30 חודשי מאסר בפועל על עיברות מס של כ-3.6 מיליון שקלים
30 חודשי מאסר בפועל נגזרו על משה מכלוף על ידי השופטת שרה חביב מבית משפט השלום בבאר שבע. הנאשם הורשע בביצוע 229 עבירות החל מחודש מרץ, 2007 ועד לחודש מאי 2008, ובמעשיו גרע מהקופה הציבורית כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 200 אלף שקל.
על פי גזר הדין, כתב האישום אוחז בארבעה אישומים שונים: האישום הראשון המתייחס לתקופות שבין 17/4/07 לבין 15/4/08, כולל קיזוזן של 41 חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המס הנובע מהן, הינו כ-1.1 מיליון שקלים. עוד יוחסו לנאשם קיזוז מס תשומות בהעדר מסמכים בסך של כ-318 אלף שקלים. ניכוי מס תשומות אסור זה, הוביל להגשת 11 דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.
האישום השני, מתייחס לתקופות שבין מרץ 2007 לבין אוקטובר 2007, כולל הוצאתן של 95 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציא את החשבוניות, במטרה להביא לכך שהאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס אשר הוא חייב בו, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הפיקטיביות המפורטות הינו כ-7.6 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו כמיליון שקל.
האישום השלישי, המתייחס לתקופות שבין 15/2/08 לבין 15/5/08, כולל קיזוזן של 19 חשבוניות פיקטיביות על ידי הנאשם כשסכום המס הנובע מהן עומד על כ-560 אלף שקל.
- הרופא לא הסביר על כל הסכנות בניתוח? יכול להיות שמגיע לך פיצוי
- בית החולים התרשל - השופט פסק פיצויים של 9.5 מיליון שקל. איך הוא עשה את החישוב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישום הרביעי, מתייחס לתקופות שבין דצמבר 2007 לבין מאי 2008, כולל הוצאתן של 60 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, וזאת מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציאו את החשבוניות, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הללו הינו 4.4 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו 590 אלף שקל.
כב' השופטת שרה חביב, בבואה לגזור את הדין: "אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המס. מדובר בעבירות אשר פוגעות בקופה הציבורית וכתוצאה בכל אזרח. הפגיעה בקופה הציבורית גוררת פגיעה בכלכלה ובמשק ואף גוררת פגיעה בעקרון הסולידריות החברתית והשוויון. עבירות המס נוגסות בקופה הציבורית, כך שנטל המס מוטל באופן גבוה יותר לשם מימון פעילות ציבורית, ואף יכול ויוחסרו שירותים ציבוריים שניתן היה לממן לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר".
- 2.שולתתתת 30/06/2019 09:21הגב לתגובה זולא ברור...
- חנני 05/07/2019 18:42הגב לתגובה זושולתתחת כשמך ככה את, שואלת שאלות תח....תמימות ....עלי והצליחי
- 1.כנראה טריפולטאי ואלה מוכנים להכל בשביל כסף (ל"ת)nav 29/06/2019 10:13הגב לתגובה זו
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
