"לעשות כסף בבורסה" זו עבודה: האם להאמין לטיפים בשוק ההון?
אייל גורביץ, המנתח הטכני של Bizportal, מסביר את הדרך הנכונה בה יש לסחור בשוק ההון
"כאשר איננו יודעים לאיזה נמל מועדות פנינו, שום רוח אינה פועלת לטובתנו" (סנקה)
רובנו אוהבים טיפים. לא רק לקבל, אלא גם לתת. יש לנו נטייה לחשוב שהאחר תמיד יודע טוב יותר. לטיפ המצוי יש צד מפתה אך גם מסוכן - לא צריך לחשוב, והתחושה היא שהנה מגיע הכסף הקל. לגבי דידו של מקבל הטיפ, מסחר בניירות ערך מסתכם בקנייה בלבד. מבחינתו, מישהו אחר כבר יעשה את העבודה השחורה. מקבל הטיפ מסתער על ההזדמנות כמוצא שלל רב. העניין הוא שרבים וטובים לא הפנימו את אחד השיעורים הבסיסיים של החיים: "אין ארוחות חינם".
מהותו וטיבו של הטיפ
האמת אודות מהותו וטיבו של הטיפ שונה בתכלית השינוי ממה שהיא מצטיירת בעיני רבים. פתיחת פוזיציה הנסמכת על טיפ, משמעותה ביסוס קבלת ההחלטה על תקווה, פחד או רחמנא לצלן חמדנות. משמעה כניסה לשוק על בסיס מוטעה. הבסיס הנכון חייב להיות מגובה בראיות ובסיבות מוצקות השלובות בתוכנית פעולה המותווית מראש.
אחת מן הצרות המתרגשות ובאות על משקיע המנסה לבסס את בניית הונו (או שמא נאמר חיסולו השיטתי) על טיפים, מקבלת ביטוי בדמותה של תקווה בלתי פוסקת המקננת בלבו, מאותה נקודה בה החל השוק לנוע כנגד רצונו של ידידנו. הוא תלוי בנותן הטיפ. במקום לחתוך בהפסד זעיר ולטפל בהונו כפי שצוללן מטפל באספקת האוויר, המשקיע הלא ממולח מתפלל לבורא עולם שמנייתו האהובה תחזור לפחות לשער הקנייה, ואם יותר אז יותר, כדי שיוכר להיפטר ממנה ללא נזק רציני - צריך לדאוג גם לאגו.
לטיפ צורות ואיכויות שונות, ופעמים רבות הוא עטוף בצלופן מרשרש המקנה לו מראה מכובד. לעיתים, הטיפ הופך לכזה על ידי המקבל ולא על ידי הנותן אבל זה כבר סיפור אחר ומורכב. בסופו של דבר, אף אחד לא ממש הצליח להתקדם בעשותו דבר הנאמר לו על ידי האחר.
- לקראת סיום שנה ירוק בוול סטריט - על איזה סקטורים כדאי להתפקס?
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצאנו את האשמים
כשזה לא מצליח, את מי מאשימים? בוודאי את מקור הטיפ. הרי מרבית מקבלי הטיפים אינם מוכנים לשאת באחריות על הפסד שגרמו במו ידיהם. וכך מתגלגלת האשמה לפתחו של נותן הטיפ - הספק, נקרא לו לצורך העניין. "הפסדתי בגללו הרבה כסף", הוא משפט שתשמע לא מעט פעמים. אלא שמשפט זה מבטא יותר מכל את חוסר רצונו ויכולתו של מקבל הטיפ לקחת אחריות ולהודות שמה שבעצם הרע לו זו המנטאליות והעצלות שלו עצמו, הרצון לעשות כסף קל וחוסר הנכונות להתאמץ כדי לדאוג לפרנסתו. כאן נכנסים למעגל שלרבים אין ממנו מוצא. חוסר היכולת לקחת אחריות ולהודות בכישלון שהוא יציר כפיים, גורם לרבים לשוב ולחפש טיפים חמים והמעגל לעולם לא ייפרץ.
אז מה לעשות עם זה?
כל טיפ, שמועה או מידע המוביל לפעולה חייב להיבדק שנית לאור מערכת השיקולים של מקבל ההחלטה. כלומר, אמרו לך לקנות? תבדוק. פשוט. אם זה מתאים וברור לך שזו ההחלטה הנכונה מבחינתך, לך על זה. קח אחריות. בנה תוכנית שכוללת לא רק את פעולת הקנייה עצמה, כי אם גם חיתוך הפסד. בסופו של דבר, אף אחד לא ישלם על ההפסדים שלך.
אחרית דבר
- 3.סוחר נוסטרו 26/01/2016 23:32הגב לתגובה זואמת ויציב.רק חשיבה נכונה ,יציבה ללא הסחות דעת יכולה להניב חיובי לאורך זמן ואני מדגיש -לאורך זמן
- 2.מסתכל מלמעלה 26/01/2016 15:13הגב לתגובה זולפעמים אני נדהם כמה חוצפה יש לאנשים, שכל יום הם יודעים בדיוק מה יקרה מחר (נביאים) וזה לא קורה בכלל, והם מתמידים לספר לכולם כמה הם "רואים" ברור את המחר, ואם זה לא יקרה היום זה טעות - מישהו פיספס... אך מידי פעם הנביאים אומרים "לשם צידוק" צריך לדעת לקחת את הפוזיציה (בצורה אחרת אומר - בואו לקורס שלי ואני אסביר לכם איך הכל זה שטויות, וכך לפחות תדעו שאין ארוחות חינם) מידי פעם אתה משדר בצורה עקיפה את המטרה הניסתרת שלך (בואו לקורס שלי) - שאתה מבין גדול בתחום "הניתוח הטכני" - ובזה מוריד את האמון באנשים שאכן מבינים בתחום. חבל שרק בגלל שאתה רוצה לעשות כסף על חשבון אחרים אתה מוכן הכל אבל הכל לעשות כדי להראות כמה "חכם" אתה בתחום. (בפיתאום הכל הפך להיות טיפים - שגורמים להפסד, ומי שאחראי הוא זה ששמע על הטיפים, וביצע מה שבעל הטיפים אמר לו)
- 1.מאמר 26/01/2016 10:03הגב לתגובה זוואני רץ להרוויח מליארדים או מטיפים או מטכני. תודה אלוף.
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- תשואה של 1.3% בשבוע - הסטטיסטיקה של ראלי סוף שנה
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- תשואה של 1.3% בשבוע - הסטטיסטיקה של ראלי סוף שנה
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

