נדלן בנייה דירה
צילום: נתנאל אריאל
לפני כולם

מכה לרוכשים? הלמ"ס צפוי לשנות את שיטת החישוב של מדד תשומות הבנייה

מדד תשומות הבנייה עולה ב-2%, שכר העבודה ב-40% - אז למה היזמים שותקים? בעיקר בשל מצב השוק וההבנה כי רובם העניק פטור ממדד תשומות הבנייה. כל זה עומד להשתנות בקרוב: משיחות עם היזמים, עולה כי הלמ"ס שוקל שינוי במתדולוגיה כבר ב-2025 - איך זה ישפיע על השוק?
איציק יצחקי | (19)

השינוי במדד תשומות הבנייה בספטמבר היה 0.4%. מתחילת השנה המדד עלה ב-2.1%, וזה בזמן שהקבלנים מדווחים על עלייה של 40%-30% בעלויות הבנייה. בשבועות האחרונים, כך נודע לביזפורטל, הלמ"ס מנהל שיח עם התאחדות הקבלנים וגורמים נוספים בענף הבנייה, בעיקר חברות ביצוע, כשהמטרה היא אחת: לבדוק האם שיטת המדידה הנוכחית היא מדויקת. בלמ"ס מתעקשים כי המדידה נכונה, אבל בפועל, היזמים טוענים כי היא לא משקפת את המציאות. בינתיים, המגעים האלה מתנהלים בעצלתיים, ויש לכך סיבה טובה, אבל לביזפורטל נודע כי לא מן הנמנע שיהיה שינוי בחישוב המדד כבר ב-2025.

כזכור, בחודש יולי חשפנו כאן על המהפכה הצפויה בנתוני מדד מחירי הדירות - כשהלמ"ס ישקלל את הנחות הקבלנים, עניין שעליו סוכם באופן רשמי לאחרונה. כעת, כך מתברר, גם מדד התשומות עלול לעבור שינוי.

פועל בניין (Getty images Israel)

קבלני הביצוע שותקים, אבל רק בינתיים. פועל בניין (Getty images Israel)

הרווח נשחק

לפני שנסביר מה הסיבות, כמה מילים על קבלני הביצוע, שדרוכים מאוד לקראת החלטה בעניין. הרווח שלהם נמוך מאוד, 3%-2%, אבל הוא מאוד רגיש לשינויי מדד וכשיש חוסר יציבות - הם מעלים מחיר ליזמים בהתאם לסיכון ואלה מעלים את מחירי הדירות ומגלגלים זאת על הרוכשים. כלומר, בסוף, חוסר ההתאמה הזה עשוי להתגלגל, כך או אחרת, על רוכשי הדירות.

אז למה היזמים לא מגיבים על האירוע הזה? משיחות יזמים עולה תמונה ברורה: הם מבינים את מצב המשק, מודעים לעובדה שרוכשים רבים תחת סיכון, ובמקביל - רובם נותנים פטור מלא מהמדד. כלומר, לשיטתם ביטול הפטור באופן גורף ושינוי החישוב עלול להעמיד את הרוכשים תחת סיכון גבוה - וזה לא דבר שהם רוצים שיקרה. זו הסיבה שבגללה הקבלנים אינם בלחץ ומה שמכונה לדבריהם כ"טעות סטטיסטית", עדיין לא מגיע לשולחן הדיונים. בנוסף, רובם עדיין מעניקים פטור מהמדד ולכן זה לא רלוונטי בשלב הזה.

יחד עם זאת, חלק מהיזמים טוענים כי ההתאחדות תצטרך להתערב בקרוב בנושא. הסיבה לכך היא שחלק מהיזמים התחיל לבטל את הפטור המלא ממדד תשומות הבנייה ומעניק הטבות אחרות או פטור בגובה 50% (כלומר 20% מערך הדירה, כי מותר להצמיד עד 40% למדד). חברה כמו אאורה, למשל, נוקטת במדיניות דומה בכל הפרויקטים שלה: אין כמעט פטורים, למעט מקרים חריגים מאוד. להערכת היזמים, המשמעות של ביטול הפטור עלולה להוסיף, במצב הקיים, עוד עשרות אלפי שקלים לקופה שלהם, אבל מגבירה את הסיכון שהעסקה לא תצא לפועל בעוד 3-4 שנים.

קחו למשל פרויקט ממוצע, שבו מחיר דירת 4 חדרים עומד על 2.5 מיליון שקל. רק 40% ממנו צמוד למדד התשומות, כלומר, ההצמדה חלה על מיליון שקל בלבד. נניח שהיזם נתן פטור חלקי בלבד - זה אומר שההצמדה תחול על חצי מיליון שקל. אם המדד יעלה ב-4% בשנה, מדובר בתוספת של 20 אלף שקל. יחד עם זאת, צריך לזכור - מדובר בתוספת לשנה הראשונה בלבד - לעיתים פרויקט מסתיים אחרי 4 שנים והסכום הזה גדל בהתאם. יחד עם זאת, ביטול הפטור ועלייה במרכיב של שכר הפועלים בתקופה הזאת, עלול לחייב את הרוכשים בעוד עשרות אלפי שקלים בשנה.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

כפי שכבר פרסמנו, הוועדה המייעצת היא זו שעשויה לשנות את המתדולוגיה מתוך הבנה שההשפעה על הענף גדולה מדי, אך כעת מתברר שזה יקרה מוקדם מהצפוי. גם קבלני הביצוע לא מתכוונים לשתוק. חלקם טוען כי חלק מהפרויקטים הפכו להיות כמעט לא כלכליים ואין להם ברירה אלא להעלות מחירים, כשהיזמים מבינים שהם מוגבלים. כשקבלן ביצוע סופג עלייה של 5% בעלויות והמדד מציג חצי מכך, הפגיעה היא בערך בגובה הרווח.

הסינים מרוויחים פי 3 - והמדד לא עולה

רוצים דוגמא טובה לעיוות הזה? בזמן שהמדד עלה בספטמבר ב-0.4%, מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב.0.1%. כלומר, ההשפעה המהותית היא בשכר העבודה. זה מראה שהלמ"ס בהחלט לוקח את זה בחשבון, אבל אם האם השינוי בשכר העבודה אכן משקף? פועל פלסטיני היה מרוויח שכר יומי של 600-650 שקל, בעוד שפועל סיני מרוויח 1,300 שקל ובמקרים מסויימים שכרו מגיע עד 1,800 שקל (בעיקר אם הוא עובד "משמרת כפולה") - פי שלושה.

בנייה (Istock)

בקרוב, הכל ישתנה. בנייה (Istock)

גם בהנחה שהתפוקה של פועל סיני גבוהה הרבה יותר, והוא מקצר את זמן הבנייה, עדיין - יש כאן פער גבוה. בנוסף, הפועלים המולדבים שנמצאים כאן דורשים שכר גבוה יותר על אותה עבודה. גם אם מדובר בעלייה של 100 שקל ליום במרכיב השכר, היא עדיין משמעותית יותר מהשינוי במדד.

בשורה התחתונה, המרכיב של עובדים זרים הוא נמוך יותר והשינוי בשכרם הוא מינורי בתוך המדד. כאמור, לאחר בדיקה מעמיקה של ביזפורטל בנושא, בלמ"ס הודו כי ייתכן שייערך שינוי במרכיב הזה - ככל הנראה כבר ב-2025.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    קבלן 27/10/2024 09:24
    הגב לתגובה זו
    מה שמקבלים כשמעסיקים פלסטינים מולדובים והודים זה "הזול הוא היקר" חוסכים במשכורות מוציאים פי 3 אחרכך על לתקן אחריהם . מניסיון
  • 14.
    רמי 26/10/2024 15:27
    הגב לתגובה זו
    האמריקנים ידאגו לנו למחיה.
  • 13.
    שלי 26/10/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
    כולו ישראבלופהמדד עלה השנה לפחות 5%
  • 12.
    דעה אישית 23/10/2024 08:06
    הגב לתגובה זו
    ברכישות אנשים לא שילמו עוד 50-100 אלף על כלום.........
  • 11.
    תקנו בקריות ליד הים יד 2 לפני התחדשות (ל"ת)
    אביבה 23/10/2024 06:32
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אורי 22/10/2024 21:40
    הגב לתגובה זו
    הם הציגו תמונה כאילו השוק עולה בזמן שהוא ירד בגלל אי-שקלול ההנחות, וכעת הם יעשו זאת שוב, ברגע שהנחו הקבלנים ייפסקו, הם ידברו על נסיקת מחירים מטורפת, שתהיה בגלל המבצעים הללו. משגעים את השוק עם נרטיבים מוכתבים מטעם התאחדות הקבלנים
  • 9.
    אביתר 22/10/2024 13:47
    הגב לתגובה זו
    ולמה אתם חושבים שהקבלנים שותקים בדיוק כפי שכתבתם נוח לכהם עכשיו מחר מחרתיים לא יהיהו נוח כולם פה יאכלו קש!!!
  • 8.
    דדי המאמין 22/10/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לשנות ולבדוק
  • שלי 26/10/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
    ישראבלופ לפחות 5%השנה
  • 7.
    חחח האמת הרווחתי מזה עד עכשיו (ל"ת)
    ינאי 22/10/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבנר 22/10/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    שלם 6 עם ההצמדה למדד תשומות הבנייה לפי החישוב החדש לאחר 4 שנות בנייה..
  • 5.
    עידן 22/10/2024 12:33
    הגב לתגובה זו
    אחת הפיקציות הגדולות שיש.
  • 4.
    עכשיו נזכרים??? (ל"ת)
    רועי 22/10/2024 11:46
    הגב לתגובה זו
  • עדיף מאוחר מאשר לעולם לא...... (ל"ת)
    הבררן 22/10/2024 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כלכלן 22/10/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
    אם פועל סיני עובד משמרת כפולה ומקבל פי 3 מפלשתיני - אבל נותן תפוקה של לפחות פי 3 וחוסך הוצאות מימון לקבלן - למה שמרכיב שכר העבודה בלמ"ס יעלה ???? זה חשבון פשוט לא סטטיסטיקה מורכבת
  • 2.
    כשעלות הקמה עולה מחיר הקרקע יורד ולא מחיר הדירה עולה, מחיר השיקה מושפע מביקוש והיצע למוצר המוגמר בהצלחה (ל"ת)
    22/10/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רחל 22/10/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
    שמחירי הדירות יעלו ב-30%-40% בשנה , במקום 2% (שגם סכום מטורף)
  • חכם בלילה 26/10/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    דירה ביבנה עוד 5 שנים תעלה 15 מיליון שקל, כמובן שאנשים עם שכר של 8000 שקל יקנו כמו כלום, סך הכל 500 שנות משכנתא עם הון ראשוני של כמה מיליונים שיש לכולם ככה נזיל בקטנה
  • באמת בהצלחה (ל"ת)
    רועי 22/10/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.