גשר יהודית
צילום: קבוצת אורון אחזקות

הסוף למחלוקות: גשר יהודית ייפתח מחר

עבודות בניית הגשר המחבר בין שדרות יהודית לרחוב יגאל אלון ארכו כשנתיים; אורכו כ-110 מטר, גובהו כ-5.5 מטר בממוצע, והוא מורכב מכ-1,400 טון פלדה
איתן גרסטנפלד |

חברת אורון קבוצה 0%  מודיעה על השלמת העבודות בגשר יהודית, אשר צפוי להיפתח מחר (20 בינואר) לרשות הציבור. הגשר הוקם במימון מלא של עיריית תל אביב-יפו תמורת כ-65 מיליון שקל, אורכו 110 מ', רוחבו כ-11 מ' והוא יכלול פתרונות הצללה עונתיים. בכך, מגיעה אל סופה סוגיית הגשר שלוותה בוויכוחים סביב עבודות הבניה, שבוצעו בחלקן בשבת בכדי למנוע פגיעה בתנועה.

ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי: "כפי שהבטחנו- גשר שדרות יהודית אכן קם. גם אם חיכינו לו זמן רב מדי בגלל לחצים פוליטיים, התערבות פוליטית של שר התחבורה לשעבר ובעיות בביצוע. הגשר הוא אלמנט חשוב בחזון שלנו לתעדוף הולכי רגל ורוכבי אופניים, תוך צמצום תנועת הרכב הפרטי וחיבור חלקי העיר השונים. בשנים הקרובות נוכל לראות ברחבי העיר עוד ועוד פרויקטים עם מטרה דומה".

הגשר, שאורכו כ-110 מטר מחבר בין שדרות יהודית ממערב ובין רחוב יגאל אלון ממזרח. גובהו כ-5.5 מטר בממוצע מעל נתיבי איילון, והוא מורכב מכ-1,400 טון פלדה המרכיבים את כלל מבנה הגשר. לצורך ריצוף הגשר נדרשו כ-1,500 מ"ר של דק במבוק, וכ-800 מ"ר של צבע מיוחד לצורך צביעת שביל האופניים על הגשר.

גשר יהודית. צילום: קבוצת אורון אחזקות והשקעות

במסגרת העבודות, הונחו לאורך הגשר פינות ישיבה, וכן בוצעו עבודות תאורה ופיתוח נרחבות, כמו גם הפיכת שדרות יהודית באזור הגשר למדרחוב. את העבודות להקמת הגשר ביצעה קבוצת אורון באמצעות עבודה של עשרות רבות של פועלים לאורך היום והלילה, במשך חודשים רבים.

לאורך בניית הגשר, נדרשו למעלה מ-200 לילות עבודה מלאים, זאת בכדי לא להפריע לתנועה הסואנת בנתיבי איילון. בנוסף, נדרשו עבודות לאורך סופי שבוע שונים במהלך השנה שעברה, בהם הונפו חלקי הגשר שהורכבו מראש, מבלי לפגוע בתנועה ומבלי לסכן חיי אדם.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם

לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית נדל"ן

"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.

לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.

אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%. 


"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.


קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'