וול סטריט
צילום: unsplash.com @bylolo

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט, האנליסטים מנתחים

במיטב דש מצביעים על התמהיל המשתנה בצריכה הפרטית בארה"ב שלהערכתם תתמתן, בעיקר בגזרת מוצרים בני קיימא, ומנגד על הגדלת מלאים בתעשייה. בלידר מצדם מפנים את תשומת הלב למדדי מנהלי הרכש בתחום השירותים והתעשייה
איתי פת-יה |

שבוע המסחר בוול סטריט ייפתח לאחר הנעילה השלילית בסוף השבוע האחרון, וכשברקע נתוני הצמיחה הגבוהים בארצות הברית, שעדיין פספסו את התחזיות המוקדמות של הכלכלנים. האנליסטים מצדם מצביעים הן על נתוני המאקרו שיעניינו את המשקיעים בהמשך השבוע, והן על מרכיבי הצמיחה בארצות הברית, לרבות מצב הצריכה הפרטית וכן ההשקעות מצד החברות.

במבט קדימה, הצמיחה בצריכה הפרטית צפויה להתמתן

לקראת פתיחת שבוע המסחר, אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, כותב בין היתר זרקור לצמיחה השנתית בשיעור של 6.5% ברבעון השני בארצות הברית. על אף שהכלכלנים ציפו לנתון של 8.5%, זבז'ינסקי מפנה זרקור לכך שכבר במחצית הראשונה של השנה התוצר עבר את הרמה שאליה היה צפוי להגיע רק בסוף שנת 2021, לפי תחזית ה-FED מסוף 2020. עוד הוא מפרט כי "הרכב הצריכה הפרטית היה שונה מאוד לעומת הרבעון הראשון. התרומה של צריכת מוצרי בני קיימא ירדה משמעותית . לעומתה עלתה מאוד התרומה של צריכת שירותים".

"במבט קדימה, הצמיחה בצריכה הפרטית צפויה להתמתן", הוא מעריך בהקשר זה. "הירידה בצריכת מוצרי בניי קיימא צפויה להימשך. מלבד הקניות הגדולות שהיו בשנה האחרונה, הצרכנים מדווחים על הרעה משמעותית בתנאי רכישות המכוניות, הבתים ומוצרי בני קיימא אחרים בגלל עליית מחירים במקביל, גידול בצריכת השירותים עלול להיות מושפע מעלייה בתחלואה.

עם זאת, זבז'ינסקי גם מציין כי "מנגד, הירידה במלאים על רקע גידול חד בביקושים צפוי להגביר פעילות חברות התעשייה להגדלת המלאים, בהתאם לקשר ארוך הטווח שהיה קיים בעשורים האחרונים". 

"תרומת ההשקעות בנכסים קבועים הייתה נמוכה משמעותית מהרבעונים הקודמים בעיקר בגלל הירידה בהשקעות בבנייה למגורים, כאשר תרומת ההשקעות במכונות וציוד נותרה דומה לרבעון הקודם", הוא ממשיך. "בסה"כ, התרומה המצטברת לצמיחה בתמ"ג של ההשקעות בארבעה רבעונים עלתה משמעותית".

עוד הוא כותב כי "המשך הצמיחה תלוי בתמריצים פיסקאליים. בשבוע שעבר הפוליטיקאים בארה"ב הגיעו להסכמה על אישור תוכנית השקעה בתשתיות בסך של כ-550 מיליארד דולר בפריסה רב שנתית. הסיכוי לאישור תוכנית תמריצים גדולה בסך של 3.5 מיליארד דולר, כפי שמתכנן הממשל, בינתיים לא ברור".

נתון של מעל מיליון מועסקים חדשים ביולי בארה"ב עלול להעיב על שוק האג"ח

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון מתייחסים גם הם לנתוני הצמיחה האמריקאים וכותבים כי "ללא עלייה חדה במספר המועסקים, המשך הגידול בתוצר צפוי להיות כרוך בלחצי שכר ולכן גם בלחצי אינפלציה". המסקנה שלהם היא כי המשך צמיחה מהירה ולחצי אינפלציה צפויים לשכנע את הפד להתחיל להעלות את הריבית כבר במהלך רבעון ג' 2022  עם המשך מדיניות מרסנת. "תרחיש זה מהווה איום עבור שוק האג"ח", הם מתריעים.

קיראו עוד ב"גלובל"

בצד זאת כפי שציינו הם מסיטים את המבט לשורת נתוני מאקרו אליהם יש לשים לב: מחר (שני) יתפרסם בסין מדד מנהלי הרכש בתעשייה Caixin לחודש יולי ובארה"ב מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה. ברביעי נראה בסין את מדד Caixin, בענפי השירותים ובארה"ב את מדד מנהלי הרכש ISM בענפי השירותים, וכן את הגידול במספר המועסקים לפי ADP לחודש יולי. במקביל, ביולי יתפרסמו נתוני המסחר הקמעונאי לחודש יוני.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.