"המצב שלנו גרוע מאוד, ולא מצוין כמו שמנסים למכור לנו"
״אנחנו נמצאים בפתחו של 'חורף כלכלי'. נוצרה פה צמיחה שהיא לא ברת קיימא, שמבוססת על גידול בצריכה הפרטית- הלוואות וליסינג, ולא מהגדלת ההשקעות במשק", כך לדברי נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר המגזר העסקי, שרגא ברוש, אשר התייחס הבוקר (ה') למצב הכלכלי בו נמצאת ישראל ולהשלכות הצפויות על המגזר העסקי, בכנס בחירות שערכה נשיאות המגזר העסקי בדיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
לדברי ברוש, "הגירעון התקציבי הולך וגדל, כמו גם היחס חוב תוצר, שגם כן גדל בהשוואה לעשור האחרון. בנוסף הצמיחה לנפש נמוכה יחסית למדינות המפותחות. אם האוכלוסייה גדלה ב-2%, והתוצר גדל ב-3.5%, הרי בפועל הצמיחה בישראל עומדת רק על אחוז וקצת, צמיחה נמוכה מאוד לעומת המדינות המפותחות. המצב שלנו גרוע מאוד, ולא מצוין כמו שמנסים למכור לנו".
- 14.למי שיש ילדים 05/03/2019 15:53הגב לתגובה זולמי שיש ילדים, אתם זוכרים שאתם צרכים לעדכן בעירייה כתובת מגורים. ולבדוק שילדכם רשום בגן / במעון , בבית ספר. וכו' *עבור שנה החדשה .
- 13.אביתר 27/02/2019 00:26הגב לתגובה זותבטל את הפנסיה התקציבית שמעל 8000 שח בחודש. ותראה כמה כסף יהיה להשקיע בחינוך בריאות ועוד.במקום לתת את הכסף למי שכבר סובל מעודף כסף על חשבון אלה שאין להם.
- יוסי 02/03/2019 13:57הגב לתגובה זובזמן שאתה מגרגר כל החיים שלך יש אנשים שהקימו את מה שנותן לךשרות
- 12.דיבורים כמו חול 22/02/2019 18:16הגב לתגובה זואותם קשקושים כבר 10 שנים.בסופו של דבר יהיה מיתון, זה שאתם צועקים שהוא מעבר לפתח כל יום לא עושה אתכם חכמים יותר.בנתיים הכלכלה רותחת ולא עוצרת, ואתם לא מפסיקים לזיין את המוח.
- יוכי 25/02/2019 16:40הגב לתגובה זותקרא קצת בעולם, הריביות הנמוכות מעודדות מינוף למשקי הבית שקונים בלי הכרה מכוניות ומוצרי חשמל ולחברות שקונות בזול את המניות של עצמן. כל זה הוא פיקציה של כלכלה בלי יצירת ערך אמיתית וסופו של כל בלון להתפוצץ...
- 11.עוד פרופגנדה שמטרתה 21/02/2019 19:19הגב לתגובה זוהכסף מקורו לא במגזר העסקי אלא בתעשייה הפיננסית של מייצרת שום דבר מלבד כסף. בנקים מייצרים את כל המדיום למסחר. כמו כל הבכירים במשק אסור לו לומר כאלו דברים. אסור לנו להבין את מהות השעבוד הפיננסי
- 10.ישראלי 21/02/2019 16:27הגב לתגובה זותודה לביבי וכחלון שמכרו את העתיד שלנו ב-4 שנים של כלכלת בחירות.
- 9.אתה מקלקל ....לנתניהו את ..לה לה לנד.... יצאת חמוץ .... (ל"ת)אריה 21/02/2019 16:27הגב לתגובה זו
- 8.רועי 21/02/2019 16:12הגב לתגובה זושקר הצמיחה מתחיל להתגלות צמיחה מחובות כמה חבל חשובות צריך להחזיר פשות אסון
- 7.שרגא ברוש אתה בכלל מסכן רחמנות עליך יאוכל חינם (ל"ת)ג ו זוננה 21/02/2019 15:55הגב לתגובה זו
- 6.תמשיכו ל 21/02/2019 15:52הגב לתגובה זותמשיכו לשלם שכירות על דירה. .אולי עוד תצטרכו לשלם שכירות במשך עשרות שנים, עד שהמחירים ירדו במרכז למחירים שאתם רוצים ואולי תצטרכו להמתין ללא מימוש קניית דירה ותצטרכו לשלם שכירות במשך כל חייכם .*אם תתעקשו לקנות רק במרכז, במחירי ריצפה.
- מנחם 21/02/2019 23:17הגב לתגובה זוגם עוד 30 שנה ועוד 100 שנה עדיף לשכור כאשר תשואת השכירות היא 2.5%...
- 5.אמיתי 21/02/2019 14:53הגב לתגובה זוזיבי השקרן מוכר לעם לוקשים , מקומו בכלא
- 4.לרון 21/02/2019 14:31הגב לתגובה זוירידת בורסות כפי שהיתה מראה על האטה בואכה מיתון.
- 3.קרקש 21/02/2019 14:30הגב לתגובה זואין צמיחת אמת הכל שקר וכזב איך יכולה להיות צמיחה מאשראי לדיור וליסינג ? הציבור שקוע עד צוואר בהלוואות לדיור וצריכה בלתי מבוקרת כדברי המשל אכול היום כי מחר נמות הכל אחיזת עיניים ומרמה .בסוף הציבור יצטרך לשלם והמיתון ירסק את המשק
- 2.חאלאס 21/02/2019 14:01הגב לתגובה זולך לקרן המטבע בכיין
- תוציא את הראש מהחול או מבור השומן . (ל"ת)יוסי 21/02/2019 15:09הגב לתגובה זו
- 1.קונספירציה 21/02/2019 13:56הגב לתגובה זומצבנו מעולם לא היה טוב יותר! וד קדנציה לביבי, על אפם וחמתם של כל אוכלי המלפפונים החמוצים :)))
- אני מאחל לך ולמשפחתך עוד מאות קדנציות של ביבי (ל"ת)דן 21/02/2019 14:33הגב לתגובה זו
- עוד אחד 21/02/2019 14:18הגב לתגובה זומה אתה מבין בכלל יטיפש
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
