גשר יהודית
צילום: קבוצת אורון אחזקות

הסוף למחלוקות: גשר יהודית ייפתח מחר

עבודות בניית הגשר המחבר בין שדרות יהודית לרחוב יגאל אלון ארכו כשנתיים; אורכו כ-110 מטר, גובהו כ-5.5 מטר בממוצע, והוא מורכב מכ-1,400 טון פלדה
איתן גרסטנפלד |

חברת אורון קבוצה -0.5%  מודיעה על השלמת העבודות בגשר יהודית, אשר צפוי להיפתח מחר (20 בינואר) לרשות הציבור. הגשר הוקם במימון מלא של עיריית תל אביב-יפו תמורת כ-65 מיליון שקל, אורכו 110 מ', רוחבו כ-11 מ' והוא יכלול פתרונות הצללה עונתיים. בכך, מגיעה אל סופה סוגיית הגשר שלוותה בוויכוחים סביב עבודות הבניה, שבוצעו בחלקן בשבת בכדי למנוע פגיעה בתנועה.

ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי: "כפי שהבטחנו- גשר שדרות יהודית אכן קם. גם אם חיכינו לו זמן רב מדי בגלל לחצים פוליטיים, התערבות פוליטית של שר התחבורה לשעבר ובעיות בביצוע. הגשר הוא אלמנט חשוב בחזון שלנו לתעדוף הולכי רגל ורוכבי אופניים, תוך צמצום תנועת הרכב הפרטי וחיבור חלקי העיר השונים. בשנים הקרובות נוכל לראות ברחבי העיר עוד ועוד פרויקטים עם מטרה דומה".

הגשר, שאורכו כ-110 מטר מחבר בין שדרות יהודית ממערב ובין רחוב יגאל אלון ממזרח. גובהו כ-5.5 מטר בממוצע מעל נתיבי איילון, והוא מורכב מכ-1,400 טון פלדה המרכיבים את כלל מבנה הגשר. לצורך ריצוף הגשר נדרשו כ-1,500 מ"ר של דק במבוק, וכ-800 מ"ר של צבע מיוחד לצורך צביעת שביל האופניים על הגשר.

גשר יהודית. צילום: קבוצת אורון אחזקות והשקעות

במסגרת העבודות, הונחו לאורך הגשר פינות ישיבה, וכן בוצעו עבודות תאורה ופיתוח נרחבות, כמו גם הפיכת שדרות יהודית באזור הגשר למדרחוב. את העבודות להקמת הגשר ביצעה קבוצת אורון באמצעות עבודה של עשרות רבות של פועלים לאורך היום והלילה, במשך חודשים רבים.

לאורך בניית הגשר, נדרשו למעלה מ-200 לילות עבודה מלאים, זאת בכדי לא להפריע לתנועה הסואנת בנתיבי איילון. בנוסף, נדרשו עבודות לאורך סופי שבוע שונים במהלך השנה שעברה, בהם הונפו חלקי הגשר שהורכבו מראש, מבלי לפגוע בתנועה ומבלי לסכן חיי אדם.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

נועם גרייף
צילום: ימית הרוניאן
הרווחיות בירידה

מחירי הדירות יורדים: עמרם מוכרת יותר, אבל הרווחיות ירדה

נועם גרייף, מנכ"ל החברה מעביר מסר לרוכשים פוטנציאלים: "ככל שנראה הורדות ריבית נוספות לצד המשך התייצבות הסביבה הביטחונית, תהיה התאוששות בביקושים בשוק הדיור" - האינטרסים שלו ברורים, בפועל מחירי הדירות בירידה גם אצל עמרם; "למרות סביבה עסקית מורכבת, מתחילת השנה מכרנו למעלה מאלף יח"ד"

ליאור דנקנר |

מחירי הדירות יורדים ורואים את זה ברווחיות נמוכה יותר בדוחות הכספיים. החברות יספרו לכם שזה מסיבות שונות ומשונות, אבל זה גם ואולי בעיקר מירידה במחירים.  

עמרם אברהם עמרם -2.34%  מדווחת על עלייה של 30% בהכנסות ברבעון השלישי ל-384  מיליון שקל, לעומת כ-296 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עלו בכ-55% לכ-1.094 מיליארד שקל, לעומת כ- 705.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר ההכנסות בתקופת הדוח הינן מפרויקטים אקווה פארק אשדוד, אקווה סנס נתניה (בן גוריון), אקווה ריזורט אילת, רובע הברון פרדס חנה- כרכור, אילת רובע השדה ועכו.

הרווח הגולמי ברבעון עלה בכ-17.5% לכ-89.6 מיליון שקל, לעומת כ-76.2 מיליון שקל ברבעון המקביל.  שיעור הרווח הגולמי ברבעון עמד על כ-23.3%%, לעומת כ-25.7% ברבעון המקביל. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים לשנת 2025 עלה בכ-26.6% לכ-243 מיליון שקל, לעומת כ-191.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. שיעור הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 עמד על כ-22.2%%, לעומת כ-27% בתקופה המקבילה אשתקד. 

השינוי בשיעור הרווח הגולמי הושפע בעיקר משינוי בתמהיל הפרויקטים, בשל עלייה במשקל פרויקטים בעלי רווחיות יחסית נמוכה ומכירות במסלולים מסובסדים. בנוסף, חלק מהפרויקטים של הקבוצה נמצאים בשלבים מוקדמים של ביצוע הפרויקט (טרם מסירות), שבהם ההכרה החשבונאית שמרנית יותר בכל הקשור לשיעור הרווח הגולמי.

הרווח הנקי לבעלי המניות ברבעון הסתכם בכ-20.9 מיליון שקל, לעומת כ-32.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. עיקר השינוי ברווח נבע מעלייה בהוצאות המימון נטו של הקבוצה. הרווח הנקי לבעלי המניות בסיכום תשעת החודשים הראשונים עלה ב-17% לכ-72.4 מיליון שקל, לעומת כ-61.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.