משטרת ישראל משטרה
צילום: דוברות המשטרה

הוגשו כתבי אישום בהפצת חשבוניות פיקטיביות בענף הבנייה

רשות המסים הגישה כתבי אישום בפרשייה חמורה ונרחבת של עבירות מס בענף הבנייה. הנזק לקופת המדינה – 17 מיליון שקל.
משה כסיף | (5)

במרכז הפרשה עומד עלי סובח, תושב מזרח ירושלים. הוא מואשם כי פעל יחד עם שותפיו להפצה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות, וקיזוז חבות מס ללא חשבוניות בסכום כולל של למעלה מ-17 מיליון שקל.

סובח מואשם בהפצה של 32 חשבוניות לחברות שונות, באמצעות תיק "עוסק מורשה" שפתח על שמו. המע"מ הכלול בחשבוניות הללו מסתכם בכ-124 אלף שקל. הוא מואשם כי הפיץ את החשבוניות על מנת לאפשר לחברות שקיבלו אותן להשתמט או להתחמק מתשלום מע"מ, וזאת מבלי שביצע או התחייב לבצע את השירותים והעסקאות שתוארו בחשבוניות.

סובח מואשם בנוסף גם בקיזוז מס תשומות בסכום כולל של כמיליון שקלים, באמצעות חשבוניות פיקטיביות על שם חברות אחרות או ללא חשבוניות כלל. נוסף על ההאשמות לעיל, מואשמים סובח ושותפו אחמד פרג', כי פעלו בשיטה דומה דרך חברה בשם "טוסאן חברה לבנייה ושיפוצים בע"מ".

על פי כתב האישום, סובח ופרג' הפיצו לחברה בענף הבנייה 54 חשבוניות פיקטיביות, שהמע"מ הכלול בהן הסתכם בכ-2.4 מיליון שקל. כמו כן, מואשמים השניים כי על מנת להפחית את חבות המס של חברת טוסאן, קיזזו 177 חשבוניות פיקטיביות על שם חברות אחרות, שסכום המס הכלול בהן מסתכם בכ-7.8 מיליון שקל.

עוד מואשמים סובח ושותפו אמיר סאפי, כי פעלו דרך חברה בשם "אוראל תיווך ירושלים בע"מ", לקיזוז של חבות מס בסכום כולל של כ-2.9 מיליון שקלים, באמצעות 126 חשבוניות מס פיקטיביות.

לבסוף, מואשמים סובח ושותפו בסאם גליד, שפעלו דרך חברת "עוז אחזקות בע"מ" להפצת 5 חשבוניות מס פיקטיביות לחברה אחרת בענף הבנייה, שהמס הגלום בהן הסתכם ב-22,780 שקל, מבלי שביצעו את העסקאות המתוארות בחשבונית,

כמו כן, הם מואשמים בקיזוז של חבות מס בסכום כולל של 2.1 מיליון שקל ללא חשבוניות.

כתבי האישום הוגשו באמצעות עו"ד עמוס הכהן מהמחלקה המשפטית של מכס ומע"מ ירושלים, בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ ירושלים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יוסף אדר 21/11/2022 06:36
    הגב לתגובה זו
    במקום לרחם על הניפגעים,השופטים מרחמים על הפושעים
  • 4.
    שולתתתת1 24/07/2022 16:16
    הגב לתגובה זו
    יש גבול לעושק קופת המדינה!
  • 3.
    דן 24/07/2022 13:49
    הגב לתגובה זו
    הערבים חוגגים עם חשבוניות פיקטיביות להעניש בחומרה ולהחרים להם הכל.
  • 2.
    השופטים נותנים עונשים מגוחכים , ובכך מעודדים פשיעה (ל"ת)
    בתי המשפט אשמים בפשע 24/07/2022 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוזי 24/07/2022 12:07
    הגב לתגובה זו
    מה זה 17 מליון זה לא הגיוני כי בכענף הזה לא מדווחים על הרבה מאות מיליונים כי המחירים ברקיע השביעי ומטבע הדברים מפתים לחמוק מתשלומי מס
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.