דן מסיקה על בד
צילום: תמיר ארט artamir
דוחות

על בד - שנה חלומית, אבל רבעון רביעי צפוי; המניה מתממשת

החברה שנהנתה מעליות בהקיפי המכירות בעקבות הקורונה מדווחת על מעבר לרווח נקי של 12 מיליון שקל; הרווח הגולמי טיפס בכ-90.7% והסתכם בכ-111 מיליון שקל, לצד רווח תפעולי של כ-34 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד | (6)

חברת על בד -1.33% העוסקת בייצור ושיווק מטליות לחות, ובדים לא ארוגים, מסכמת שנה חלומית, עם עלייה של כ-18% בהכנסות, לצד רווח נקי של כ-12 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2020. בשנה האחרונה זינקה מניית החברה בכ-445% והיא נסחרת כעת לפי שווי שוק של כ-911 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון הרביעי של 2020 עמדו על כ-390.6 מיליון שקל, עלייה של כ-17.8% בהשוואה לכ-331.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח נקי של כ-11.8 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-43 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הגולמי טיפס בכ-90.7% והסתכם בכ-111.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-58.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי (לאחר הוצאות אחרות) עמד על כ-34.2 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של כ-33 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2019. 

דן מסיקה מנכ"ל החברה: "המיצוב העסקי והתחרותי הגבוה של על בד, כאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום ייצור מגבונים למותגים פרטיים ומותגים בינלאומיים, אפשר לנו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות ב-2020 לנוכח מגפת הקורונה ולהביא למקסימום את יכולת העמידה של החברה בביקושים הגבוהים שחווינו. לצד פעילות מערכי השירות והאספקה שלנו שחיזקו מאוד את מעמדנו אל מול לקוחותינו הגדולים, אנו מזהים כי השפעות הקורונה על היקפי הצריכה של מגבונים ומוצרי חיטוי תימשכנה וכי מדובר בשינוי התנהגותי ותרבותי עמוק. לאור זאת, הודענו על תוספת השקעות בסך15  מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים."

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רוני 22/03/2021 15:31
    הגב לתגובה זו
    על בד נכנסת ל-2021 עם יתרונות תחרותיים משמעותיים, מעמד חזק ויציב אל מול הלקוחות, ואיתנות פיננסית שתבטיח את יכולת החברה להמשיך את תנופת העשייה.
  • 2.
    דויד 21/03/2021 13:30
    הגב לתגובה זו
    אם התוצאות כל כך טובות אז למה היא יורדת . מה מתרחש מתחת לשטח ??
  • פוקסי 21/03/2021 15:38
    הגב לתגובה זו
    יודעים הקורונה בדרכה מטה. לכן יקנו פחות מגבונים.
  • נחום 21/03/2021 15:49
    כנראה מאותה סיבה. מימוש כי יודעים שזהו, ושנתראה עם על בד רק במגיפה הבאה...
  • 1.
    דויד 21/03/2021 13:29
    הגב לתגובה זו
    אם התוצאות כל כך טובות אז למה היא יורדת . מה מתרחש מתחת לשטח ??
  • הקורא בדוחות 21/03/2021 16:37
    הגב לתגובה זו
    הרווח הנקי היה 11 מיליון לעומת 22-42 ברבעונים הקודמים, אבל זו טעות של מי שלא קורא דוחות, המכירות היו דומות לרבעוני שיא הקורונה והרווח הושפע מהפסד מפעילות מופסקת 3 מיליון ש"ח, הפחתת רכוש אחר בסך 24 מיליון ש"ח והשפעת שחיקת שע"ח $ על סעיף המימון בסך 5 מיליון ש"ח. כלומר למעשה הרווח היה אמור להיות הרבה יותר גבוה.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?