פסיקה שוחד משפט
צילום: Istock

30 חודשי מאסר בפועל על עיברות מס של כ-3.6 מיליון שקלים

הורשע בביצוע 229 עבירות החל מחודש מרץ 2007 ועד לחודש מאי 2008. השופטת שרה חביב: "פגיעה בקופה הציבורית, בכלכלה, במשק ובסולידריות החברתית"
גיא עיני | (3)

30 חודשי מאסר בפועל נגזרו על משה מכלוף על ידי השופטת שרה חביב מבית משפט השלום בבאר שבע. הנאשם הורשע בביצוע 229 עבירות החל מחודש מרץ, 2007 ועד לחודש מאי 2008, ובמעשיו גרע מהקופה הציבורית כ-3.6 מיליון שקל. בנוסף נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 200 אלף שקל.

על פי גזר הדין, כתב האישום אוחז בארבעה אישומים שונים: האישום הראשון המתייחס לתקופות שבין 17/4/07 לבין 15/4/08, כולל קיזוזן של 41 חשבוניות פיקטיביות, כאשר סכום המס הנובע מהן, הינו כ-1.1 מיליון שקלים. עוד יוחסו לנאשם קיזוז מס תשומות בהעדר מסמכים בסך של כ-318 אלף שקלים. ניכוי מס תשומות אסור זה, הוביל להגשת 11 דוחות הכוללים ידיעות כוזבות במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס.

האישום השני, מתייחס לתקופות שבין מרץ 2007 לבין אוקטובר 2007, כולל הוצאתן של 95 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציא את החשבוניות, במטרה להביא לכך שהאחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס אשר הוא חייב בו, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הפיקטיביות המפורטות הינו כ-7.6 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו כמיליון שקל.

האישום השלישי, המתייחס לתקופות שבין 15/2/08 לבין 15/5/08, כולל קיזוזן של 19 חשבוניות פיקטיביות על ידי הנאשם כשסכום המס הנובע מהן עומד על כ-560 אלף שקל.

האישום הרביעי, מתייחס לתקופות שבין דצמבר 2007 לבין מאי 2008, כולל הוצאתן של 60 חשבוניות פיקטיביות, על ידי הנאשם לאחרים, וזאת מבלי שעשה או התחייב לעשות את העסקאות שלגביהן הוציאו את החשבוניות, כאשר סכום העסקאות הנובע מהחשבוניות הללו הינו 4.4 מיליון שקל וסכום המס הגלום בהן הינו 590 אלף שקל.

כב' השופטת שרה חביב, בבואה לגזור את הדין: "אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות המס. מדובר בעבירות אשר פוגעות בקופה הציבורית וכתוצאה בכל אזרח. הפגיעה בקופה הציבורית גוררת פגיעה בכלכלה ובמשק ואף גוררת פגיעה בעקרון הסולידריות החברתית והשוויון. עבירות המס נוגסות בקופה הציבורית, כך שנטל המס מוטל באופן גבוה יותר לשם מימון פעילות ציבורית, ואף יכול ויוחסרו שירותים ציבוריים שניתן היה לממן לו ההכנסות ממיסוי היו גבוהות יותר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שולתתתת 30/06/2019 09:21
    הגב לתגובה זו
    לא ברור...
  • חנני 05/07/2019 18:42
    הגב לתגובה זו
    שולתתחת כשמך ככה את, שואלת שאלות תח....תמימות ....עלי והצליחי
  • 1.
    כנראה טריפולטאי ואלה מוכנים להכל בשביל כסף (ל"ת)
    nav 29/06/2019 10:13
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.