ועדת המנכ"לים לבחינת פינויה של התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה מציעה לחסל בתוך עשור את הפעילות בתחום באזור, לרבות זו של החברות בזן 4.25% ו איי.סי.אל -2.39% (לשעבר כי"ל). הוועדה לא נקבה ביעד ספציפי ובכך, נראה כי חלק מחבריה ירדו מהעץ עליו עלו כבר בקיץ יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, שקראו לפינוי מתקני בזן עוד ב-2025. בוועדה ממליצים לעגן את המלצותיה במסגרת החלטת ממשלה שתובא לאישור הממשלה "בהקדם האפשרי". בצד זאת הומלץ להקים ועדת מנכ"לים למעקב אחר יישום ההמלצות, כזו שתכונס שנתיים לאחר הקמתה ותמליץ על מועד מפורט יותר.

הועדה מורכבת מנציגים מרשות מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה, משרד האוצר ועוד. הנושא גרר מחלוקות בין הצדדים, בעוד ששמחון הוביל את המחנה התומך בפינוי המהיר, ברשות מקרקעי ישראל, תחת המנהל החדש ינקי קוינט, וכן במשרד האוצר הדגישו כי ההכנסות משיווקי הקרקעות למגורים על אותו השטח לא יצליחו לכסות את עלויות הפינוי, וכי התחשיב שבוצע אינו תואם את ערכי הקרקע בסביבה.

טענות נוספות שהציגו המבקרים הן כי פינוי ב-2025 יגדיל את התלות של ישראל ביבוא תזקיקים, שיצטרכו להקים עבורם מתקני אחסון רבים שאין בנמצא כיום. מעבר לכך עלה הטיעון לפיו בז"ן בין כה וכה היא חלק מתעשייה גוססת הכרוכה בזיהום, וקביעת מועד שכזה לפינוי ותשלום פיצויים לחברה יהיו טעות מבחינה כלכלית, זאת בעוד החלופה היא לתת לעסקי החברה לגווע. מעבר לכך לבז"ן רשיון לפעול על השטח לעוד עשרות שנים קדימה, והפרת ההסכם מצד המדינה הוא צעד בעל השלכות שליליות אפשריות שאין להמעיט בערכן.

ובחזרה להודעה היום שהוציאה ועדת המנכ"לים, בזו נכתב כי "על אף המחלוקות באשר למועד המועדף להפסקת הפעילות הפטרוכימית, מוסכם על רוב חברי הוועדה כי בתוך עשור יש לקדם שינוי מהותי של מפרץ חיפה, באמצעות קידום תכנון כולל לשם פיתוח וקידום המטרופולין כולו, ואשר יכלול בין היתר את הפסקת הפעילות התעשייה הפטרוכימית ומפעלי דשנים במפרץ חיפה בהקדם, תוך שקלול כלל האינטרסים הנוגעים לדבר".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי הוועדה, את הפינוי יש לקדם שכן "ברור כי הימצאות התעשייה הפטרוכימית בלב מטרופולין חיפה מהווה חיץ פיזי המונע את פיתוחו, ובכלל זה נוכח קיומם של חומרים מסוכנים, פליטות של חומרים מזהמים ומטרדים נוספים, המרתיע תושבים ועסקים להשתכן באזור, ולכן מהווה אף גורם המעכב את ההתפתחות הכלכלית והאורבנית של המטרופולין".

באשר לטיעון הנגד אודות עצמאותה האנרגטית של ישראל, בוועדה כותבים בהתייחס לכך כי הפינוי יעשה "בכפוף לעמידה בצרכי משק האנרגיה המינימליים ההכרחיים להבטחת רציפות תפקודית לאחר הפסקת הפעילות האמורה".

עוד הומלץ להקים צוותים ממשלתיים עבור המו"מ מול בז"ן וכי"ל, גיבוש מענה לפגיעה הכלכלית הזמנית של חלק מהרשויות המקומיות במפרץ עקב הפסקת הפעילות ("בטווח הבינוני-ארוך הכנסות הרשויות הנ"ל ממימוש התכנית יגדלו", הוסבר).

• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

כמו כן, הוועדה המליצה על צעדים משלימים דוגמת הפחתת הזיהום מתחבורה יבשתית על ידי הרחבת אזור מופחת פליטות ומעבר לתחבורה ציבורית חשמלית, וכן הפחתת הזיהום מתחבורה ימית על ידי קידום תכנית "נמלים ירוקים" ועל גיבוש תכנית לאומית למעבר מגפ"מ לגז טבעי וחשמל בקרב צרכנים גדולים ומשקי בית.

מבז"ן נמסר בתגובה: "למרות הנסיונות לסמן מטרות ללא קשר לעובדות ולהתחייבויות חוזיות של המדינה, חברי ועדת שמחון מבינים את המשמעות של הבטחת רציפות תפקודית במשק האנרגיה והידברות עם התעשייה. כפי שהוועדה קבעה, ישנם פרויקטים ארוכי טווח אשר מהווים תנאי בסיסי וראשוני לכל דיון רציני, ביניהם, הקמת אתרי אחסון תזקיקים ובניית נמל תזקיקים חדש בחיפה. בזן מקווה כי המשך העבודה הממשלתית בנושא יהיה מקצועי, מבוסס נתונים ועובדות, מתוך הבנה את המשמעות הכלכלית שיש לעמידה בהתחייבויות חוזיות, עם חשיבה ארוכת טווח".

מהשרה גמליאל נמסר בתגובה: "הצלחנו להוביל בוועדה להסכמה רחבה ותקדימית בקרב מנכ"לי משרדי הממשלה לראשונה בכך שהתעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה צריכה להיסגר, וזו בשורה גדולה לתושבי מטרופולין חיפה ולכל מדינת ישראל. זהו צעד נוסף ומשמעותי בהפחתת התלות של מדינת ישראל בדלקים פוסיליים מזהמים, בדרך ליישום החזון של אנרגיות מתחדשות.

"סגירת המפעלים הללו היא אינטרס בריאותי וסביבתי, אך גם אינטרס כלכלי. סילוק החומרים המסוכנים והפסקת פליטות מזהמים תביא לפתיחת עסקים חדשים, להקמת תעשיות ירוקות ולהגירה חיובית לאזור. החזון למימוש הפוטנציאל של מפרץ חיפה צריך ויכול להתממש, אך נוכל לפרוץ את תקרת הזכוכית רק על ידי סגירת המפעלים הפטרוכימיים. עמדתנו הברורה היא שכל תשתית תעשייתית חדשה שתוקם במפרץ חיפה צריכה להיות נקייה, ללא שימוש בדלקים פוסיליים מזהמים, כמו גז טבעי. זו הדרך היחידה למשק לעבור לאנרגיות מתחדשות ולייצר מקומות עבודה מבוססי קיימות.

"עמדנו לאורך כל הדרך לצד תושבי מפרץ חיפה עם עמדה סביבתית וצודקת, אל מול בעלי הון וגופים שונים שניסו לטרפד את המהלך. כעת עלינו להבטיח כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו בתהליך היישום, כולל אנשי משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שמוכרחים לתמוך באינטרס הציבורי והסביבתי, ולהתעלם מהלחצים המופעלים על חברי הוועדה".