במלחמה על ההובלה, שופרסל לא מוותרת על המעמד הנחשק

איום חזרת המחאה החברתית בציבור הישראלי מעיב על החברות הגדולות בכלל וחברות הקמעונאות בפרט. בצל המחאה והתחרותיות במשק מחלקת המחקר של בנק דיסקונט סוקרת את מניית שופרסל וממליצה על תשואת שוק עם מחיר יעד של 12.4 ש' ברמת סיכון נמוכה

תוצאות הרבעון הראשון מלמדים כי התחרות עדיין לא מרפה והחברה מנסה לשמר נתח שוק, גם על חשבון פגיעה ברווחיות הגולמית. בינתיים, השחקניות הקטנות בענף ממשיכות במגמת הצמיחה, בין היתר על חשבון השחקניות הגדולות וביניהן, שופרסל. למרות שמכירות חג הפסח השפיעו לחיוב ברבעון הנוכחי, התוצאות די עגומות. ההכנסות בקמעונאות גדלו בכ-0.4% בשל פתיחת סניפים ואילו המכירות בחנויות זהות קטנו בכ-1.3% וכך גם המכירות למ"ר רשמו ירידה. הרווחיות התפעולית מפעילות הקמעונאות הסתכמה בכ-2.2% בלבד, אפילו נמוך מהרבעונים האחרונים. הרווח למניה הסתכם בכ-0.18 ש' בלבד, ביחס לכ-0.26 ש' ברבעון המקביל וביחס לכ-1.3 ב-2011 כולה.

בעדכון האנליסטים הקודם, אמר מנכ"ל הטרי של החברה כי "אין סיבה ששופרסל לא תתיישר לכיוון ה-4% רווחיות תפעולית. אולם עד להתייצבות צפויים לחלוף מספר רבעונים". ובכן, לפחות לגבי החלק השני של המשפט הנתונים מלמדים כי צדק.

האם מחיר המניה אטרקטיבי?

אנו מעריכים כי השוק מגיב באופן רציונלי לפגיעה בתוצאות ובייחוד לאווירה התחרותית הבעייתית, שמובילה גם את השחקניות הגדולות לפתוח סניפים חדשים בקצב מואץ, לעיתים קרובות בשכירויות גבוהות ובאזורי תחרות שאינם מאפשרים תוספת שולית חיובית לחברה. לפי שיעור היוון של 8.5%, שווי המניה הנגזר עומד על כ-12.4 ש' למניה. לפי ראות עינינו נקודת תחתית עשויה גם להגיע (בהנחת שיעור היוון 9%) גם ל-11 ש' למניה, ואילו האפ-סייד לטווח של שנה עומד (בשיעור היוון 8%) על כ-14.1 ש' למניה.

אין עניין במניה. אנו צופים כי המניה עומדת לפני תקופת איסוף ואין כרגע סיבה לנסיקה מהירה מהשפל היחסי אליו הגיעה, אלא לדשדוש. ברמת רווחיות תפעולית מייצגת של כ-4% שווייה של מניית שופרסל מוערך על ידינו באזור ה-15-17 ש' למניה, אך לאור התחרות בשנים האחרונות ומחאה חברתית מתחדשת שבפתח, עוד חזון למועד.

ירידה (שאינה זמנית ביותר) מתחת ל-12 ש' למניה תאותת על צפי להמשך התדרדרות בתוצאות - תרחיש אפשרי, אך כזה באמת יסמן שאין מספיק מקום בענף לכל השחקניות ועשוי להוביל בסבירות גבוהה להזדמנות השקעה מצוינת עבור משקיעים סבלניים.

בשורה תחתונה השוק צפוף. בעיקר מבחינת הגידול המצרפי המתוכנן במספר החנויות, אל מול קצב הגידול של הצריכה בישראל, שפשוט אינו מדביק את הפער. ההבנה העסקית היא שבעוד שלשחקניות קטנות יש לאן להתרחב מבלי שייצרו קניבליזציה וחלקן אף מביאות בשורה אמיתית של מחיר זול. השחקניות הגדולות פשוט "נגררות" למהלך, על מנת שלא לאבד נתחי שוק. הצפיפות מורגשת גם על מדף המניות בסקטור, שלאור ההנפקות האחרונות, ניתן למצוא כיום כבר 5 חברות קמעונאות מזון סחירות, שהשקעה בכל אחת מהן מהווה אלטרנטיבה לאחרת.

מסקנה

שופרסל מתמודדת מול הצורך לשמר את מעמדה כמובילת השוק ובעיקר על מלחמה על נתחי שוק. אלו מחייבים פגיעה ברווחיות הגולמית וצעדי התייעלות תפעולית - שייקח זמן עד שיבואו לידי ביטוי. אנו מותירים המלצה על "תשואת שוק" מפחיתים את מחיר לכ- 12.4 ש' למניה ברמת סיכון נמוכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

פרסום האינדקטורים החשובים ביותר מתקרב

דוד ויגדר ואתי פלד, בנק דיסקונט, מתייחסים לפירסום מדד המכירות הקמעונאיות בארה"ב ומדד המחירים לצרכן הישראלי - שניהם מהווים כאינדיקטורים חשובים המצביעים על מצבו של המשק
ביום שלישי הקרוב (ה-13.11.12) צפוי להתפרסם בארה"ב מדד המכירות הקמעונאיות לחודש אוקטובר. מדובר באינדיקטור חשוב לצריכה הפרטית (המהווה כ-70%) מהתוצר של ארה"ב. נזכיר כי נתוני התוצר מתפרסמים פעם ברבעון (כחודש לאחר סיומו), כך שלאינדיקטורים השוטפים קיימת חשיבות גבוהה בחיזוי המגמות הכלכליות. המדד מתבסס על מדגם חנויות המסחר הקמעונאי, ומודד את השינוי שחל בסך ההוצאה הכספית של הצרכנים בחודש הנוכחי לעומת החודש הקודם לו. המדד מנכה את ההשפעות העונתיות על דפוסי הרכישות של הצרכנים הפרטיים, אך עם זאת מושפע משמעותית הן מהרכישות של כלי רכב והן מהמחירים, ובפרט ממחירי הדלק. לכן, קיימים מדדי מכירות קמעונאיות ללא כלי רכב או דלקים. בחודש ספטמבר עלה המדד ב-1.1%, זה חודש שלישי ברציפות. יתרה מזאת, המדד הפתיע לטובה את החזאים, אשר ציפו לעלייה של 0.8% בלבד, תגובת שוק המניות בוול סטריט הייתה חיובית. הגידול החד ביותר נרשם בהוצאה על מוצרי אלקטרוניקה (שיגעון האייפון 5), כאשר גם ביתר סעיפי ההוצאה נרשמו עליות. כאמור, מדובר באינדקטור לצמיחת התוצר. ואכן התוצר ברבעון השלישי בארה"ב התרחב ב-2% (מעל התחזיות) בהובלת הגידול בצריכה הפרטית. יש לציין, כי על פי חציון התחזיות במערכת בלומברג, צפוי המדד הקרוב לרדת ב-0.1%. מנגד המדד ללא כלי רכב צפוי לעלות 0.3%. להפתעה כלפי מעלה במדד תהיה השפעה חיובית על השווקים, ולהיפך. בהמשך השבוע, יום חמישי (15.11.12) יתפרסם בישראל מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר. בשונה ממדד המכירות הקמעונאיות, מדד זה מגלם את שיעור השינוי בעלות "סל קבוע" של מוצרים ושירותים, שחל במשך התקופה (חודש, שנה וכו'). "סל" זה מייצג את הצריכה של משקי הבית בתחומי המזון, דיור, בריאות, הלבשה והנעלה, תחבורה ותקשורת ועוד, כאשר לכל הוצאה משקל שונה. עליית המדד נקראית אינפלציה, ומשמעותה שעל מנת לרכוש את אותו סל מוצרים נדרשת הוצאה כספית גבוהה יותר, כלומר הכסף שווה פחות. מנגד, אם נלקחה הלוואה שאינה צמודה למדד, אזי ההלוואה נשחקת. אחד מיעדי בנק ישראל הינם לשמור על יציבות המחירים , כאשר יעד האינפלציה השנתי הינו 1%-3%. ההערכות למדד חודש אוקטובר הן עלייה של 0.2%, כאשר האינפלציה ב-12 חודשים לאחור צפויה לעמוד על 2.2% - כלומר, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. המדד הקרוב צפוי לשקף בין היתר את עליית מחירי המזון, ומנגד את ירידת מחירי הדלקים. כמו גם את ההשפעות העונתיות (הלבשה, דיור, נסיעות לחו"ל וכו'). בהקשר זה יש לציין, כי המדד לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי, בעוד שחציון תחזיות האנליסטים עמד על גידול של 0.5%. ההפתעה במדד הובילה בין היתר לירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון. נזכיר כי להפתעה מהותית במדד הקרוב צפויה להיות השפעה על המסחר באגרות החוב.