מאסק טסלה
צילום: טוויטר

הפתרון הרפואי של מאסק: שבב שמושתל במוח ומאפשר למשותקים ופגועי מוח תקשורת דרך מחשבות

נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זו מציאות  3 משותקים קיבלו השתלה של שבב למוח והצליחו לתקשר עם הסביבה דרך מחשבות

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה אילון מאסק


Neuralink של אילון מאסק: שלושה מושתלים, עשרות מתוכננים ל-2025


חברת Neuralink של אילון מאסק, המתמקדת בפיתוח שתלים המחברים בין המוח למחשב, הודיעה על התקדמות משמעותית בפרויקט השאפתני שלה. לפי מאסק, החברה השתילה את המכשיר שלה בשלושה מטופלים עד כה, ומתכננת בין 20 ל-30 שתלים נוספים במהלך 2025.


שתלים מוחיים לטיפול בבעיות נוירולוגיות


במהלך אירוע שהתקיים בלאס וגאס ושודר ברשת החברתית X, מאסק ציין: "יש לנו עכשיו שלושה אנשים עם שתלים של Neuralink, והם עובדים בצורה מצוינת." שתלים אלו, שפותחו במטרה לסייע למטופלים עם מצבים כמו שיתוק או ALS, מיועדים לאפשר למוח לשלוט במכשירים חיצוניים.


השתלים מותקנים בתהליך כירורגי מתקדם, הכולל פתיחה של הגולגולת והשתלת אלקטרודות בתוך רקמת המוח. החברה החלה את הניסויים לפני כשנה, עם המטופל הראשון, נולנד ארבו.


ניסויים קליניים בארה"ב
נכון להיום, Neuralink מבצעת שני ניסויים קליניים בארצות הברית באישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA):

  1. Prime Study – ניסוי המיועד לחמישה מטופלים עם שיתוק, המאפשר להם לשלוט במכשירים כמו מחשבים או טלפונים חכמים באמצעות מחשבותיהם.
  2. Convoy Study – ניסוי קטן יותר, הכולל שלושה מטופלים, ומאפשר שליטה במכשירים כמו זרועות רובוטיות מסייעות.

הפוטנציאל והאתגרים


Neuralink היא חלק מקבוצה הולכת וגדלה של חברות סטארטאפ שעוסקות בפיתוח שתלים מוחיים. הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה זו הוא עצום, במיוחד בטיפול בבעיות נוירולוגיות מורכבות. עם זאת, מדובר בהליכים ניסיוניים שדורשים פיתוחים טכנולוגיים וכירורגיים מתקדמים, לצד רגולציה מחמירה ואישור מגורמי בריאות.

לפני כשנה הכריזה החברה על פריצת דרך בתחום ממשק המוח-מחשב: אדם ראשון קיבל השתלת שבב מוחי של חברת Neuralink. מאז זה כאמור הופעל עוד פעמיים והשנה צפויים עוד לפחות 20 השתלות.


שליטה במכשירים באמצעות מחשבה

המוצר הראשון של ניוראלינק, שייקרא "Telepathy", יאפשר למשתמשים לשלוט בטלפון או במחשב שלהם – ואולי גם במכשירים נוספים – באמצעות מחשבות בלבד. מאסק הדגיש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה עבור אנשים בעלי מוגבלות, וציין את סטיבן הוקינג כדוגמה לאדם שהיה יכול להפיק ממנה תועלת.

קיראו עוד ב"גלובל"

ניסוי קליני ראשון
הניסוי הקליני, שהושק בספטמבר, מכוון לאנשים הסובלים מקוואדריפלגיה (שיתוק בארבע הגפיים). ההתקדמות המהירה – תוך ארבעה חודשים בלבד – מעידה על יכולת החברה לעמוד ביעדיה, אך הניסוי צפוי להימשך כשש שנים.

תגובות מהטכנולוגיה הגדולה

שמות גדולים כמו אפל ומיקרוסופט עוקבים אחר התפתחות הטכנולוגיה, אם כי לעת עתה אינם מעורבים בפיתוח ממשקים מוחיים. ההשלכות על ענף הטכנולוגיה והבריאות עשויות להיות מרחיקות לכת.

אתגרים בטיחותיים ואתיים

הטכנולוגיה מעוררת גם שאלות בנוגע לבטיחותה ולנושאים אתיים הקשורים בשימוש בממשקי מוח-מחשב. לאחרונה, ויכוחים סביב בינה מלאכותית הדגישו את החשיבות של בחינה אחראית של טכנולוגיות חדשות, ונראה כי Neuralink אינה שונה בהיבט זה.


שאלות ותשובות בנושא Neuralink



מהי מטרת השבב של Neuralink?
המטרה היא לאפשר שליטה ישירה במכשירים דיגיטליים באמצעות מחשבות, בעיקר עבור אנשים עם מוגבלויות.

למי מיועד המוצר הראשוני?
השלב הראשון מכוון לאנשים עם מוגבלות בתנועה, כמו אנשים עם שיתוק בארבע הגפיים.

מה משך הניסוי הקליני?
הניסוי צפוי להימשך כ-6 שנים, במהלכן ייבחנו בטיחות ויעילות השבב.

מהם האתגרים הבטיחותיים?
אתגרי הבטיחות כוללים סיכונים ניתוחיים, השפעות ארוכות טווח על המוח, והגנה על נתוני משתמשים מפני פריצות.

מה הפוטנציאל לעתיד?
מעבר לעזרה לבעלי מוגבלויות, הטכנולוגיה עשויה לאפשר בעתיד תקשורת ישירה בין בני אדם ואינטראקציה עם מכשירים ללא צורך בממשקים פיזיים.



מהי המטרה העיקרית של Neuralink?
Neuralink מפתחת שתלים המחברים בין המוח למחשב, שמיועדים לשפר את חייהם של מטופלים עם בעיות נוירולוגיות, כמו שיתוק או ALS.

כמה מטופלים השתמשו בטכנולוגיה עד כה?
עד כה השתילו שלושה מטופלים את המכשיר של Neuralink, ולפי מאסק מתוכננים בין 20 ל-30 שתלים נוספים בשנת 2025.

מה ההבדל בין שני הניסויים של Neuralink?
ניסוי Prime Study מתמקד בשליטה על מכשירים כמו מחשבים וטלפונים חכמים, בעוד ניסוי Convoy Study מתמקד בשליטה על מכשירים רובוטיים מסייעים.

אילו אתגרים עומדים בפני Neuralink?
האתגרים המרכזיים כוללים את הצורך באישור רגולטורי, פיתוח טכנולוגיה מדויקת ואמינה, והבטחת בטיחות המטופלים בתהליך השתלת המכשיר.

האם יש חברות נוספות בתחום זה?
כן, Neuralink היא חלק ממגמה רחבה יותר של חברות סטארטאפ שמפתחות שתלים מוחיים לטיפול במצבים נוירולוגיים.

מה היתרון המשמעותי של Neuralink?
הטכנולוגיה של Neuralink מבטיחה חיבור ישיר וחדשני בין המוח למכשירים חיצוניים, שיכול לשנות את חייהם של אנשים עם מוגבלויות קשות


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דור 12/01/2025 10:21
    הגב לתגובה זו
    זאת מהפכה יותר חשובה מרכבים אוטנומיים
עלי אקספרס, צילום אתרעלי אקספרס, צילום אתר

אתם הולכים לשלם יותר בעליאקספרס - וזה לא קשור לסמוטריץ'

סין מהדקת את הפיקוח על המוכרים בפלטפורמות הדיגיטליות; חוק חדש מחייב את הפלטפורמות להעביר דאטה מלא על המוכרים, וגביית המסים זינקה כ-13%; הסוחרים בסין מזהירים: "המרווחים נעלמו, נצטרך להעלות מחירים"

מנדי הניג |

בעשור האחרון, סין אפשרה לסוחרים באונליין לצמוח כמעט בלי הפרעה. הממשל בבייג'ינג ראה באיקומרס מנוע צמיחה אדיר שדוחף את הכלכלה קדימה, מייצר מקומות עבודה ומחזק את הייצוא. אמנם יש תקנות וחוקי מס אבל בפועל היה מאוד קשה לרשויות המס בסין לעקוב אחרי מיליוני מוכרים קטנים שפתחו "באסטות דיגיטליות" בעלי-אקספרס, עליבאבא, שיין ובעשרות האתרים הסיניים האחרים. רובם דיווחו על הכנסות אפסיות או לא דיווחו בכלל.

חוסר האכיפה הזה תפקד למעשה כסובסידיה. זה מה שאפשר לסוחר סיני למכור לכם חולצה ב-2 דולר או אוזניות ב-5 דולרים כולל משלוח. כשהסוחר לא משלם 13% מע"מ ומסי חברות במדינה, שלו הוא יכול לשבור את השוק הגלובלי, וזה עוד מבלי לדבר כמובן על עליות הייצור המופחתות בסין. הרבה מאוד סוחרים דיווחו על הכנסות זניחות והעלימו מיסים אבל כל זה עומד להשתנות וכנראה גם הישראלים, שאוהבים מאוד את האתרים הסיניים הזולים כשעל פי הערכות היקף ההזמנות מחו"ל מדי שנה הוא בין 60 ל-80 מיליון חבילות. עלי-אקספרס מחזיקה לפי ההערכות ב-50% עד 60% מכלל החבילות הנכנסות לישראל מחו"ל והיא הקמעונאית המקוונת הגדולה ביותר בישראל במונחי הכנסות, עם מכירות שנאמדו ב-2024 בכ-1.6 מיליארד דולר מהשוק הישראלי בלבד.

הרשויות בסין מגבירות את האכיפה על הסוחרים באונליין. כחלק ממאמץ רחב להגדיל את ההכנסות של המדינה שנמצאת בתקופה של האטה כלכלית, עם חולשה בשוק הנדל"ן וירידה במקורות מימון מסורתיים. 

הפרצה נסגרה וגביית המסים זינקה ב-12.7%

באוקטובר האחרון נכנס חוק חדש שהשפיע על כל פלטפורמות האיקומרס. "התקנות לדיווח מידע הקשור למסים על ידי מפעילי פלטפורמות אינטרנט". החוק לא יוצר מס חדש אלא משנה מהיסוד את אופן האכיפה. במקום להסתמך על דיווח עצמי של מיליוני סוחרים קטנים, האחריות מועברת לפלטפורמות עצמן, שמחויבות בדיווח רבעוני, אוטומטי ומפורט לרשויות המס. הדיווח כולל זיהוי מלא של הסוחרים, נתוני מכירות מדויקים, תקבולים, וגם הכנסות מעולמות הלייב סטרימינג והמשפיענים, כולל מתנות דיגיטליות. המידע שמועבר מהפלטפורמות מוצלב בזמן אמת מול הדיווחים של הסוחרים, וכל פער מוביל להתראה מיידית. 

במקביל, החוק סוגר פרצה רווחת ביצוא, ומחייב רישום וזיהוי מלא של כל סוחר לפני יצוא סחורה מהמדינה. בבייג’ינג מציגים את המהלך כחלק מתפיסת “שגשוג משותף”, שמטרתה לייצר שוויון בנטל בין מסחר מקוון לפיזי וליישר קו עם תקני ה-OECD, אבל בשטח זה משמעותי מאוד. בשביל סוחרים שפעלו על שולי רווח דקים של 5%-10%, תשלום מע"מ מלא של 13% עלול להפוך פעילות רווחית להפסדית, ולהוביל או לסגירת עסקים או לגלגול העלויות לצרכנים.

משקיעים עובדים AIמשקיעים עובדים AI

מוונצואלה ועד דו"ח תעסוקה - האנליסטים נערכים לפתיחת המסחר בוול סטריט

טראמפ לכד את מאדורו מצד אחד זו זריקת אנרגיה לשוק הנפט אבל מצד שני זה מחמם את היחסים מול סין - המשקיעים יצטרכו לעכל את זה; שבוע של נתוני מאקרו ודוח תעסוקה בשישי - האם שוק העבודה האמריקאי מתקרר ואיך זה ישפיע על ריבית הפד'; שבוע של 'חימום' לעונת הדוחות לרבעון הרביעי מי החברות שידווחו?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וול סטריט

אחרי פתיחה ברגל ימין ל-2026 עם עליות קלות ב-S&P ובדאו ונעילה סביב ה-0 בנאסד"ק המשקיעים יחזרו לשוק עם הרבה מאוד לעכל. האירוע שצפוי לרכז את רוב תשומת הלב עם הפתיחה בשני הוא הטלטלה הגיאופוליטית בוונצואלה. המבצע האמריקאי המפתיע בסוף השבוע, שהסתיים בלכידתו של ניקולאס מדורו, נשיא וונצואלה הוא לא רק כותרת מדינית מרעישה אלא אירוע שמשנה את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי. הנשיא טראמפ כבר הבהיר שארצות הברית "תנהל" את המדינה בתקופת המעבר, וחשף תוכנית שאפתנית להזרמת מיליארדי דולרים מצד ענקיות נפט אמריקאיות לשיקום התשתיות המקולקלות של המדינה.

ונצואלה מחזיקה במאגרי הנפט הגדולים בעולם, יותר מ-300 מיליארד חביות, אבל במשך שנים הפוטנציאל הזה כמעט לא בא לידי ביטוי. הייצור קרס משיא של כ-3.5 מיליון חביות ביום לכמיליון בלבד, בגלל סנקציות, הזנחת תשתיות וניהול כושל. אם ארצות הברית אכן תאפשר לחברות אמריקאיות להיכנס בהיקף רחב, לשדרג מתקנים ולהחזיר את התפוקה לרמות גבוהות יותר, השוק מתחיל לתמחר תרחיש של היצע עודף בטווח הבינוני. זה מסביר את הלחץ כלפי מטה שנרשם בחוזים על הנפט כבר עם פתיחת המסחר, ואת החשש מפגיעה במחירי האנרגיה אם ונצואלה תחזור להיות שחקנית משמעותית.

החזרת ונצואלה למגרש האמריקאי משנה גם את מאזן הכוחות הגיאופוליטי. בעשור האחרון המדינה הפכה תלויה כמעט לחלוטין בסין וברוסיה, כאשר כ-80% מיצוא הנפט שלה הופנה לסין. השתלטות אמריקאית על תהליך השיקום והניהול חותכת את אחד מצינורות האנרגיה האסטרטגיים של בייג'ין, ומכניסה אלמנט של חיכוך נוסף בין המעצמות. המשקיעים מבינים שזה לא אירוע נקודתי, אלא חלק מתמונה רחבה יותר של חזרה אמריקאית אגרסיבית להשפעה ישירה בזירות שנחשבות ל"חצר האחורית" שלה.

מבחינת השווקים, זה יוצר דיסוננס מעניין. מצד אחד, ירידת מחירי הנפט יכולה לתמוך בירידת אינפלציה, להקל על הפד ולהיות חדשות טובות למניות צרכניות ולסקטורים רגישים לריבית. מצד שני, עלייה במתיחות בין ארצות הברית לסין, ואולי גם לרוסיה, מעלה את פרמיית הסיכון הגלובלית, במיוחד במטבעות, בשווקים מתעוררים ובסקטורים שחשופים לסחר בינלאומי.

אל תוך הרקע הגיאופוליטי הסוער הזה נכנס גם הטריגר המאקרו המרכזי של השבוע, דוח התעסוקה האמריקאי, שמגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור הפד' והשווקים.


דוח התעסוקה: רגע האמת של הפד