גשר יהודית
צילום: קבוצת אורון אחזקות

הסוף למחלוקות: גשר יהודית ייפתח מחר

עבודות בניית הגשר המחבר בין שדרות יהודית לרחוב יגאל אלון ארכו כשנתיים; אורכו כ-110 מטר, גובהו כ-5.5 מטר בממוצע, והוא מורכב מכ-1,400 טון פלדה
איתן גרסטנפלד |

חברת אורון קבוצה 0.54%  מודיעה על השלמת העבודות בגשר יהודית, אשר צפוי להיפתח מחר (20 בינואר) לרשות הציבור. הגשר הוקם במימון מלא של עיריית תל אביב-יפו תמורת כ-65 מיליון שקל, אורכו 110 מ', רוחבו כ-11 מ' והוא יכלול פתרונות הצללה עונתיים. בכך, מגיעה אל סופה סוגיית הגשר שלוותה בוויכוחים סביב עבודות הבניה, שבוצעו בחלקן בשבת בכדי למנוע פגיעה בתנועה.

ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי: "כפי שהבטחנו- גשר שדרות יהודית אכן קם. גם אם חיכינו לו זמן רב מדי בגלל לחצים פוליטיים, התערבות פוליטית של שר התחבורה לשעבר ובעיות בביצוע. הגשר הוא אלמנט חשוב בחזון שלנו לתעדוף הולכי רגל ורוכבי אופניים, תוך צמצום תנועת הרכב הפרטי וחיבור חלקי העיר השונים. בשנים הקרובות נוכל לראות ברחבי העיר עוד ועוד פרויקטים עם מטרה דומה".

הגשר, שאורכו כ-110 מטר מחבר בין שדרות יהודית ממערב ובין רחוב יגאל אלון ממזרח. גובהו כ-5.5 מטר בממוצע מעל נתיבי איילון, והוא מורכב מכ-1,400 טון פלדה המרכיבים את כלל מבנה הגשר. לצורך ריצוף הגשר נדרשו כ-1,500 מ"ר של דק במבוק, וכ-800 מ"ר של צבע מיוחד לצורך צביעת שביל האופניים על הגשר.

גשר יהודית. צילום: קבוצת אורון אחזקות והשקעות

במסגרת העבודות, הונחו לאורך הגשר פינות ישיבה, וכן בוצעו עבודות תאורה ופיתוח נרחבות, כמו גם הפיכת שדרות יהודית באזור הגשר למדרחוב. את העבודות להקמת הגשר ביצעה קבוצת אורון באמצעות עבודה של עשרות רבות של פועלים לאורך היום והלילה, במשך חודשים רבים.

לאורך בניית הגשר, נדרשו למעלה מ-200 לילות עבודה מלאים, זאת בכדי לא להפריע לתנועה הסואנת בנתיבי איילון. בנוסף, נדרשו עבודות לאורך סופי שבוע שונים במהלך השנה שעברה, בהם הונפו חלקי הגשר שהורכבו מראש, מבלי לפגוע בתנועה ומבלי לסכן חיי אדם.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות. 

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בונים על התחדשות עירונית? תקבלו הרבה פחות ממה שחשבתם; על המשבר הגדול בהתחדשות

התחדשות עירונית אמורה היתה לפתור חלקית את בעיית המגורים, אבל תמונת המצב במרכז קשה - פרויקטים נתקעו בגלל ירידות המחירים, הקבלנים רוצים (ויכולים) להעביר פרויקטים לאחרים והתמורות שקיבלו הדיירים יורדות

ענת גלעד |
נושאים בכתבה התחדשות עירונית

ענף ההתחדשות העירונית עובר טלטלה כלכלית משמעותית: למרות עלייה בהיקפי הפעילות, רווחיות השחקנים הצטמצמה, ועשרות חברות מחפשות קונה לפעילות הזו. הן לא רוצות להמשיך - הרווחיות התכווצה בגלל ירידית המחירים, המימון עלה. מסתבר שהן יכולות לסגת מהפרויקט, ולהשאיר את הדיירים תקועים באמצע ההכנסות. יש פרויקטים שעובדים עליהם כבר 4-5 שנים והיזם אמר - "אני צריך להוריד את שטח הדירות ולעשות עוד שינויים, אחרת אי אפשר להמשיך, זה לא כלכלי". הדיירים אמרו - "אבל יש הסכם"  אבל היזם הראה להם שההסכם מאפשר נסיגה בהינתן שינויים מסוימים.  

כל הסכם לגופו, אבל בשטח יש עשרות רבות של פרויקטים שמחפשים "אבא". היזם המקורי רוצה למכור. זה גורם לשני דברים - הדיירים יצטרכו לחכות לדירה הרבה יותר זמן ממה שהעריכו. והם יקבלו תמורות נמוכות יותר משמעותית. כשהם מדברים עם יזמים חדשים הם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אלו שהצליחו להיות בתחילת הדרך של ההתחדשות העירונית הרוויחו בגדול. כעת, ההשבחה תהיה נמוכה יותר. 

ירידות מחירים במרכז 

הגאות שהיתה במחירי הדירות במרכז קידמה מאוד את תחום ההתחדשות ודגש על תמ"א באזור המרכז כשרווחיות של הקלבנים נמדדה בעבר בשיעורים של כ־20% ואף יותר. היזמים גם נהנו מעליית מחירים מתמדת תוך כדי תנועה.

בשנה האחרונה התמונה השתנתה: המחירים במרכז ירדו בין 5% ל-10%.  הירידה הזו משנה לחלוטין את התחשיב של היזמים. בפרויקטים מרכזיים רבים הרווחיות יורדת לכ־10% ואף פחות.

ההשפעה של ירידות מחירים מלווה במורכבות התפעולית של תמ"א 38/1 שרק הולכת והופכת למורכבת יותר.  העבודה מבוצעת בתוך מבנים קיימים לרוב עם מגורים פעילים, וזה מורכב, כשבתל אביב המורכבות כפולה - יש אזורים שלא ניתן לעבוד בהם על רקע עבודות תשתית גדולות.