מניות על הכוונת: האם המשבר מול סוריה שווה 7 דולרים בלבד?
במהלך חודש אוגוסט זינק מדד הויקס ב-40% לרמה של 17. המדדים המובילים, S&P 500 ו-Dow Jones, רשמו מימושים של כ-5%. העלייה בתנודתיות אמנם החלה בעקבות עליית תשואות נוספת של האג"ח הממשלתיות, אך השבוע האחרון היה כולו בסימן החשש מתקיפה אמריקנית בסוריה, שצפויה להצית את המזה"ת ותזניק את מחירי הנפט. מאז החל האביב הערבי, מחירן של חביות הנפט מסוג WTI ו-BRENT החל להיפרד - מחירה של חבית BRENT עולה על מחיר חבית WTI, למרות שבסך הכל מדובר בנכסים דומים.
אז מה הבעיה? מדוע שמחיר החביות יהיה שונה? שם המשחק בשוקי הנפט הוא זמינות, או ליתר דיוק, צד ההיצע. מאז החל המשבר במזרח התיכון (כן, כבר אפשר לקרוא לזה משבר ולא אביב ערבי), המשקיעים החלו לתמחר את הפוטנציאל לבעיית היצע הנפט מהמזה"ת ע"י פער מחירים בין שני הסוגים. מרבית תפוקת הנפט היומית ועתודות הנפט בעולם מסוג BRENT מקורן במדינות המזה"ת בכלל וקרטל OPEC בפרט. קרטל זה כולל יצואניות נפט מובילות כמו אירן, עירק, סעודיה, לוב, ניגריה, ונצואלה ואחרות.
מתחילת 2013 הפער הצטמצם משמעותית, האם הסיכון הגיאופוליטי חלף?
במהלך השנתיים האחרונות, חלה ההכרה בכך שנפט ברנט משקף נכון יותר את תנאי הביקוש וההיצע בשוקי הנפט, היות ומחירו מייצג כ-70% מעסקאות הנפט. דוגמא לכך ניתן לראות בהתאמות בביצוע מדדי הסחורות הבינלאומיים למצב, וכעת מחיר הברנט זוכה למשקל גבוה מבעבר. בעיית ההיצע כאמור, נובעת מחשש הזמינות לנפט מסוג ברנט, אך הפתרון לסוגיית הגרעין האירני נראה מורכב מתמיד.
בעיית עודפי ההיצע בארה"ב אמנם נפתרת, אך האם המשבר במזה"ת שווה רק 7 דולרים?
בשנתיים האחרונות נפתרו חלק מבעיות עודפי ההיצע בצפון אמריקה בזכות הקמת תשתית צנרות ורכבות שהחלו להוביל ביעילות נפט וגז ליעדם. מאז 2011 שיעור הפקת הנפט היומי בארה"ב עלה ב-50% וצפוי להמשיך ולטפס משמעותית בשנים הקרובות. אם כן, בשל השיפור של זמינות הנפט בצפון אמריקה, הצטמצם הפער בין החביות כמעט עד אפס במהלך חודש יולי. עליית המדרגה בסוריה, שבאה לידי ביטוי בשימוש בנשק כימי נגד אזרחים, יצרה גל חששות מחודש שהזניק את מחירי הנפט לאזורי השיא. עם זאת, הפער בין חבית אמריקנית לחבית מזרח תיכונית נותר נמוך יחסית לשנים האחרונות ועומד כיום, כאמור, רק על 7 דולר.
מאז 2011, כאשר פער המחירים בין החביות עלה מעל רמת 20 הדולרים, מדד DOW JONES רשם ירידות. באופן כללי עליית מחירי הנפט משקפת התאוששות כלכלית, ועל כן מדדי המניות עולים בסמיכות לעלייה במחיר הנפט. עם זאת, התרחבות פער המחירים בין החביות הוא מעין אומדן לסיכון הגיאופוליטי, כאשר הוא בשיאו, הסיכון תקף גם לשוק המניות, הצרכן ורווחי החברות.
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
משפיען פיננסי
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
