פסיקה שוחד משפט
צילום: Istock

30 חודשי מאסר בפועל על עיברות מס של כ-3.6 מיליון שקלים

הורשע בביצוע 229 עבירות החל מחודש מרץ 2007 ועד לחודש מאי 2008. השופטת שרה חביב: "פגיעה בקופה הציבורית, בכלכלה, במשק ובסולידריות החברתית"
גיא עיני | (3)

30 חודשי מאסר בפועל נגזרו על משה מכלוף על ידי השופטת שרה חביב מבית משפט השלום בבאר שבע. הנאשם הורשע בביצוע 229 עבירות החל מחודש מרץ, 2007 ועד לחודש מאי 2008, ובמעשיו גרע מהקופה הציבורית כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 200 אלף שקל.

על פי גזר הדין, כתב האישום אוחז בארבעה אישומים שונים: האישום הראשון המתייחס לתקופות שבין 17/4/07 לבין 15/4/08, כולל קיזוזן של 41 חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המס הנובע מהן, הינו כ-1.1 מיליון שקלים. עוד יוחסו לנאשם קיזוז מס תשומות בהעדר מסמכים בסך של כ-318 אלף שקלים. ניכוי מס תשומות אסור זה, הוביל להגשת 11 דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

האישום השני, מתייחס לתקופות שבין מרץ 2007 לבין אוקטובר 2007, כולל הוצאתן של 95 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציא את החשבוניות, במטרה להביא לכך שהאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס אשר הוא חייב בו, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הפיקטיביות המפורטות הינו כ-7.6 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו כמיליון שקל.

האישום השלישי, המתייחס לתקופות שבין 15/2/08 לבין 15/5/08, כולל קיזוזן של 19 חשבוניות פיקטיביות על ידי הנאשם כשסכום המס הנובע מהן עומד על כ-560 אלף שקל.

האישום הרביעי, מתייחס לתקופות שבין דצמבר 2007 לבין מאי 2008, כולל הוצאתן של 60 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, וזאת מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציאו את החשבוניות, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הללו הינו 4.4 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו 590 אלף שקל.

כב' השופטת שרה חביב, בבואה לגזור את הדין: "אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המס. מדובר בעבירות אשר פוגעות בקופה הציבורית וכתוצאה בכל אזרח. הפגיעה בקופה הציבורית גוררת פגיעה בכלכלה ובמשק ואף גוררת פגיעה בעקרון הסולידריות החברתית והשוויון. עבירות המס נוגסות בקופה הציבורית, כך שנטל המס מוטל באופן גבוה יותר לשם מימון פעילות ציבורית, ואף יכול ויוחסרו שירותים ציבוריים שניתן היה לממן לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שולתתתת 30/06/2019 09:21
    הגב לתגובה זו
    לא ברור...
  • חנני 05/07/2019 18:42
    הגב לתגובה זו
    שולתתחת כשמך ככה את, שואלת שאלות תח....תמימות ....עלי והצליחי
  • 1.
    כנראה טריפולטאי ואלה מוכנים להכל בשביל כסף (ל"ת)
    nav 29/06/2019 10:13
    הגב לתגובה זו
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.