מדד הדאו ג'ונס ממשיך לרשום שיאים חדשים מדי יום, ונדמה שלא נותר זכר לאותה תנודתיות שאירעה באוקטובר. ירידת מחיר הנפט, התשואות שבעקבותיה ותוכניות הרחבה כמותית באירופה ואסיה, אמנם פגעו בשווי המניות המובילות בתחום האנרגיה בארה"ב, אך השקיטו את הסערה בשווקים והחזירו את האופטימיות. הכה בברזל בעודו חם אין ספק שבמהלך כהונתו של אובמה, המצב הכלכלי בארה"ב השתפר משמעותית. יש שיגידו שזו לא חוכמה כי ארה"ב הגדילה דרמטית את שיעור החוב ואת המחיר ישלמו בעתיד הנכדים. או לחלופין טוענים ההתאוששות באה על חשבון אחרים, והשיפור אמיתי ובא מבפנים. האמת היא שכנראה שכל התשובות נכונות. אולם חשוב מכך, שארה"ב פשוט הבינה מוקדם מאחרים מה צריך לעשות כדי לצאת ממשבר המשכנתאות, והימרה על כך בגדול באמצעות חילוץ המערכת הפיננסית ותוכניות ההרחבה הכמותית (QE). כיום, שנים אחרי, "כולם עושים את זה", וכאשר מדובר בהישרדות - כל האמצעים כשרים. בכל אופן, מאז המערכת הפיננסים האמריקנית התייצבה, הצרכן מחלים בהדרגה, ומחירי הנכסים החל מנדל"ן, אג"ח ומניות זינקו בשיעורים מדהימים. אולם בשנים האחרונות, מלבד כל היתרונות התחרותיים של ארה"ב בעולם הטכנולוגיה, התעשייה, הפיננסים, הבריאות, הדולר ומוצרי הצריכה, ארה"ב החלה להתחזק גם בתחום הפקת הנפט והגז, ולמעשה החלה להציג איום מתון על הסטייק העסיסי של קרטל הנפט אופ"ק ורוסיה. ניתן להעריך שהחשדנות של מעצמות הנפט הוותיקות החלה עת ארה"ב הגדילה את יצוא המוצרים הפטרוכימיים, ובד בבד הגבירה את לחץ הסנקציות על מדינות נפט סוררות, כמו אירן ורוסיה. או אז, לפחות חלק מאותן יצואניות נפט מובילות בעולם, הנשענות בשיעור ניכר על הכנסותיהן ממכירת נפט, החלו דואגות לעתידן. הזמן קצר, והמלאכה מרובה לאחרונה, אובמה מצליח להפתיע ומציג כישורים חדשים, דווקא כשכבר רבים מריחים את סוף כהונתו. להערכתנו, את הירידה החדה במחיר הנפט, ניתן לייחס באופן מוגבל בלבד לעודפי ההיצע הקלים בשוק הנפט, ואילו חלק ניכר מהירידה האגרסיבית במחיר הנפט נובעת מעלייה ברמת האגרסיביות של מדיניות החוץ של ארה"ב. מדיניות זו ייתכן וגורסת שבכל הנוגע למזה"ת, אירן, יחסי רוסיה - אירופה ועוד, טרם הושגו יעדי הממשל וכל האמצעים הפכו לכשרים, כולל ניפוץ חלום העצמאות האנרגטית של ארה"ב, לפחות זמנית. קשר השתיקה הסעודי רבים תהו מדוע סעודיה לא קיצצה בתפוקת הנפט בשבוע האחרון, למרות שהחלטה זו ביודעין פוגעת בהכנסות הקרטל? ההסבר שלי, שסעודיה היא שחקן עוצמתי לטווח ארוך בשוקי האנרגיה, ואילו תעשיית האנרגיה האמריקנית אינה באמת פוגעת בה, אולי אפילו מועילה לה בטווח הארוך. סעודיה מבינה שמעמדה הכלכלי של ארה"ב הולך ומתחזק, ולכן הגמישה עמדות לטובת מחירי נפט נמוכים יותר בטווח הקצר, מתוך הבנה שיש בכוחה של ארה"ב לדחוק מטה את מחיר הנפט גם בלי הסכמתה. למעשה, ייתכן וסעודיה פועלת עם ארה"ב בקשר של שתיקה, שכן מצבה הכלכלי המתדרדר של שותפותיה לקרטל כמו אירן, עירק, לוב, ונצואלה ואחרות, אינו מחזק את מעמד הקרטל. גם מצבה של רוסיה הולך ומתדרדר. בין אם תרצה בכך או לא, הסכמתה בשתיקה למחיר נפט נמוך מ-100 דולרים, הוא תוצאה של חשש מהתדרדרות נוספת במצבן הכלכלי ומעמדן הפוליטי של רוסיה ושותפותיה לקרטל OPEC. כפי שהזכרנו בתחילה, במלחמת הישרדות כל האמצעים כשרים. העטלף המתחלף ישנו משל ילדים מוכר העוסק במאבק מלוכה בין העופות ליונקים, בו העטלף לא מצליח לבחור צד היות והוא יונק מצד אחד אך בעל כנפיים מצד שני. לכן הוא מחליט לזגזג בין הצדדים ולהיצמד למנצח. אולם בסופו של דבר, חל מפנה לא צפוי ברגע האחרון, והעטלף מצא את עצמו לפתע בצד המפסידים. הנמשל, שייתכן וסעודיה מחליפה צד, היות וכרגע ארה"ב נחשבת לצד מנצח בקרב הנפט הגדול. שכן מחיר נפט נמוך משרת את כלכלת ארה"ב ואילו פגיעה במדינות הקרטל ורוסיה, עשויה אפילו לחזק את נתח השוק הסעודי בטווח הארוך. אולם לעיתים, המציאות במזה"ת עולה על כל דמיון ומי שנדמה כמנצח בתחילה עשוי להפוך למפסיד של מחר. לסיכום, אנו מעריכים כי הסיפור הנוכחי עוד צפוי להתפתח, שכן אין מדובר במלחמת מחירים גרידא, אלא במאבקים פוליטיים מהמעלה הראשונה, שאיש לא יודע לאן יתפתחו. נכון, הדינאמיקה של מחיר הנפט שלילית ביותר בטווח קצר, היות והדולר מתחזק ומעמד מדינות הקרטל ורוסיה מתערער. אולם, מכיוון שמדובר בקומודיטי החשוב בעולם אחרי הדולר האמריקני, שמחירו חשוף למציאות השברירית במזה"ת, כמעט בלתי אפשרי לחזות את העתיד הרחוק. ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.