ליז טראס
צילום: פורטרט רשמי

ראש ממשלת בריטניה עם הכהונה הקצרה ביותר: ליז טראס מתפטרת אחרי חודש וחצי בלבד

ההתפטרות היא בגלל סיבה כלכלית - כישלון התקציב שהכניס את המדינה לסחרור; המטבע הבריטי, הפאונד מגיב בחיוב ומתחזק ב-0.5% מול הדולר
נתנאל אריאל | (11)

ראש ממשלת בריטניה ליז טראס מתפטרת מראשות הממשלה, בכך היא הופכת לראש הממשלה שכיהנה הכי מעט זמן בתפקיד, אבל היא גם הספיקה להיות האחרונה לפגוש את המלכה אליזבת שנפטרה לאחרונה. טראס יוצאת מדאונינג 10 אחרי 44 ימים בלבד, כאשר לפניה ראש הממשלה שכיהן הכי פחות זמן היה בתחילת המאה ה-19, ג'ורג' קאנינג שכיהן 119 ימים.

הסיבה להתפטרות של טראס היא כלכלית - כישלון התקציב שהכניס את המדינה לסחרור, והזיג-זג של הרצון להוריד מסים ואז ביטול התוכנית והרצון להעלות מסים על הבנקים. שער הפאונד מגיב בחיוב להתפטרות ומתחזק ב-0.5% מול הדולר ליש"ט / דולר 0.07% .

טראס אמרה בהצהרה מחוץ למעון ראש הממשלה: "הצבנו חזון לכלכלה עם מס נמוך וצמיחה גבוהה אבל אני מכירה בכך שבהתחשב במצב, אני לא יכולה לספק את המנדט שבו נבחרתי על ידי המפלגה השמרנית. לכן דיברתי עם הוד מלכותו המלך כדי להודיע ​​שאני מתפטרת מתפקידי כמנהיגת המפלגה השמרנית".

ההתפטרות מגיעה לאחר פגישה עם גרהם בריידי מהמפלגה השמרנית, שעומד בראש קבוצת חברי הפרלמנט השמרנים ללא תפקידי שרים שיכולים להגיש מכתבי אי אמון בראש הממשלה. נציין כי זמן קצר לפני הפגישה, עוד אמר לכתבים דובר מטעמה שטרוס רוצה להישאר בתפקיד. לא פחות מ-17 חברי פרלמנט קראו להתפטר בפוומבי, ועל פי דיווחים במדינה 100 חברי פרלמנט העבירו מכתבי אי אימון לבריידי.

מי יחליף אותה? בוריס ג'ונסון רוצה להתמודד אבל המועמד המוביל הוא רישי סונאק

במפלגות האופוזיציה קוראים לבחירות כלליות במדינה, אבל לדברי טראס בשבוע הבא יהיו בחירות מהירות לתפקיד ראש הממשלה, באמצעות הפרלמנט.

בסוכנויות ההימורים אומרים שהמועמד המוביל הוא מי שהיה שר האוצר בממשלתו של בוריס ג'ונסון - רישי סונאק, שאותו ניצחה טראס רק בחודש ספטמבר האחרון. מתמודדת נוספת על התפקיד היא פני מורדאונט, וכן שר ההגנה הנוכחי בן וואלאס וגם ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון. מנגד, ג'רמי האנט, שר האוצר הנוכחי, כנראה לא יתמודד, כך על פי סקיי ניוז. ג'ונסון כזכור הוביל את השמרנים לניצחון גדול בבחירות בחודש דצמבר 2019, אבל הודח על ידי אנשי מפלגתו.

מה הוביל לסחרור בבריטניה?

כזכור, בחודש ספטמבר הבנק רצה לצמצם את אחזקות האג"ח שלו, אבל החלטת הממשלה להוריד מסים אילצה אותו לשוב ולקנות אג"ח כדי לעצור את הזינוק המהיר בתשואות האג"ח והסחרור שאליו נכנסה המדינה, כאשר עלה החשש לגורלן של קרנות הפנסיה והבנק הבהיר כי הן יהיו חייבות להתאזן באופן מיידי.

בסופו של דבר נאלצה טראס לפטר את שר האוצר שלה קווסי קוארטנג ולבטל את תוכנית הורדת המסים (הרי צריך לממן מאיפשהו את הקיצוץ הזה) - והנה גם היא הולכת הביתה.

קיראו עוד ב"גלובל"

במקביל, האינפלציה בבריטניה עלתה בספטמבר בחזרה ל-10.1%. מדובר על המשך השיא של 40 שנה במדינה. בחודש הבא צופים במדינה יציבות וכי האינפלציה תמשיך לעמוד על 10.1%. בבנק המרכזי כבר אמרו לפני מספר חודשים שהם צופים אינפלציה של 11% השנה.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ברק 20/10/2022 21:43
    הגב לתגובה זו
    פשיטת רגל של מדינות או היפראינפלציה, יפן ובריטניה הבאות בתור. זה מלכוד 22 אין דרך לצאת מהמשבר הזה ללא מהומות ורעב. או שהמדינות יפשטו את הרגל ויבטלו את החובות של כולם ואת ההון של כל התושבים, או שידפיסו כסף להיפראינפלציה וישלמו על החובות והדלק. המשבר הקרוב הוא מסוג המשברים שגורמים למלחמות...
  • 9.
    פה חצי שנה.. 20/10/2022 19:35
    הגב לתגובה זו
    חבורת בטלנים, אוכלי חינם, אדוני העם!! בושה וחרפה!!
  • 8.
    תיקנו אפל בדרך ל 190 גוגל 125 פייסבוק 150 (ל"ת)
    רועי 20/10/2022 18:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אצלנו הכל זהב בריבית 6 ו 7 ישמחו כרגיל (ל"ת)
    רוני 20/10/2022 18:55
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    רק אצלנו הסבא רוצה חיי נצח בבלפור (ל"ת)
    עם ישראל 20/10/2022 17:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כשהמועמדת לתפקיהיא הפשרה הנמוכה ביותר ולא המוכשרת ביותר (ל"ת)
    טל 20/10/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חשבון קשה 20/10/2022 16:38
    הגב לתגובה זו
    המון אנשים (25 אחוז מהעם) שרוב הגברים בה (50 אחוז לפי הלשכה לסטס) לא הולכים לעבוד במודע ולא משלמים מיסים
  • 3.
    הדג מסריח מהראש 20/10/2022 16:38
    הגב לתגובה זו
    ריסקת את העם , פילגת אותו סכסכת והסתת . לך הביתה !
  • מושה 20/10/2022 18:26
    הגב לתגובה זו
    כעת ראש ממשלה הוא לפיד ולא ביבי
  • 2.
    טמבלית (ל"ת)
    8 20/10/2022 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן 20/10/2022 15:52
    הגב לתגובה זו
    בטח לא במדינה גדולה כמו בריטניה. בכל מקרה זה מצוין לכלכלה הבריטית
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

משקיעים  AIמשקיעים AI

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?

אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל גבוה וינדנד את הסנטימנט

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.

המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.


הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה

יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.

פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.

בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.