בנקודת הזמן הנוכחית בזן לא עומדת בהגדרה של מניית ערך יציבה
במקרה הסביר בזן תמשיך לדשדש ותמשיך בנטייתה להציג חולשה ביחס לשוק. בתרחיש פחות סביר, האפ-סייד עומד עד כ-2.5 ש' למניה. איומים ביטחוניים (אפילו ברמת הכותרות), סביבת עבודה לא יציבה ובטא חזקה יותר בשוק יורד מאשר בשוק עולה, מהווים סיבות מספיקות לטעמינו שלא להעדיף השקעה במניה. סיכום של מספר הערכות שווי היסטוריות (כולל עדכנית שלנו), ביחס לשווי שוק נוכחי.
סיכום הערכת שווי (שלנו) - "האקסל סובל הכל". ביחס לחולשה בדוחות של השנתיים האחרונות, פוטנציאל ה-EBITDA של החברה בשנים הקרובות גבוה משמעותית. להערכתנו, פוטנציאל ה-EBITDA עומד על כ-570 מיל' ד' לשנה במידה וכל ההשקעות של השנים האחרונות יתנו פירות. במכפיל EBITDA של 6.5 על 570 מיל' ד' ובהתחשבות במצב החוב הנוכחי, אנו מקבלים שווי מוערך של כ-5 מיליארד ש' (כ-2.1 ש' למניה). בהינתן מכפיל 7, השווי קופץ לכ-2.5 ש' למניה, אך להערכתנו, המניה תתקשה "לשאוף" למכפיל זה.
מדוע אנו מצפים להמשך חולשה / דשדוש?
סביבת עבודה מאוד לא יציבה, החל בשינויים בדולר שקל, עובר דרך תנודות חריפות במחיר חבית הנפט וכלה במציאות ים תיכונית שעשויה לשנות את מקורות ייבוא הגלמים וסוגיהם והן את שוקי היעד לתוצרת לייבוא. להערכתנו, בנקודת הזמן הנוכחית, מסיטים המשקיעים כספים למניות ערך יציבות ולטעמינו, בזן לא עומדת בהגדרה זו.
הבטא של המניה נמוכה מ-1 (לכאורה דפנסיבית), אך כשבוחנים בטא בשוק עולה מול בטא בשוק יורד (במהלך השנה האחרונה) המניה נוטה לרדת יותר בשוק יורד, מאשר לעלות בימי עליות בשוק. בנוסף, כל הקשור לכותרות "ביטחוניות" - כל גורמי הייצור של החברה מצויים במפרץ חיפה ובמידה ויקרה שם אסון חס וחלילה, לחברה אין "יכולת השבה". מספיק שהמצב הביטחוני יתפוס שוב כותרות כדי להפעיל לחץ מסוים על המניה.
מסקנה - כדי להיכנס לפוזיציה, בסביבה העסקית הלא יציבה הנוכחית, נרצה לראות מחירים באזור 1.8 ש' למניה ונמוך מזה, כך שיחס הסיכוי סיכון יהיה לטובתנו. עד אז, ממליצים "תשואת שוק" מחיר יעד 2.06 ש' למניה.
משפיע פיננסי (גרוק)לא נגד המשפיענים הפיננסים - אלא בעד המשקיעים
שלל הטענות שנשמעו בימים האחרונים נגד הסדרת מעמדם של המשפיענים הפיננסיים, מסתימת פיות ועד לפגיעה בתחרות, מתעלמות מכך שמי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו
בימים האחרונים פרצה סערה סביב היוזמה להסדיר את מעמדם של המשפיענים הפיננסיים. הרגולציה שמקדמת הרשות לניירות ערך נועדה לעשות סדר בנושא ייעוץ ההשקעות הניתן ברשתות החברתיות, בין היתר על ידי מי שאין להם רישיון לייעוץ השקעות. כצפוי, יש מי שחוששים להיפגע מהרגולציה המתוכננת ויוצאים נגדה. בין היתר, נטען שהרגולציה נועדה למנוע תחרות ו"להגן על האינטרסים של הגופים הגדולים", אותם גופים מוסדיים שמחזיקים ברשיון ייעוץ השקעות. הטענה הזו נשמעה הן מצד חלק מהמשפיענים עצמם אבל גם מצד גופים עסקיים שמתמחים בהשקעות שמבוססות במידה רבה על "הייפ" ברשתות החברתיות, למשל תחום הקריפטו.
החשש מובן, אבל מדובר בסערה בכוס מים. ראשית, כמי שמשמש סמנכ"ל שיווק ודיגיטל בגוף פיננסי גדול, שבמסגרת תפקידו נמצא בקשרי עבודה גם עם משפיענים וגם עם הגופים המוסדיים, אני יכול להעיד שאין באמת ניגוד אינטרסים בין המשפיענים הפיננסיים לבין הגופים המוסדיים המחזיקים ברשיון לייעוץ השקעות. להיפך – שני הצדדים נהנים זה מזה ומזינים אחד את השני. כיצד? למשפיענים הפיננסיים יש "מניות בכורה" במהפך החיובי שחל במודעות של הציבור הישראלי להשקעות בשוק ההון בשנים האחרונות. הרבה מאוד בזכותם, השקעות בשוק ההון פרצו את גבולות מדורי הכלכלה והפכו לנושא סקסי. שאלות כמו: איך הכי משתלם לי להיחשף למדד S&P-500 או: האם עדיין כדאי לרכוש ביטקוין אחרי העליות האחרונות, הפכו לנושא שמדברים עליו במפגשים עם חברים ובארוחות שישי.
צעירים ישראלים רבים שואבים היום את עיקר הידע שלהם על כסף והשקעות מהרשתות החברתיות ומאותם משפיעים פיננסיים. אבל בסופו של דבר, כשהם משקיעים בפועל, הם עושים את זה, ברוב המקרים, דרך המוצרים והשירותים של הגופים הפיננסיים המפוקחים - למשל, הם משקיעים בקרנות סל עוקבות מדדים, בקופות גמל מסלוליות או פותחים תיק השקעות עצמאי באחת מהפלטפורמות למסחר עצמאי. המשפיענים, מצידם, נהנים ממקורות הכנסה מהעברת קורסים, כתיבת ספרים ופרסום פודקסטים, בחלק מהמקרים בשת"פ עם גופים מסחריים, כולל הגופים הפיננסיים המפוקחים.
מה שעומד מאחורי הרגולציה, אם כן, אינו רצון להעלים את המשפיענים הפיננסיים, לסתום פיות או לפגוע בתחרות אלא משהו הרבה יותר פשוט: הגנה על המשקיעים. הרגולציה החדשה תאפשר למשפיענים פיננסיים לפרסם מידע פיננסי ולתרום בכך להגברת האוריינות הפיננסית של הציבור הישראלי – דבר שמועיל למשקיעים. אולם, היא תוודא שאותם משפיענים לא יגלשו למתן המלצות השקעה שמצריכות התאמה למשקיע ספציפי – פעולה שמחייבת ידע מקצועי מעמיק ולכן מותרת רק למי שקיבל רשיון ייעוץ השקעות ומפוקח על ידי הרשות לניירות ערך.
אחד הכללים הכי בסיסיים בהשקעות הוא שאין המלצה אחת שמתאימה לכל המשקיעים, אלא יש להתאים את ההמלצות לצרכים ולמאפיינים של כל משקיע. מי שמתיימר לפרסם המלצה שמתאימה ל-100 אלף עוקבים, שלכל אחד מהם מאפיינים ורצונות שונים, עושה עוול לעוקבים שלו. אלא שזוהי בדיוק המציאות שמתרחשת היום ברשתות החברתיות: "מה שאראה לכם עכשיו מתאים לכולם", אומר משפיען אחד, רגע לפני שהוא ממליץ על מניות של מגזר מסוים. "5 המניות האלה הן לדעתי הזדמנות טובה ל-2025", מכריז משפיען אחר. "8 מניות ישראליות ששווה לקנות עכשיו", מכריז סרטון של משפיען שלישי. אלה הן רק 3 דוגמאות מני רבות להמלצות של משפיענים שאפשר למצוא בקלות ברשת, אשר אמורות, לכאורה, להתאים לכל משקיע.
