אחרי שמודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל לראשונה אי פעם, החלטה שעוררה תגובות נרחבות בקרב הצמרת הפוליטית והמקצועית בישראל ושיש לה השלכות על הכלכלה הישראלית, התייצב החשב הכללי יהלי רוטנברג וסיפר על עמדת האוצר ועל השלכות ההחלטה. רוטנברג ישתתף מחר בועידת ההשקעות שלנו - לפרטים והרשמה.

רוטנברג פתח את השיחה וסיפר על הנפקת חוב שבוצעה היום בשביל להמחיש את הביקושים הגבוהים והאמון שנותנים המשקיעים בישראל: "לפני שעה השלמנו הנפקת חוב בשוק המקומי השכיר בהיקף של 4.1 מיליארד שקל וכל 12 עושי השוק השתתפו בה. הביקוש היה הגבוה ביותר אי פעם", אמר רוטנברג, שהמשיך וסיפר על המתודולוגיה של חברת מודי'ס.

>>מודי'ס נלחמת בישראל - הורידה דירוג, למרות שהכלכלה מפתיעה לטובה.

>>הורדת דירוג האשראי של ישראל - ההשפעה היא מינורית.

• פרטנר ופלאפון יספקו שירותי סלולר לכ-220 אלף עובדי מדינה
• מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

>>מה זה דירוג אשראי של מדינה, מתי הוא חשוב, ואיך קובעים אותו?

"חברות הדירוג בוחנות את הסיכונים והאתגרים", אמר רוטנברג, "והיא מתבססת על ארבעה צירים: חוסן כלכלי - בו לפני המלחמת היינו עם דירוג של Aa3, חוסן ממשלתי ומוסדי - בו לפני המלחמה היינו עם דירוג של A2, חוסן פיסקאלי - בו היינו עם דירוג של A3, ורגישות לאירועי סיכון - בו היינו עם דירוג של Baa.הגורמים המרכזיים להורדה הם בין היתר ההערכה של מודי'ס שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים גיאופוליטיים עשויה בסבירות גבוהה לעלות בטווח הקרוב", ציין רוטנברג.

"יש לנו הערכה מקצועית רבה למודי'ס, אנחנו עובדים איתם בשוטף, אבל חלוקים עם ההחלטה שלהם. ניסינו לשכנע אותם שזה לא הזמן להוריד את הדירוג. ההחלטה לא מתיישבת עם נתוני המאקרו של המשק", הוסיף רוטנברג. "גם הגשנו ערעור על הההחלטה שנדחה - הוא הוגש בין היתר על בסיס העובדה שמדינת ישראל הוכיחה לאורך השנים עמידות והתאוששות מהירה מתקופות משבר, כפי שנראה בכל האירועים בשנים האחרונות וגם בקורונה".

• יפית גריאני נבחרה להוביל את כאל בעיצומו של תהליך מכירה
• יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

רוטנברג המשיך והציג את האינדיקטורים המאקרו כלכליים שמעידים על פעילות המשק: "הצריכה בכרטיסי אשראי מתאוששת החל מהשבוע השלישי של המלחמה. בינואר היא חזרה לרמות טרם הלחימה ואף עברה אותה. ממוצע ההוצאה יומית גבוה ב-16% מרמות טרום המלחמה. זאת מגמת התאוששות וסימנים שמראים על הסתגלות לשגרת מלחמה", ציין רוטנברג.

"השכר הממוצע ברוטו בנובמבר רשם עליה של 9.5%. גבוה בהרבה מקצב האינפלציה בנובמבר של 3.3%, מה שמעיד על עלייה ריאלית של 6% בשכר", הוסיף רוטנברג. "היציאות מישראל בעלייה בינואר לעומת דצמבר. עם זאת לעומת ינואר הקודם זאת ירידה של 51%, אבל עדיין רואים התאוששות מחודש לחודש. סקר הערכות המגמות בעסקים מעיד על שיפור בכלל הענפים. בענפי הבינוי והמלונאות לראשונה נתונים חיוביים מאז אוקטובר. רמת הפעילות בינואר על פי דיווחי המנהלים השתפרה משמעותית".

רוטנברג המשיך והסביר מה עמד מאחורי הערעור שהוגש למודי'ס, שנדחה: "ניסינו לתת דגש למידע שמודי'ס לא נתנה לו משקל מספיק. ההשפעה על המדדים לא שונה באופן משמעותי מאירועים אחרים שלא הביאו להורדת דירוג", ציין רוטנברג.

"באינתיפאדה השניה למשל הצמיחה ירדה בשנים הראשונות ועלתה משמעותית. ב-2001-2003 הצמיחה הייתה שלילית אבל ב-2004-2005 הייתה חיובית ועמדה על 2.8% ו-2.3% בהתאמה. הגירעון ב-2003 עלה ל-4.3% אבל ב-2005 ירד ל-1.7%", ציין רוטנברג. "במהלך השנים הללו דירוג האשראי שהיה על A2 נותר יציב ללא שינוי בדירוג או בתחזית  הדירוג. נתנו גם דוגמאות מלבנון השניה, צוק איתן וגם הקורונה".

"בהשוואה למשברים קודמים, בשנת 2023 הצמיחה תעמוד על 2% ולפי התחזיות ב-2024-2025 תעמוד על 1.6% ו-5%. הגירעון ב-2023 עמד על 4.2% וצפוי לגדול ב2024 ל-6.6% אבל לחזור למגמת ירידה ב-2025 ולאחר מכן", הוסיף רוטנברג. "יחס החוב-תוצר ב-2022 עמד על 60.5%, עלה בקורונה ל-70.9%. ב-2024 צפוי לעמוד על 67%".

בנוגע למימון עלויות המלחמה: "אנחנו ערוכים לתת את כל הגמישות המימונית והנזילות שהמדינה צריכה", ציין רוטנברג. "נכנסנו עם יחס חוב-תוצר של 60% וזה מאפשר מרחב פיסקאלי להגדיל את החוב בשביל להתמודד עם הגידול בגירעון. המרווח בין אג"ח דולריות ל-10 שנים ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב לפני המלחמה היה באזור 1% יותר מממשלת ארה"ב. עם תחילת המלחמה עלינו ל-2%. בשבועות האחרונים אנו רואים ירידה במרווחים לאזור 1.4%", הוסיף רוטנברג.

רוטנברג התייחס גם לשער החליפין: "שער החליפין, למרות שקפץ עם תחילת הלחימה, חזר לרמות של לפני המלחמה. בימים הראשונים השקל רשם היחלשות. בסך הכל מתחילת המלחמה השקל התחזק 4.7% מול הדולר" ציין רוטנברג.

"האינפלציה חזרה לטווח היעד של בנק ישראל. ניכר שחלה התמתנהות גם בשירותים ובסחורות. שוק העבודה חוזר - יחס הבלתי המועסקים עומד על 1.3% - כמו טרום המלחמה. צמיחת התוצר צפויה לעלות על ממוצע הOECD", הוסיף רוטנברג.

לגבי הסבירות להסלמת הלחימה: "אנחנו לא מתעלמים מהסיכונים הגיאופוליטיים, אבל אנו חושבים שניתן משקל עודף לתרחישים תיאורטיים. נכון להיום עצימות המלחמה בעזה פוחתת. חלה ירידה בהיקף משרתי המילואים, הנפגעים והיקף ירי הרקטות. להערכת גורמי הביטחון ככל שהעימות בעזה יורד הסיכון להסלמה בחזיתות אחרות יורד", הוסיף החשב הכללי.

רוטנברג התייחס גם להשלכות הדירוג ולמה עושים הלאה: "הדיון על תקציב הביטחון עוד לא נגמר. הועדה שתעסוק בתקציב הביטחון צריכה מנדט רחב וצריכה לעסוק בכל היבטי התקציב. זה אירוע היסטורי. צריך להחזיר בטחון לתושבים וגם את החטופים. התקציב צריך להיות ברור ולהתאים ליכולות הלכלכיות של מדינת ישראל", הוסיף רוטנברג.