הפתרון הרפואי של מאסק: שבב שמושתל במוח ומאפשר למשותקים ופגועי מוח תקשורת דרך מחשבות
נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זו מציאות 3 משותקים קיבלו השתלה של שבב למוח והצליחו לתקשר עם הסביבה דרך מחשבות
Neuralink של אילון מאסק: שלושה מושתלים, עשרות מתוכננים ל-2025
חברת Neuralink של אילון מאסק, המתמקדת בפיתוח שתלים המחברים בין המוח למחשב, הודיעה על התקדמות משמעותית בפרויקט השאפתני שלה. לפי מאסק, החברה השתילה את המכשיר שלה בשלושה מטופלים עד כה, ומתכננת בין 20 ל-30 שתלים נוספים במהלך 2025.
שתלים מוחיים לטיפול בבעיות נוירולוגיות
השתלים מותקנים בתהליך כירורגי מתקדם, הכולל פתיחה של הגולגולת והשתלת אלקטרודות בתוך רקמת המוח. החברה החלה את הניסויים לפני כשנה, עם המטופל הראשון, נולנד ארבו.
ניסויים קליניים בארה"ב
נכון להיום, Neuralink מבצעת שני ניסויים קליניים בארצות
הברית באישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA):
- טסלה מכחישה ניתוק מספקים סיניים למרות לחצים גיאופוליטיים
- למה עליבאבא מזנקת ונובו צונחת ומה קורה במניות הבולטות בוול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- Prime Study – ניסוי המיועד לחמישה מטופלים עם שיתוק, המאפשר להם לשלוט במכשירים כמו מחשבים או טלפונים חכמים באמצעות מחשבותיהם.
- Convoy Study – ניסוי קטן יותר, הכולל שלושה מטופלים, ומאפשר שליטה במכשירים כמו זרועות רובוטיות מסייעות.
הפוטנציאל והאתגרים
לפני כשנה הכריזה החברה על פריצת דרך בתחום ממשק המוח-מחשב: אדם ראשון קיבל השתלת שבב מוחי של חברת Neuralink. מאז זה כאמור הופעל עוד פעמיים והשנה צפויים עוד לפחות 20 השתלות.
שליטה במכשירים באמצעות מחשבה
המוצר הראשון של ניוראלינק, שייקרא "Telepathy", יאפשר למשתמשים לשלוט
בטלפון או במחשב שלהם – ואולי גם במכשירים נוספים – באמצעות מחשבות בלבד. מאסק הדגיש את הפוטנציאל של הטכנולוגיה עבור אנשים בעלי מוגבלות, וציין את סטיבן הוקינג כדוגמה לאדם שהיה יכול להפיק ממנה תועלת.
- תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
- המניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר
ניסוי קליני ראשון
הניסוי
הקליני, שהושק בספטמבר, מכוון לאנשים הסובלים מקוואדריפלגיה (שיתוק בארבע הגפיים). ההתקדמות המהירה – תוך ארבעה חודשים בלבד – מעידה על יכולת החברה לעמוד ביעדיה, אך הניסוי צפוי להימשך כשש שנים.
תגובות מהטכנולוגיה הגדולה
שמות גדולים כמו אפל ומיקרוסופט עוקבים אחר התפתחות הטכנולוגיה, אם כי לעת עתה אינם מעורבים בפיתוח ממשקים מוחיים. ההשלכות על ענף הטכנולוגיה והבריאות עשויות להיות מרחיקות לכת.
אתגרים בטיחותיים ואתיים
הטכנולוגיה מעוררת גם שאלות
בנוגע לבטיחותה ולנושאים אתיים הקשורים בשימוש בממשקי מוח-מחשב. לאחרונה, ויכוחים סביב בינה מלאכותית הדגישו את החשיבות של בחינה אחראית של טכנולוגיות חדשות, ונראה כי Neuralink אינה שונה בהיבט זה.
שאלות ותשובות בנושא Neuralink
מהי מטרת השבב של Neuralink?
המטרה היא לאפשר שליטה ישירה במכשירים דיגיטליים באמצעות מחשבות, בעיקר עבור אנשים עם מוגבלויות.
למי מיועד המוצר הראשוני?
השלב הראשון מכוון לאנשים עם מוגבלות בתנועה, כמו אנשים עם שיתוק בארבע הגפיים.
מה משך הניסוי הקליני?
הניסוי צפוי להימשך כ-6 שנים, במהלכן ייבחנו בטיחות ויעילות השבב.
מהם האתגרים הבטיחותיים?
אתגרי הבטיחות כוללים סיכונים ניתוחיים, השפעות ארוכות טווח על המוח, והגנה על נתוני משתמשים מפני פריצות.
מה הפוטנציאל לעתיד?
מעבר לעזרה לבעלי מוגבלויות, הטכנולוגיה עשויה לאפשר בעתיד תקשורת ישירה בין בני אדם ואינטראקציה
עם מכשירים ללא צורך בממשקים פיזיים.
מהי המטרה העיקרית של Neuralink?
Neuralink מפתחת שתלים המחברים בין המוח למחשב, שמיועדים לשפר את חייהם של מטופלים עם בעיות נוירולוגיות, כמו שיתוק או ALS.
כמה מטופלים השתמשו בטכנולוגיה עד כה?
עד כה השתילו שלושה מטופלים את המכשיר של Neuralink, ולפי מאסק מתוכננים בין 20 ל-30 שתלים נוספים בשנת 2025.
מה ההבדל בין שני הניסויים של Neuralink?
ניסוי Prime Study מתמקד בשליטה על מכשירים כמו מחשבים וטלפונים חכמים, בעוד ניסוי Convoy Study מתמקד בשליטה על מכשירים רובוטיים מסייעים.
אילו אתגרים עומדים בפני Neuralink?
האתגרים המרכזיים כוללים את הצורך באישור רגולטורי,
פיתוח טכנולוגיה מדויקת ואמינה, והבטחת בטיחות המטופלים בתהליך השתלת המכשיר.
האם יש חברות נוספות בתחום זה?
כן, Neuralink היא חלק ממגמה רחבה יותר של חברות סטארטאפ שמפתחות שתלים מוחיים לטיפול במצבים נוירולוגיים.
מה היתרון המשמעותי של Neuralink?
הטכנולוגיה של Neuralink מבטיחה חיבור ישיר וחדשני בין המוח למכשירים חיצוניים, שיכול לשנות את חייהם של אנשים עם מוגבלויות קשות
- 1.דור 12/01/2025 10:21הגב לתגובה זוזאת מהפכה יותר חשובה מרכבים אוטנומיים
מכשיר כרייה ביםהמניה שזינקה 19% והשלימה זינוק של פי 6.2 מתחילת השנה
החברה נהנית מתמיכה של משקיעים שמאמינים בפוטנציאל הכרייה הימית, אך תלויה לחלוטין באישור רגולטורי ובשיפור המאזן שמוסיף עננה על הסיפור העסקי
מניית TMC The Metals Company TMC the metals 19.38% ממשיכה למשוך תשומת לב בשל המודל החריג שבו היא פועלת: הפקת מתכות חיוניות באמצעות איסוף גושי מתכת מקרקעית האוקיינוס בעזרת מערכות שאיבה ייעודיות. מדובר בגישה שכמעט ואינה קיימת בתעשייה המסחרית, והיא מציבה את החברה במקום ייחודי בשוק המתכות. לצד ההתעניינות, המודל מעורר גם ביקורת רגולטורית וסביבתית, אך עבור חלק מהמשקיעים הוא מייצר עוד סיפור צמיחה ספקולטיבי.
העניין סביב החברה האיץ בתחילת 2025, כאשר המניה זינקה בשיעורים חריגים שהגיעו בשיא ל־854% מתחילת השנה. התנועה החדה משכה משקיעים חדשים, אך גם הובילה לתנודתיות גבוהה במיוחד, ובחודשים האחרונים נרשמה ירידה של יותר מ-40% מהשיא. למרות זאת, חלק גדול מהמשקיעים ראו בתנודה הזדמנות ולא נסיגה.
ההערכות הפיננסיות שפרסמה החברה באוגוסט 2025 נתנו דחיפה נוספת לסיפור. שתי הערכות טכניות שפורסמו באותה עת קבעו כי שווי המשאבים שבכוונת החברה לאסוף מקרקעית הים, גושי מתכת המכילים ניקל, קובלט ומתכות נוספות, עומד על כ־23.6 מיליארד דולר. מול שווי שוק נוכחי של כ־2 מיליארד דולר, המספרים הללו יצרו בסיס כלכלי מסוים למודל, אם כי הכול עדיין תלוי בקבלת רישיון כרייה מלא.
מזומנים שיספיקו לשנתיים
נכון לסוף הרבעון השלישי, החברה מחזיקה בקופת מזומנים של כ־115 מיליון דולר, סכום שמאפשר לה להמשיך בפיתוח פעילותה עוד כשנתיים בקצב ההוצאות הנוכחי. אך מדובר במודל עסקי שעדיין חסר הכנסות, ולכן עתיד מסלול המימון שלה תלוי ביכולת לקדם את הפרויקט לשלב הפקה. האתגר המרכזי מונח ברגולציה. ל־TMC אין עדיין רישיון לכרייה מסחרית בשטחי הים שבהם היא פועלת במעמד "אזור חקר". אף שהחברה מדווחת על התקדמות מול גורמי רגולציה בינלאומיים, אין לוחות זמנים ברורים להענקת רישיון מלא, וההליך נשען על החלטות גופים כמו רשות קרקעית הים הבינלאומית.
- סין מצמצמת יצוא מינרלים נדירים וסוללות: מניות הכרייה מזנקות
- לא זהב ולא כסף - המתכת שבשיא של 11 שנה, והאם כדאי לקנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם החברה תצליח להשיג את הרישיון, השוק עשוי לראות בתנופת המניה של 2025 רק הקדמה לתקופה משמעותית הרבה יותר. בכך טמון פוטנציאל התשואה, אך גם הסיכון: מודל עסקי שנשען על רגולציה בינלאומית יוצר אי־ודאות שאינה בשליטת החברה.
סרגיי ברין גוגל (יוטיוב)תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים העשירים בעולם
סרגיי ברין, מייסד גוגל ממשיך לחלק מניות בשווי עתק: אחרי זינוק של 100 מיליארד דולר בהונו האישי השנה, תרם לעמותות הפועלות בתחומי מחלות עצביות, אקלים ופרקינסון
סרגיי ברין, ממייסדי גוגל ואחד האנשים העשירים בעולם, תרם השבוע מניות של חברת האם אלפבית בשווי כולל של יותר מ-1.1 מיליארד דולר. לפי דיווח לרשות ניירות ערך בארצות הברית (SEC), התרומה כללה מעל 3.5 מיליון מניות של אלפבית, מבלי לציין במפורש את כל הגופים המקבלים. עם זאת, דובר מטעם משרד המשפחה של ברין אישר שרוב הסכום, כ-1 מיליארד דולר, הועבר לעמותה Catalyst4, שהוקמה על ידי ברין בשנת 2021 ומקדמת מחקרים בתחום מחלות מערכת העצבים המרכזית לצד פתרונות אקלימיים.
בנוסף, סכום של כ-90 מיליון דולר הועבר לקרן המשפחתית של ברין, ועוד 45 מיליון דולר הועברו ל-Michael J. Fox Foundation, עמותה ידועה שמובילה מחקר סביב מחלת הפרקינסון. זו אינה הפעם הראשונה שברין מחלק מניות אלפבית: במאי 2025 תרם כ-700 מיליון דולר לאותן שלוש עמותות בדיוק.
המהלך הפילנתרופי מתרחש בתקופה שבה מניית אלפבית נסחרת בשיא של כל הזמנים, לאחר ראלי מרשים השנה שמגיע ברקע להצלחות החברה בתחום הבינה המלאכותית. העלייה במניה מונעת בין היתר מדיווחים על מכירות שבבי AI לחברות כמו מטא ומהשקת ג'ימיניי 3 שנתפס כחזק ואיכותי.
ברין, שמחזיק בכ-6% ממניות אלפבית, נהנה מהמשך התעשרות מהירה. הונו האישי מוערך ב-253 מיליארד דולר, והוא מדורג במקום הרביעי ברשימת עשירי העולם עם זינוק של 100 מיליארד בשוויו מתחילת השנה.
- המהלך הכלכלי פורץ הדרך של מועדון הפוטבול ומה קרה היום לפני 66 שנה
- גוגל נופלת ב-5.5%: פספסה בהכנסות וברווח ומפילה גם את מטא ב-4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרומה למדע, סביבה ובריאות
העמותה Catalyst4 נוסדה על ידי ברין במטרה לשלב בין מחקר מדעי מתקדם לבין אימפקט חברתי, עם דגש על גיוס חוקרים ומימון פרויקטים חדשניים. היא פועלת בתחומים כמו טיפולים נוירולוגיים (למשל, שימוש בהלוצינוגנים לבריאות נפשית) ופתרונות אקלימיים, תוך שמירה על פרופיל נמוך אך גמישות ניהולית גבוהה. זווית ביקורתית כאן היא הריכוזיות: כעמותה פרטית, Catalyst4 אינה מחויבת לדיווחים ציבוריים מפורטים כמו קרנות גדולות אחרות, מה שמקל על החלטות מהירות אך מגביר חששות משקיפות. במקביל, קרן מייקל ג'יי פוקס, שהוקמה על ידי השחקן ב-2000, הפכה לפלטפורמה מרכזית למחקר פרקינסון, עם תקציב שנתי של מאות מיליונים. תרומתו של ברין, שגם במשפחתו קיימת היסטוריה רפואית רלוונטית [כפי שמתואר בביוגרפיה שלו בוויקיפדיה], משקפת התחייבות עקבית: יחד עם קרן פוקס, השקיעו השניים למעלה מ-350 מיליון דולר בשנה במחקר פרקינסון.
