אינפלציה מדד מחירים
צילום: olieman.eth, Unsplash

מדד המחירים ליצרן חם מהצפוי - האינפלציה עדיין דביקה

מדד המחירים ליצרן משמש ככלי המרמז על הצפי במדד המחירים לצרכן
אדיר בן עמי |

עליית מדד המחירים ליצרן (PPI) אומנם הואטה בחודש ספטמבר, אבל עדיין היא גבוהה מהצפוי. המדד צמח ב-0.5% לעומת החודש הקודם, האטה מהעלייה של 0.7% בחודש אוגוסט, אך מעל צפי הכלכלנים לצמיחה של 0.3%. 

בניכוי מזון ואנרגיה, מחירי הליבה ליצרניות עלו ב-0.3%, מעט מעל הצפי לעליה של 0.2%. למרות הנתון הגבוה מהצפי, כל שלושת המדדים הגדולים בירוק. מה שהוביל את העלייה בחודש ספטמבר היו המחירים של המוצרים הסופיים שמוכנים לשימוש ונמכרים ללקוחות הקצה, שעלו ב-0.9%. את העלייה ניתן ליחס לעליה במחירי האנרגיה לרבות הקפיצה של 5.4% במדד הבנזין. בנוסף, גם מגזר השירותים תרם לעלייה ועלה ב-0.3%.

כאשר היצרנים משלמים יותר עבור הסחורות והשירותים לצורך ייצור המוצרים צפויה עליית מחירים אצל הצרכן ולכן מדד המחירים ליצרן משמש הרבה פעמים ככלי המרמז על עליית המחירים הצפויה לצרכן."ה-PPI היום הינו רק עוד תזכורת לאופי ארוך הטווח של המאבק באינפלציה. ההיסטוריה הראתה לנו שהדרך להורדת מחירים לא תהיה קצרה או ליניארית", כתב מייק לוונגרט, ממורגן סטנלי. "אנחנו עדיין הרבה מעל יעד האינפלציה של הפד ונתונים כמו אלה רק מעלים את הסיכוי שהריבית תישאר גבוהה יותר לאורך זמן". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


טראמפ מחייךטראמפ מחייך

המשך שחרור תיקי אפשטיין מחזיר את הסיכון הפוליטי למסך של וול סטריט

פרסום שמתנהל בטפטוף, עם השחרות כבדות ופספוס מועד יעד, מתגלגל לעימות מול הקונגרס ומחזיר לשיח השוק את הקשרים ההיסטוריים של דונלד טראמפ עם ג׳פרי אפשטיין לצד שמות מהמגזר הפיננסי, בזמן שהשווקים רגישים במיוחד לסיכון משילות

ליאור דנקנר |

שחרור המסמכים הקשורים לג׳פרי אפשטיין בידי משרד המשפטים האמריקאי הופך בימים האחרונים לפחות לסיפור על מה כתוב בתיקים ויותר לסיפור על איך מוסד פדרלי מתנהל תחת לחץ פוליטי. מה שהיה אמור להיות פרסום חד לפי חוק עם מועד אחרון ברור, יוצא בפעימות. חלקים עולים לציבור, חלקים נשארים מושחרים, וחלקים יורדים לזמן קצר וחוזרים.

מבחינת השווקים, המוקד הוא לא לצוד שם מפורסם ולגזור ממנו מסקנות. הופעה במסמכים או בתמונות אינה מלמדת בהכרח על עבירה. מה שמייצר חיכוך הוא משך האירוע והאופן שבו הוא מתגלגל, כי הוא משאיר את אי הוודאות פתוחה ומחזיר לתמחור את פרמיית הסיכון הפוליטית ואת סיכון המשילות.

הרגישות גבוהה במיוחד עכשיו כי וול סטריט מתמחרת בתקופה האחרונה יותר ויותר את שאלת היכולת של וושינגטון לבצע מדיניות בצורה יציבה. בישראל נוטים לקרוא את טראמפ דרך עדשה מדינית, אבל מבחינת השוק האמריקאי זו קודם כל שאלה של ניהול מוסדי, סדר יום, ויכולת להחזיק קואליציה ותהליך.


חוק שקיפות ומועד שחלף, ואז... הפרסום מתגלגל

הקונגרס מעביר בנובמבר את חוק שקיפות תיקי אפשטיין ברוב גדול, והנשיא דונלד טראמפ חותם עליו אחרי התנגדות ראשונית ואז נסיגה תחת לחץ של מחוקקים רפובליקנים. החוק קובע שהחומרים צריכים להתפרסם עד 19 בדצמבר עם השחרות מינימליות. בפועל יוצא עד המועד רק חלק מהחומר, ומשרד המשפטים מסביר שהוא צריך עוד זמן כדי לבדוק את התכנים ולהגן על נפגעות ועל מי שעלולות להיות נפגעות.

במשרד המשפטים מתארים בדיקה מורכבת שבה כל מסמך וכל צילום עוברים סקירה של המשרד ושל הגורמים האחראים במחוז הדרומי של ניו יורק, כדי לקבוע אילו פרטים חייבים להישאר חסויים. במקביל מוקם צוות של יותר מ-200 עורכי דין, והמסרים בוושינגטון מכוונים לכך שעוד חומרים יוצאים גם בתקופת החגים בארצות הברית.