בנקודת הזמן הנוכחית בזן לא עומדת בהגדרה של מניית ערך יציבה

לאור המצב הביטחוני המאיים, סביבת עבודה לא יציבה, ומחיר הנפט המתעתע, מחלקת המחקר של דיסקונט ממליצה על מניית בזן בהמלצת "תשואת שוק" ומחיר יעד 2.06 ש' למניה

במקרה הסביר בזן תמשיך לדשדש ותמשיך בנטייתה להציג חולשה ביחס לשוק. בתרחיש פחות סביר, האפ-סייד עומד עד כ-2.5 ש' למניה. איומים ביטחוניים (אפילו ברמת הכותרות), סביבת עבודה לא יציבה ובטא חזקה יותר בשוק יורד מאשר בשוק עולה, מהווים סיבות מספיקות לטעמינו שלא להעדיף השקעה במניה. סיכום של מספר הערכות שווי היסטוריות (כולל עדכנית שלנו), ביחס לשווי שוק נוכחי.

סיכום הערכת שווי (שלנו) - "האקסל סובל הכל". ביחס לחולשה בדוחות של השנתיים האחרונות, פוטנציאל ה-EBITDA של החברה בשנים הקרובות גבוה משמעותית. להערכתנו, פוטנציאל ה-EBITDA עומד על כ-570 מיל' ד' לשנה במידה וכל ההשקעות של השנים האחרונות יתנו פירות. במכפיל EBITDA של 6.5 על 570 מיל' ד' ובהתחשבות במצב החוב הנוכחי, אנו מקבלים שווי מוערך של כ-5 מיליארד ש' (כ-2.1 ש' למניה). בהינתן מכפיל 7, השווי קופץ לכ-2.5 ש' למניה, אך להערכתנו, המניה תתקשה "לשאוף" למכפיל זה.

מדוע אנו מצפים להמשך חולשה / דשדוש?

סביבת עבודה מאוד לא יציבה, החל בשינויים בדולר שקל, עובר דרך תנודות חריפות במחיר חבית הנפט וכלה במציאות ים תיכונית שעשויה לשנות את מקורות ייבוא הגלמים וסוגיהם והן את שוקי היעד לתוצרת לייבוא. להערכתנו, בנקודת הזמן הנוכחית, מסיטים המשקיעים כספים למניות ערך יציבות ולטעמינו, בזן לא עומדת בהגדרה זו.

הבטא של המניה נמוכה מ-1 (לכאורה דפנסיבית), אך כשבוחנים בטא בשוק עולה מול בטא בשוק יורד (במהלך השנה האחרונה) המניה נוטה לרדת יותר בשוק יורד, מאשר לעלות בימי עליות בשוק. בנוסף, כל הקשור לכותרות "ביטחוניות" - כל גורמי הייצור של החברה מצויים במפרץ חיפה ובמידה ויקרה שם אסון חס וחלילה, לחברה אין "יכולת השבה". מספיק שהמצב הביטחוני יתפוס שוב כותרות כדי להפעיל לחץ מסוים על המניה.

מסקנה - כדי להיכנס לפוזיציה, בסביבה העסקית הלא יציבה הנוכחית, נרצה לראות מחירים באזור 1.8 ש' למניה ונמוך מזה, כך שיחס הסיכוי סיכון יהיה לטובתנו. עד אז, ממליצים "תשואת שוק" מחיר יעד 2.06 ש' למניה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

הדיור שוב מוביל את המגמה; הצעדים של בנק ישראל למניעת אינפלציה מקומית

כתגובה לפירסום מדד המחירים לצרכן, מפרסם בנק דיסקונט מסקנותיו מהממצאים, ומציג כיצד הדיור הוא זה שמושך (שוב) את האינפלציה בישראל
נירה שמיר |

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם לתחזית בנק דיסקונט ומעט מעל קונצנזוס האנליסטים (0.8%). האינפלציה השנתית עמדה על 2.1%, קרוב למרכז היעד של בנק ישראל. עליית המחירים בחודש אפריל הייתה החדה ביותר מזה שנתיים, אולם בניכוי עונתיות, עלה המדד ב-0.3% בלבד, זאת לעומת 0.4% בחודש הקודם. יותר ממחצית מעליית המדד בשנה האחרונה נבעה מסעיף הדיור: סעיף הדיור (המשקף את שכר הדירה), שמשקלו במדד כ-25%, עלה בחודש אפריל ב-0.8%. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי השכירות ב-4.6%. ללא סעיף הדיור נרשמה אינפלציה שנתית של 1.2% בלבד. העלייה האמורה בשכר דירה, מתיישבת עם המגמה של החודשים האחרונים, המצביעה על ירידה בביקוש לדירות חדשות, במקביל לירידה ברכישת דירות להשקעה (כפי שעולה מנתוני משרד האוצר). כלומר, הביקוש לשכירות עולה (תחליף לרכישת דירה), ומנגד, צד ההיצע מקרטע. להערכתנו, מגמות אלו לא צפויות להשתנות באופן חד בתקופה הקרובה, ותומכות בהמשך עליית מחירי השכירות. באותו נושא, מחירי הדירות (שלא כלולים במדד), עלו על פי הסקר האחרון ב-0.3%, זאת לאחר שבחודשיים הקודמים נותר המחיר (במצטבר) ללא שינוי. עם זאת, ב-12 החודשים האחרונים, עלו מחירי הדירות ב-2.2% בלבד, קצב העלייה השנתי הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2007 (לעומת כ-12% ביולי 11'). נציין כי מאז 2010 נוצר פער בין קצב עליית מחירי הדירות לקצב עליית מחירי השכירות כך שהמגמות האחרונות תומכות בסגירת הפער. גם למחירי האנרגיה השפעה מהותית על האינפלציה בשנה האחרונה, נרשמה עלייה חדה של 22%, במחירי החשמל (ביטוי לכך, ניתן אצל הצרכן הפרטי בעלייה של כ-7% בהוצאות החזקת דירה). זאת על רקע השימוש של חברת החשמל בדלקים יקרים, לאחר הפגיעה באספקת הגז המצרי. בנוסף, בשנה האחרונה נרשמה עלייה של 5.6% במחירי הדלקים. ללא סעיפי האנרגיה, עלה מדד המחירים בשנה האחרונה ב-1.4% בלבד. בראיה קדימה, עליית מחירי החשמל העיקרית, ככל הנראה, כבר מאחורינו. יתרה מזאת, ירידת מחירי הסחורות והנפט בתקופה האחרונה, צפויה אף היא למתן את הלחצים האינפלציוניים. מה צפוי בחודשים הקרובים? מדד חודש אפריל בדרך כלל הינו המדד הגבוה ביותר בשנה, כך שהמדדים הקרובים, צפויים להיות נמוכים יותר (ביטוי לכך ניתן גם בירידה חדה בציפיות האינפלציה לאחר פרסום המדד). בשניים עשר החודשים הקרובים צפוי המדד לעלות ב-2.1%, כאשר כמחצית מהעלייה תגיע מכיוון שכר הדירה. בהתייחס להחלטות הריבית בחודשים הקרובים - כפי שעולה מפרסום פרוטוקול דיוני הריבית, החשש העיקרי של בנק ישראל הינו מהשינוי לרעה שחל בסביבה הכלכלית בעולם (בין היתר בהקשר של הייצוא הישראלי). מאז ההחלטה ב-23/4 חלה, לדעתנו, הרעה נוספת, תוך עלייה במפלס הפחד לגבי יציבות גוש האירו. יתרה מזאת, בנק ישראל מציין בהודעה כי, לבד מסעיפי הדיור והאנרגיה לא ניכרים לחצים אינפלציוניים, המדד הנוכחי ממשיך ותומך באמירה זאת. לאור זאת, אנו מעריכים כי הצעד הבא של בנק ישראל יהיה לכיוון הורדת ריבית.