שרגא ברוש

שרגא ברוש הוא תעשיין ישראלי שכיהן בשתי תקופות - 2005 עד 2012 ו-2015 עד 2020 - כנשיא התאחדות התעשיינים, הארגון המייצג את המגזר התעשייתי בישראל, וכיו״ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, הגוף המאגד את ארגוני המעסיקים במשק. ברוש, יליד 1953 ובוגר כלכלה ומנהל עסקים, צמח בעסקי התעשייה המשפחתיים - קבוצת י. ברוש ובניו שבתחום מוצרי החשמל הביתיים - וקודם לנשיאות ההתאחדות עמד גם בראש מכון היצוא. באותן שנים הפך לאחד הקולות המזוהים ביותר עם המגזר העסקי בישראל. הוא נחשב לנציג מובהק של התעשייה המסורתית - מפעלי מזון, מתכת, טקסטיל ופלסטיק - שביקש להשמיע את קולה גם בעידן שבו ההייטק תופס את מרכז הבמה הכלכלית.

בתפקידיו הציבוריים היה ברוש מעורב בעיצוב הסכמי שכר מרכזיים במשק ובעסקאות חבילה בין המעסיקים, ההסתדרות ומשרד האוצר, ובכלל זה מאבקים על גובה שכר המינימום, על רגולציה ועל מסים המוטלים על התעשייה. הוא נודע כלוחם עיקש למען התעשייה המקומית - קידום רכש כחול-לבן, הגנה על יצרנים מפני יבוא מתחרה והוזלת עלויות האנרגיה והייצור - ולא היסס להתעמת בפומבי עם שרי אוצר ורגולטורים. המודל של הסכמות משולשות בין מעסיקים, עובדים וממשלה, שברוש היה מארכיטקטיו הבולטים, ממשיך לעצב את יחסי העבודה בישראל.

בשנים שאחרי פרישתו ידע ברוש גם תקופה קשה: עסקיו נקלעו לחובות כבדים, והוא הורשע בעבירות מס, מרמה וזיוף ונדון למאסר בפועל - עונש שקוצר משמעותית לאחר שנשיא המדינה יצחק הרצוג העניק לו חנינה. חרף זאת, פועלו רב השנים בייצוג התעשייה נותר פרק מרכזי בתולדות יחסי העבודה והכלכלה הישראלית.