
קרסו: תוכנית יוספטל בחולון על סף קריסה - דורשת יותר מגורים, פחות משרדים
תוכנית ההתחדשות העירונית במתחם יוספטל בחולון, אחד ממיזמי הפינוי בינוי השאפתניים בעיר, נקלעה למבוי סתום. קרסו נדל"ן, היזמית המובילה בפרויקט, טוענת שהתוכנית במתכונתה הנוכחית אינה כלכלית ודורשת שינוי דרמטי: צמצום שטחי התעסוקה והמסחר לטובת הוספת דירות מגורים. הסיבה המרכזית? התלות בשני קווי מטרו שיפעלו רק בעוד שנים רבות, בעוד השוק המקומי מתקשה לקלוט היקפי משרדים כה גדולים. קרסו פנתה לעיריית חולון בבקשה לתכנון מחדש ואף שוקלת עתירה משפטית נגד הוועדה המחוזית.
התוכנית משתרעת על 68 דונם בכניסה המערבית לחולון, ליד תחנת הרכבת יוספטל. היא כוללת הריסת מבנים ישנים והקמת כ-1,620 דירות חדשות, קריית ממשלה, שטחי ציבור, מסחר ותעסוקה, עם מגדלים בני עשרות קומות. קרסו, האחראית לשניים משלושת המתחמים, מתחייבת לבנות 423 דירות וכ-120 אלף מ"ר משרדים. אך לדבריה, המכפיל של 2.5 דירות חדשות לכל דירה ישנה אינו ישים, שכן עלויות בניית המשרדים מכבידות על המודל הכלכלי.
הוועדה המחוזית, שמכירה בטענות אך מתעקשת על עירוב שימושים אינטנסיבי בשל קרבת המתחם לתחבורה ציבורית עתידית, ביצעה התאמות מינוריות בתמהיל הדירות אך דחתה בקשות להוספת מאות יחידות דיור. התוצאה: היזמים נאלצים לשאת בעלויות בנייה ומימון גבוהות ללא תשואה מיידית משטחי התעסוקה, במיוחד לאור שוק המשרדים הרווי בפריפריה של תל אביב וחוסר הנגישות התחבורתית הנוכחית.
קרסו מדגישה כי תפעל לקדם תוכנית חלופית שתגדיל את מספר הדירות ותצמצם את שטחי המשרדים, כדי להבטיח היתכנות כלכלית ולספק מענה הולם לדיירים הקיימים. במקביל, החברה שוקלת עתירה מנהלית נגד אישור התוכנית הנוכחית.
- קרסו נדל"ן: ה-NOI גדל ב-5%, הסתכם בכ-19 מ' שקל
- קרסו נדל"ן: עליה של 31% בהכנסות - 129 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר ביוספטל ממחיש את המתח הגובר בין חזון התכנון הממסדי, המבקש ליצור ערים מעורבות שימושים עם דגש על תחבורה ציבורית עתידית, לבין המציאות הכלכלית של היזמים. להלן דוגמאות והרחבות לאתגרים המרכזיים:
ראשית, היזמים מתמודדים עם עלויות מימון גבוהות והיעדר תשואה מיידית. בניית שטחי תעסוקה דורשת השקעה כבדה, אך ללא תשתית תחבורתית מפותחת, הביקוש למשרדים בחולון נמוך. פרויקטים דומים בראשון לציון ובבת ים התקשו למשוך שוכרים למשרדים בשל תלות בתחבורה ציבורית עתידית, מה שהוביל להפסדים כבדים או לעיכובים.
שנית, ישנו חוסר התאמה לשוק המקומי. שוק המשרדים בגוש דן, מחוץ לתל אביב, סובל מעודף היצע. בנתניה, למשל, פרויקט משרדים במתחם פולג נותר עם שיעורי תפוסה נמוכים במשך שנים, למרות מיקום אסטרטגי. בחולון, היעדר תחבורה זמינה מחריף את הבעיה.
- חשיפה: הסיכוי האמיתי של המילואימניקים לזכות בדירה בהנחה
- משבר האלומיניום ואיך הוא יכול להעלות את מחירי הדירות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט...
שלישית, המכפילים בתוכנית אינם ריאליים. המכפיל של 2.5 דירות חדשות לדירה ישנה נראה נדיב, אך עלויות בניית שטחי התעסוקה הופכות אותו לבלתי משתלם. בפרויקטים כמו מתחם השומר ברמת גן, יזמים נאלצו להתפשר על תמורות נמוכות יותר או להאריך לוחות זמנים כדי להגיע לאיזון כלכלי.
רביעית, עיכובים תכנוניים ובירוקרטיה מאריכים את תהליכי התכנון מחדש ומגדילים את עלויות המימון. פרויקט בשכונת נווה שרת בתל אביב, למשל, נתקע שנים בשל מחלוקות דומות, והוביל להפסדים של מיליונים.
חמישית, התלות בקווי מטרו שצפויים לפעול רק בעוד 15 שנה יוצרת סיכון פיננסי משמעותי. פרויקט מתחם האלף בראשון לציון סבל מאתגרים דומים כאשר תוכניות תחבורה התעכבו, והיזמים נאלצו לשנות את התמהיל או לספוג עלויות נוספות.
המחלוקת סביב יוספטל משקפת בעיה רחבה בשוק ההתחדשות העירונית בישראל: הפער בין חזון תכנוני ארוך טווח לבין הכדאיות הכלכלית המיידית. בעוד הרשויות שואפות לערים מעורבות שימושים, היזמים מתמודדים עם שוק דירות רווי, עלויות בנייה גבוהות וריביות מימון בשיאים. על פי דו"ח של משרד השיכון, כ-30% מפרויקטי ההתחדשות העירונית נתקעים בשל מחלוקות על תמהילי שימושים או חוסר היתכנות כלכלית.
חולון, למרות קרבתה לתל אביב, מתקשה להתחרות במרכזי העסקים המבוססים, במיוחד כששוק המשרדים מושפע מעבודה היברידית וירידה בביקוש. הוספת דירות מגורים עשויה להפוך את הפרויקט לכדאי, שכן הביקוש לדירות בחולון גבוה, עם מחירי דירות ממוצעים של כ-2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים.
המקרה מדגיש את הצורך בגמישות תכנונית. במקום תמהיל קשיח, הרשויות יכולות לשקול מודלים דינמיים שיאפשרו התאמות לשינויים בשוק. בלונדון, למשל, פרויקטים של התחדשות עירונית כוללים שלבי גמישות לשינוי ייעוד שטחים לפי ביקוש, מה שמפחית סיכונים ומאפשר התקדמות מהירה.
- 2.נגמרה חגיגת הנדלן הריבית עושה את שלה... (ל"ת)אנונימי 24/08/2025 11:05הגב לתגובה זו
- 1.גו כפרה 24/08/2025 08:01הגב לתגובה זוהכל היה ידוע אז למה ניגשתם למכרזתראו את תוכנית הכלכלית שבאמת אתם צפויים להפסיד ואז נדבר

יזמי התחדשות עירונית מבקשים מהדיירים להוסיף כסף או שהפרויקט יבוטל - להסכים?
"מצטערים, העלויות גדלו - תוסיפו כסף, או שתוותרו על תוספת של 10 מ"ר, אחרת הפרויקט יבוטל" - המגמה החדשה בהתחדשות עירונית
עשרות פרויקטים להתחדשות עירונית בתל אביב ובערי המרכז תקועים כעת כי ההצדקה הכלכלית לפרויקט הופכת להיות גבולית. יזמי ההתחדשות העירונית, למי שלא יודע, יכולים לשנות את התנאים תוך כדי תנועה, אם התמורות שהם מקבלים מהעיריה משתנות ואם יש שינויים בשוק. במצב כזה - הדיירים שחולמים על דירה גדולה ששווה הרבה יותר, יכולים תוך כדי תנועה, לגלות שהחלום יהיה קטן יותר. הימזים פשוט פונים לבעלי הדירות עם שינוי בתנאי ההצעה - רוצים - רוצים; לא רוצים - העסקה תתבטל.
התחדשות עירונית היא פתרון מרכזי למצוקת הדיור ומנוע ליצירת אלפי דירות חדשות מדי שנה. אלא שהמציאות הנוכחית הופכת את התוכניות למורכבות הרבה יותר. פרויקטים שנחתמו ב־2020 או 2021, בשיא הביקוש ובסביבת ריבית כמעט אפסית, הופכים היום לבלתי כלכליים. השילוב בין הוצאות בנייה שעלו בעשרות אחוזים, עלויות מימון כבדות ושוק רווי דירות חדשות, מערער את המודל שעליו התבססו מאות מיזמים. היזמים האלו אמורים לעמוד בהסכמים שלהם, אבל לרובם יש פתח מילוט.
היזמים מציעים פחות
היזמים מציעים פחות ועדיין - לרוב הדיירים זה בכל זאת משתלם, במיוחד שהם כבר נמצאים בתהליך. אנשים לא נוטים לשנות החלטות כל כך משמעותיות, במיוחד אחרי אחרי עשרות ישיבות של דיירים, פגישות עם עורכי דין, מפגשים רבים עם היזמים, הם נמצאים כבר עמוק בתוך התהליך, ולכן הם לרוב יתקדמו. הבעיה שזו קרקע נוחה ליזמים לקבל יותר. האם הדיירים באמת מבינים ויודעים בכמה עלו חומרי הבנייה ומה המצב המימוני של היזם. לא, והם גם לא צריכים לדעת, אבל ברגע שהיזם פותח שוב את העסקה, הוא יכול בקלות לשנות לטובתו את התנאים. זאת סוגייה מאוד בעייתית - דמיינו שקניתם דירה ותוך כדי תנועה המחיר שלה עלה משמעותית, או שמורידים לכם 10-20 מטר רבוע משטחה.
בפרויקטים רבים הדיירים כבר נמצאים בשלב מתקדם: התוכניות אושרו, היתר הבנייה בפתח והבנק נערך להעמיד מימון. ואז מגיעה ההפתעה - היזם מודיע כי החישובים שעליהם התבססו ההסכמות אינם רלוונטיים עוד. הדירות שאמורות היו להימכר במחירים של 60 אלף שקל למ"ר לא מצליחות להימכר גם ב-50 אלף שקל, ועלות הבנייה, שעמדה על כ־11 אלף שקל למ"ר, קפצה ל־15 אלף שקל ואף יותר. התוצאה: פרויקטים שהובטחה בהם רווחיות של 15% נכנסים לגרעון, והבנקים מסרבים להעמיד ליווי לפרויקט שאינו עומד ברף הכלכליות.
- פרופדו מעדכנת על רוב דרוש בפרויקט התחדשות עירונית ברמת גן
- תל אביב מקדמת את תא/5555: תוספת של כ-30 אלף דירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב כזה, היזמים מבקשים מהדיירים לשנות את ההסכם: להפחית מהשטח המובטח, לוותר על חניה נוספת, לוותר על דמי שכירות בתקופת הבנייה או לשנות את לוחות הזמנים. אחרת הפרויקט ייעצר לחלוטין. עבור הדיירים, מדובר בדילמה לא פשוטה. מצד אחד, אפשר לעמוד על החוזה ולדרוש אכיפה, אך המשמעות היא להתחיל הכול מחדש עם יזם חלופי ולחכות עוד שנים ארוכות. מצד שני, פשרה מביאה לדירה חדשה בתוך כמה שנים, גם אם בתנאים פחות טובים מהצפוי. השאלה אם להסכים להצעה החדשה של היזם או לא היא תלויה כמובן במקרה עצמו. אבל כמו כל דבר, זה מו"מ. היזמים ינסו להפחית עד כמה שאפשר את התמורות, או לבקש כמה שיותר כסף. הדיירים צריכים לחזור להסכם הבסיסי ולנסות לקבל אותו. בסופו של דבר מול עלויות שעלו, גם מחירי הדירות עלו. במקרים רבים זו תאבת בצע של היזמים, אם כי, יש מקרים רבים שמדובר במצב אמיתי, אבל הדיירים לא אשמים שהיזם לא יודע לחשב את ההוצאות שלו.
.jpeg)
חשיפה: הסיכוי האמיתי של המילואימניקים לזכות בדירה בהנחה
השוחד של משרד השיכון לעיריות - בני המקום זוכים בשיעורים גבוהים מאוד; הבעיה של הזכאים "הרגילים" - סיכויים אפסיים; הדוגמה של באר יעקב - לבן מקום יש סיכוי של פי 35 לזכות בדירה ממילואימניק ופי 100 מזכאי רגיל
משרד השיכון והבינוי יצא בהגרלה גדולה של דירה בהנחה. זאת תהיה ההגרלה הכי טובה מבחינת הזוכים כשאחריה יחוסלו ההטבות הגדולות. ההגרלה הזו מגיעה עם בשורה גדולה למילואימניקים - 50% מהדירות יוקצו לחיילי מילואים, כ-25% ללוחמים. נשמע מבטיח, אבל צריך להסתכל על האותיות הקטנות - עד 50% יוקצו למילואימניקים. כשאתם קוראים עד 50%, אולי אתם חושבים שזה נושק ל-50%, גם אנחנו חשבנו כך. זה לא בהכרח. כשבדקנו לעומק גילינו שהנתון הזה מטעה.
בהגרלה יש כ-7,600 דירות ב75 פרוקיטים ב-21 ערים. מסתבר שברוב הערים בהן מוגרלות דירות, שיעור הדירות שמוקצות למילואימניקים הוא קרוב לשליש. גם בערים המבוקשות ביותר מוקצות להם כשליש מהדירות. ה-50% זאת אשליה, זה משחק במילים של משרד השיכון והבינוי ומשרד האוצר. הם רוצים להיראות טוב בעיני המילואימניקים והעם, אבל, בסוף האמת צפה, והיא מוכיחה לנו שהמשרדים האלו בעיקר עסוקים בתדמית שלהם ולא באמת. אתם נותנים למילואימניקים שליש - תגידו שליש. למה ליפות את התמונה בכוח.
בדקנו את כל הישובים בתוכנית ואת כל הפרויקטים. המקומות בהם מוקצים 50% למילואימניקים הם מקומות עם הגרלות קטנות ולא מבוקשות - דימונה, טבריה, עכו ומצפה רמון.
במקומות כמו באר יעקב, רעננה, אשקלון, נתניה, ועוד 13 ישובים שיעור הסיכויים של המילואימניקים הוא שליש. הנה מה שקורה בבאר יעקב, לקחנו דוגמה של פרויקט ספציפי, אבל הוא מייצג את כל הפרויקטים בעיר שהפכה להכי מבוקשת מבין כל ההגרלות - למה באר יעקב כל כך מושכת את הצעירים?; דירה בהנחה בבאר יעקב - הטבה של כ-800 אלף שקל לזוכים; חצי מהדירות למילואימניקים
- דירה בהנחה באשקלון: יותר מ-100 נרשמים על כל דירה - סיכויי הזכייה הזעומים ביותר
- דירה בהנחה ביהוד - מה ההנחה ומה הסיכויים שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7