אינטל העלתה את תחזית המכירות - השבבים הגיבו בזינוק
יצרנית השבבים הגדולה בעולם אינטל (INTC) הודיעה אמש כי היא מעלה את תחזית המכירות שלה לרבעון השני. החברה חוזה כי המכירות תסתכמנה בכ-9.3 מיליארד דולר, גידול של 200 מיליון דולר ביחס לתחזיות הקודמות שלה. קונצנזוס האנליסטים טיפס בהתאם וכעת חוזים לה בוול סטריט מכירות בהיקף של 9.2 מיליארד דולר, מול תחזית מכירות של כ-9 מיליארד דולר.
לידיעה היתה השלכה חיובית על שווקי המזרח הרחוק והיא גוררת אותם לעליות שערים. רבות מייצרניות השבבים פועלות ביפן, טאיוואן, קוריאה ואסיה בכלל, והמניות שלהן עברו להסחר בעליות. מדד הניקיי ביפן נסחר כעת בעליה בת 1.4%.
בעת המקבילה ב-2004 דיווחה אינטל על מכירות בסך כולל של 8.05 מיליארד דולר, ובמקביל היא חוזה כי שיעור הרווח הגולמי צפוי אף לגבור. כעת מדובר בשיעור פוטנציאלי של 57%, מול 56% בתקופה המקבילה אשתקד.
מומחי השבבים מעריכים כי מדובר בהצלחה חסרת תקדים למעבדי הסנטרינו של אינטל. מדובר בסדרת מעבדים חדשה שדורשת פחות אנרגיה ומעניקה ביצועים מיוחדים למחשבים ניידים. העובדה כי המחשבים הניידים הפכו ללהיט והם הולכים ומחליפים את מחשבי ה-PC הותיקים בארה"ב, תורמת גם כן להצלחה. השבבים הללו גם רווחיים יותר מבחינת אינטל, משום שבשווקים מעדיפים לשלם עליהם יותר מאשר על מעבדי הסלרון הותיקים.
מניות אינטל שכבר עלו ב-18% מאז תחילת מאי, נסחרו אתמול בתוספת של 2.2% במהלך המסחר, אך עברו למגמה של מימושים במסחר האלקטרוני שלאחר הסגירה. מדד המוליכים למחצה של פילדלפיה העוקב אחרי מניות השבבים זינק במסחר התוך יומי בלא פחות מאשר 1.9% וחתם ברמת 438.49 הנקודות.
עוד בלטו בסקטור, מניות אפלייד מטריאלס העוסקת בייצור ציוד לבדיקת שבבים שעלו ב-3%, מניות מארוול שקפצו ב-3.3%, מניות AMD המתחרה באינטל שעלו ב-2.3%, ומניות נאשיונל סמיקונדקטורס שהרקיעו ב-9%.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
