גרושתו של מייק בן ארי מואשמת בהעלמת הכנסות של 6 מיליון שקל

ורד בן ארי קיבלה, לכאורה, מבעלה לשעבר 6 מיליון שקל להשקעה בחברות זרות. ברשות המסים לא קונים את הסיפור שלה וחושדים שלא מדובר באמת בכסף להשקעות אלא בהכנסות שקיבלה במהלך השנים 2013-2021, שעליהם לא דיווחה. היא שוחררה בערבות של 600 אלף שקל
נחמן שפירא | (6)

ורד בן ארי, גרושתו של מייק בן ארי שהודה בהונאת משקיעים תמימים (בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקלים) - אבל הכסף ירד לטימיון - חשודה בהעלמת הכנסות של 6 מיליון שקל, שאותם על פי החשד קיבלה מבעלה לשעבר, במהלך השנים 2013-2021 ולא דיווחה עליהם. היא קיבלה את הכסף לכאורה כדי להשקיע בחברות זרות אבל ברשות המסים חושדים שזה לא הסיפור האמיתי.

לאחר הפיכת החקירה לגלויה, הגיעו חוקרי היחידה לביתה של החשודה שם ערכו חיפושים ותפסו מסמכים וחומרי מחשב. כמו כן, בן ארי נחקרה באזהרה ובנוסף אליה נחקרו מעורבים נוספים בפרשה. השופטת צפורה משה מבית משפט השלום בתל אביב שחררה את בן ארי בתנאים מגבילים.

 

חומרי החקירה מעלים כי החשודה קיבלה בין השנים 2013 ועד 2021 סכומים בגובה של כ-50 אלף שקל מידי חודש בהעברות בנקאיות ובמזומן, עליהם לא דיווחה במשך השנים או שילמה את המס כחוק בגינם. עוד עלה כי בדוחותיה  לשנים 2020-2021 דיווחה בן ארי לראשונה על סכומים מסוימים מתוך ההכנסות שהתקבלו, אולם מדובר בדיווח חלקי וללא אסמכתאות מתאימות, שאף תוקנו ובוטלו ביוזמת החשודה.

 

בן ארי שוחררה בתנאים מגבילים ביניהם ערבות עצמית על סך 300,000 שקל, וערבות צד ג' של 300,000 שקל נוספים ואיסור יציאה מהארץ ל-180 יום.

ורד בן ארי. צילום מסך מתוך ״המקור״, רשת 13

ורד בן ארי. צילום מסך מתוך ״המקור״, רשת 13

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בן ארי עצמו נעצר ונחקר לפני שנתיים ע"י רשות ניירות ערך, ואז ברח לבוסניה באמצעות דרכון של חברו, חנן אייזנשטאט. הוא טען שבן ארי גנב לו את הדרכון אבל לבסוף הורשע על פי הודעתו בעבירות של שיבוש הליכי משפט והפרת הוראה חוקית ונשפט לקנס של 50 אלף שקל ו-7 חודשי עבודות שירות. 

בן ארי הוסגר השנה לישראל ונשלח לכלא, לתקופה של 5-9.5 שנים, לאחר שהורשע, על פי הודאתו, בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים ועבירות של הלבנת הון. הוא הורשע בגיוס כספים תוך הצגת מצגי שווא ושימוש בכספים למטרות אחרות מאלה שהציג למשקיעים.

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מומלץ לעצור עד גמר הליכים ואו ערבות במזומן של שלוש 25/07/2023 16:03
    הגב לתגובה זו
    מומלץ לעצור עד גמר הליכים ואו ערבות במזומן של שלוש מיליון שקל ולא היא תימלט מהארץ מהר מהמצופה
  • 4.
    איציק 25/07/2023 14:15
    הגב לתגובה זו
    בארה״ב כנראה היה מסיים את חייו בכלא
  • 3.
    משנ 25/07/2023 14:11
    הגב לתגובה זו
    אם באמת היתה כאן דיקטטורה, היית כבר קבור בצינוק לכמה שנים טובות.
  • 2.
    יוס 25/07/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    התשובה לדקטטורה זה מרד מיסים
  • טרוריסט -זה מה שאתה (ל"ת)
    פיני 25/07/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    E 25/07/2023 12:16
    הגב לתגובה זו
    יש עוד הרבה עבודה
ויכוח ריב (AI)ויכוח ריב (AI)

מתנה או הלוואה? הסכנות בהעברת כספים בתוך המשפחה

בפסק דין שניתן באחרונה נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? במקרה הנ"ל אם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה 

עוזי גרסטמן |

בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, נדונה סוגיה רגישה שמלווה משפחות רבות בישראל: האם העברת כספים משמעותית בין קרובי משפחה נחשבת מתנה שלא ניתן לדרוש את החזרתה, או שמדובר בהלוואה שיש להחזיר? המקרה עסק באם שנטלה משכנתא הפוכה על דירתה כדי לסייע לבתה ולבת זוגה לשעבר ברכישת דירה. לאחר פרידתן של השתיים, טענה האם כי הכספים שניתנו היו הלוואה, בעוד שהנתבעת טענה כי מדובר במתנה שניתנה ללא תנאי. הנתבעת ניסתה לשכנע כי עצם העובדה שהאם בחרה במנגנון של משכנתא הפוכה מלמדת שלא היה כל צפי להחזר, משום שבהסדרים מסוג זה נהוג שהפירעון מתבצע רק לאחר פטירת הלווה. לטענתה, הדבר מחזק את המסקנה שמדובר במתנה ולא בהתחייבות כספית.

בית המשפט קיבל את עמדת האם והכריע כי מדובר בהלוואה, בין היתר משום שבת הזוג לשעבר הודתה שהשתיים הן אלה שהיו אמורות לשאת בתשלומי המשכנתא ההפוכה. בנוסף, הובהר כי הנתבעת היתה מעורבת בכל שלבי נטילת ההלוואה מהבנק. בית המשפט גם התרשם מחוסר מהימנות מצדה. השופטת הילה אוחיון גליקסמן קבעה כי מועד הפירעון ייחשב למועד שבו ניתן צו לפירוק השיתוף בדירה המשותפת, וכי בנסיבות שנוצרו אין מדובר במתנה חד-צדדית אלא בהלוואה ברורה. בהתאם לכך, נקבע כי עליה להחזיר את חלקה, ובנוסף היא חויבה בהוצאות משפט בסכום כולל של 50 אלף שקל. ההכרעה אינה רק משפטית אלא גם מסר חברתי ברור: כספים שמועברים בתוך המשפחה - גם כשיש אמון הדדי - עלולים להפוך למוקד לסכסוכים יקרים ומורכבים אם לא נחתם הסכם כתוב וברור.

מה ההבדל בין מתנה להלוואה? מבחינה משפטית, ההבחנה בין מתנה להלוואה קריטית.

  • מתנה - לפי חוק המתנה, ברגע שהכספים הועברו, ההתחייבות הושלמה ואין למי שנתן את המתנה זכות לדרוש את החזרתה, אלא אם התקיימו נסיבות חריגות מאוד. העברה כזו מתאפיינת באופי חד-צדדי וללא תמורה.

  • הלוואה - היא הסכם דו-צדדי. גם אם לא נחתם חוזה בכתב, ניתן להוכיח באמצעות ראיות נסיבתיות שהיתה כוונה להחזיר את הכספים, למשל אם הצדדים סיכמו על תשלומים או אם יש מסמכים המעידים על החזר בפועל.

בתי המשפט נוטים לראות בהעברות כספים בתוך המשפחה מתנה, בעיקר כשמדובר בהורים לילדיהם, אלא אם קיימות ראיות ברורות ההפוכות לכך.

מקרים נוספים מהפסיקה

פסקי דין קודמים מלמדים עד כמה הגבול בין מתנה להלוואה הוא דקיק:

צוואה ירושה
צילום: Istock

הבן מול ארבע אחיותיו: הקרב על דירת הירושה

בית הדין הרבני האזורי בנתניה הכריע בסכסוך משפחתי שנמשך שנים: האם צוואה שהורישה אם לחמישה את דירתה לבנה הבכור גוברת על מול צו ירושה כללי שחילק את העיזבון שווה בשווה בין כל ילדיה. בדעת רוב, קבעו הדיינים כי אין סתירה בין שני הצווים, וכי הדירה תועבר לידי הבן בלבד - בהתאם לצוואה

עוזי גרסטמן |

במבט ראשון היה נדמה כי מדובר במקרה פשוט: אם לחמישה כתבה בצוואה ברורה כי דירתה תעבור לאחר מותה לבנה היחיד. ואולם עם מותה, נוצר מצב יוצא דופן: באותו יום ממש הוציא בית הדין הרבני שני צווים שונים - צו לקיום הצוואה שבו נכתב כי הדירה תועבר לבן, וצו ירושה שבו נכללו חמישה יורשים, שהם הבן וארבע אחיותיו. במשך שנים נותרה הדירה רשומה על שם האם המנוחה, עד שבני המשפחה העבירו אותה על שם כל האחים ביחד, מבלי להזכיר בפני הרשויות את דבר קיומה של הצוואה. המחלוקת שהלכה והחריפה בין הבן, אחיותיו ואשתו הגיעה עד לפסק דין עקרוני של בית הדין הרבני בנתניה, שהכריע בדעת רוב כי הצוואה תקפה והדירה שייכת לבן.

בית הדין עמד בפני מצב משפטי נדיר של "שני צווים חיים זה לצד זה". אחד מהם, צו ירושה רגיל, כלל את כל חמשת הילדים כיורשים שווים; השני, צו לקיום צוואה, התייחס לנכס המסוים - הבית ברחוב מגורי המשפחה - והעביר את כולו לבן. השאלה המרכזית שנדונה היתה האם שני הצווים עומדים בסתירה האחד לשני, או שניתן לפרש אותם כמשלימים זה את זה. הדיינים דנו בהרחבה במקורות ההלכה ובחוק הירושה. בסעיף 66(ב) לחוק נקבע במפורש כי, "ציווה המוריש חלק מנכסיו, יינתן על אותו חלק צו קיום ועל הנותר צו ירושה". ובמלים אחרות, החוק עצמו מכיר במציאות של שני צווים מקבילים - האחד לצוואה על נכס מסוים, והשני ליתר העיזבון. "זו הדרך הנכונה", נכתב בפסק הדין שפורסם, "להוציא במצב כזה שני צווים, צו קיום צוואה וצו ירושה, ואין כל סתירה ביניהם".

תחילת הסכסוך - שלום בית מול נאמנות לצוואה

הבן טען בפני בית הדין כי בתחילה ביקש את קיום צוואת אמו בלבד, אך בהמשך, מתוך רצון לשמור על שלום עם אחיותיו, הסכים כי גם הדירה תיכלל בצו הירושה הכללי. לדבריו, "ויתרתי על הצוואה של אמא כדי לשמור על שלום בית עם אחיותיי". אלא שההסכמה זו מעולם לא קיבלה ביטוי רשמי בביטול הצו הראשון. בית הדין ציין כי בפרוטוקול הדיון מ-2008 אין זכר לביטול הצוואה, וממילא שני הצווים נותרו בתוקפם.

מנגד, אשתו של הבן טענה לאורך ההליך כי הדירה שייכת לבעלה בלבד, ועל כן גם לה יש זכויות במחצית ממנה במסגרת הליכי הגירושים ממנו. "אין כל סתירה בין הצווים", אמרה האשה. "הצוואה עוסקת בדירה, ואילו הירושה מתייחסת לשאר הנכסים".

שנים לאחר מכן, כשביקשו האחים להסדיר את רישום הנכסים, הם הגישו לרשם הירושות רק את צו הירושה ולא את צו קיום הצוואה, ובעקבות זאת הועברה הבעלות בדירה על שם כל החמישה. המהלך הזה, שהוסבר בבית הדין כ"טעות טכנית", נהפך לגורם מרכזי בסכסוך, שכן ממנו עלה רושם כי נעשתה פעולה מכוונת להסתיר את דבר הצוואה. בית הדין קבע כי ההתנהלות הזו לא משנה את המסקנה המשפטית: העובדה ששני צווים ניתנו באותו יום מלמדת שאין לראות בהם סותרים זה את זה. יתרה מזאת, לאורך כל השנים גר הבן בדירה עם אשתו, מבלי ששילם לאחיותיו שכר דירה או שהן דרשו ממנו תשלום כלשהו - נסיבה שתרמה לחיזוק מעמדו כבעל הזכויות.