עוד חוזר הניגון. הגיע הקיץ, הסטודנטים מסיימים את הסמסטר וקצת לחץ משתחרר. ההפגנה האלימה משבוע שעבר היוותה את יריית הפתיחה לסיבוב נוסף של מחאה חברתית על יוקר המחייה.

עם יד על הלב, יוקר המחייה לא ירד בעקבות המחאה שנה שעברה. אמנם, הממשלה "זרקה" כמה עצמות (נקודת זכות לאב עובד, גן ילדים מגיל 3 חינם החל משנה הבאה וכו' וכו'), אבל יוקר המחייה היום-יומי עדיין גבוה בישראל משמעותית מאשר מדינות אחרות במערב, קל וחומר שההכנסה בישראל נמוכה יותר ושעות העבודה מרובות יותר.

לפיכך, לא אופתע כאשר הסטודנטים יתחילו ליזום פעולות בשטח ויסחפו אחריהם את הציבור. להערכתי, חודש מהיום נגיע לשיא הפעילות של המחאה. מחאות חברתיות מהסוג הזה יש להן חיים משלהן. אתה יודע כיצד הן מתחילות אבל אף אחד, כולל יוזמי ו"מנהיגי" המחאה לא יודעים כיצד הן תגמרנה, לרוב בגלל שאין אג'נדה ברורה או יעדים כמותיים ברורים (רק סיסמאות).

למרות זאת, למחאה החברתית המתחדשת תהיה השפעה על שוק ההון בחודשי הקיץ וזאת משתי סיבות. הראשונה, בהיבט מאקרו כלכלי. על מנת להרגיע את הרוחות, סביר להניח כי תוקם וועדה (נוספת) שתטפל בסוגיות שלא טופלו בצורה מספקת ע"י ועדת טרכטנברג. משמעות יישום המלצות אותה וועדה תהיה עוד גזרות כלכליות על הציבור (בדרך כלל שכבות הביניים) ואולי גם על החברות והתאגידים. על מנת להעביר תקציב לדברים שבמוקד המחאה בקיץ 2012.

עוד מוקדם לשפוט מה יהיו הגזרות אך בהחלט ייתכן כי יובילו לפגיעה בצמיחה של המדינה, ולכך כמובן, תהיה השפעה על שוק ההון המקומי. הסיבה השנייה הינה ההשפעה הממוקדת יותר של המחאה על שוק ההון. סביר להניח כי חברות צריכה ושירותים ישראליות יגררו לתוך המחאה כדוגמאות ליוקר המחייה (עיין ערך קוטג' של תנובה ושטראוס משנה שעברה). החברות אשר "יסומנו" כמטרה ייאלצו להוריד מחירים, לצאת במבצעים ואולי אף להתייעל (ולפטר עובדים) ולמעשה ניירות הערך של אותן החברות (מניות ואולי אף אגרות חוב) יספגו מהלומה.

להערכתי, בקיץ 2012 בישראל יש לצמצם חשיפה לחברות צריכה ושירותים שנמצאות במגע ישיר עם הלקוח הישראלי שכן הן אלו שתהיינה הראשונות בקו האש.