הפועלים השלים גיוס של 500 מיליון שקל
בנק הפועלים השלים (ד') הנפקת כתבי התחייבות נדחים בהיקף של 500 מיליון שקל. במכרז לציבור, שהתקיים היום הוזרמו ביקושים של יותר מ-15 מיליארד שקל וריבית המכרז נסגרה במינימום, בשיעור של 4.5%.
הנפקת שטרי ההון נעשתה על ידי פועלים הנפקות וקיבלה דירוג של +AA על ידי מעלות. ההיקף הכולל של הסדרה הינו מיליארד שקל. שטרי ההון ישמשו כהון משני של הבנק והינם במח"מ של 8 שנים. בבנק הפועלים הובילו את ההנפקה, אבי הראל, משנה למנהל כללי הממונה על חטיבת המערך הפיננסי ודני קולר, מנהל אגף ניהול נכסים והתחייבויות. פועלים אי.בי.איי שימשה כיועצת להנפקה.
למעשה, הביקושים הגדולים שהוזרמו בשלב המכרז לציבור קבעו את מחיר ניירות הערך שהונפקו, מתחת למחיר המכרז שנקבע בשלב המוסדי בשבוע שעבר. במכרז המוסדי נסגרה הריבית על 4.65%, לעומת ריבית מירבית של 5%, בעוד שבמכרז לציבור נקבע המחיר על הריבית המינימאלית של 4.5%.
בשל הביקושים הגדולים בהנפקה לציבור יירד חלקם של המשקיעים המוסדיים בהנפקה למחצית, בעוד שהמזמינים מהציבור (במחיר המכרז) יקבלו רק כ-1% מהזמנתם.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
