הפתרון הרפואי של מאסק: שבב שמושתל במוח ומאפשר למשותקים ופגועי מוח תקשורת דרך מחשבות
נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זו מציאות 3 משותקים קיבלו השתלה של שבב למוח והצליחו לתקשר עם הסביבה דרך מחשבות
Neuralink של אילון מאסק: שלושה מושתלים, עשרות מתוכננים ל-2025
חברת Neuralink של אילון מאסק, המתמקדת בפיתוח שתלים המחברים בין המוח למחשב, הודיעה על התקדמות משמעותית בפרויקט השאפתני שלה. לפי מאסק, החברה השתילה את המכשיר שלה בשלושה מטופלים עד כה, ומתכננת בין 20 ל-30 שתלים נוספים במהלך 2025.
שתלים מוחיים לטיפול בבעיות נוירולוגיות
השתלים מותקנים בתהליך כירורגי מתקדם, הכולל פתיחה של הגולגולת והשתלת אלקטרודות בתוך רקמת המוח. החברה החלה את הניסויים לפני כשנה, עם המטופל הראשון, נולנד ארבו.
ניסויים קליניים בארה"ב
נכון להיום, Neuralink מבצעת שני ניסויים קליניים בארצות
הברית באישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA):
- זינוק של 71 מיליארד דולר ביום: לארי אליסון סוגר פערים עם אילון מאסק
- טריליון דולר על השולחן: טסלה מעלה את השכר של מאסק, אבל יש תנאי חשוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- Prime Study – ניסוי המיועד לחמישה מטופלים עם שיתוק, המאפשר להם לשלוט במכשירים כמו מחשבים או טלפונים חכמים באמצעות מחשבותיהם.
- Convoy Study – ניסוי קטן יותר, הכולל שלושה מטופלים, ומאפשר שליטה במכשירים כמו זרועות רובוטיות מסייעות.
הפוטנציאל והאתגרים
לפני כשנה הכריזה החברה על פריצת דרך בתחום ממשק המוח-מחשב: אדם ראשון קיבל השתלת שבב מוחי של חברת Neuralink. מאז זה כאמור הופעל עוד פעמיים והשנה צפויים עוד לפחות 20 השתלות.
שליטה במכשירים באמצעות מחשבה
המוצר הראשון של ניוראלינק, שייקרא "Telepathy", יאפשר למשתמשים לשלוט
בטלפון או במחשב שלהם – ואולי גם במכשירים נוספים – באמצעות מחשבות בלבד. מאסק הדגיש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה עבור אנשים בעלי מוגבלות, וציין את סטיבן הוקינג כדוגמה לאדם שהיה יכול להפיק ממנה תועלת.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
ניסוי קליני ראשון
הניסוי
הקליני, שהושק בספטמבר, מכוון לאנשים הסובלים מקוואדריפלגיה (שיתוק בארבע הגפיים). ההתקדמות המהירה – תוך ארבעה חודשים בלבד – מעידה על יכולת החברה לעמוד ביעדיה, אך הניסוי צפוי להימשך כשש שנים.
תגובות מהטכנולוגיה הגדולה
שמות גדולים כמו אפל ומיקרוסופט עוקבים אחר התפתחות הטכנולוגיה, אם כי לעת עתה אינם מעורבים בפיתוח ממשקים מוחיים. ההשלכות על ענף הטכנולוגיה והבריאות עשויות להיות מרחיקות לכת.
אתגרים בטיחותיים ואתיים
הטכנולוגיה מעוררת גם שאלות
בנוגע לבטיחותה ולנושאים אתיים הקשורים בשימוש בממשקי מוח-מחשב. לאחרונה, ויכוחים סביב בינה מלאכותית הדגישו את החשיבות של בחינה אחראית של טכנולוגיות חדשות, ונראה כי Neuralink אינה שונה בהיבט זה.
שאלות ותשובות בנושא Neuralink
מהי מטרת השבב של Neuralink?
המטרה היא לאפשר שליטה ישירה במכשירים דיגיטליים באמצעות מחשבות, בעיקר עבור אנשים עם מוגבלויות.
למי מיועד המוצר הראשוני?
השלב הראשון מכוון לאנשים עם מוגבלות בתנועה, כמו אנשים עם שיתוק בארבע הגפיים.
מה משך הניסוי הקליני?
הניסוי צפוי להימשך כ-6 שנים, במהלכן ייבחנו בטיחות ויעילות השבב.
מהם האתגרים הבטיחותיים?
אתגרי הבטיחות כוללים סיכונים ניתוחיים, השפעות ארוכות טווח על המוח, והגנה על נתוני משתמשים מפני פריצות.
מה הפוטנציאל לעתיד?
מעבר לעזרה לבעלי מוגבלויות, הטכנולוגיה עשויה לאפשר בעתיד תקשורת ישירה בין בני אדם ואינטראקציה
עם מכשירים ללא צורך בממשקים פיזיים.
מהי המטרה העיקרית של Neuralink?
Neuralink מפתחת שתלים המחברים בין המוח למחשב, שמיועדים לשפר את חייהם של מטופלים עם בעיות נוירולוגיות, כמו שיתוק או ALS.
כמה מטופלים השתמשו בטכנולוגיה עד כה?
עד כה השתילו שלושה מטופלים את המכשיר של Neuralink, ולפי מאסק מתוכננים בין 20 ל-30 שתלים נוספים בשנת 2025.
מה ההבדל בין שני הניסויים של Neuralink?
ניסוי Prime Study מתמקד בשליטה על מכשירים כמו מחשבים וטלפונים חכמים, בעוד ניסוי Convoy Study מתמקד בשליטה על מכשירים רובוטיים מסייעים.
אילו אתגרים עומדים בפני Neuralink?
האתגרים המרכזיים כוללים את הצורך באישור רגולטורי,
פיתוח טכנולוגיה מדויקת ואמינה, והבטחת בטיחות המטופלים בתהליך השתלת המכשיר.
האם יש חברות נוספות בתחום זה?
כן, Neuralink היא חלק ממגמה רחבה יותר של חברות סטארטאפ שמפתחות שתלים מוחיים לטיפול במצבים נוירולוגיים.
מה היתרון המשמעותי של Neuralink?
הטכנולוגיה של Neuralink מבטיחה חיבור ישיר וחדשני בין המוח למכשירים חיצוניים, שיכול לשנות את חייהם של אנשים עם מוגבלויות קשות
- 1.דור 12/01/2025 10:21הגב לתגובה זוזאת מהפכה יותר חשובה מרכבים אוטנומיים

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.