מתחם התעש תל אביב
צילום: מילבאור אדריכלים

קרקע מזהמת במתחם תעש הביאה להפחתה בדמי השבחה

עמית בר |
נושאים בכתבה קרקע מזוהמת

מה קורה כאשר יש קרקע מזהמת שעוברת השבחה? יש הרבה עלויות מסביב כמו טיהור הקרקע והכשרתה למבני מגורים ומשרדים. מי אחראי על הקרקע ועל העלויות להכשירה? זה היה במוקד הדיון סביב קרקע במתחם תעש בדרך השלום בתל אביב. בשורה התחתונה - היטל ההשבחה נחתך בחצי בגלל זיהום הקרקע והצורך בתהליך טיהור ארוך. 

העניין הגיעה לפסיקה ושם התקבלה עמדת שמאית המקרקעין, חגית רובינסון, שקבעה בעצם שהעירייה - עיריית תל אביב במקרה זה - תישא בעקיפין בתשלום טיהור הקרקע דרך הפחתת היטל ההשבחה. מדובר במקרה הזה על כ-3 מיליון שקל של הפחתת היטל, אבל זה ענין עקרוני ותקדימי.

 

מי אחראי על קרקע מזהמת - בעל הקרקע או העירייה?

העניין הגיע לבית המשפט כי היתה מחלוקת עקרונית מי אחראי על טיהור הקרקע ובמקרה הזה בעצם הוגדרה אחריות גם של העירייה. לא בכל מצב ובכל תנאים, אבל עיריית תל אביב היתה אמורה לדאוג לניקוי הקרקע ומאחר שזה לא נעשה בזמן (העירייה ציפתה לתהליך של שנתיים וזה לקח שבע שנים) וזה היה בעלויות גבוהות מהצפוי, זה פגע במחזיקים הפרטיים. הפיצוי הגיע כאמור דרך הפחתה בהיטל השבחה. אגב, חלק מהקרקע מוחזק על ידי פרטיים וחלק גדול יותר מוחזק על ידי עיריית תל אביב עצמה. 

כך או אחרת, במתחם תעש שהיה מפעל לנשק, יוקו בניינים רבי קומות, כאשר מספר חברות יזמיות רכשו חלק מהקרקעות (לא את הקרקע המדוברת) במאות מיליוני שקלים.

קרקע מזוהמת - מה זה?

קרקע מזוהמת היא שטח שנפגע כתוצאה מפעילות תעשייתית, כמו שימוש בכימיקלים רעילים או חומרים מזהמים אחרים, המשפיעים על הקרקע, המים והאוויר באזור.

מי אחראי על טיהור הקרקע?

האחריות מתחלקת בין גורמים שונים: המשרד להגנת הסביבה, הרשות המקומית, ולעיתים גם בעלי הקרקע עצמם.

כמה זמן לוקח תהליך הטיהור?

משך הזמן תלוי במידת הזיהום ובסוגו. במתחם תעש, תהליך הטיהור נמשך שנים רבות, ועדיין לא הושלם.

האם ניתן לבנות על קרקע מזוהמת?

לא. על מנת להוציא היתרי בנייה, נדרש לטהר את הקרקע ולעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים.

מה ההשלכות הכלכליות על בעלי הקרקע?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?