פועלים זרים
צילום: freepik
בדיקה

הקבלנים טוענים שהלמ"ס לא מתייחסת לעלייה בשכר העובדים הזרים; הלמ"ס -"אנחנו עוסקים בעובדות, לא בתחושות בטן"

הפער בין העלייה בתשומות שהקבלנים מעריכים לבין מה שהלמ"ס מציגים; וגם - הרווח של קבלני הביצוע התאפס, וממש לא בטוח שהם יקבלו פיצוי מהמדינה
איציק יצחקי | (6)
מדד תשומות הבנייה עלה מתחילת השנה באחוזים בודדים וכך גם מדד התשומות בתשתיות. הקבלנים טוענים שאין קשר בין המדד ובין המציאות. שכר העבודה של העובדים הזרים עלה בין 50%-30%, ושכר העבודה הוא מרכיב חשוב בתוך המדד. אז איך יכול להיות שהעלייה היא כל כך מינורית? הרי היינו מצפים שבימים שבהם שכר העבודה עולה וטורקיה עצרה את הייבוא, מה שגרם לעלייה משמעותית של חומרי הגלם, המדד יקפוץ.  העלייה היחסית מינורית נובעת מכמה סיבות - ראשית, לא כל העובדים הם עובדים זרים. שנית, מסתבר שחלק גדול מהעלויות בגין העובדים האלו לא נכנסות לחישוב של הלמ"ס, לרבות הוצאות תיווך, השמה, לינה וכל המסביב.  בפועל, טוענים קבלני ביצוע יש עלייה במדדי התשומות של כ-6% פלוס בשעה שהמדד על פי הלמ"ס עלה בפחות מחצי.  בלמ"ס, כך נודע לביזפורטל, שוקלים לשנות את שיטת החישוב. הוועדה המייעצת לעניין המדד עשויה לשנות את השיטה. זה יגרום לשתי מגמות - קבלני הביצוע יקבלו יותר כי רוב החוזים שלהם צמודים למדד התשומות והקבלנים-יזמים שמוכרים לציבור את הדירות יקבלו יותר מהציבור.  פועל בניין (Getty images Israel)פועל בניין (Getty images Israel)​

הרווחים של קבלני הביצוע התאפסו; היזמים לא נפגעו

קבלני הביצוע בתחום הבנייה והתשתיות עובדים במרווח גולמי מאוד נמוך. מדובר על 2%-3%. מכיוון שהם עובדים בהיקפים גדולים מאוד, יש גם רווח משמעותי, אלא שהוא מאוד רגיש לשינויים. פיפס של שינוי בעלויות והרווח מזנק או צונח.  זו הסיבה שהם מגדרים את הסיכון על ידי הצמדה למדד התשומות. כל הפרויקטים של קבלני התשתיות והביצוע מול המדינה ומול לקוחות אחרים, לרבות יזמי בנייה, צמודים למדד התשומות. ואז אם יש עלייה בתשומות הם מקבלים על כך פיצוי. הפעם זה כאמור שונה וזה גרם למצב מפחיד בדוחות שלהם - הרווחיות בתחום התאפסה. ברגע שיש עלייה של 6% ומעלה בעלויות בעוד שבמדד זה פחות מחצי מכך, יש שחיקה של כ-3% ברווחיות, וזה כל הרווחיות שלהם.   

הפער בין הלמ"ס לשטח

השאלה המרכזית והמעניינת בסיפור הזה, היא הפער בין הלמ"ס לשטח. כדי להבין, לקחנו כדוגמא את מדד התשומות לחודש יוני. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ללא שכר עבודה עלה ב-0.3% וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-1.2% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-2.2% ושכירת ציוד רכב ב-3.7%. מדד חומרים ומוצרים עלה ב-0.3, מדד שכר העבודה עלה בחודש יוני, ב-0.4% בלבד, זאת למרות הדיווחים של הקבלנים על עלייה של עשרות אחוזים. מבחינת חומרים, מחירי העפר עלו ב-1%, אבל רוב הפרמטרים עלו ב-0.5%. שאלנו את היזמים איך ייתכן ששכר העבודה עלה בשיעור נמוך כל כך בלמ"ס? הם שלחו אותנו ללמ"ס. הגורמים בלמ"ס הפנו אצבע מאשימה בחזרה לקבלנים. הם טוענים שחלקם כנראה עושה שימוש בכסף שחור ולא מדווח על חלק מהעובדים, מה שגורם לשכר העבודה הממוצע לרדת. הקבלנים טוענים כי בלמ"ס עורכים את חישוב שכר העבודה בצורה קצת שונה ומכלילים בו רכיב נמוך של עובדים זרים, כלומר, בדיוק כמו בתקופה שלפני המלחמה, אז העובדים הפלסטינים היוו את הכוח העיקרי והעובדים הזרים היו חלק שולי במשוואה הזאת. כעת, הם אומרים, הלמ"ס צריך לעדכן את שיטת החישוב, מה שלא קורה בפועל ולכן שכר העבודה נאמד בעיקר דרך שכרם של העובדים הישראלים, בהם מהנדסים ואחרים, ששכרם לא השתנה או עלה במעט.  

תגובת הלמ"ס: "ייתכן ונערוך שינוי בחישוב שכר העבודה"

בלמ"ס מעודכנים בעניין וגורמים מסרו כי ייתכן ובהמשך יקבע שינוי במתודולוגיית החישוב של שכר העבודה. לדבריהם העניין יובא לדיון ולהכרעה בוועדה הציבורית המייעצת לעניין מדד תשומות הבניה למגורים. עם זאת, הם מתעקשים על איכות הנתונים - "הלמ"ס מפרסמת את כל הסדרות הסטטיסטיות על סמך נתונים המבוססים על סקרים, נתונים מנהליים, ומקורות מידע נוספים שעומדים לרשותה, ולא על סמך תחושות או טענות כאלה ואחרות. "הלמ"ס נמצאת בקשר שוטף עם כל בעלי העניין בענף הבניה על מנת לנטר ולטייב את המידע. בכלל זה פועלת הלמ"ס בשיתוף פעולה עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ ובהתייעצות עם חברות מרכזיות בענף, במטרה לבחון את השינויים הנדרשים במדד בעקבות מלחמת חרבות ברזל. ככל שיעלה צורך בשינוי מהותי במתודולוגיית החישוב ובוודאי במרכיב מרכזי כמו שכר עבודה, הוא יובא לדיון ולהכרעה בוועדה הציבורית המייעצת לעניין מדד תשומות הבניה למגורים. "חשוב לציין כי מדד זה, בניגוד לרוב הסדרות הסטטיסטיות, משפיע ישירות באופן כספי, באמצעות חוזי התקשרות, על שחקנים שונים בענף. לפיכך יש לנהוג בכל שינוי בקפדנות יתרה תוך התייעצות ושיתוף פעולה עם כלל הגורמים הרלבנטיים ועם נציגי הציבור".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    תפסיקו לבכות 15 שנים ! אין אינפלציה בישראל . (ל"ת)
    ארגון הלמ"ס 27/07/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבל עם מדד מחירי הדיור השקרי (ל"ת)
    אין להם בעיה... 25/07/2024 08:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורי 25/07/2024 07:46
    הגב לתגובה זו
    תעזבו את זה קניתי דירה חבל שיעלו
  • 2.
    הקוזאק הנגזל 24/07/2024 20:40
    הגב לתגובה זו
    תפשטו רגל הלוואי אמן.
  • 1.
    בדובאי יש סינים שעובדים עבור 10000 שח בישראל זה פי 5. (ל"ת)
    כהן 24/07/2024 19:03
    הגב לתגובה זו
  • בדרך גוזרים הגנבים קופונים של מיליארדים . (ל"ת)
    בוקר טוב ! 27/07/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

"השוק יקר מאי פעם - אבל תחושת הביטחון חזרה, וזה משנה הכול"

רז דומב מלידר שוקי הון מסביר כי מניות הנדל״ן נסחרות קרוב לשיאים היסטוריים, אך המשקיעים מתמקדים פחות במחיר ויותר בתחושת היציבות: “מה שמניע עכשיו את השוק זה לא רק ריבית - זה חזרת האמון בכלכלה הישראלית”; בין החברות הבולטות לטובה הוא מציין את דמרי, ישראל-קנדה ודוניץ, שנהנות מפריסה רחבה ומביקושים חזקים

צלי אהרון |

לאחר תקופה ארוכה של חוסר ודאות, תנודתיות גבוהה ומלחמה ששינתה את התמונה לרעה - שוק ההון המקומי משדר שוב ביטחון: מניות הנדל״ן, שבמשך חודשים היו בין הנפגעות העיקריות, אשר פיגרו אחרי המדדים המובילים בבורסה, מציגות בשבועיים האחרונים התאוששות חדה, אשר משקפת שינוי במצב הרוח של המשקיעים. מי שעד לא מזמן חשש מחשיפה לענף המגורים והמניב, חוזר בהדרגה אל המניות הללו - גם במחירים שנראים על פניו גבוהים היסטורית.

התחושה המרכזית שמניעה את השוק כעת היא יציבות. המשקיעים, כך נראה, בוחנים פחות את תווית המחיר ומסתכלים יותר על התמונה הכוללת - כלכלה שמתייצבת, סביבה ביטחונית רגועה יותר, וציפייה גוברת לתחילת תהליך של הורדת ריבית. הירידה בתשואות האג"ח, יחד עם ההתבהרות בזירה הגיאו-פוליטית, יוצרת אפקט פסיכולוגי של "חזרה לשגרה", שבמונחי שוק ההון מתורגם למומנטום חיובי.

במקביל, ענף הדיור עצמו ניצב בצומת: קבלנים ששרדו את תקופת הקיפאון מחזיקים היום בצבר קרקעות רחב ובפרויקטים מתקדמים לקראת שיווק, בעוד הריבית הגבוהה מתחילה לאבד מכוחה כגורם מעכב - במידה מסוימת יש לומר.גם בתחום הנדל״ן המניב, התמונה מתפצלת בין אזורי הביקוש החזקים לבין השוליים. תל אביב, הרצליה והערים הסמוכות ממשיכות להציג תפוסות גבוהות, בעוד ששווקים משניים כמו ראשון לציון, חולון ובני ברק נותרו מאתגרים. עם זאת, בסך הכול, התחושה בענף היא של מעבר הדרגתי ממצב של בלימה למצב של זהירות אופטימית - בדיוק כפי שמשתקף גם במדדי המניות בבורסה.

שוחחנו עם אנליסט הנדל״ן רז דומב - מלידר שוקי הון


אנליסט הנדל״ן רז דומב, צילום: איה בן עזרי


לאחר גל העליות האחרון שראינו במניות הנדל״ן - מה בעצם משקפים המחירים הנוכחיים?

"קודם כל, צריך לומר שסביבת המחירים כיום רחוקה מלהיות מפוכחת. אם מסתכלים היסטורית, רוב המניות כבר קרובות מאוד לשיאים של כל הזמנים, חלקן אפילו מגרדות אותם. אבל אחרי שנתיים קשות - עם מלחמה, חוסר יציבות פנימית וכלכלית. המשקיעים מחפשים דבר אחד: ודאות. וברגע שהתחושה הזו חוזרת, השוק מגיב בהתאם. היציבות הכלכלית והביטחונית משדרות למשקיעים שאנחנו חוזרים למסלול נורמלי, וזה מתבטא ישירות במחירי המניות״.

אז מה בעצם צפוי לשוק הדירות בתקופה הקרובה?