אפלייד מטיריאלס שבבים
צילום: אפלייד מטיריאלס

אפלייד מטריאלס: צמיחה מתונה בגלל היחלשות השוק הסיני; המניה צונחת

עמית בר | (1)

חברת אפלייד מטריאלס, יצרנית ציוד לתעשיית השבבים, פרסמה תחזית הכנסות מאכזבת לרבעון הראשון של 2025, מה שגרם למנייתה לצנוח ב-5.6% למחיר של 175.65 דולר. זאת למרות עלייה בהכנסות וברווח ברבעון הרביעי של השנה הפיסקלית.

תוצאות הרבעון ותחזיות קדימה

החברה דיווחה על הכנסות של 7.05 מיליארד דולר ברבעון הרביעי – גידול של 4.8% לעומת השנה שעברה, ובכך עקפה את תחזיות האנליסטים שעמדו על 6.96 מיליארד דולר. הרווח הנקי הסתכם ב-1.73 מיליארד דולר, או 2.09 דולר למניה, לעומת 2.38 דולר למניה באותה תקופה בשנה שעברה.

תחזית החברה לרבעון הראשון של 2025 עומדת על הכנסות של 7.15 מיליארד דולר, עם טווח של פלוס-מינוס 400 מיליון דולר, ורווח מתואם של 2.29 דולר למניה, פלוס-מינוס 18 סנט. התחזיות הללו נמוכות במעט מציפיות השוק להכנסות של 7.24 מיליארד דולר ורווח של 2.27 דולר למניה.

 

ההשפעה של השוק הסיני

החברה מציינת שהמכירות בסין יישארו ברבעון הראשון 30% מסך ההכנסות – ללא שינוי מהרבעון הרביעי, אך ירידה לעומת 32% ברבעון השלישי. לדברי סמנכ"ל הכספים ברייס היל, חלקה של סין בהכנסות היה גבוה בעבר והגיע לכ-40%, בעקבות דרישות ספציפיות של לקוחות בשוק המקומי, אך המצב כעת התייצב.

תחום השבבים, שמוביל את הכנסות החברה, צפוי לצמוח בין 8% ל-12%, אך תחום הצגים והשווקים המשיקים צפוי לירידה חדה של 28% עקב חולשה בשוק הסיני.

 

הזדמנויות ב-AI ובאנרגיה ירוקה

המנכ"ל גארי דיקרסון הביע אופטימיות לגבי הזדמנויות הצמיחה העתידיות של החברה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית והמחשוב חסכוני באנרגיה. "השינויים הטכנולוגיים הגדולים של חיינו מתרחשים כעת – החל מ-AI ועד לאנרגיה נקייה ותחבורה אוטונומית," אמר דיקרסון והדגיש את הפעילות של אפלייד בתחום. 

 

תחום המערכות לתעשיית השבבים, שמוביל את פעילות החברה, רשם עלייה של 6% בהכנסות ל-5.18 מיליארד דולר, ואילו תחום השירותים העולמיים צמח ב-11% ל-1.64 מיליארד דולר. מנגד, תחום הצגים רשם ירידה של 29% ל-211 מיליון דולר, בהתאם לציפיות החברה, בעקבות חולשה בביקוש הסופי בשוק.

אפלייד נסחרת בוול סטריט בשווי של כ-150 מיליארד דולר ומכפיל רווח של כ-17 לרווחי שנה הבאה. החברה מעסיקה כ-34,000 עובדים ברחבי העולם, כשבישראל יש סדר גודל של 1,800 עובדים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מפטרת עובדים מבוגרים (ל"ת)
    עובד לשעבר 15/11/2024 14:10
    הגב לתגובה זו
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.