הוועדה המקומית דחתה את תביעות המיליונים של תושבי ארלוזורוב, אבל הם לא מתכוונים לוותר
בשבועות האחרונים נערכו בבניין עיריית תל אביב ישיבות הוועדה המקומית לתכנון הבניה, כשעל על הפרק נרשמה התנגדות של בעלי הקרקע לתוכנית חידוש רחוב ארלוזורוב, במקביל לבניית הקו הסגול. התוכנית החדשה ברחוב ארלוזורוב מעוררת עניין כיוון שבחודשים האחרונים הוגשו לא מעט התנגדויות של תושבי הרחוב בנוגע אליה. התוכנית כוללת את תכנון הקו הסגול של הרכבת הקלה וכמובן תשפיע על מבני מגורים רבים באזור, מה שלטענתם גורם לירידת ערך ממשית במחירי הנכסים ומהווה מטרד. כפי שפורסם כאן ב"ביזפורטל", 11 דיונים בנושא תביעת פיצויים בגין התוכנית נדונו בוועדה, כשהעיקריות שבהן נדונו סביב בקשות של דיירי ארלוזורוב 26, ארלוזורוב 46 וארלוזורוב 70. כעת נודע, כי הוועדה המקומית החליטה לאמץ את חוות דעת היועצות המשפטיות ושמאית הועדה ולדחות את התביעה לפיצויים של כלל הדיירים. כפי שתראו בהמשך, דיירי הרחוב לא מוותרים ותביעות נוספות לפיצויים הוגשו כעת לוועדת המקומית, בהתאם לסעיף 197 לחוק המקרקעין.
מקור הסכסוך. האזור המדובר (גוגל מאפ)
לפני שנגיע לתביעות החדשות, שטרם התקבלה החלטה לגביהן, נזכיר כי דיירי ארלוזורוב מס' 26 תבעו סכום של 17.6 מיליון שקל ושכרו שמאים כדי להוכיח שמדובר בירידת ערך ודרישה לפיצוי לפי סעיף 197. הם טענו כי התוכנית מבטלת הן את מקומות החנייה הקיימים בפועל והן את האפשרות להקמת מקומות חניה בעתיד; פוגעת פגיעה בנגישות לחלקה; וגם מהווה פגיעה עקיפה וסמיכות למטרד - לטענתם, בית המגורים יסבול ממטרדי רעש הצפויים; בנוסף, הם טענו להפרעה וחוסר נוחות בתקופת הבנייה. דיירי שאר הבניינים השמיעו טענות דומות.
כעת מתברר, כי התביעות נגד הוועדה המקומית לא הסתיימו. דיון בוועדה המקומית תל אביב נערך בימים האחרונים בעקבות עתירת תושבים מארלוזורוב 56, נגד ההחלטה לשנות את תוואי הרחוב. הדיירים דורשים מהעירייה לפצות אותם בגין אישור תוכנית הרכבת הקלה ומביאים לראיה את השינוי במחירי הדירות באזורים אחרים.
הדיון הזה נערך במסגרת סבב דיונים עם תושבי רחוב ארלוזורוב, שם מתנגדים בעלי הקרקע לתוכנית חידוש הרחוב, במקביל לבניית הקו הסגול. בעיריית תל אביב טוענים, מנגד, כי על הדירות חלה עליית ערך ולא ירידת ערך.
מספר טענות השמיעו התובעים מארלוזורוב 56. הראשונה, לטענתם התוכנית קובעת כי קומת הקרקע בקטע של רחוב ארלוזורוב בו ממוקם הנכס תשמש למסחר בלבד ולא למגורים. הטענה היא כי בעקבות התוכנית זכויות יצטמצמו וייגרם נזק בגין אובדן מקומות חניה תת קרקעיים הנגרמים בעקבות הפקעת רצועה בשטח 25 מ"ר מהחלקה. בנוסף, הם טענו לירידת ערך עקב שינוי תוואי הרכבת הקלה מתת קרקעי לעילי. הטענה מסתמכת על תוכנית תא5000, שבעקבותיה אמורה לטענתם להירשם ירידת ערך לדירות שלהם. מבדיקה שלהם עולה כי בחלופה של הריסה ובניה מחדש, שווין של הדירות בקומות העליונות פוחת עקב הפיכתן לדירות מעל קומת מסחר.
התובעים דורשים לקבל מעיריית תל אביב את הסכומים הבאים: בגין תוכנית תא 5000 - 252,800 שקל. בגין תת"ל 70 א' - 304,800 שקל. בגין תוכנית תא 3616/א' - 644,900 שקל. בסך הכל הם דורשים כ-1.2 מיליון שקל.
תוכנית תא5000 היא תוכנית המתאר הכוללנית של העיר תל אביב. בסעיף 2.4.1 נקבע באופן מפורש כי תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת שאושרה טרם תחילתה של תוכנית תא5000 תעמוד בתוקפה גם אם יש סתירה עם תכנית אחרת, מאוחרת יותר. עוד נקבע, כי לא ניתן להוציא מכוחה של התכנית היתרי בניה.תכנית תת"ל 70 א' היא תכנית הרכבת הקלה במטרופולין ת"א, "הקו הסגול", שעובר במקטעים שבין תל אביב-יפו, גבעתיים, רמת גן, קריית אונו וגבעת שמואל. תכנית 3616/א היא תכנית התחדשות עירונית במרכז העיר, המתמקדת ברובע 3.
בוועדה טוענים כי התוכנית אינה מבטלת את ההוראות והזכויות החלות ביחס למקרקעין במצב תכנוני שקדם לאישורה של התוכנית ואלה נותרים בעינם. משכך, אין שינוי בתכונות המקרקעין ובאפשרויות ניצול הזכויות בהם לאור אישורה של התוכנית ובהתאם לכך לא נוצרה כל פגיעה המקימה פיצויים לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין.
התובעים הביאו שמאי מטעמם. גם הפעם, בדיוק כמו בעתירה שהגישו תושבי ארלוזורוב 26 בעבר, הוא מציין כי ערך סקר מחירים ברחוב ארלוזורוב וברחוב ז'בוטינסקי ולטענתו החל משנת 2014 המחירים ברחוב ז'בוטינסקי עולים בקצב מהיר יותר מהמחירים ברחוב ארלוזורוב, עקב השפעתן של התכניות הפוגעות. בוועדה טוענים כי השמאי אינו מפרט את עסקאות ההשוואה בחוות דעתו ומציין את תוצאות הסקר שערך בלבד. "טענה זו לא הוכחה על ידו בעסקאות השוואה ולפיכך יש לדחות אותה על הסף. תוצאות הסקר שצוינו בחוות דעתו אינם מייצגים את רמת המחירים ברחוב ארלוזורוב וברחוב ז'בוטינסקי", נכתב. "לצורך כך, במסגרת חוות דעתנו נבחנו עסקאות מכירה בחלקות המסווגות ביעוד 'ציר מעורב' בהתאם לתוכנית תא5000 לעומת עסקאות מכירה ברחוב ז'בוטינסקי בחלקות שאינן מסווגות ביעוד 'ציר מעורב'. מסקר שנערך על-ידנו לא מצאנו כי רמת המחירים ברחוב ז'בוטינסקי עלתה בקצב מהיר יותר מאשר ברחוב ארלוזורוב בשנים 2014-2017. מעסקאות אלה עולה כי אין כל השפעה לסיווג החלקות ברחוב ארלוזורוב ביעוד 'ציר מעורב' וכי השוק אדיש ליעוד החלקות במסגרת תוכנית תא.5000".
בוועדה ציינו כי שמאי התובע אינו חולק על העובדה כי חלה עליית מחירים ברחוב ארלוזורוב בתקופת הפקדת ואישור התוכנית ולכן אין מקום לתביעה בגין ירידת ערך ויש לדחות את התביעה. הם מוסיפים כי טענת התובע כי תוכנית המתאר קובעת שבקומת הקרקע בציר מעורב תהיה ל"מסחר בלבד" הינה שגויה. "תוכנית תא5000 אינה מחייבת שימוש למסחר בקומת הקרקע אלא אך קובעת כי לא יותר שימוש למגורים. התוכנית מאפשרת בקומת הקרקע פרט לשימושי מסחר גם שימוש למשרדים ותעסוקה", נכתב. הוועדה מבקשת כעת לדחות את הפגיעה הנטענת בתביעת התובע בעניין תוכנית תא5000 ולקבוע כי תוכנית זו לא פגעה בערכם של המקרקעין. גם לגבי שתי התכניות האחרות, טוענת הוועדה כי אין מקום לפצות את דיירי הבניין.
- 3.בצע כסף 05/10/2023 18:32הגב לתגובה זוכל דירה שם מיליונים, ורוצים עוד.
- 2.אורן 05/10/2023 15:12הגב לתגובה זותוואי הרכבת נקבע לפני 20 שנה 197 תובעים תוך 3 שנים חוץ מסה ארלוזורוב תמיד היה רחוב רועש דווקא הרכבת הקלה תשפר את זה. החניות זאת טענה נכונה וקיבלתם עוד זכויות בניה כפיצוי אז אין לכם סיכוי
- 1.גל גדות 05/10/2023 14:34הגב לתגובה זוההצגה בוועדה היתה מדהימה, גם במראה וגם בתוכן. יישר כוח לפקידים
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותמשכנתא ל-40 שנה - בקרוב בישראל?
על ההלוואה הכי חשובה שתקחו בחיים ולמה דווקא הארכת התקופה שלה היא לא רעיון רע; וגם - מה התמהיל המומלץ לקראת הורדת הריבית?
חלק גדול מהציבור מתקשה "לגמור" את החודש. החזר המשכנתא הוא התשלום הגדול ביותר בתשלומים של משק בית, וההחזר עלה משמעותית בשנתיים האחרונות כי הריבית והאינפלציה עלו. אלו שממש לא יכלו לגמור את החודש פנו לבנקים והאריכו את המשכנתא. מדובר בעיקר על כאלו שלקחו משכנתא לפני שנים ויש להם יכולת להאריך - מי שלקח משכנתא ל-20 שנה לפני 5 שנים, ונותרו לו 15 שנה של תשלומים יכול להאריך ל-25-30 שנה וההחזר יפחת דרמטית. אבל מי שלקח לפני שנה ל-30 שנה לא יוכל לשפר משמעותית את ההחזרים.
הממחזרים-מאריכים נהנים מהפחתה של ההחזר, אבל אליה וקוץ בה - התקופה ארוכה יותר והריבית לרוב גבוה יותר. התוצאה היא שבסה"כ הלווים משלמים יותר, ועדיין - יש פה נוחות ולכן הרבה אנשים בוחרים במשכנתאות ארוכות ובוחרים למחזר. השאלה היותר חשובה ודרמטית בשוק המשכנתאות היא למה אין משכנתא ל-40 שנה? ואם מתעמקים בזה, אז למה בעצם אין משכנתא ל-50 שנה? יש מול ההלוואה בטוחה מאוד חזקה. הבנקים היו שמחים לתת הלוואות כאלו גם ל-50 שנים, הרגולטור עוצר את זה. האם הוא צודק?
החשש של המדינה מכך שאנשים יהיו עמוסים בחובות, שהם ישתעבדו להלוואות, שהשוק ייצא מאיזון - גם שוק המשכנתאות וגם שוק הדירות, הוא מוצדק, אבל אלו תהליכים הדרגתיים. בעבר היה ניתן לקחת משכנתא ל-20 שנה וזה עלה ל-25 שנים ולפני כעשור ל-30 שנה. אם אנשים יכולים לקנות דירה עם המשכנתא היא ל-40 שנה ולא יכולים אם היא ל-30 שנה, תנו להם להחליט - דווקא המגבלה על הבנקם לתת משכנתא מזיקה לציבור. הוא הולך לגופים חוץ בנקאיים להשלים את המימון ומשלם הרבה יותר ריבית. אם זה יהיה מוסדר ומסודר הריבית תהיה נמוכה.
בכל מקום שהרגולטור מתערב ומטיל מגבלה הוא "דופק" את הציבור. כשבנק ישראל מונע את 80/20 - מבצעי הקבלנים לכאורה כדי למנוע משבר מימוני, הוא בפועל, גורם להתייקרות המשכנתא. האנשים פונים לגופים חוץ בנקאיים או להלוואות שהן לא משכנתא ושם הריבית יקרה. 80/20 עזר לקבלנים להוריד את המימון שלהם, כי ברגע שיש להם לקוח ובטוחה שלו (דירה עתידית משועבדת) אזי הריבית נמוכה בכ-2%. הקבלן מרוצה כי הוזיל את הריבית, הלקוח מרוצה כי הוא משלם 80% בסוף הדרך. ההגבלה, בעצם ביטלה את הדרך לתת הנחה במסלול הזה. יש מסלולים נוספים, אבל זו דוגמה לאיך הרגולטור בא לברך ויצא מקלל.
- ריבית המשכנתא - על כמה היא עומדת ולכמה היא תרד?
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובחזרה לאורך חיי המשכנתא. השאלה הבוערת כעת שדנו בה גם בבנק ישראל ובאוצר היא צריך להאריך את משך המשכנתא לתקופה של 40 שנים, זאת במקום לתקופה שהיא נמשכת כעת: 15-30 שנה?
