ארלוזורוב תל אביב
צילום: גוגל מאפ

הוועדה המקומית דחתה את תביעות המיליונים של תושבי ארלוזורוב, אבל הם לא מתכוונים לוותר

תושבי רחוב ארלוזורוב בתל אביב הגישו בקשה לפיצוי מהוועדה המקומית בגלל עבודות הרכבת הקלה ושינוי תוואי הרחוב, בטענה לירידת ערך הדירות. כעת, הוועדה פסלה את הטענות לפיהן "רחוב ז'בוטינסקי רשם עליית ערך וארלוזורוב ירידה". בינתיים, תושבי בניין אחר ברחוב הגישו תביעה של 1.2 מיליון שקל. מה תחליט הוועדה הפעם? 
איציק יצחקי | (3)

בשבועות האחרונים נערכו בבניין עיריית תל אביב ישיבות הוועדה המקומית לתכנון הבניה, כשעל על הפרק נרשמה התנגדות של בעלי הקרקע לתוכנית חידוש רחוב ארלוזורוב, במקביל לבניית הקו הסגול. התוכנית החדשה ברחוב ארלוזורוב מעוררת עניין כיוון שבחודשים האחרונים הוגשו לא מעט התנגדויות של תושבי הרחוב בנוגע אליה. התוכנית כוללת את תכנון הקו הסגול של הרכבת הקלה וכמובן תשפיע על מבני מגורים רבים באזור, מה שלטענתם גורם לירידת ערך ממשית במחירי הנכסים ומהווה מטרד. כפי שפורסם כאן ב"ביזפורטל", 11 דיונים בנושא תביעת פיצויים בגין התוכנית נדונו בוועדה, כשהעיקריות שבהן נדונו סביב בקשות של דיירי ארלוזורוב 26, ארלוזורוב 46 וארלוזורוב 70. כעת נודע, כי הוועדה המקומית החליטה לאמץ את חוות דעת היועצות המשפטיות ושמאית הועדה ולדחות את התביעה לפיצויים של כלל הדיירים. כפי שתראו בהמשך, דיירי הרחוב לא מוותרים ותביעות נוספות לפיצויים הוגשו כעת לוועדת המקומית, בהתאם לסעיף 197 לחוק המקרקעין.  

ארלוזורוב 26 (גוגל מאפ)
מקור הסכסוך. האזור המדובר (גוגל מאפ) לפני שנגיע לתביעות החדשות, שטרם התקבלה החלטה לגביהן, נזכיר כי דיירי ארלוזורוב מס' 26 תבעו סכום של 17.6 מיליון שקל ושכרו שמאים כדי להוכיח שמדובר בירידת ערך ודרישה לפיצוי לפי סעיף 197. הם טענו כי התוכנית מבטלת הן את מקומות החנייה הקיימים בפועל והן את האפשרות להקמת מקומות חניה בעתיד; פוגעת פגיעה בנגישות לחלקה; וגם מהווה פגיעה עקיפה וסמיכות למטרד - לטענתם, בית המגורים יסבול ממטרדי רעש הצפויים; בנוסף, הם טענו להפרעה וחוסר נוחות בתקופת הבנייה. דיירי שאר הבניינים השמיעו טענות דומות. כעת מתברר, כי התביעות נגד הוועדה המקומית לא הסתיימו. דיון בוועדה המקומית תל אביב נערך בימים האחרונים בעקבות עתירת תושבים מארלוזורוב 56, נגד ההחלטה לשנות את תוואי הרחוב. הדיירים דורשים מהעירייה לפצות אותם בגין אישור תוכנית הרכבת הקלה ומביאים לראיה את השינוי במחירי הדירות באזורים אחרים. הדיון הזה נערך במסגרת סבב דיונים עם תושבי רחוב ארלוזורוב, שם מתנגדים בעלי הקרקע לתוכנית חידוש הרחוב, במקביל לבניית הקו הסגול. בעיריית תל אביב טוענים, מנגד, כי על הדירות חלה עליית ערך ולא ירידת ערך. מספר טענות השמיעו התובעים מארלוזורוב 56. הראשונה, לטענתם התוכנית קובעת כי קומת הקרקע בקטע של רחוב ארלוזורוב בו ממוקם הנכס תשמש למסחר בלבד ולא למגורים. הטענה היא כי בעקבות התוכנית זכויות יצטמצמו וייגרם נזק בגין אובדן מקומות חניה תת קרקעיים הנגרמים בעקבות הפקעת רצועה בשטח 25 מ"ר מהחלקה. בנוסף, הם טענו לירידת ערך עקב שינוי תוואי הרכבת הקלה מתת קרקעי לעילי. הטענה מסתמכת על תוכנית תא5000, שבעקבותיה אמורה לטענתם להירשם ירידת ערך לדירות שלהם. מבדיקה שלהם עולה כי בחלופה של הריסה ובניה מחדש, שווין של הדירות בקומות העליונות פוחת עקב הפיכתן לדירות מעל קומת מסחר. התובעים דורשים לקבל מעיריית תל אביב את הסכומים הבאים: בגין תוכנית תא 5000 - 252,800 שקל. בגין תת"ל 70 א' - 304,800 שקל. בגין תוכנית תא 3616/א' - 644,900 שקל. בסך הכל הם דורשים כ-1.2 מיליון שקל. תוכנית תא5000 היא תוכנית המתאר הכוללנית של העיר תל אביב. בסעיף 2.4.1 נקבע באופן מפורש כי תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מפורטת שאושרה טרם תחילתה של תוכנית תא5000 תעמוד בתוקפה גם אם יש סתירה עם תכנית אחרת, מאוחרת יותר. עוד נקבע, כי לא ניתן להוציא מכוחה של התכנית היתרי בניה.תכנית תת"ל 70 א' היא תכנית הרכבת הקלה במטרופולין ת"א, "הקו הסגול", שעובר במקטעים שבין תל אביב-יפו, גבעתיים, רמת גן, קריית אונו וגבעת שמואל. תכנית 3616/א היא תכנית התחדשות עירונית במרכז העיר, המתמקדת ברובע 3.  בוועדה טוענים כי התוכנית אינה מבטלת את ההוראות והזכויות החלות ביחס למקרקעין במצב תכנוני שקדם לאישורה של התוכנית ואלה נותרים בעינם. משכך, אין שינוי בתכונות המקרקעין ובאפשרויות ניצול הזכויות בהם לאור אישורה של התוכנית ובהתאם לכך לא נוצרה כל פגיעה המקימה פיצויים לפי סעיף 197 לחוק המקרקעין. התובעים הביאו שמאי מטעמם. גם הפעם, בדיוק כמו בעתירה שהגישו תושבי ארלוזורוב 26 בעבר, הוא מציין כי ערך סקר מחירים ברחוב ארלוזורוב וברחוב ז'בוטינסקי ולטענתו החל משנת 2014 המחירים ברחוב ז'בוטינסקי עולים בקצב מהיר יותר מהמחירים ברחוב ארלוזורוב, עקב השפעתן של התכניות הפוגעות. בוועדה טוענים כי השמאי אינו מפרט את עסקאות ההשוואה בחוות דעתו ומציין את תוצאות הסקר שערך בלבד. "טענה זו לא הוכחה על ידו בעסקאות השוואה ולפיכך יש לדחות אותה על הסף. תוצאות הסקר שצוינו בחוות דעתו אינם מייצגים את רמת המחירים ברחוב ארלוזורוב וברחוב ז'בוטינסקי", נכתב. "לצורך כך, במסגרת חוות דעתנו נבחנו עסקאות מכירה בחלקות המסווגות ביעוד 'ציר מעורב' בהתאם לתוכנית תא5000 לעומת עסקאות מכירה ברחוב ז'בוטינסקי בחלקות שאינן מסווגות ביעוד 'ציר מעורב'. מסקר שנערך על-ידנו לא מצאנו כי רמת המחירים ברחוב ז'בוטינסקי עלתה בקצב מהיר יותר מאשר ברחוב ארלוזורוב בשנים 2014-2017. מעסקאות אלה עולה כי אין כל השפעה לסיווג החלקות ברחוב ארלוזורוב ביעוד 'ציר מעורב' וכי השוק אדיש ליעוד החלקות במסגרת תוכנית תא.5000". בוועדה ציינו כי שמאי התובע אינו חולק על העובדה כי חלה עליית מחירים ברחוב ארלוזורוב בתקופת הפקדת ואישור התוכנית ולכן אין מקום לתביעה בגין ירידת ערך ויש לדחות את התביעה. הם מוסיפים כי טענת התובע כי תוכנית המתאר קובעת שבקומת הקרקע בציר מעורב תהיה ל"מסחר בלבד" הינה שגויה. "תוכנית תא5000 אינה מחייבת שימוש למסחר בקומת הקרקע אלא אך קובעת כי לא יותר שימוש למגורים. התוכנית מאפשרת בקומת הקרקע פרט לשימושי מסחר גם שימוש למשרדים ותעסוקה", נכתב. הוועדה מבקשת כעת לדחות את הפגיעה הנטענת בתביעת התובע בעניין תוכנית תא5000 ולקבוע כי תוכנית זו לא פגעה בערכם של המקרקעין. גם לגבי שתי התכניות האחרות, טוענת הוועדה כי אין מקום לפצות את דיירי הבניין.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בצע כסף 05/10/2023 18:32
    הגב לתגובה זו
    כל דירה שם מיליונים, ורוצים עוד.
  • 2.
    אורן 05/10/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
    תוואי הרכבת נקבע לפני 20 שנה 197 תובעים תוך 3 שנים חוץ מסה ארלוזורוב תמיד היה רחוב רועש דווקא הרכבת הקלה תשפר את זה. החניות זאת טענה נכונה וקיבלתם עוד זכויות בניה כפיצוי אז אין לכם סיכוי
  • 1.
    גל גדות 05/10/2023 14:34
    הגב לתגובה זו
    ההצגה בוועדה היתה מדהימה, גם במראה וגם בתוכן. יישר כוח לפקידים
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי
ראיון

מנכ״ל אאורה: ״הביקוש אצלנו אמיתי, לא פלופ״

יעקב אטרקצ׳י אומר כי אאורה צפויה לעבור את רף ה-1,000 מכירות השנה ומדגיש את שינוי המגמה בשוק: “הציבור כבר לא יכול לקנות בתל אביב - הוא הולך לאיפה שהוא יכול״; על הפרויקטים בתכנון ובביצוע שמגיעים לכ-6 מיליארד שקל צפוי: ״הצבר שלנו יציב מאוד, יש לנו אמון מלא מהבנקים והמוסדיים״

אאורה אאורה 2.11%   העוסקת ביזום ובנייה למגורים בישראל ומזרח אירופה ובנדל"ן מניב מציגה רווח נקי של 183 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לגבי קצב המכירות מנכ״ל החברה יעקב אטרקציי מציין: ״נעבור את רף ה-1,000 דירות השנה״. בשיחה עם ביזפורטל הוא מוסיף כי ״הפיזור שלנו עשה את ההבדל״. לדבריו, שינוי המגמה בשוק המגורים מורגש היטב: ״תל אביב אאוט - פריפריה אין. המחירים בתל אביב גבוהים מדי, הציבור הרחב כבר לא יכול לקנות שם דירה. אז הוא הולך לאיפה שהוא יכול. מי שיכול לקנות בפריפריה הקרובה קונה, ומי שלא - בפריפריה רחוקה”.

מתחילת השנה מכרה אאורה 840 דירות, כולל 39 לאחר תאריך המאזן. מדובר על קצב מכירות גבוהה ביחס לחברות אחרות בענף. אטרקצ׳י אומר כי הביקושים לדירות של החברה הם ׳אורגניים׳ כלומר משקי בית שצריכים דירה כדי לגור בה, ולא משקיעים שמחפשים תשואה. ״אנחנו פונים לקהל אמיתי שבא לגור, זוגות צעירים ומשפרי דיור. אנחנו פחות פונים למשקיעים, וזה חלק מהיתרון שלנו בתקופה שבה המשקיעים לא ממהרים לקנות״.

אתמול הודיעו לזוכים בהגרלת ״דירה בהנחה״ על זכייתם - לגבי ההגרלות אטרקצ׳י מציין כי: ״ניגשו 130 אלף משפחות, וזכו רק כמה אלפים בודדים. מעל 120 אלף איש נשארו בלי דירה״, ״צריך להוסיף לזה את הודעת המדינה על הפסקת התכניות הממשלתיות באזורי הביקוש, מי שלא זכה, ורובם לא זכו - כנראה יתחיל לרדת מהגדר ולחפש דירה. זה משנה את הדינמיקה״.

במקביל, אטרקצ׳י מתאר שוני משמעותי בין אזורי הארץ: “ב-2025 היו לנו ביקושים עצומים באופקים, בלוד, בחדרה, בנתניה ובירוחם - ככל שאתה מתרחק מתל אביב זה עובד טוב יותר. מי שמרוכז רק בתל אביב בבעיה. הפיזור שלנו עשה את ההבדל״.

ומה לגבי הצבר?

אחד הנתונים הבולטים בדוחות הוא היקף הרווח הגולמי שטרם הוכר מפרויקטים שכבר יצאו לביצוע, מדובר על כ-3.7 מיליארד שקל. כאשר מצרפים את הפרויקטים שמתוכננים להתחיל בשנה הקרובה, נתון זה מגיע לכ-6 מיליארד שקל רווח גולמי עתידי. אטרקצ׳י אומר בזהירות: ״אין עסק בלי סיכון. מי שיגיד לך שאין סיכון - משקר. היו לנו בשנתיים האחרונות עליות במחירי הביצוע, אחרי השביעי באוקטובר זה עלה, אבל היום זה התייצב. אין ירידה עדיין, אבל גם אין עלייה. סיכון אחד ירד מהשולחן”, לגבי הסיכון המימוני הוא משיב: ״המימון פחות משפיע אצלנו בגלל שאנחנו בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואין לנו את מרכיב קרקע״.