מה זה דירוג אשראי של מדינה, מתי הוא חשוב, ואיך קובעים אותו?
רובנו מכירים את דירוג האשראי הפרטי ויודעים מה משפיע עליו - ניצול מסגרת האשראי, שינויים בהוצאות האשראי, פיגורים ועוד מספר גורמים יכולים להשפיע לרעה או לטובה על דירוג האשראי שלנו, שמתורגם לריבית שנשלם על ההלוואות שלנו. דירוג האשראי הוא בעם כלי שנותן למלווה אינדיקציה מסוימת על רמת הסיכון של הלווה, ומן הסתם ככל שהסיכון עולה, הפרמיה (הריבית) תעלה גם כן. לא רק פרטיים לווים כספים, אלא גם מדינות. גם חברות במדינות מלוות כסף מגופים במדינות אחרות, ולכן לכאן נכנס דירוג האשראי של המדינה. במקרה של ישראל, מצאנו כי ההשפעה היא מינורית. נראה שאין עוד מדינה בעולם שכה עסוקה בדירוג האשראי של עצמה כמונו. הנה הסבר על איך מחשבים אותו ומתי הוא באמת משמעותי.
אילו דירוגים יש?
כאשר אנו מדברים על דירוגי אשראי ברמה הבינלאומית, אנו מדברים לרוב על הדירוגים של 3 הסוכנויות הגדולות: פיץ', S&P ומודי'ס. הציונים של הסוכנויות קצת שונים קוסמטית אבל המבנה שלהן בנוי על אותו עיקרון: A שווה דירוג גבוה ו-C או D שווה דירוג נמוך. הנה הדירוגים של סוכנות מודי'ס:
הדירוגים של מודי'ס; קרדיט: אתר החברה
בעיקרון מה שאנחנו רואים בטבלת הדירוגים של מודי'ס, היא שדירוגים הנמצאים בחצי העליון מסווגים כ"ראויים להשקעה" ואלה שבחצי התחתון כ"לא ראויים להשקעה". מודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל מ-A1 ל-A2 עם אופק שלילי, משמע ייתכנו הורדות נוספות בעתיד. לשם השוואה, דירוג האשראי של ארה"ב ושל גרמניה למשל על ידי מודי'ס הוא הגבוה ביותר, Aaa, של סין הוא A1, ושל בריטניה הוא Aa3.למה דירוג אשראי של מדינה הוא חשוב?
כאמור, כמו צרכנים פרטיים, גם מדינות לוות כספים, כאשר צורה אחת היא למשל אג"ח ממשלתי. כשהדירוג של מדינה מסוימת יורד אז מן הסתם פרמיית הסיכון שלה עולה ולכן הריביות שהיא תשלם על האג"ח שלה יהיו גבוהות יותר. קחו למשל כדוגמא את ניגריה שנמצאת במשבר כלכלי - דירוג האשראי של ניגריה על ידי מודי'ס כיום הוא Ba3, דירוג שלפי מודי'ס הופך אותה ל"לא רואיה להשקעה", והריביות על האג"ח הממשלתיות שלה בהתאם - הריבית על אג"ח ממשלת ניגריה ל-10 שנים יש היום תשואה של 15.1%, בהחלט תשואה יפה, אבל קיים סיכוי לא קטן שלא תקבלו את הכסף שלכם חזרה. לשם השוואה, על אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים תקבלו תשואה של 2.4%, כאשר כאמור דירוג מודי'ס לגרמניה הוא הגבוה ביותר, Aaa. הדירוג לא משפיע רק על הממשלה עצמה, גם חברות במדינה שלוות כספים מגופים מעבר לים יצטרכו לשלם יותר על ההלוואה שלהם, וכמובן שהעליות האלה מגולגלות לצרכן הסופי ולמשקי הבית.ועדיין - חשוב להסתכל על התמונה הגדולה
בסופו של דבר, דירוג אשראי שואף לשקלל את כל הגורמים הכלכליים במדינה ולצייר אותם כאות או מספר קצר וקל לעיכול, אבל ברור שכמה אותיות ומספרים לא יכולים להציג את התמונה כולה. כל דירוג מלווה בסקירה מפורטת שמסבירה לכאורה מה הביא להחלטת הסוכנות. סקירת מודי'ס על ישראל מתייחסת בעיקר למלחמה כגורם העיקרי להורדת הדירוג ומתייחסת גם להרבה נושאים פוליטיים, כאשר לצד זאת הנתונים הכלכליים בישראל דווקא מעודדים בתקופה האחרונה - ההוצאות בכרטיסי אשראי בשבועות האחרונים חזרו לרמות נורמליות ואפילו נמצאות מעל לממוצעים של 2023. בנוסף, בעוד מודי'ס עצמה ציינה בסקירה כי היא צופה שיחס החוב-תוצר של ישראל יעלה ל-67 אחוזים, במקום לרדת ל-55 אחוזים כפי שהיה קורה, להערכתם, אם המלחמה לא הייתה פורצת, הנתון הזה עוד חיובי ביחס למדינות ה-OECD שם יחס זה עומד על כ-83%. בגוש האירו למשל יחס החוב הציבורי לתוצר עמד על 83.5% בסוף שנת 2022. אז למרות הדרמה, ההשפעה של הורדת הדירוג אולי לא תהיה גרועה כמו שחושבים, לפחות לטווח הארוך. חשש נוסף הוא מירידות שערים בבורסה, אבל לא נראית תגובה משמעותית בשוק כרגע כאשר המדדים המובילים יורדים ב-1%, והסיבה היא שהורדת הדירוג כבר הייתה מגולמת במחירים ברובה. המשקיעים לא היו צריכים את דוח מודי'ס בשביל להבין שהמצב בישראל לא טוב כמו שהוא היה. המלחמה מתנהלת כבר 4 חודשים ומודי'ס לא באמת חידשה משהו בעיני המשקיעים. עם זאת, אופק הדירוג השלילי שהיא סיפקה אולי משפיע לרעה יותר מהדירוג עצמו, ועדיין, כל התפתחות חיובית במלחמה כנראה תביא לשיפר התדמית של הכלכלה הישראלית בעולם, ובהמשך אולי אפילו להעלאת דירוג.- 6.89 16/02/2024 22:50הגב לתגובה זוקודם כל קיצוץ נרחב וקבוע בתחומים שבכלל אמורים להיות פרטיים, כמו ספורט, תרבות, דת, תיירות, תאגיד השידור. ביטול תקציבים ממשלתיים לעמותות. הטלת מיסוי משמעותי על פנסיות תקציביות. חיסול הדרגתי של הפנסיות התקציביות, הן בצבא והן בגופים אחרים (בד בבד עם העלאת השכר החודשי למשרתי הקבע, בעיקר הקרביים). ביטול משרדי ממשלה מיותרים (ויש יותר מעשרה כאלה). התייעלות במשרדי הממשלה, בעיקר במשרד החוץ ובמשרד החינוך, שם רק המטה בירושלים עולה למעלה מ2 מיליארד בשנה. החזרה של תושבי הדרום מעל 4 ק"מ לבתיהם. ביטול קצבאות לאנשים ונשים צעירים שאינם נכים. אפשר לתקן את נזקי המלחמה (הכלכליים). צריך כמובן רצון ומחויבות אמיתית של ראשי המדינה לכך.
- 5.אבנר 11/02/2024 19:44הגב לתגובה זוהביזה הנוראית של קופת המדינה, היא שגרמה להורדת הדירוג.
- 4.נכהצ 11/02/2024 18:48הגב לתגובה זותתפטרו חבורת משתמטים מנוולים.
- 3.כל המתבטא 11/02/2024 11:38הגב לתגובה זוגם באינטרסנטיות כולל הנגיד שלנו
- 2.כאשר 11/02/2024 11:37הגב לתגובה זולפוליטיזציה הוא לא לגמרי טועה,קשה להאמין ששלילה מצד ביידן לא משפיעה על מודי'ס ואפילו ישירות מצד הממשל המוריד מאהדתו
- מרקו 11/02/2024 13:49הגב לתגובה זולכספים הקואליציוניים-רק ביידן-קל לחיות ככה...
- 1.כתבה לעיניין , אהבתי (ל"ת)AL 11/02/2024 11:22הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
