ארלוזורוב תל אביב
צילום: גוגל מאפ

הוועדה המקומית דחתה את תביעות המיליונים של תושבי ארלוזורוב, אבל הם לא מתכוונים לוותר

תושבי רחוב ארלוזורוב בתל אביב הגישו בקשה לפיצוי מהוועדה המקומית בגלל עבודות הרכבת הקלה ושינוי תוואי הרחוב, בטענה לירידת ערך הדירות. כעת, הוועדה פסלה את הטענות לפיהן "רחוב ז'בוטינסקי רשם עליית ערך וארלוזורוב ירידה". בינתיים, תושבי בניין אחר ברחוב הגישו תביעה של 1.2 מיליון שקל. מה תחליט הוועדה הפעם? 
איציק יצחקי | (3)

בשבועות האחרונים נערכו בבניין עיריית תל אביב ישיבות הוועדה המקומית לתכנון הבניה, כשעל על הפרק נרשמה התנגדות של בעלי הקרקע לתוכנית חידוש רחוב ארלוזורוב, במקביל לבניית הקו הסגול. התוכנית החדשה ברחוב ארלוזורוב מעוררת עניין כיוון שבחודשים האחרונים הוגשו לא מעט התנגדויות של תושבי הרחוב בנוגע אליה. התוכנית כוללת את תכנון הקו הסגול של הרכבת הקלה וכמובן תשפיע על מבני מגורים רבים באזור, מה שלטענתם גורם לירידת ערך ממשית במחירי הנכסים ומהווה מטרד. כפי שפורסם כאן ב"ביזפורטל", 11 דיונים בנושא תביעת פיצויים בגין התוכנית נדונו בוועדה, כשהעיקריות שבהן נדונו סביב בקשות של דיירי ארלוזורוב 26, ארלוזורוב 46 וארלוזורוב 70. כעת נודע, כי הוועדה המקומית החליטה לאמץ את חוות דעת היועצות המשפטיות ושמאית הועדה ולדחות את התביעה לפיצויים של כלל הדיירים. כפי שתראו בהמשך, דיירי הרחוב לא מוותרים ותביעות נוספות לפיצויים הוגשו כעת לוועדת המקומית, בהתאם לסעיף 197 לחוק המקרקעין.  

ארלוזורוב 26 (גוגל מאפ)
מקור הסכסוך. האזור המדובר (גוגל מאפ) לפני שנגיע לתביעות החדשות, שטרם התקבלה החלטה לגביהן, נזכיר כי דיירי ארלוזורוב מס' 26 תבעו סכום של 17.6 מיליון שקל ושכרו שמאים כדי להוכיח שמדובר בירידת ערך ודרישה לפיצוי לפי סעיף 197. הם טענו כי התוכנית מבטלת הן את מקומות החנייה הקיימים בפועל והן את האפשרות להקמת מקומות חניה בעתיד; פוגעת פגיעה בנגישות לחלקה; וגם מהווה פגיעה עקיפה וסמיכות למטרד - לטענתם, בית המגורים יסבול ממטרדי רעש הצפויים; בנוסף, הם טענו להפרעה וחוסר נוחות בתקופת הבנייה. דיירי שאר הבניינים השמיעו טענות דומות. כעת מתברר, כי התביעות נגד הוועדה המקומית לא הסתיימו. דיון בוועדה המקומית תל אביב נערך בימים האחרונים בעקבות עתירת תושבים מארלוזורוב 56, נגד ההחלטה לשנות את תוואי הרחוב. הדיירים דורשים מהעירייה לפצות אותם בגין אישור תוכנית הרכבת הקלה ומביאים לראיה את השינוי במחירי הדירות באזורים אחרים. הדיון הזה נערך במסגרת סבב דיונים עם תושבי רחוב ארלוזורוב, שם מתנגדים בעלי הקרקע לתוכנית חידוש הרחוב, במקביל לבניית הקו הסגול. בעיריית תל אביב טוענים, מנגד, כי על הדירות חלה עליית ערך ולא ירידת ערך. מספר טענות השמיעו התובעים מארלוזורוב 56. הראשונה, לטענתם התוכנית קובעת כי קומת הקרקע בקטע של רחוב ארלוזורוב בו ממוקם הנכס תשמש למסחר בלבד ולא למגורים. הטענה היא כי בעקבות התוכנית זכויות יצטמצמו וייגרם נזק בגין אובדן מקומות חניה תת קרקעיים הנגרמים בעקבות הפקעת רצועה בשטח 25 מ"ר מהחלקה. בנוסף, הם טענו לירידת ערך עקב שינוי תוואי הרכבת הקלה מתת קרקעי לעילי. הטענה מסתמכת על תוכנית תא5000, שבעקבותיה אמורה לטענתם להירשם ירידת ערך לדירות שלהם. מבדיקה שלהם עולה כי בחלופה של הריסה ובניה מחדש, שווין של הדירות בקומות העליונות פוחת עקב הפיכתן לדירות מעל קומת מסחר. התובעים דורשים לקבל מעיריית תל אביב את הסכומים הבאים: בגין תוכנית תא 5000 - 252,800 שקל. בגין תת"ל 70 א' - 304,800 שקל. בגין תוכנית תא 3616/א' - 644,900 שקל. בסך הכל הם דורשים כ-1.2 מיליון שקל. תוכנית תא5000 היא תוכנית המתאר הכוללנית של העיר תל אביב. בסעיף 2.4.1 נקבע באופן מפורש כי תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת שאושרה טרם תחילתה של תוכנית תא5000 תעמוד בתוקפה גם אם יש סתירה עם תכנית אחרת, מאוחרת יותר. עוד נקבע, כי לא ניתן להוציא מכוחה של התכנית היתרי בניה.תכנית תת"ל 70 א' היא תכנית הרכבת הקלה במטרופולין ת"א, "הקו הסגול", שעובר במקטעים שבין תל אביב-יפו, גבעתיים, רמת גן, קריית אונו וגבעת שמואל. תכנית 3616/א היא תכנית התחדשות עירונית במרכז העיר, המתמקדת ברובע 3.  בוועדה טוענים כי התוכנית אינה מבטלת את ההוראות והזכויות החלות ביחס למקרקעין במצב תכנוני שקדם לאישורה של התוכנית ואלה נותרים בעינם. משכך, אין שינוי בתכונות המקרקעין ובאפשרויות ניצול הזכויות בהם לאור אישורה של התוכנית ובהתאם לכך לא נוצרה כל פגיעה המקימה פיצויים לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין. התובעים הביאו שמאי מטעמם. גם הפעם, בדיוק כמו בעתירה שהגישו תושבי ארלוזורוב 26 בעבר, הוא מציין כי ערך סקר מחירים ברחוב ארלוזורוב וברחוב ז'בוטינסקי ולטענתו החל משנת 2014 המחירים ברחוב ז'בוטינסקי עולים בקצב מהיר יותר מהמחירים ברחוב ארלוזורוב, עקב השפעתן של התכניות הפוגעות. בוועדה טוענים כי השמאי אינו מפרט את עסקאות ההשוואה בחוות דעתו ומציין את תוצאות הסקר שערך בלבד. "טענה זו לא הוכחה על ידו בעסקאות השוואה ולפיכך יש לדחות אותה על הסף. תוצאות הסקר שצוינו בחוות דעתו אינם מייצגים את רמת המחירים ברחוב ארלוזורוב וברחוב ז'בוטינסקי", נכתב. "לצורך כך, במסגרת חוות דעתנו נבחנו עסקאות מכירה בחלקות המסווגות ביעוד 'ציר מעורב' בהתאם לתוכנית תא5000 לעומת עסקאות מכירה ברחוב ז'בוטינסקי בחלקות שאינן מסווגות ביעוד 'ציר מעורב'. מסקר שנערך על-ידנו לא מצאנו כי רמת המחירים ברחוב ז'בוטינסקי עלתה בקצב מהיר יותר מאשר ברחוב ארלוזורוב בשנים 2014-2017. מעסקאות אלה עולה כי אין כל השפעה לסיווג החלקות ברחוב ארלוזורוב ביעוד 'ציר מעורב' וכי השוק אדיש ליעוד החלקות במסגרת תוכנית תא.5000". בוועדה ציינו כי שמאי התובע אינו חולק על העובדה כי חלה עליית מחירים ברחוב ארלוזורוב בתקופת הפקדת ואישור התוכנית ולכן אין מקום לתביעה בגין ירידת ערך ויש לדחות את התביעה. הם מוסיפים כי טענת התובע כי תוכנית המתאר קובעת שבקומת הקרקע בציר מעורב תהיה ל"מסחר בלבד" הינה שגויה. "תוכנית תא5000 אינה מחייבת שימוש למסחר בקומת הקרקע אלא אך קובעת כי לא יותר שימוש למגורים. התוכנית מאפשרת בקומת הקרקע פרט לשימושי מסחר גם שימוש למשרדים ותעסוקה", נכתב. הוועדה מבקשת כעת לדחות את הפגיעה הנטענת בתביעת התובע בעניין תוכנית תא5000 ולקבוע כי תוכנית זו לא פגעה בערכם של המקרקעין. גם לגבי שתי התכניות האחרות, טוענת הוועדה כי אין מקום לפצות את דיירי הבניין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בצע כסף 05/10/2023 18:32
    הגב לתגובה זו
    כל דירה שם מיליונים, ורוצים עוד.
  • 2.
    אורן 05/10/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
    תוואי הרכבת נקבע לפני 20 שנה 197 תובעים תוך 3 שנים חוץ מסה ארלוזורוב תמיד היה רחוב רועש דווקא הרכבת הקלה תשפר את זה. החניות זאת טענה נכונה וקיבלתם עוד זכויות בניה כפיצוי אז אין לכם סיכוי
  • 1.
    גל גדות 05/10/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
    ההצגה בוועדה היתה מדהימה, גם במראה וגם בתוכן. יישר כוח לפקידים
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.