ועדת המנכ"לים קוראת לפינוי בז"ן מחיפה תוך עשור - ולא ב-2025
ועדת המנכ"לים לבחינת פינויה של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה מציעה לחסל בתוך עשור את הפעילות בתחום באזור, לרבות זו של החברות בזן 1.62% ו איי.סי.אל 0.11% (לשעבר כי"ל). הוועדה לא נקבה ביעד ספציפי ובכך, נראה כי חלק מחבריה ירדו מהעץ עליו עלו כבר בקיץ יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שקראו לפינוי מתקני בזן עוד ב-2025. בוועדה ממליצים לעגן את המלצותיה במסגרת החלטת ממשלה שתובא לאישור הממשלה "בהקדם האפשרי". בצד זאת הומלץ להקים ועדת מנכ"לים למעקב אחר יישום ההמלצות, כזו שתכונס שנתיים לאחר הקמתה ותמליץ על מועד מפורט יותר.
הועדה מורכבת מנציגים מרשות מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה, משרד האוצר ועוד. הנושא גרר מחלוקות בין הצדדים, בעוד ששמחון הוביל את המחנה התומך בפינוי המהיר, ברשות מקרקעי ישראל, תחת המנהל החדש ינקי קוינט, וכן במשרד האוצר הדגישו כי ההכנסות משיווקי הקרקעות למגורים על אותו השטח לא יצליחו לכסות את עלויות הפינוי, וכי התחשיב שבוצע אינו תואם את ערכי הקרקע בסביבה.
טענות נוספות שהציגו המבקרים הן כי פינוי ב-2025 יגדיל את התלות של ישראל ביבוא תזקיקים, שיצטרכו להקים עבורם מתקני אחסון רבים שאין בנמצא כיום. מעבר לכך עלה הטיעון לפיו בז"ן בין כה וכה היא חלק מתעשייה גוססת הכרוכה בזיהום, וקביעת מועד שכזה לפינוי ותשלום פיצויים לחברה יהיו טעות מבחינה כלכלית, זאת בעוד החלופה היא לתת לעסקי החברה לגווע. מעבר לכך לבז"ן רשיון לפעול על השטח לעוד עשרות שנים קדימה, והפרת ההסכם מצד המדינה הוא צעד בעל השלכות שליליות אפשריות שאין להמעיט בערכן.
ובחזרה להודעה היום שהוציאה ועדת המנכ"לים, בזו נכתב כי "על אף המחלוקות באשר למועד המועדף להפסקת הפעילות הפטרוכימית, מוסכם על רוב חברי הוועדה כי בתוך עשור יש לקדם שינוי מהותי של מפרץ חיפה, באמצעות קידום תכנון כולל לשם פיתוח וקידום המטרופולין כולו, ואשר יכלול בין היתר את הפסקת הפעילות התעשייה הפטרוכימית ומפעלי דשנים במפרץ חיפה בהקדם, תוך שקלול כלל האינטרסים הנוגעים לדבר".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הוועדה, את הפינוי יש לקדם שכן "ברור כי הימצאות התעשייה הפטרוכימית בלב מטרופולין חיפה מהווה חיץ פיזי המונע את פיתוחו, ובכלל זה נוכח קיומם של חומרים מסוכנים, פליטות של חומרים מזהמים ומטרדים נוספים, המרתיע תושבים ועסקים להשתכן באזור, ולכן מהווה אף גורם המעכב את ההתפתחות הכלכלית והאורבנית של המטרופולין".
באשר לטיעון הנגד אודות עצמאותה האנרגטית של ישראל, בוועדה כותבים בהתייחס לכך כי הפינוי יעשה "בכפוף לעמידה בצרכי משק האנרגיה המינימליים ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית לאחר הפסקת הפעילות האמורה".
עוד הומלץ להקים צוותים ממשלתיים עבור המו"מ מול בז"ן וכי"ל, גיבוש מענה לפגיעה הכלכלית הזמנית של חלק מהרשויות המקומיות במפרץ עקב הפסקת הפעילות ("בטווח הבינוני-ארוך הכנסות הרשויות הנ"ל ממימוש התכנית יגדלו", הוסבר).
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
כמו כן, הוועדה המליצה על צעדים משלימים דוגמת הפחתת הזיהום מתחבורה יבשתית על ידי הרחבת אזור מופחת פליטות ומעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, וכן הפחתת הזיהום מתחבורה ימית על ידי קידום תכנית "נמלים ירוקים" ועל גיבוש תכנית לאומית למעבר מגפ"מ לגז טבעי וחשמל בקרב צרכנים גדולים ומשקי בית.
מבז"ן נמסר בתגובה: "למרות הנסיונות לסמן מטרות ללא קשר לעובדות ולהתחייבויות חוזיות של המדינה, חברי ועדת שמחון מבינים את המשמעות של הבטחת רציפות תפקודית במשק האנרגיה והידברות עם התעשייה. כפי שהוועדה קבעה, ישנם פרויקטים ארוכי טווח אשר מהווים תנאי בסיסי וראשוני לכל דיון רציני, ביניהם, הקמת אתרי אחסון תזקיקים ובניית נמל תזקיקים חדש בחיפה. בזן מקווה כי המשך העבודה הממשלתית בנושא יהיה מקצועי, מבוסס נתונים ועובדות, מתוך הבנה את המשמעות הכלכלית שיש לעמידה בהתחייבויות חוזיות, עם חשיבה ארוכת טווח".
מהשרה גמליאל נמסר בתגובה: "הצלחנו להוביל בוועדה להסכמה רחבה ותקדימית בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה לראשונה בכך שהתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה צריכה להיסגר, וזו בשורה גדולה לתושבי מטרופולין חיפה ולכל מדינת ישראל. זהו צעד נוסף ומשמעותי בהפחתת התלות של מדינת ישראל בדלקים פוסיליים מזהמים, בדרך ליישום החזון של אנרגיות מתחדשות.
"סגירת המפעלים הללו היא אינטרס בריאותי וסביבתי, אך גם אינטרס כלכלי. סילוק החומרים המסוכנים והפסקת פליטות מזהמים תביא לפתיחת עסקים חדשים, להקמת תעשיות ירוקות ולהגירה חיובית לאזור. החזון למימוש הפוטנציאל של מפרץ חיפה צריך ויכול להתממש, אך נוכל לפרוץ את תקרת הזכוכית רק על ידי סגירת המפעלים הפטרוכימיים. עמדתנו הברורה היא שכל תשתית תעשייתית חדשה שתוקם במפרץ חיפה צריכה להיות נקייה, ללא שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים, כמו גז טבעי. זו הדרך היחידה למשק לעבור לאנרגיות מתחדשות ולייצר מקומות עבודה מבוססי קיימות.
"עמדנו לאורך כל הדרך לצד תושבי מפרץ חיפה עם עמדה סביבתית וצודקת, אל מול בעלי הון וגופים שונים שניסו לטרפד את המהלך. כעת עלינו להבטיח כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו בתהליך היישום, כולל אנשי משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שמוכרחים לתמוך באינטרס הציבורי והסביבתי, ולהתעלם מהלחצים המופעלים על חברי הוועדה".
- 7.מתי סוף סוף חיפה תוכל לנשום ? (ל"ת)משה - חיפה 03/05/2021 17:19הגב לתגובה זו
- 6.חם או יפת 26/04/2021 22:05הגב לתגובה זודיי כבר עם השחיתות. פתאום צריך להציל את המפרץ בדיוק שבזן עומדת לפשוט רגל בגלל מעבר לתחבורה חשמלית. נעבורלחשמל הם יפסיקו את היצור ולא צריך לפצות אף אחד. זה הסיכון העסקי והציבור לא חייב לממן את הרווחים של משפחת עופר. צאו לנו מהכיס. בז"ן מתה בכל מקרה ולכן אין מה לסגור אותה שנה קודם בעלות של מיליארדים.
- 5.אבלין 26/04/2021 21:33הגב לתגובה זובלה בלה בלה...מי מאמין לועדה שבראשה עומדת בובה של ביבי?? עוד ועדה פוליטית..ביבי חיפה אדומה..לעולם לא תהיה ליכוד..תתעורר
- 4.מוקע ומופסד מההנפקה 26/04/2021 19:54הגב לתגובה זומוקע ומופסד מההנפקה
- 3.המנכלי"ם 26/04/2021 17:22הגב לתגובה זוראשי תיבות שמם זה מפגרים נוכלים כאלה לוזרים ימח שמם
- אחד שיודע 26/04/2021 18:55הגב לתגובה זומנכ"ל המועצה הלאומית לכלכלה, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הבטחון ובטח שכחתי עוד כמה.
- 2.תשובת בזן 26/04/2021 17:00הגב לתגובה זועדיף שישתכרו ויחתכו את האצבע וישליכו לפח אשפה
- 1.ממשלת הכלומניקים 26/04/2021 16:59הגב לתגובה זוכי זה רק כמה כסף לקבל . ועדות של יוצמחים שמקשקשים למוות בלי במחשבה בלי חזון ובלי תוצאה ביום כזה ממשלת הימין מלא מלא מלא מתעסקת בסגירת מפעלים . בעצת הכלומניקים יהפכו את ישראל למעצמת הכלום ייבאו הכל והאירנים יפוצצו להם את הספינות חוזרים לימי נוח . כי אפילו בתקופת הברזל היה יותר רמה במדינה . חבל שעושים כתבה על ליצנים פסיכים אפילו חשבון הם לא יודעים. והשרה גמליאלי היתה שרת הגימלאים וסירבה להעלות קצבה בעשור קיבלו 6 שח . אז מה היא מבינה חוץ מפופוליזים . וחוץ מזה מי שמנהל וקובע לנו מה יקרה עם בזן זה חיזבאלה עד עכשיו היו מאופקים ובגלל נסאראלה הליצנים התעוררו. תפתרו קודם את בעיית הרקטות בדרום אלפי ילדים הלומי קרב
- אחד שיודע 26/04/2021 18:52הגב לתגובה זואו שגם הוא מיובא?

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
