במלחמה על ההובלה, שופרסל לא מוותרת על המעמד הנחשק

איום חזרת המחאה החברתית בציבור הישראלי מעיב על החברות הגדולות בכלל וחברות הקמעונאות בפרט. בצל המחאה והתחרותיות במשק מחלקת המחקר של בנק דיסקונט סוקרת את מניית שופרסל וממליצה על תשואת שוק עם מחיר יעד של 12.4 ש' ברמת סיכון נמוכה

תוצאות הרבעון הראשון מלמדים כי התחרות עדיין לא מרפה והחברה מנסה לשמר נתח שוק, גם על חשבון פגיעה ברווחיות הגולמית. בינתיים, השחקניות הקטנות בענף ממשיכות במגמת הצמיחה, בין היתר על חשבון השחקניות הגדולות וביניהן, שופרסל. למרות שמכירות חג הפסח השפיעו לחיוב ברבעון הנוכחי, התוצאות די עגומות. ההכנסות בקמעונאות גדלו בכ-0.4% בשל פתיחת סניפים ואילו המכירות בחנויות זהות קטנו בכ-1.3% וכך גם המכירות למ"ר רשמו ירידה. הרווחיות התפעולית מפעילות הקמעונאות הסתכמה בכ-2.2% בלבד, אפילו נמוך מהרבעונים האחרונים. הרווח למניה הסתכם בכ-0.18 ש' בלבד, ביחס לכ-0.26 ש' ברבעון המקביל וביחס לכ-1.3 ב-2011 כולה.

בעדכון האנליסטים הקודם, אמר מנכ"ל הטרי של החברה כי "אין סיבה ששופרסל לא תתיישר לכיוון ה-4% רווחיות תפעולית. אולם עד להתייצבות צפויים לחלוף מספר רבעונים". ובכן, לפחות לגבי החלק השני של המשפט הנתונים מלמדים כי צדק.

האם מחיר המניה אטרקטיבי?

אנו מעריכים כי השוק מגיב באופן רציונלי לפגיעה בתוצאות ובייחוד לאווירה התחרותית הבעייתית, שמובילה גם את השחקניות הגדולות לפתוח סניפים חדשים בקצב מואץ, לעיתים קרובות בשכירויות גבוהות ובאזורי תחרות שאינם מאפשרים תוספת שולית חיובית לחברה. לפי שיעור היוון של 8.5%, שווי המניה הנגזר עומד על כ-12.4 ש' למניה. לפי ראות עינינו נקודת תחתית עשויה גם להגיע (בהנחת שיעור היוון 9%) גם ל-11 ש' למניה, ואילו האפ-סייד לטווח של שנה עומד (בשיעור היוון 8%) על כ-14.1 ש' למניה.

אין עניין במניה. אנו צופים כי המניה עומדת לפני תקופת איסוף ואין כרגע סיבה לנסיקה מהירה מהשפל היחסי אליו הגיעה, אלא לדשדוש. ברמת רווחיות תפעולית מייצגת של כ-4% שווייה של מניית שופרסל מוערך על ידינו באזור ה-15-17 ש' למניה, אך לאור התחרות בשנים האחרונות ומחאה חברתית מתחדשת שבפתח, עוד חזון למועד.

ירידה (שאינה זמנית ביותר) מתחת ל-12 ש' למניה תאותת על צפי להמשך התדרדרות בתוצאות - תרחיש אפשרי, אך כזה באמת יסמן שאין מספיק מקום בענף לכל השחקניות ועשוי להוביל בסבירות גבוהה להזדמנות השקעה מצוינת עבור משקיעים סבלניים.

בשורה תחתונה השוק צפוף. בעיקר מבחינת הגידול המצרפי המתוכנן במספר החנויות, אל מול קצב הגידול של הצריכה בישראל, שפשוט אינו מדביק את הפער. ההבנה העסקית היא שבעוד שלשחקניות קטנות יש לאן להתרחב מבלי שייצרו קניבליזציה וחלקן אף מביאות בשורה אמיתית של מחיר זול. השחקניות הגדולות פשוט "נגררות" למהלך, על מנת שלא לאבד נתחי שוק. הצפיפות מורגשת גם על מדף המניות בסקטור, שלאור ההנפקות האחרונות, ניתן למצוא כיום כבר 5 חברות קמעונאות מזון סחירות, שהשקעה בכל אחת מהן מהווה אלטרנטיבה לאחרת.

מסקנה

שופרסל מתמודדת מול הצורך לשמר את מעמדה כמובילת השוק ובעיקר על מלחמה על נתחי שוק. אלו מחייבים פגיעה ברווחיות הגולמית וצעדי התייעלות תפעולית - שייקח זמן עד שיבואו לידי ביטוי. אנו מותירים המלצה על "תשואת שוק" מפחיתים את מחיר לכ- 12.4 ש' למניה ברמת סיכון נמוכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יומן

בדיסקונט מסמנים - 2 אירועי מאקרו שישפיעו השבוע על השווקים

עובד אביצור יועץ השקעות מסניף בית וגן, ושמוליק קצביאן, אנליסט ממחלקת מאקרו כלכלה, בנק דיסקונט, מציגים ומפרטים על אירועי המאקרו המרכזיים במשק המקומי ומעבר לים
שמוליק קצביאן |
בשבוע הקרוב יפורסם בישראל המדד המשולב למצב המשק, ובארה"ב יפורסם פרוטוקול ישיבת הפד. לשני אירועים אלו ישנה, במקרים רבים, השפעה על הריביות בפרט והשווקים הפיננסים בכלל. המדד המשולב של בנק ישראל ביום ג' הקרוב, ה-19/02/2013, צפוי בנק ישראל לפרסם את המדד המשולב. נזכיר כי מדובר למעשה באינדיקטור החודשי המקיף והכולל ביותר שמפורסם בישראל לגבי מצב הכלכלה. חשיבותו של מדד זה גבוהה במיוחד בחודשיים הקרובים, מאחר וסימני ההאטה במשק מתגברים על רקע חולשת היצוא והריסון התקציבי בישראל. בנוסף, בנק ישראל הודיע כי לא תתקיים ישיבת ריבית בסוף אפריל. כלומר, ריביות בנק ישראל שיקבעו בסוף החודש הנוכחי ובסוף בחודש הבא, "ילוו אותנו" עד לסוף חדש מאי. להערכתנו, במידה והמדד המשולב יהיה חלש - תגדל הסבירות שבנק ישראל יבחר להוריד את הריבית בסוף החודש הנוכחי או בסוף חודש מארס. מה יש במדד? המדד המשולב מפורסם בכל חודש וכולל שבעה רכיבים שונים: הייצור התעשייתי, יבוא מוצרי צריכה, יבוא תשומות לייצור, פדיון ממסחר ושירותים, מספר משרות השכיר במגזר העסקי, יצוא סחורות ויצוא שירותים. בחודש דצמבר עלה המדד המשולב ב-0.09% בלבד. למעשה, מאז אוגוסט 2012 המדד המשולב עולה בקצב איטי של כ-0.1% לחודש (קצב שנתי של כ-2%). נתון זה אמנם מעיד כי המשק ממשיך לצמוח, אך בקצב נמוך לעומת העבר. נזכיר כי מתחילת 2012 ועד לפני כחצי שנה צמח המדד בקצב גבוה יותר של כ-0.2% (קצב שנתי של 2.5%-2.8%). ההאטה בצמיחת המשק נובעת, בין היתר, מההאטה בכלכלה העולמית שמשפיעה לרעה על היקף הסחר של ישראל. לגורם זה מתווספת החולשה בשוק המקומי, כפי שהיא מתבטאת בחולשת פדיון המסחר והשירותים. אי הוודאות לגבי הכלכלה המקומית ימשיך להיות גבוה בחודשים הקרובים: מה יהיה הרכב הממשלה? איך (ומתי) יבנה התקציב? מה יהיה המצב הגיאופוליטי? וכמובן שאלת השאלות, האם הריבית תמשיך לרדת? אנו מעריכים כי המשק המקומי לא יקלע למיתון, אך ימשיך לצמוח בקצב איטי ובנק ישראל יבחר להוריד את הריבית באחת משתי ההחלטות הקרובות. נציין כי שוקי המניות המקומיים כבר מגלמים במידה מסוימת האטה בישראל. במידה והמדד המשולב לא יהיה "קיצוני", לא צפויה השפעה חדה על שוק המניות. פרסום פרוטוקול הפד למחרת הודעתו של בנק ישראל, עתיד להתפרסם אירוע מהותי נוסף - פרוטוקול ישיבת הפד. הפרסום עתיד להיות כאמור ביום רביעי, ה-20/2/13. בנק המרכזי בארה"ב, הפד, הפך בשנים האחרונות ל"שחקן מרכזי" בשווקים הפיננסים, על רקע הזרמות הנזילות לשווקים הפיננסים. אחת לחודש וחצי מקיים הפד ישיבת ריבית שנלוות לה הודעה קצרה. כשלושה שבועות לאחר מכן מפרסם הפד פרוטוקול, בו מוצגים באריכות הדיונים והדעות השונות שעלו בישיבת הריבית. הכלכלנים והמשקיעים ברחבי העולם עוקבים באופן מפורט "אחר כל מילה" בפרוטוקול, ומנסים להבין ממנו האם הפד צפוי לשנות בעתיד את המדיניות שלו. שינוי מעין זה עשוי להשפיע באופן חד על התשואות ושוקי המניות בארה"ב ולמעשה, בעולם כולו. החשיבות של מעקב אחר פרוטוקול הפד עולה במיוחד על רקע השיאים החדשים בבורסות ארה"ב והמרכזיות של הפד בשווקים הפיננסים. להערכתנו, הפד לא יאותת בפרוטוקול על סיום קרוב של ההרחבה הכמותית, ובפרט על רקע הריסון הפיסקאלי בארה"ב. בכל זה מעניין יהיה לבדוק, האם ישנם סימנים בפרוטוקול שיוכלו לעזור לנו להבין איך ומתי בעתיד עשוי הפד להפסיק עם ההרחבה המוניטרית. לעניות דעתנו, "בעולם הריביות הנמוך", ובמידה והפוליטיקאים בארה"ב יגיעו להבנות לגבי ה"צוק הפיסקאלי" (בתחילת מארס צפויים קצוצים אוטומטיים), ייתכן ושוקי המניות ימשיכו לכבוש שיאים חדשים, ובפרט כל עוד אלטרנטיבות ההשקעה האחרות מספקות ריביות / תשואות נמוכות וקיימת הסטת כספים גלובלית מאג"ח ממשלתיות למניות.