דירה נדלן השכרה שכירות
צילום: שלומי יוסף
ראיון

"מחירי השכירות במרכז עולים, חוץ מאשר בדירות הקטנות"

אחרי תקופת רגיעה, מחירי השכירות במרכז חוזרים לעלות - הרצליה, תל אביב, רחובות וחולון מככבות, כשירידה נרשמת בדירות הקטנות בנתניה ובדירות גדולות ברמלה. השמאי אוהד דנוס: "סיפור המפונים משפיע. בעלי הדירות מנצלים זאת ומעלים מחירים"
איציק יצחקי | (11)

בחודשיים האחרונים נרשמה עלייה במחירי השכירות בארץ. אחרי תקופת מלחמה, שבה חשבנו שעליית מחירי השכירות התמתנו, באו נתוני הלמ"ס ועשו לנו סדר. השוכרים שחידשו חוזה, שילמו 2.2% יותר, בזמן שהשוכרים החדשים שילמו 4.2% יותר. זה נשמע מעט, כי מי שמחדש חוזה משלם פעם אחת בשנה, ולא סופג עלייה כל חודש, אבל לשלם על דירה ממוצעת בתל אביב 336 שקל יותר לעומת השוכר הקודם, זה כואב בכיס.

כבר הרחבנו כאן בעבר על הסיבות שהובילו לעליית במחירי השכירות. בזמן שבו הריבית עלתה, בעלי הדירות גלגלו את העלייה בהחזר החודשי שלהם על השוכרים (השוכר אמנם משלם כמה מאות שקלים יותר, אבל הלווה לעתים משלם 1,500-2,000 שקל יותר ובמקרה כזה הוא יעלה את שכר הדירה אפילו בשיעור גבוה יותר). אך כעת גם מחירי הדירות חזרו לעלות ונוצר מצב שהשוכרים "נדפקו" פעמיים. העלייה במחירי הדירות מתבטאת לא פעם בדמי השכירות, שכן בעלי הנכס לא מתחשבים בעליית הערך, אלא בהחזר החודשי שלהם. במקביל, חלום הדירה של השוכרים הולך ומתרחק ככל שעובר הזמן (המחירים עולים, יוקר המחיה עולה, ולכן, אלא אם תספרו לנו שרמת השכר שלהם עולה בעשרות אחוזים, הם כנראה יפסידו מרכישת דירה בעתיד) כאשר גם אלה שלא מעוניינים לרכוש דירה אלא לגור בשכירות כל חייהם, מפסידים מעליית שווי. 

אמנם, לפי חברת וויצ'ק, מחירי השכירות בחודשיים האחרונים עלו ב-1.8% בלבד, ועדיין - מדובר במגמת עלייה. מה שמעניין הוא המחירים במרכז, שחוזרים לעלות. מחירי השכירות בחולון עלו ב-2.2% בחודש האחרון, יותר מכל עיר אחרת באזור הזה. גם בתל אביב נרשמה עלייה אחרי חודשים שבהם העיר דשדשה ומחירי השכירות נעו כלפי מטה בגלל עודף היצע, בין היתר בשל משבר ההייטק, אבל גם בגלל המחירים הגבוהים.

"הממוצעים הארציים יכולים מאוד להטעות ולגרום לאנשים לא להבין שבאזור שלהם השוק מתנהל אחרת", אומר שמאי המקרקעין אוהד דנוס. "חשוב להבין שעושים בשכירויות ממוצע ארצי, כשמדד מחירי הדיור מודד את השינוי. אבל מה אנחנו רואים בסיכום? שבפריפריה יש עליות מחירים גבוהות יותר בשכירויות. רואים אותן בעיקר בגלל המלחמה, זה מקבע אנשים וגורם להם לא לעשות צעדים גדולים, ואז הנטיה היא להישאר איפה שהם נמצאים. תוסיף לזה את הירידה במסירת דירות בחודשים האחרונים - יש פחות דירות בשוק וזה מעלה את המחירים".

יש הבדל בין הדירות הקטנות לגדולות?

"רואים מגמה של התמתנות, של ירידות מחירים בדירות הקטנות, אבל בדירות הגדולות זה שונה. למה? כי הציבור הצעיר, חלקו חזר להורים, חלקו חזר לצבא, וחלקו חזר להורים בגלל שהוא בצבא. יש פיצול בשוק בין דירות גדולות לקטנות - הגדולות הולכות ומתמעטות, תלוי באזור ובמיקום, אבל בהחלט יש עלייה. תוסיף לזה את הגידול בהחזרי המשכנתא, כי בסוף המשקיעים רוצים לקבל יותר בגלל ההחזר שגדל ומגלגלים את זה על השוכר. הפנים של שוק השכירות הוא כפנים העגומות של שוק הנדל"ן בכללותו - מחירי הדירות חזרו לעלות ואנחנו רואים שכרגע, עקב פעילות הרדודה של הממשלה בתחום והעובדה שהיא נותנת את תשומת הלב שלה למקומות אחרים, יש 'התפרעות' בשוק. כל מי שיכול מנסה לקבל דמי שכירות גבוהים יותר".

אוהד דנוס (ביזפורטל)

"החגיגה תיגמר כשהמפונים יחזרו הביתה". דנוס (ביזפורטל)

מה לגבי המפונים שמגיעים למרכז?

"העובדה ש-60 אלף נפשות פונו מאזור הצפון ועוד כמה עשרות אלפים בדרום, יוצר לחץ על כל האזור המרכזי, בין גדרה לחדרה. חלקים נכבדים הגיעו לאזור המרכז. הם מגיעים עם סיוע ממשלתי, שנקבע לפי מספר נפשות, ואז בעלי הדירות מנצלים את זה ופשוט מבקשים מספרים שאינם קשורים לשוק המקומי. החגיגה תיגמר כשהם יחזרו הביתה".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מה קורה בתל אביב והמרכז?

"בדירות הגדולות למשפחות ולקהל שהוא מבוסס יותר, השכירות עולה, אבל בדירות הקטנות, בדיוק בגלל המלחמה ואי הוודאות והמיתון והביטחון התעסוקתי של הצעירים שנפגע, רואים ששם יש רגיעה, עצירה, אפילו ירידה במאי".

היינו מצפים לתופעה של מצמצמי דיור, שתגדיל את הביקוש לדירות קטנות.

"פחות. לא כולם יכולים לגור בדירת שלושה חדרים. מקסימום זוג וילד. בדרך כלל ההבדל במרכז הוא אלף שקל, אז מעדיפים דירות גדולות יותר".

מה קורה בשאר אזור המרכז?

"לפי בדיקה שערכתי, בהרצליה היו עליות בדירות 2 חדרים ו-4 חדרים, כך שהמגמה מעורבת. בחולון יש עלייה בכל סוגי הדירות, שכר הדירה הבסיסי נמוך ויש לו לאן לעלות, אז הוא עולה. בכפר סבא, למשל, דירות 2 חדרים עלו, אבל הגדולות לא עלו. התהליך הפוך כי המחירים יקרים".

מה עם נתניה ופתח תקוה?

"בנתניה, כל הטיפוסים עלו למעט דירות קטנות של 2 חדרים. בפתח תקוה, המחירים עולים כי מחירי שכירות זולים יחסית למרכז. בראשון לציון הכל עלה, פרט לדירות 3 חדרים שירדו. ברחובות נרשמו עליות בכל הטיפוסים. בתל אביב יש יציבות ב-4-5 חדרים, וירידות ב-2-3 חדרים. ברמלה, נרשמו ירידות חוץ מאשר בדירות 3 חדרים".

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אבי מ. 30/07/2024 12:41
    הגב לתגובה זו
    עלתה אכן משמעותית בעל הדירה העלה לי ב-600 שקל הגנב הזה
  • 8.
    מאיה 30/07/2024 12:40
    הגב לתגובה זו
    ההיצע לא מדביק הביקוש בישראל לעולם
  • 7.
    השמאי הכי לא שמאי שיש.. (ל"ת)
    ישראלי מודאג 29/07/2024 23:48
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יוסי 29/07/2024 23:40
    הגב לתגובה זו
    לא כולם מעלים
  • 5.
    של דנוס או יצחקי 29/07/2024 15:11
    הגב לתגובה זו
    מי שרוצה לזרוק כסף ומאמין להם- יפול
  • 4.
    חחח 29/07/2024 14:47
    הגב לתגובה זו
    עצמכם . אין לנו צבא וכל העולם הערבי יתקוף אין סיכוי לשרוד את זה הכל יחרב בלאו הכי והמדינה תהיה פושטת רגל ולא תקבלו שקל . גם חברות הבטוח לא יתנו לכם הם לא יעמדו בעומס. בקצור תחפשו מדינה חלופית
  • נקווה שאתה טועה (ל"ת)
    רמי 29/07/2024 23:39
    הגב לתגובה זו
  • על אפך וחמתך (ל"ת)
    אורי 29/07/2024 20:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שאפו לביבי וחבורת הזבל 15 שנה של יוקר מחיה מרקיע שחקים (ל"ת)
    אלעד 29/07/2024 14:07
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רק מי שלקח פריים 29/07/2024 14:06
    הגב לתגובה זו
    ולידי יש דירה שרכשו בריבית קבועה וגם שם לא מעלים שכירות הרבה שנים. רק דיירים שבעל הבית שלהם לקח ריבית פריים נאלצים לשלם מאות ואלפי שקלים יותר.
  • 1.
    חרטוטי ביז בע"מ (ל"ת)
    אורן 29/07/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
נתניה מתחם הגולף
צילום: בוכמן הוקמן אדריכלים
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה?

כמה עלו המחירים בנתניה, מה מחירי של דירה ממוצעת? וגם - האם יהיה גל של ביקושים לדירות מזכאים שיתאכזבו מירידה בסיכוי לזכות בדירה בהנחה, ולמה בצלאל סמוטריץ וחיים כץ יהיו אשמים באם מחירי הדירות יעלו?

צלי אהרון |

מחירי הדירות בנתניה עלו בכ-7%-8% בשנה בעשור האחרון, זה בערך הממוצע הארצי. הבדיקה שלנו כללה דירות שנמכרו בזמן האחרון שיש להם היסטוריה ב-12 השנים האחרונות של עסקאות קודמות (כלומר בטווח של 12 שנים יש שתי עסקאות) וכך אפשר לקבל תמונה יחסית מהימנה על השינוי במחיר הדירה הספציפית. עם זאת, זה עדיין לא תמונה מלאה כי יש דירות שהושבחו בגלל התחדשות עירונית ויש דירות שעברו שיפוץ והנכס הושבח לפני המכירה כשאנחנו לא יודעים להעריך את העלות, ועדיין - זה המידע הכי נכון שאפשר למצוא כי במקביל לשיפוץ גם יש בלאי אמיתי של הדירה, וככל שהמדגם גדול (לקחנו כמה עשרות) אז הוא מייצג דירות "ממוצעות" - לא חדשות ולא ישנות מאוד. כך שהממצאים האלו משקפים את המציאות

בשנה האחרונה יש חולשה מסוימת במחירים, אבל לא גדולה מדי כשבשנתיים האחרונות, העלייה יחסית נבלמה - המחיר החציוני הממוצע של דירת 5 חדרים בנתניה עומד על 3.35 מיליון שקל בדומה למחיר לפני כשנתיים-שנתיים וחצי.

מחירי הדירות בארץ ירדו בשנה האחרונה ב-5%-10%, יש חשש גדול שסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים, יובילו לאופוריה וביקושים מצד כאלו שישבו על הגדר, ואז המחירים יחזרו לעלות. מעבר לכך, שר האוצר ושר השיכון והבינוי לא מייצרים תחליף לדירה בהנחה ופתרון הולם להפחתה דרמטית של דירות והנחות במסגרת המבצעים העתידיים. זה אומר ש150 אלף זכאים מבינים כעת שהסיכוי שלהם לזכות בדירה שהיה בערך 5% בכל הגרלה, יורד דרמטית. חלקם יוותרו על כרטיס ההגרלה ויחפשו דירה. זוג ועוד זוג, ועדו שכאי ועוד זכאית וככה הביקושים נערמים והמחירים יעלו. באוצר מנפנפים אותנו עם תשובה שמעידה על חוסר הבנה ואכפתיות - ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? אם השרים לא יפעלו בנידון, יש סיכוי לא קטן שמגמת הירידה במחירים תתהפך - כשזה יקרה תזכרו שהאחראים העיקרים הם בצלאל סמוטריץ' וחיים כץ.   


ונחזור לנתניה. הנה עסקאות מהזמן האחרון:

בשדרת האגמים: דירת 5 חדרים, 130 מ"ר, קומה 2 מתוך 6, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־3.43 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ח"ן: דירת 4 חדרים, 94 מ"ר, קומה 6 מתוך 7, נמכרה ב־2.11 מיליון שקל (22.5 אלף שקל למ"ר).

ברחוב קליר, במרכז העיר: דירת 4 חדרים, 131 מ"ר, קומה 15 מתוך 26, נמכרה ב־2.60 מיליון שקל (19.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב חיים כהן מגורי: דירת 4 חדרים, 92.86 מ"ר, קומה 4, נמכרה ב־2.40 מיליון שקל (25.8 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בר יהודה: דירת 4 חדרים, 77 מ"ר, קומה 3 מתוך 3, נמכרה ב־1.86 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אהרון צבי פרופס: דירת 4 חדרים, 89.9 מ"ר, קומה 5, נמכרה ב־2.18 מיליון שקל (24.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הגלבוע: דירת 3 חדרים, 79 מ"ר, קומה 2 מתוך 4, נמכרה ב־1.75 מיליון שקל (22.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב אנילביץ, בשכונת רמת אפרים: בית בן 3 חדרים, 57 מ"ר, נמכר ב־1.60 מיליון שקל (28.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב יאנוש קורצ'ק: דירת 3 חדרים, 67 מ"ר, קומה 5 מתוך 7, עם חניה, נמכרה ב־1.96 מיליון שקל (29.3 אלף שקל למ"ר).

ברחוב מאיר עמית: דירת 5 חדרים, 117 מ"ר, קומה 6 מתוך 12, עם שני מקומות חניה, נמכרה ב־2.82 מיליון שקל (24.1 אלף שקל למ"ר).

ברחוב בני ברמן: דירת 4 חדרים, 111.4 מ"ר, קומה 6, נמכרה ב־3.79 מיליון שקל (34.0 אלף שקל למ"ר).

בשדרות ניצה, בצפון העיר סמוך לחוף: דירת 3 חדרים, 99 מ"ר, קומה 2 מתוך 17, נמכרה ב־2.00 מיליון שקל (20.2 אלף שקל למ"ר).

ברחוב הרב רפאל: דירת 3 חדרים, 62.95 מ"ר, קומה 2, נמכרה ב־1.67 מיליון שקל (26.4 אלף שקל למ"ר).

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.