותוכנה. סבב ה-A, בהיקף של 17 מיליון דולר מתוך הסכום הכולל, הובל על ידי Lightspeed Venture Partners, ובהשתתפות Uncork Capital, Bessemer Venture Partners ו-Angular Ventures. בין המשקיעים נמנים גם שורה של אנג'לים בולטים בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית: אייל מנור (לשעבר GM בגוגל), אסף עזרא (מייסד-שותף ב-Granulate), רן רבנזפט וניצן שפירא (מייסדי Epsagon), וכן אייל דגן ועופר עיני, מנהלי Cisco בישראל.

החברה הוקמה על ידי ארבעה יוצאי טכניון עם ניסיון בעולם החומרה, הענן והבינה המלאכותית: גלעד טל (CTO), אמיר גלעד (מנכ"ל), אוהד גמליאל VP R&D ו-אהוד אליעז Chief HW Architect. הצוות, שהגיע מחברות כמו Amazon AWS, מלאנוקס (Nvidia), Habana (Intel) ועוד, שילב לאורך השנים בין עולמות החומרה והתוכנה - תובנה שהובילה להקמת DualBird.

הרעיון מאחורי החברה הוא פשוט אך מהפכני: לשבור את “הקיר” שבין החומרה לתוכנה ולהעניק לארגונים האצת ביצועים משמעותית בענן - מבלי לפרוס חומרה חדשה או לשנות מערכות קיימות. הטכנולוגיה של DualBird מתבססת על מנוע ענן (cloud engine) המאפשר לנצל באופן דינמי משאבים מבוססי חומרה הניתנת להגדרה מחדש (reconfigurable hardware), כך שהמערכת מתאימה עצמה בכל הרצה לעומסי העבודה השונים.

"עיבוד נתונים הוא תחום המחשוב הגדול ביותר שעדיין רץ כולו על מעבדים כלליים, וראוי להאצה ייעודית משלו, כמו שיש ל-AI את ה-GPUs", אומר אמיר גלעד, מייסד שותף ומנכ"ל DualBird. לדבריו, "חברות משקיעות מיליונים בתשתיות של נתוני AI ובניתוחם, אך הארכיטקטורות הקיימות היום, פשוט לא עומדות בקצב".

DualBird מתכננת להציע ללקוחותיה תוסף פשוט לשילוב, שיאפשר להאיץ ביצועים בענן פי 10-100, להפחית עלויות בין 50% ל-90%, ולפשט משמעותית את תחזוקת תשתיות הנתונים. התוסף אינו דורש שינויי קוד או שדרוג תשתיות - יתרון משמעותי עבור ארגונים שמנהלים סביבות ענן מורכבות.

פיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקיןפיטנגו, צילום: ביאנה קארו ויטקין

פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים

קרן ההון סיכון הישראלית מחזקת את פעילותה המוקדמת עם גיוס ל-2 קרנות - Pitango First ו-Pitango HealthTech שמתמקדות בהשקעות בשלבי סיד והון מוקדם; מתכננת גיוס נוסף לקרן growth בקרוב

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פיטנגו גיוס הון

פיטנגו, מהוותיקות והמוכרות בקרנות ההון סיכון בישראל, הודיעה על גיוס כולל של 300 מיליון דולר לשתי קרנות Early Stage: Pitango First, המתמחה בטכנולוגיה, ו-Pitango HealthTech, המתמקדת בתחומי הבריאות ומדעי החיים.

הגיוס מגיע ברקע רצף הצלחות של חברות פורטפוליו בולטות: Via, שהונפקה לאחרונה; PsiQuantum, שגייסה מיליארד דולר; ו-Vertos, שנמכרה בעסקת אקזיט משמעותית. לפי הקרן, הצעד הבא יהיה גיוס קרן צמיחה ייעודית שתתמקד בליווי חברות שעברו את שלב הסיד וצומחות במהירות.

את Pitango First, קרן הסיד של הקבוצה, מובילים אייל ניב, ד"ר איל איצקוביץ, גד חולדאי ויאיר קסוטו. הקרן כבר ביצעה השקעות ראשונות בחברות כמו AAI, Gamma Time ו-Apprentice.AI, בתחומי בינה מלאכותית (AI), קוואנטום (Quantum), תשתיות, סייבר וענן (Cloud).


לדברי אייל ניב, שותף מנהל ב-Pitango First: "עם ניסיון מוכח של 30 שנה בזיהוי חברות מהפכניות, אנחנו רואים תפנית דרמטית בשוק עם טכנולוגיות AI וקוואנטום שמשנות כללי משחק. המטרה שלנו היא לזהות ולהוביל את החברות שיהיו בחזית המהפכה הטכנולוגית הבאה, ולבנות איתן עסקים במיליארדי דולרים".

במקביל, Pitango HealthTech מתמקדת ביזמים הפועלים בתחומי רפואה דיגיטלית, מכשור רפואי ו-ביו-פארמה (BioPharma), עם דגש על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית לשיפור קבלת ההחלטות והאבחון. הקרן מנוהלת על ידי איתי הראל, הילה קארח וד"ר יהונתן גלזר, והיא כבר השקיעה בחברות כגון QuantHealth, Somite, Leafix ו-Guardoc.