גיבוש מדיניות פיסקאלית אחראית - אחד האתגרים המרכזיים של הממשלה שתקום

נירה שמיר, כלכלנית ראשית, בנק דיסקונט, מתייחסת לאתגרים של הממשלה שבדרך. האם כלכלת ישראל תתאושש מנתיב הנוכחי?
נירה שמיר |

הגירעון בישראל ברמה של כ-4% תוצר, גם בניכוי השינויים במחזור העסקים. להערכתנו, יחס החוב לתוצר ב-2012 עלה, לאחר מגמת ירידה ארוכת טווח. רמת ההתחייבויות של הממשלה לשנים הקרובות חורגת במידה רבה מגג ההוצאה. ללא הטלת מיסים נוספים ואפילו יישמר גג ההוצאה, עלול גם השנה הגירעון להגיע לכ-4% תוצר. גיבוש מדיניות פיסקאלית אחראית מהווה אתגר גדול לממשלה שתקום. בתרחיש בו תיפגע באופן משמעותי האמינות הפיסקאלית, תשואות האג"ח הממשלתי צפויות לעלות.

הגירעון מנוכה המחזור - האם אנחנו בכיוון הנכון?

לפני כשבוע נתבשרנו שהגירעון התקציבי ב-2012 הסתכם ב-39 מיליארד ש', 4.2% מהתוצר - יותר מכפול מהיעד שנקבע (2% תוצר). היקף ושיעור הגירעון היו צפויים זה תקופה ארוכה, לכן לא היה בהם משום הפתעה. הפרסום הוליד שלל כותרות ופרשנויות, רובן ככולן נטו לייחס את הסטייה לטעות בתחזית ההכנסות בשל ההאטה הכלכלית, ובמידה מסוימת גם לסטייה בהוצאות.

סך ההכנסות היו נמוכות ב-18.5 מיליארד ש' מהחזוי בתקציב המקורי, במידה רבה בשל חוסר בגביית מיסים לעומת החזוי. בנוסף, נרשמה סטייה בהוצאות מהתקציב המקורי, בסך 2.2 מיליארד ש', בשל ניצול עודפים משנה קודמת. כך הגיע שיעור הביצוע ל-101.3%, בניגוד לשנים קודמות (ביצוע של 97% - 99% מהתקציב).

אולם, על-מנת להבין האם הגירעון הגבוה אכן נובע מהאטה בפעילות או מבעיה שורשית, יש לבחון את "הגירעון מנוכה המחזור". זהו שיעור הגירעון השוטף שממנו מנכים את השפעת מחזור העסקים על ההכנסות ממסים ועל חלק מרכיבי ההוצאה ("מייצבים אוטומטיים").

כפי שעולה מהגרף (הוצג לאחרונה על-ידי הנגיד), לא ניתן לתלות את האשמה במחזור העסקים, שהרי גם הגירעון מנוכה המחזור נושק ל-4% תוצר. למעשה, החל מ-2008 התייצב הגירעון מנוכה המחזור על רמה הקרובה מאד ל-4% תוצר (חריגה כלפי מעלה ב-2009), הרבה מעבר לרמתו בשנים 2004-2007, ואף גבוה מזה של 2003.

עליית המדרגה בגירעון מנוכה המחזור בשנים האחרונות מקורה בצד ההכנסות וההוצאות כאחד. בעוד שבשנים 2003-2007 נרשמה ירידה ניכרת בגירעון, לנוכח צעדי הממשלה שנכללו בתוכנית הייצוב של הממשלה, הרי שהעלייה בגירעון בשנים 2007-2010 מיוחסת אף היא כמעט כולה לצעדי המדיניות ולהפחתת שיעורי המס.

כזכור, בשנת 2007 בוצע מהלך של הפחתה חדה במס הישיר על עבודה. לאחר מכן, אומץ בשנת 2010 כלל הוצאה חדש ומרחיב, ובכך הומרה המדיניות הפיסקאלית המרסנת של השנים 2003-2007 במדיניות מרחיבה. בסוף 2011, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג, הוחלט על הקפאת מתווה הורדת המיסים, ובמהלך 2012 אף הועלו המיסים, אך לא היה די בכל זה על מנת למנוע חריגה גדולה בגירעון.

מנגד, במדינות המפותחות, על אף שחוו האטה חדה משלנו, הרי שהגירעון אצלן, כמו גם הגירעון מנוכה המחזור, מצביעים בשנים האחרונות על מגמת ירידה.

האם העתיד נראה מבטיח יותר?

לפי תחשיבי בנק ישראל, כפי שהוצגו לא אחת במהלך השנה האחרונה, מדיניות המיסוי הנוכחית ומגבלת ההוצאה הקבועה בחוק, תחת הנחת צמיחה של 3.75% - מובילות ב-2013 לגירעון של 3.5% תוצר (לעומת יעד של 3%). עם זאת, תחזית הצמיחה שלנו ל-2013, שאינה שונה מהותית מזו של בנק ישראל, עומדת על 2.6% ללא גז ו-3.6% עם גז. כיוון שתקבולי המיסים מהגז צפויים להסתכם השנה בפחות מחצי מיליארד ש', הרי ששיעור הצמיחה ללא גז הוא הרלוונטי לצורך תחזית גביית המיסים והגירעון.

יתרה מכך, כפי שעולה מהגרף, רמת ההוצאות עליהן התחייבה הממשלה לשנים הקרובות (ובהן יישום המלצות ועדת טרכטנברג, תוספות בתחום הביטחון, תוספות שכר ועוד) חורגת מדי שנה בעשרות מיליארדי שקלים מתקרת ההוצאה (המשופר) הנגזרת מחוק התקציב. חריגה זו הינה הסיבה שבעטיה הלכנו לבחירות, אלו אותם 15 מיליארדי ש' לערך שהממשלה הבטיחה, מעבר למותר בחוק. חשוב לציין, כי גם ללא חריגה זו מדובר על תקציב המשקף הרחבה פיסקאלית משמעותית - גידול ריאלי של 5.3%.

ההשלכות על יחס החוב לתוצר

כפי שאמרו אנשי האוצר לא אחת, וכפי שנאמר אך לאחרונה על-ידי חברת הדירוג S&P - אחד הפרמטרים החשובים לקביעת דירוג מדינה הינו יחס החוב לתוצר - עובדה, שהוא נמצא במגמת ירידה. אמנם, בשנים האחרונות התהדרנו בכל הזדמנות, כי בניגוד למדינות המפותחות, ועל אף המשבר הכלכלי, יחס החוב לתוצר אצלנו יורד. בעוד שבישראל ירד היחס במהלך השנים 2007-2011 ב-4% תוצר והגיע לרמה של 74.2%, הרי שבמדינות ה-OECD עלה היחס בכ-30% תוצר לרמה של כ-103% תוצר.

מימון הגירעון בשנה החולפת נעשה רובו ככולו באמצעות גיוס חוב (מקומי), בעוד התקבולים מהפרטת קרקעות הסתכמו בפחות ממיליארד ש' (לעומת סך הכנסות מהפרטה ב-2011 בהיקף של כ-7 מיליארד ש', מהם כ-4.5 מיליארד ש' בגין קרקעות). לפיכך, להערכתנו, לראשונה מאז 2007 (למעט שנת 2009), חלה ב-2012 עלייה ביחס החוב לתוצר בכ-1%.

מה צפוי ב-2013 והשלכות על שוק האג"ח הממשלתי?

עד כה השוק הביע אמון בממשלת ישראל. פרמיית ה-CDS ירדה ותשואות האג"ח הגיעו לשפל, זאת גם לאחר פרסום נתוני הגירעון ל-2012. אבל, לא לעולם חוסן. אין ספק שהאתגר הפיסקאלי שניצב בפני הממשלה שתקום הינו גדול.

להערכתנו, גם אם הממשלה תנקוט בצעדים הנדרשים בכדי לעמוד בגג ההוצאה ותחת מדיניות המיסוי הנוכחית, עלול הגירעון להסתכם השנה פעם נוספת בכ-4% תוצר. לפיכך, על-מנת שלא לחרוג מיעד הגירעון (3% תוצר), לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים נוספת. והיה והממשלה תחליט להעלות את גג ההוצאה (צעד המצריך שינוי בחוק התקציב), הרי שתידרש העלאת מיסים חדה.

אנו בספק האם השוק ייפרש את העלאת גג ההוצאה באופן חיובי, שהרי, כאמור, גם בלעדיה מדובר על עלייה ריאלית של כ-5%. בעבר ננקטו על-ידי הממשלה פתרונות יצירתיים באמצעות הגדרת חלק מההוצאות מחוץ לתקרה, אולם אז החריגה הייתה זמנית (הוצאות ביטחון בלתי צפויות), והיום, כאמור, מדובר על חריגה פרמננטית.

לפי ראות עינינו, מגמת התשואות בעולם והריבית המקומית יהיו הגורמים החשובים ביותר בהשפעתם על התשואות הארוכות גם בעתיד. אולם, בתרחיש בו השוק יחשוש באשר ליכולת הממשלה לנהל מדיניות תקציבית אחראית, הרי שהתשואות עלולות להגיב בהתאם ולעלות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט ירידות סוחר
צילום: iStock

כדי להרוויח בשוק ההון צריך להיזהר מהסכנה הכי גדולה- המשקיע עצמו

כולנו מושפעים מהפחדים שלנו. כשרואים מסכים אדומים בבורסה יום אחרי יום - הרוב נשברים ומוכרים בהפסד. מה אפשר לעשות כדי להימנע מכך, וכיצד חתני פרס נובל לכלכלה יכולים לעזור לנו?
הלל בש |
מדוע אנו מפחדים מהחלטות השקעה? כיצד מימון התנהגותי יעזור לנו להיות משקיעים יותר טובים? מהי הטיית שנאת הפסד? כיצד תיעוד השקעה מסודר ומפורט יעזור לנו להיות משקיעים טובים יותר, ולקחת החלטות טובות יותר?   מימון התנהגותי האם לפני החלטה חשובה בנושאי כספים והשקעות אתם סובלים מקצב לב מעט מוגבר? הזעת יתר? הרגשת חוסר נוחות? אם כן, אז כנראה שאתם בני אדם רגילים ולא מכונות רציונאליות קרות ומנוכרות! זה אולי מפתיע לחלקנו לגלות, אבל אנחנו לא משקיעים רציונליים לחלוטין. אנו מאוד מושפעים מהטיות פסיכולוגיות מורכבות, שגורמות לנו לעשות טעויות השקעה, לפעמים עם משמעויות מרחיקות לכת. זוכה פרס נובל לכלכלה - דניאל כהנמן, ושותפו עמוס טברסקי (שנפטר קודם לזכייה, אחרת היה זוכה גם הוא) הם האבות המייסדים של התחום. הם הוכיחו, כי באופן עקבי בני אדם מקבלים החלטות, שאינם לחלוטין הגיוניות ורציונאליות. חשוב להבין כי כולנו בני אדם, ובאופן טבעי תהליך קבלת ההחלטות שלנו מורכב ומושפע ממגוון רחב של רגשות, מאוויים ופחדים.   קיצורי דרך של המוח צוות המחקר של כהנמן וטברסקי הראה כי אצל כולנו יש "היוריסטיקות"; קיצורי דרך של המוח, לקבלת החלטות מנטליות מהירות. המוח האנושי ממהר להסיק מסקנות אודות קשרים של סיבה ותוצאה, גם ממידע מאוד מוגבל. לדוגמא: אם נראה בחדשות ידיעה אודות תאונת מטוסים, ולאחר מכן יבקשו מאיתנו להעריך את ההסתברות לתאונה אווירית שכזו, רובנו ניתן להערכה עם הטיה כלפי מעלה. היינו, נסביר כי ההסתברות לתאונת מטוסים הרבה יותר גבוהה מהמציאות (או אפילו גבוהה מההערכה שלנו, מלפני החשיפה לידיעה החדשותית).   הטיה זו הינה חלק מהותי מהמבנה הפסיכולוגי שלנו, והיא לרוב די מוצדקת. הסקת המסקנות המהירה שלנו (גם ממידע מוגבל), עוזרת לנו להעריך מצבים גם בסביבה דינמית ומורכבת. אם אנחנו מנסים לחצות את הכביש ושומעים רעש שדומה למכונית, הרבה יותר בטוח להניח שמכונית מגיעה מעבר לעיקול, ולכן לא לחצות כרגע. זוהי דוגמא טובה להיוריסטיקה קלאסית, שממש מצילה חיים.   אם נבין כיצד ומדוע אנו פועלים לעיתים בצורה לא רציונאלית, נוכל לבצע פעולות מניעה שישפרו את תהליך קבלת ההחלטות שלנו. כנראה שלא נוכל למנוע לחלוטין את ההשפעות הפסיכולוגיות, אבל נוכל להיטיב את החלטות ההשקעה שלנו ולהימנע משגיאות מוכרות ונפוצות.   שנאת הפסד אחת ההטיות המרכזיות שקשורות מאוד להחלטות השקעה, הינה הטיית שנאת הפסד (Loss Aversion Bias). במסגרת הטיה זו נמצא כי הסבל כתוצאה מהפסד של 100 שקלים, עולה בהרבה על ההנאה מרווח של 100 שקלים. נדגים את ההטיה הזאת בעזרת הימור פשוט: נטיל מטבע רגיל, עם 50%  סיכוי לרווח של  300 שקל ו- 50% סיכוי להפסד של 100 שקל. מבחינה רציונאלית והגיונית אנו אמורים מאוד לשמוח על ההימור ולבקש להשתתף בו כמה שיותר. ואולם, רוב בני האדם יעדיפו שלא להשתתף בהימור או להשתתף בצורה מאוד מוגבלת. שנאת הפסד גורמת לנו לייחס חשיבות יתר לסטטוס קוו הנוכחי, ונותן משקל מאוד גבוה לכל חריגה כלפי מטה, ביחס לחריגה זהה כלפי מעלה.   שערו בנפשכם שני משקיעים שונים: הראשון, מחזיק במניה של חברה א' ושוקל למכור אותה ולהשקיע בחברה ב'. לבסוף הוא מחליט שלא לעבור לחברה ב' וכתוצאה הוא מגלה שאילו היה עובר היה מרוויח 1,000 שקל יותר. לעומתו, המשקיעה השנייה החזיקה במניה של חברה ב' וקיבלה החלטה למכור אותו ולעבור לחברה א'. כתוצאה, היא מגלה כי אם לא הייתה עוברת למניה א' הייתה מרוויחה 1,000 שקל יותר. מי משני המשקיעים מרגיש/ה יותר חרטה? מעל 90% מהנשאלים ענו כי המשקיעה, שמכרה בפועל את מניה ב', מרגישה הרבה יותר חרטה! זאת למרות ששני המשקיעים הגיעו לבסוף בדיוק לאותה תוצאה פיננסית ולאותו הרכב מניות. נראה כי אנשים חווים הרבה יותר חרטה כאשר הם מבצעים פעולה ממשית שמובילה להפסד, מאשר למצב של המשקיע הראשון הפאסיבי, שבפועל לא עשה כל שינוי בתיק ההשקעות שלו. נוכל אפילו לומר כי זו אולי הסיבה מדוע אנשים רבים נאבקים ולבסוף נמנעים מביצוע כל פעולת השקעה בשוק ההון. הטית הפסד גורמת להם להישאר פאסיביים ולהשאיר את כספם בפיקדונות בנקאיים חסרי ריבית.   כאמור, אנחנו לא רובוטים מושלמים שמקבלים החלטות הגיוניות ורציונאליות לחלוטין. אותם אנשים שחושבים שהם מחשבים אנושיים, עובדים רק על עצמם - ומוכיחים הטיה קוגניטיבית אחרת (שלרוב מופיעה בעיקר אצל פוליטיקאים מקצועיים).   החתונה הקתולית הטית שנאת הפסד גורמת למשקיעים מנוסים לקבל החלטות גרועות ומופסדות. הדוגמא הקלאסית לכך היא כאשר משקיעים רוכשים נכס פיננסי מסוים (כמו מניה של חברה מוצלחת וטובה). במקרים רבים, החברה אינה מוצלחת וההשקעה חווה ירידות שערים מתמשכות לאורך זמן. ההשקעה יוצרת הפסד תיאורטי שרק הולך וגדל, אבל המשקיעים לא מוכנים להכיר בטעות שלהם. מבחינה פסיכולוגית הם נמצאים במין חתונה קתולית עם הפוזיציה של ההשקעה. במקום למכור את המניה ולצמצם את ההפסד, הם נוקטים באסטרטגיה ממשית של "שב ואל תעשה". הם מסרבים לקבל החלטה אקטיבית למכור את מניות החברה, ונאחזים בדמיונות וסיפורי מעשיות על כך שמניית החברה תתאושש במהרה ותעלה מעלה מעלה. הם יוצרים מערכת מורכבת של הצדקות והסברים מדוע זו השקעה טובה ומדוע צריך אורך רוח וסבלנות. הם פוחדים מביצוע המכירה של ההשקעה הכושלת, כי המכירה תקבע את ההפסד בצורה מוחלטת. עד המכירה - ההפסד הוא הפסד הון שטרם מומש. לאחר המכירה - הם צפויים להרגיש את מלוא ההשפעה הפסיכולוגית השלילית של הפסד בפועל. כמו בדוגמא הקודמת, הטית שנאת הפסד מובילה לעיתים להתנהגות פאסיבית והרסנית.   אז כיצד ניתן למזער את ההשפעה של הטית שנאת הפסד? מהם הכלים הבסיסיים הנדרשים, על מנת להימנע ככל שניתן מהחלטות השקעה לא הגיוניות?   תיעוד השקעה אחד הכלים הבסיסיים והפשוטים למימוש בכל החלטת השקעה הינה הפעולה של תיעוד. בתהליך קבלת החלטת השקעה, עוד לפני שהשקענו בפועל, ראוי לשים על הכתב (במחברת פיזית או בקובץ על גבי מחשב) את מערכת הנימוקים והנסיבות שהובילו אותנו להשקעה זו. לדוגמא: אם החלטנו להשקיע בחברה מסוימת, נתחיל ברישום מפורט של ההסברים וההצדקות שהובילו אותנו להחלטה זו. אולי ביצענו ניתוח מהותי לדוחות הכספיים והגענו למסקנה שהחברה צפויה להמשך מגמת הרווחיות שהציגה. ייתכן והמגמה הכללית של הענף הינו מאוד חיובי, כתוצאה משינוי רגולטורי צפוי. כל סיבה והסבר שהובילו אותנו להחלטת ההשקעה ראוי שתירשם בצורה ברורה וישירה. בשלב זה, חלקכם אולי שואלים: למה לרשום? אני זוכר הכול. למה להעלות על הכתב? התשובה הינה שלנימוקים, הסברים, והחלטות ששמורים רק בראש שלנו יש גמישות רבה. אנו נוטים לזכור בסלקטיביות רבה את הדברים, ויש לנו פחות מחויבות להם (בוודאי לאחר זמן). הגמישות הרבה שלנו היא יתרון מובנה שלנו כבני אנוש, אבל במקרה הזה היא פוגעת בתהליך קבלת החלטות השקעה שקולה ומסודרת.   Stop Loss במסגרת תיעוד ההשקעה, ורישום שלל הנימוקים וההסברים, ראוי לכלול גם רישום מדויק של רמת ההפסד המקסימאלי שאנו נכונים לסבול בהשקעה זו. היינו, עוד לפני שהשקענו בפועל אנו מקבלים החלטה שקולה ומסודרת אודות הסכום הכספי הממשי, שאם נפסיד אותו בפועל נשתכנע שטעינו וראוי למכור את המניה. ההחלטה אודות סכום ה- Stop Loss דורש בחינה של נייר הערך, ההיסטוריה שלו והנחות מאקרו כלכליות אחרות. הכי חשוב לרשום בצורה מפורשת וחדה את סכום ה- Stop Loss.   Take Profit במקביל, ראוי גם לרשום הערכה שקולה לסכום הרווח הצפוי מהשקעה זו. באיזה רמת רווחיות נקבל החלטה למכור לחלוטין או לצמצם את ההשקעה. היינו, באילו תנאים נשתכנע שההשקעה הינה מוצלחת וכי ראוי כעת לעבור להשקעה הבאה. אנו לא מניחים כי החברה תצליח בכל תנאי ובכל מצב, ולכן ראוי לנסות ולחזות מתווה רווחיות התואם למערכת הנימוקים וההסברים שלנו. זו החלטה קצת יותר מורכבת מהקודמת, אבל היא חשובה ובעלת ערך.   השקעה דינמית תיעוד ההשקעה; ההסברים, הנימוקים, ההפסד המרבי (Stop Loss), הרווח הצפוי (Take Profit) – נראים לעיתים קצת קשיחים מדי לעולם ההשקעות. הסיבה נעוצה בכך שרבים וטובים לא יודעים כיצד לנצל בצורה מיטבית את מסמך תיעוד ההשקעה. תיעוד ההשקעה צריך להיות הבסיס לכל החלטה שמקבלים אודות ההשקעה. מומלץ לבחון את ההשקעה אחת לרבעון או אפילו בתדירות נמוכה יותר, ולראות האם אותם נימוקים והסברים שרשמנו עדיין מתקיימים? האם הגענו לרמות הרווח או ההפסד שרשמנו? אם ההשקעה כבר נמצאת ב- Stop Loss ראוי למכור ומהר, למרות הנטייה הפסיכולוגית שלנו להימנע מכך. לעומת זאת, אם חל שינוי באותם הנחות עבודה שרשמנו בנימוקים ובהסברים להשקעה, אז הגיע הזמן "לחשב מסלול מחדש" ולבחון האם ההשקעה עדיין מוצדקת. כל שינוי מהותי בהנחות היסוד של ההשקעה, דורשת בחינה חוזרת ומלאה; אם היינו נדרשים לכך, האם היינו נכנסים כעת להשקעה זו? אם התשובה היא לא – אז בוודאי שראוי למכור ובמהירות.   למה לא? קל להצדיק כל השקעה שאנו משוכנעים שתצליח. ולכן ישנה חשיבות רבה לנסות ולחפש באופן יזום ומפורש את אותם הסיבות והנימוקים שמובילים למסקנה ההפוכה מזו שקיבלנו. לחפש את הסיבות וההסברים מדוע לא לבצע את ההשקעה. זה ממש לא קל, כי רובנו נוטים להתעלם ממצאים שסותרים החלטות שכבר קיבלנו. אבל הבחינה האמיתית והשלמה, כוללת התייחסות גם לעובדות שלא ממש תומכות במסקנות שלנו אודות ההשקעה. גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים להחלטות ההשקעה - ראוי לצרף לתיעוד ההשקעה. בחינה לאחור, תגלה האם צדקנו כשהחלטנו שלא לתת להם משקל ממשי בהחלטה שלנו. כך נוכל להיכנס לתהליך של שיפור מתמיד, והטבה של החלטות ההשקעה העתידיות שלנו.   כולנו בני אדם, וכולנו מושפעים מהמורכבות הפסיכולוגית האנושית. כל החלטת השקעה, דורשת התמודדות ממשית עם ההטיות הקוגניטיביות הטבעיות שלנו. כלי יעיל ופשוט הינו תיעוד השקעה שכולל רישום של העובדות, המגמות והנחות היסוד שבבסיס החלטת ההשקעה שלנו. כמו כן, ראוי לרשום בצורה מפורשת את רמות ההפסד (והרווח) שבהם נשתכנע שראוי לצאת מההשקעה. בנוסף, חשו במאוד לכלול בתיעוד ההשקעה גם את ההסברים והנימוקים ההופכיים שאינם תומכים בהחלטת ההשקעה. תיעוד השקעה טוב ובחינה מרווחת (אחת לתקופה, ולא בכל שבוע) יכולה להיות כלי מרכזי בניתוח, הבנה ושיפור תהליך החלטות ההשקעה שלנו.   הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.