המלכוד של פישר: האם הנגיד יותיר את הריבית ללא שינוי או יפתיע?
בנק ישראל החליט בחודש הקודם להותיר את הריבית ברמה של 2.25%, על רקע פיחות השקל, ציפיות אינפלציה גבוהות ונתוני מאקרו טובים מארה"ב. רק שמאז, רק שמאז, במיוחד בשבוע האחרון, זרמו מהשווקים הפיננסיים בכל העולם חדשות שמספיקות לחודש שלם..
הדפסות כסף בכל העולם
זה התחיל באירופה - הנגיד מריו דראגי הצליח להעביר תוכנית רכישת אג"ח הקרויה OMT. התכנית תתמקד ברכישה בלתי מוגבלת של אגרות חוב ממשלתיות קצרות במדינות ה-PIIGS.
נגיד בנק המרכזי הגרמני (שהתנגד לתכנית) רואה ברכישה ככלי לא לגיטימי למימון גירעונות של מדינות "בעייתיות". השחקנים בשוק מאוד אהבו את התכנית, מסכים בכל העולם נצבעו בירוק ותשואת האג"ח ירדו בחדות. בשבוע שעבר גם ה-FED לא חיכה הרבה זמן, והחליט להכריז על הפעלת ה-QE3 - הקלה כמותית לא מוגבלת בזמן אשר תתמקד ב-2 דברים עיקריים - לנסות "לעורר" כלכלה גלובלית ולהלחם בבעיית האבטלה האמריקנית. הנגיד האמריקני, בן ברננקי אמר: "נעשה את כל המאמצים שביכולתנו למנוע חזרה למיתון". ברננקי שיכנע את השווקים לפחות לטווח קצר. גם הבנק המרכזי ביפן הודיע במפתיע שירכוש נכסים פיננסיים בהיקף של 127 מיליארד דולר. כנראה גם סין לא תמתין הרבה זמן ותפעיל תכנית תמריצים.
ובחזרה לישראל: הפתעה במדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט
מדד אוגוסט הפתיע כלפי מעלה משמעותית מצפי האנליסטים ועלה ב-1%. המדד איונ משקף שינוי בסביבת אינפלציה, ומקורו בגורמים בעלי אופי חד פעמי (מיסים והמשך עליות המחירים בשוק השכרת הדירות, שממשיך לרתוח). גם מדד ספטמבר צפוי לרשום עלייה של 0.5%. אגב, יש גם צד חיובי למדדים גבוהים - הממשלה שוחקת את החוב הלא צמוד שלה.
על המילכוד של פרופסור סטנלי פישר
בנק ישראל ייאלץ מחר (יום ב') להתמודד עם השאלה האם לעלות את הריבית או להותיר אותה על כנה (2.25%). מצד אחד, הריביות בעולם נמוכות וגם הן לא כל כך עוזרות לכלכלה העולמית. מצד שני, אם בנק ישראל יעלה את הריבית כעת, הוא יפגע בצריכה פרטית ובצמיחה במשק. אין לשכוח שאנו נמצאים כבר תקופה די ממושכת בסביבה מאתגרת - מחאה חברתית, רגולציה גוברת ואיום תמידי מכיוון השכנים. הריבית הנמוכה ממשיכה לעודד רכישת דירות - שיא של כל הזמנים במשכנתאות בחודש אוגוסט 5.9 מיליארד ש'.
בתוואי האינפלציה המסתמן, יתקשה בנק ישראל להמשיך לפעול במדיניות מוניטרית רחבה תוך הפחתת שער הריבית. כעת צפי האינפלציה ל-12 חודשים קדימה שוכן מעל גבול העליון של יעד האינפלציה כ-3.1%. יחד עם זאת, מוקדם עדיין להכריז על סיום הפחתות הריבית. המשבר בגוש האירו, האטה בסין והרבה סימני שאלה לגבי הצלחת ה-QE3 שכרגע קונה רק זמן, אך לא פותרת את המשבר. מבחינת המשק הישראלי אנחנו עדים להיחלשות הדרגתית בשוק העבודה שצפויה להוביל לאינפלציה מתונה.
לא מזמן התראיין פרופ' סטנלי פישר באומרו שהעברת התקציב כבר בחודש אוקטובר יכולה להקטין את אי הוודאות במשק, אחרת הגרעון ייזנק ל-6%. קיימת אפשרות של הקדמת בחירות אם תקציב לא יעבור, כרגע האופציה הזאת כלל לא מגולמת בשווקים, אך אי אפשר לשלול אותה. נקווה שכל הצעדים שהממשלה הכריזה עליהם יצאו לפועל והתקציב יעבור בקרוב ולא תהיה קטסטרופה בעולם, אזי הסביבה הכלכלית תהיה נוחה והמשק הישראלי יוכל להמשיך לצמוח לטובת אזרחי ישראל.
גמר חתימה טובה!
- 1.כלכלן 23/09/2012 22:10הגב לתגובה זויהיה מעל אחוז וגם אוקטובר
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
משפיען פיננסי
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
